הפרעה פוסט טראומתית הינה הפרעה אשר יכולה להתפתח לאחר חשיפה לאירוע טראומטי – אירוע הקשור באיום על חייו או על שלמות גופו של אדם, או בפגיעה ממשית בו. אירוע טראומטי הינו אירוע המייצר בקרבו של האדם החווה אותו פחד עצום, חוסר אונים או אימה.
בקרב נשים העוסקות בזנות, 68% מתוך 854 נשים אשר השתתפו במחקר, ענו על הקריטריונים של PTSD. בסוגי הזנות השונים בתשע ארצות שונות (Farley et al., 2003).
שלושה אשכולות של סימפטומים מאפיינים את ההפרעה הפוסט טראומטית: חזרתיות של החוויה, הימנעותיות, ועוררות יתר.
במקרים בהם אנשים עוברים תקופות ארוכות של אירועים טראומטיים, עלולה להתפתח הפרעה פוסט טראומטית מורכבת ( Complex PTSD) .
הרמן טענה כי הפרעה פוסט טראומטית מורכבת, המתפתחת בעקבות טראומה מתמשכת, כוללת שלושה היבטים משמעותיים, מעבר לאלו המאפיינים את האבחנה של הפרעה פוסט טראומטית ה"פשוטה" שתוארה לעיל.
ההיבט הראשון הוא סימפטומאטי – לטענתה, לאחר טראומה מתמשכת, התמונה הסימפטומאטית מורכבת, דיפוזית ועיקשת יותר מזו המאפיינת את ההפרעה הפוסט טראומטית המוכרת כיום על ידי ה DSM-IV.
ההיבט השני הוא אישיותי – טראומה מתמשכת משפיעה על מאפיינים אישיותיים, על יחסים בין-אישיים ועל הזהות העצמית יותר מאשר טראומה חד פעמית.
ההיבט השלישי הינו הרגישות לפגיעה נשנית – טראומה מתמשכת מגדילה את הסיכוי שהסובל ממנה ימשיך להיפגע, הן על ידי אחרים והן על ידי עצמו.
מבחינה סינית, מנגנון ההגנה של הגוף מתמודד עם הסטרס. כאשר הגוף חזק הוא ילחם ב"סטרס" ונראה תופעות פיזיות (ניתן לתרגם אותם ככאבים פסיכוסומאטיים), כאשר הגוף חלש הסטרס חודר לגוף ויוצר בעיות מנטאליות. בשלב זה ניתן לחלק את ההפרעה המנטאלית לשלוש רגשות: פחד וחרדה, דיכאון וכעס. רגשות אלו יפגעו באיבר החלש ביותר בגוף וכאשר אין איבר כזה- בכבד.
מבחינה מעשית, מטרת הטיפולים הינה לתמוך בנשים המנסות לצאת ממעגל הזנות הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית. בעבודה זו טיפלנו בשלוש נשים הנמצאות בפרויקט סלע"ית (תוכנית המסייעת לנשים להשתקם ממעגל הזנות). הטיפולים בוצעו במרכז השיקום שלהם בתל אביב בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים.
טכניקות העבודה היו משולבות וכללו מצונאגה, תאילנדי וטווינה. כמו כן נעשה שימוש במגנטים ובמוקסה.
במהלך העבודה נצפו שינויים בחלק מהתלונות הפיזיות עליהן התלוננו המטופלות. מבחינה נפשית לא ניתן לצפות את ההשלכות לטווח הרחוק, אך היה ניכר שיפור באורח חייהן של המטופלות, אם זה התבטא במצב רוח מרומם יותר או בהשתלבות במעגל העבודה והתקדמות בשלבים השיקומיים במרכז.
מבוא
PTSD-Post Traumatic Stress Disorder, הידועה בעברית כ"הפרעת דחק פוסט טראומטית" היא הפרעת לחץ פסיכולוגית המתרחשת אחרי חוויה קשה ומפחידה כמו ניצול מיני, התעללות קרב וכיו"ב.
PTSDיכול לפגוע בכל אדם, בכל גיל שנחשף לאירוע טראומתי בו חווה טרור, איום על חייו, על איברי גופו או על שפיותו ושיכולתו להתמודד עם האירוע הכריע אותו או הלמה בו מעבר ליכולתו.
בכתבים הסיניים אין התייחסות מדויקת לפוסט טראומה, אך יש התייחסות לרגש ועליו נתנו את הדגש בעבודה.
בבואנו לטפל בנשים עם פוסט טראומה עלינו להבין את המצב הפיזי והנפשי של כל אישה ואישה ועל פי זה לגשת לטיפול.
בעבודה זו שמנו לנו שתי מטרות, האחת להעניק לכם, המטפלים כלים טובים להתמודדות עם פוסט טראומה, והשנייה, להגביר את המודעות לתופעת הזנות בארצנו ובעולם, ולמצוקה הקשה הפוקדת אוכלוסייה זו.
הפרעה פוסט טראומטית
הפרעה פוסט טראומתית הינה הפרעה אשר יכולה להתפתח לאחר חשיפה לאירוע טראומטי – אירוע הקשור באיום על חייו או על שלמות גופו של אדם, או בפגיעה ממשית בו. אירוע טראומטי הינו אירוע המייצר בקרבו של האדם החווה אותו פחד עצום, חוסר אונים או אימה.
האירוע הטראומטי יכול להיות השתתפות בקרב, תקיפה מינית, תקיפה פיזית, שוד, חטיפה, מתקפת טרור, עינוי, כליאה כשבוי מלחמה או במחנה ריכוז, אסון טבע, תאונת דרכים, מחלה קשה או כל אירוע אחר. עבור ילדים, אירועים מיניים טראומטיים יכולים לכלול חוויות מיניות אשר לא תואמות לגילם, גם כאשר אלו לא נחוות כאלימות.
על אף שמידת המעורבות של האדם באירוע הטראומטי הינה בעלת השפעה מכריעה על התפתחות ההפרעה, האירוע לא חייב להחוות באופן ישיר; אדם יכול לסבול מהפרעה פוסט טראומטית גם לאחר שהיה עד לאירועים כאלה מבלי להיפגע ישירות בעצמו, או לפתח את ההפרעה לאחר שסיפרו לו על אירוע כזה. לדוגמא, הורה יכול לפתח פוסט טראומה לאחר שסיפרו לו על מחלה קשה של הילד שלו.
שלושה אשכולות של סימפטומים מאפיינים את ההפרעה הפוסט טראומטית: חזרתיות של החוויה, הימנעותיות, ועוררות יתר.
אשכול החזרתיות מתבטא בכך שהחולה חווה שוב ושוב את האירוע הטראומטי. החוויה החוזרת יכולה לכלול הופעת זיכרונות חודרניים של האירוע - זיכרונות היכולים להחוות כתמונות ויזואליות, כמחשבות או כחוויות חושיות כמו ריח או שמיעה. דרך נוספת בה האדם יכול לחוות שוב את האירוע הטראומטי הוא דרך חלומות חוזרים ומעוררי מצוקה של האירוע, או דרך פלאשבקים - תחושות כי האירוע נחווה בשנית בזמן ערות. לעתים הפלאשבקים כרוכים בניתוק זמני מהמציאות, ולמרות שהם על פי רוב קצרים, הם נוטים להביא את האדם לחוש סבל רב גם לאחר סיומם. החזרתיות של החוויה הטראומטית יכולה להתבטא גם במצוקה נפשית או פיזית במקרים בהם האדם נחשף לגורמים אשר מסמלים עבורו היבט כלשהו של האירוע הטראומטי. כך לדוגמא, ניצולי מחנות ריכוז יכולים לחוות מצוקה לנוכח מזג אוויר קר ומושלג, או אישה אשר חוותה אונס במעלית יכולה להיכנס לחרדה במקרה בו עליה להיכנס למעלית.
אשכול ההימנעותיות המאפיין את ההפרעה הפוסט טראומטית קשור הן להימנעות קונקרטית מפעולות או גירויים מסוימים המקושרים למאורע הטראומטי, והן להימנעות ברמה הנפשית- רגשית. האדם הסובל מפוסט טראומה יכול לעשות מאמץ להימנע ממחשבות, תחושות ושיחות הנוגעות לטראומה; הוא יכול להימנע מפעילויות, מקומות או אנשים אשר מעוררים בו זיכרונות הקשורים לטראומה; והוא עלול להתקשות להיזכר בהיבטים שונים וחשובים של המאורע שהתרחש. לעתים ההפרעה מתבטאת בירידה משמעותית ברצון להשתתף בפעילויות אשר בעבר אהב להשתתף בהן, או בתחושות ניכור וניתוק מאחרים. במקרים מסוימים הטווח הרגשי של האדם הסובל מפוסט טראומה מצטמצם, והוא מתקשה לחוש קירבה, אהבה, אינטימיות או מיניות. לעתים ההימנעותיות מתבטאת בכך שהאדם אינו מאפשר לעצמו לחוש כי עתידו מונח לפניו, ונראה כי אין לו ציפיות לקריירה, חתונה, ילדים או כל מהלך חיים נורמאלי.
אשכול עוררות היתר המאפיין את ההפרעה הפוסט טראומטית יכול להתבטא במגוון דרכים שונות: קשיי שינה, התפרצויות זעם, רגזנות, קושי להתרכז, דריכות יתר, או תגובות בהלה מוגזמות.
על מנת להעניק את האבחנה של הפרעה פוסט טראומטית, סימפטומים אלו צריכים לגרום למצוקה משמעותית או לפגיעה בתפקוד (למשל, בתפקוד חברתי או תעסוקתי) ולהימשך יותר מחודש. אם הם נמשכים בין חודש לשלושה חודשים, תינתן אבחנה של הפרעה פוסט טראומטית אקוטית; אם הם נמשכים יותר מכך, האבחנה תהייה הפרעה פוסט טראומטית כרונית. האבחנה יכולה להינתן גם אם הסימפטומים הפוסט-טראומטיים החלו להופיע זמן רב לאחר האירוע.
תופעות נלוות
לעתים קרובות אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית חשים "אשמת ניצולים", דהיינו, תחושות אשמה כבדות, הקשורות בכך שהם ניצלו מהאירוע בעוד אחרים לא שרדו אותו. במקרים אחרים, ובמיוחד לאחר התעללות או ניצול מיני במהלך הילדות, האדם הסובל מהמחלה סובל גם מתחושות של בושה, חוסר אונים, ייאוש וחוסר מסוגלות. התעללות מינית ופיזית בילדות מביאה לעתים קרובות גם לקשיים בויסות רגשי, התנהגות אימפולסיבית, התנהגויות של הרס עצמי, עוינות, ניתוק חברתי, תחושת איום מתמדת ויחסים בעיתיים עם אחרים.
לעתים קרובות הפרעה פוסט טראומטית מופיעה יחד עם דיכאון מאז´ורי, שימוש לרעה בחומרים משכרים, הפרעות חרדה שונות והפרעה בי-פולאריות.
שכיחות
כ8% מהאוכלוסייה בארצות הברית סובלים במהלך חייהם מהפרעה פוסט טראומטית. מחקרים ניסו לברר אילו מאורעות טראומטיים מביאים לסיכון רב יותר לפתח את ההפרעה, אולם תוצאותיהם לא היו עקביות. נראה כי אוכלוסיות אשר שרדו אונס, קרבות, שבי, כליאה פוליטית ורצח עם נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח את ההפרעה; בין שליש לחצי מהאנשים אשר נחשפו לאירועים אלה מפתחים הפרעה פוסט טראומטית.
מהלך ההפרעה
הפרעה פוסט טראומטית יכולה להופיע בכל גיל. בכמחצית מן המקרים מתרחשת החלמה מלאה מהמחלה תוך שלושה חודשים מהופעת הסימפטומים, אולם במקרים רבים אחרים הסימפטומים נמשכים יותר משנה. ישנם אנשים אצלם חומרת ההפרעה משתנה לאורך זמן, עולה ויורדת בתגובה למתח או לאירועים המזכירים את המאורע הטראומטי. (1)
הפרעה פוסט טראומטית בראי הרפואה הסינית
בבואנו לטפל בנשים עם פוסט טראומה מורכבת, ובפרט בנשים העוסקות בזנות, אין תבניות וסדרות של פתולוגיות על פיהן עלינו לפעול.
כל אחת מהנשים אשר מגיעות אלינו נמצאת במצב מיוחד, האחת עם התקפי חרדה והשנייה עם דיכאון, אחת מגיעה עם קונסטיטוציה חזקה יותר והשנייה פחות. גם הגיל שבו נמצאת האישה בזמן הטראומה משחק תפקיד במצבה הפיזי והנפשי.
הגישה בטיפול היא לדעתי בראש ובראשונה להבין את הרגש אותו חשות המטופלות, להתבונן בסימנים ובבעיות אשר הן מציגות, לדופק שלהן, ולשים לב לקשר בין הרגש הדומיננטי לבין הסימפטומים.
כשאנו נתקלים ב CPSTD נראה התבטאות של סימפטומים פיזיים בנוסף לסימפטומים הנפשיים. בעיניים סיניות ניתן לראות זאת דרך תיאורית ה Nervouse System: Tai Yang של ד"ר שן.
ד"ר שן מקביל את מערכת העצבים לשכבת ה –Tai Yang, השכבה החיצונית ביותר של הגוף, השכבה הראשונה שמותקפת.
עקרון מאוד בסיסי שיש להבין הוא שהגוף יכול להגיב לסטרס חיצוני בשתי דרכים: פיזית (עץ) או וורבלית (אש). כשהמערכת חזקה היא תגיב בצורה פיזית, המאבק של הגוף בסטרס, המערכת מנסה להילחם בסטרס שלא יכנס פנימה לגוף ויוצרת סימנים פיזיים. כאשר המערכת חלשה היא "מאפשרת" לסטרס לחדור וליצור את הבעיות המנטאליות.
עפ"י הרפואה המערבית סימנים פסיכוסומאטיים, מתחילים כשהאדם אינו מסוגל להתמודד עם סטרס רגשי. בעיניים סיניות הסימנים הפסיכוסומאטיים מופיעים כאשר המערכת חזקה ואינה נותנת לנפש להיפגע.
חוזק המערכת הוא בד"כ קונסטיטוציוני, אך כאשר המערכת נתונה לסטרס האיבר הראשון שיפגע הוא האיבר החלש ביותר, אך אם אין איבר כזה אז הכבד הוא שיפגע.
דבר נוסף שחשוב להתייחס אליו הינו הגיל בו קרתה הטראומה. גיל הוא פקטור חשוב בתוצאה של סטרס נפשי פתאומי, האפקט של הסטרס על "מערכת העצבים" הרבה יותר גדול בגיל צעיר, כשהיא עוד לא התפתחה לגמרי ובגיל מבוגר מאוד כאשר הג´ינג התכלה .
יש מס´ סוגי סטרס המשפיעים על הגוף , נתייחס לאלו הנוגעים ביותר לנשים עם PSTD: פחד וחרדה, דיכאון וכעס.(6)
Fear-kong
באופן טבעי אנו משייכים את הפחד לכליות, כשהכליות נפגעות- יהיה פחד.
פחד נובע מחולשה גדולה של הכליות, כשהן נכשלות בשליטה על אלמנט המים.
התנועה הטבעית של המים והכליות היא לזרום למטה,לרכז ולאסוף. אם האיבר לא בשליטה, יאנג הכליות חלש מידי, התנועה למטה תהיה חזקה מידי, וזה הפחד. יש השלכה גם על הכבד- חולשה ביאנג הכבד וכיס המרה תוביל לפחדנות, מורך לב.
התנועה הטבעית של הפחד מוזכרת ב Su Wen, פרק 39:
“When there is fear, kong, the qi descends…when there is fear, the essences withdraw; withdrawing, the upper heater closes; closing, the qi leaves; leaving, the lower heater is swollen. This is how the qi does not circulate”
אם יש הפרעה בתקשורת בין המחמם העליון והתחתון, לא תהיה סירקולציה טובה של צ´י. זה אחד ההיבטים החשובים של הפחד, שבירת ציר הלב כליות.
בלינג שו, פרק 10, בפתולוגית הכליות מתואר הפחד כמו תחושה של אדם לפני שהוא נעצר, הוא כל הזמן נמצא בתצפית, עומד על המשמר, יש תחושת פאניקה (7). מצב זה יכול להסביר את העוררות יתר שרואים אצל נשים הסובלות מפוסט טראומה מורכבת.
הגורמים לחרדה לפי הרפואה הסינית:
1. קונסטיטוציה חלשה ופחד פתאומי.
הסימפטומים: יהיו סימפטומים של הלב- פלפיטציות, חוסר מנוחה, חלומות המפריעים לישון ואנורקסיה.. הדופק יהיה חוטי וחלש והלשון נורמאלית. הטיפול יהיה הרגעת הלב והנפש ע"י הנעת צ´י הלב. נק´ שימושיות: Bl15,CV14, Ht7,Pc6, Pc7
2. חסר דם בלב בגלל איבוד דם או מחלה כרונית.
הסימפטומים: ריכוז וזיכרון חלש, פלפיטציות, חיוורון, סחרחורות וראייה מעורפלת. גם כאן האיבר השולט הוא הלב רק שעכשיו אנו מדברים על דם ולא על צ´י.
העיקרון הטיפולי יהיה בעל שלושה שלבים:
א. חיזוק הדם דרך חיזוק הטחול (הטחול שולט בעיכול, בסיס ההזנה לייצור הדם)
ב. הנעת הדם
ג. חיזוק הלב.
נק´ שימושיות: Bl20, Bl21, St36, Bl17, נק´ שימושיות על הלב.
3. עליית אש כתוצאה מחסר יין. הסימפטומים: פלפיטציות, איריטאבליות, אינסומניה, סחרחורות, טיניטוס. האיברים המעורבים פה הם הלב והכליות.
העיקרון הטיפולי: חיזוק הכליות, סילוק חום מהלב, והרגעת הנפש עם נק´ כמו: Bl14, Bl23, Kid13
4. אצירת נוזלים מזיקים בגלל חסר בטחול ובכליות. הסימפטומים הם: פלפיטציות, מלאות בחזה ובאפיגסטריום, תשישות ושיעול עם כיח, יש צמא ללא רצון לשתות. הדופק יהיה חזק מתגלגל והלשון תהיה עם חיפוי לבן דביק. העיקרון הטיפולי הוא חיזוק הטחול ויאנג הכליות עם שימוש בנק´ כמו: Bl20, St36, CV6, CV17,CV22
5. אש ליחה פנימית. הליחה מגיעה מאגירה לאורך זמן של לחות. הליחה מגיעה מחסר בטחול והאש מגיעה מחום עודף המגיע מסטגנציה בכבד ובכיס המרה. הגורם לחום בכבד הוא או רגשות עצורים או כימיקלים (אלכוהול, קפאין ובסמים). מחלה ארוכה יכולה להיות גם גורם.
הסימפטומים הם:פלפיטציות, איריטאביליות, מזג סוער, אובססיות וחלומות מרובים,. גם אפילפסיה וסכיזופרניה מתקשרים למצב זה.
הטיפול כולל נק´ לסילוק ליחה כמו:St40, CV22 נק´ לסילוק חום כמו GB34, Liv2 נק´ לסילוק אש או ליחה מהלב כמו Bl14, Ht8,Pc8, Pc4, SI13 (6)
Anger-Nu
הכעס מתקשר לכבד. הכעס יכול להיות חיובי או שלילי. בפן החיובי שלו הוא יכול לסייע בהתחלת דברים חדשים, כמו צמח הפורץ מהאדמה. בפן השלילי, בו הכעס יהיה מודחק, עלול לגרום לסטגנציה בכבד.
ניתן לשייך את הכעס גם לכליות. לפי חמשת האלמנטים הכליות מזינות את הכבד, לפי מעגל ההעלבה הכבד יכול לפגוע בכליות, כעס יכול לפגוע ב Zhi של הכליות, בכוח הרצון. ההשפעה של הכעס מתבטאת בהפרעה לאישיות, עם איבוד זיכרון ויכולת ריכוז.
בהקשר של נפגעות תקיפה מינית, אנחנו יכולים לראות את הפגיעה בכליות וב Zhi בשני מישורים:
1. איבוד כוח הרצון לחיות, וחוסר היכולת להתמודד עם מה שהן עברו ומכאן הכניסה לדיכאון או ההתאבדות. או חוסר היכולת להתמודד עם מה שהן עוברות כשהן עוסקות במקצוע ומכאן הפנייה לסמים.
2. ניתן לראות את ההשפעה על האישיות ולהבין את האמנזיה הדיסוציאטיבית שהן עוברות.
דרך נוספת בה ניתן לראות את חולשת הכליות היא בפגיעה בעצמות, העצמות חלשות וכואבות במיוחד באזור הלומברי ובחוליות. וכאן אנחנו מדברים על הכאבים הסומאטיים שיש למטופלות.
לכעס שני צדדים:
1. הכעס האצור, המודחק:
הסימנייה של המילה כעס- Nu מעניינת מאוד. בחלק העליון והשמאלי שלה היא מכילה את הסימן "אישה" עם ה"יד" על החלק העליון הימני.כמשל לאישה שהיא עבד של מאסטר, בחלק התחתון שלה היא מכילה את ה"לב", אשר מסמל את התחושה של אישה זו. הבנת הסימנייה מראה לנו פן אחר של הכעס והוא הכעס המודחק.(7)
כעס זה ניתן לראות אצל נשים העוסקות בזנות שהיו בשליטה רודנית משך זמן ממושך במהלך עבודתן בזנות או בהתעללות מינית שעברו בביתן.
כעס מודחק והדחקה של כל רגש, משויך בטבעיות לכבד, אך כל איבר פגיע יכול להיות מעורב., מדובר בסטגנציה שהולכת וגדלה בזרימת האנרגיה של האיבר הפגוע. כעס מודחק נושא עימו חום גדול יותר מכל רגש אחר, בגלל שהכעס עצמו הוא רגש חם המחפש ביטוי, דרך לצאת החוצה., רגש זה יציג בד"כ מצב של עודף, האיבר יהיה חזק וינסה להדוף את הסטגנציה בכוח, סימפטומים כמו כאב בחזה ובין צלעי יהוו סימן שהכבד עוד חזק ומנסה לפתוח את הסטג´. החום היוצא מהאיבר דורש מהאיבר לעבוד קשה יותר ולכן לאורך זמן יחליש אותו ויצור סוג אחר של חום הנקרא "חום מחסר".
בין אם החום הוא מעודף או מחסר הוא יכול לגרום לאיריטביליות, שבמקרה של הלב לדוגמא עלול להוביל ל הפרעות בקצב הלב (6)
2. הכעס המתפרץ:
שגם אותו ניתן לראות אצל נשים המועסקות בזנות, אותו הזעם על ההשפלה שעברו במהלך השנים ולא יכל לצאת החוצה בשל הצורך לשרוד ויוצא בשלבים מאוחרים יותר כהתפרצויות זעם.
Sadness-Bei
העצב מסמל את התנועה הטבעית של המתכת והריאות.
העצבות הולכת ישר למרכז הויטאליות , זה יכול להיות הלב, הצד הרגשי של חמשת היינים או מרכז החזה.
בספרות העתיקה, מתייחסים לעצב דרך הגדרת המושג שמחה.שמחה היא פתיחות נפשית, היכולת לקבל את עצמך כפי שאתה ,את הסובבים אותך ואת החיים שלך. עצב הוא ההיפוך מזה. משמע, הסירוב שלך לעשות את זה.(7)
העצב הוא סטגנציה עמוקה בריאות . כשיש עצב אין בכי , מה שמחמיר את הסטגנציה, ניתן לראות את הפגיעה בריאות בהליכה הכפופה, עיניים המביטות באדמה, ראש מורכן וכד´, יציבה זו גם מונעת מהצ´י לנוע בחופשיות ומחמירה את הסטג´. ככל שהרגש מתרחש בשלב מוקדם יותר של החיים כך הוא יותר חמורגם פיזית וגם מנטאלית. נראה סימפטומים של: אסטמה, דלקות בדרכי הנשימה, אלרגיות, בעיות בקשרים וכד´.(6)
בהקשר לכבד, במעגל הבקרה חולשת הכבד והשליטה העודפת של המתכת והריאות יכולים להפריע לזרימת הכבד וליצור סטגנציה שתתבטא בעצבנות ועלול ליצור גם חום. בעקבות זה עלולה להיות פגיעה ב Hun .
תפקיד הHun הוא לגרום לנו לראות את הדברים כפי שהם,הוא אחראי על החשיבה, הדמיון.
הפגיעה בHun יוצרת את אפקט ההיפרדות מהמציאות וגם את חוסר היכולת לראות את השמחה והפאר שבחיים.(7)
בהקשר של הזנות הפגיעה בHun ממחישה את תהליך הדיסוציאציה שעוברות חלק מהבנות, את ההתנתקות מהמצב הקיים על מנת שיוכלו להתמודד עם מה שהן עוברות ביום יום.
הנטייה להגיב לסטרס בצורת דיכאון היא תוצר של חולשת כליות.
המקור לאישיות דיכאונית נובע מחולשה גנטית או עוד משלבי ההתפתחות ברחם. איבוד "כוח הרצון" וה"דרייב" מקושר לחסר ביאנג הכליות (האש בשער הויטאליות- Ming Men) והוא החסר המהותי המקושר לדיכאון. "אש" הכליות היא החום הפונקציונאלי המניע את הפעולות הפיזיות כדי לספק את הכוח שמאחורי " הרצון לחיות".
יין הכליות נותן לנו את הכוח לקפוץ בחזרה אחרי שהובסנו, במקום שנשקע בדיכאון.
צ´י הכליות נותן לנו את היכולת לחיות את ההווה, להתמודד עם נושאים, לחיות עם הרגליים על הקרקע.
כל אלה נותנים לנו את האפשרות להתמודד עם תבוסה במקום לשקוע בדיכאון.
הלב והרגש
לכל אחד מהרגשות יש השפיעה שונה על הלב. עצב פתאומי ייצור סטגנציה, פגיעה בסירקולציית הדם והאנרגיה. שמחה וכעס יגרמו להתמלאות פתאומית של הלב ( "צ´י לכוד" כאשר יש רגשות שהאדם לא חושף), הלב מחזיק את הצ´י והדם ומתנפח.
הרגש הכי רציני הוא פחד, אימה, הוא מחליש את הלב בניסיון לשמור על הסירקולציה בגוף, ויוצר מצב של שוק וחוסר יכולת של הגוף להכניס ולהוציא דם מהלב. בסופו של דבר הוא פוגע ביין הלב.
שוק רגשי מכלה את יין הלב ואת היכולת של צ´י ודם להיכנס או לצאת מהלב, כתוצאה מהתכלות היין נוצרת הפרדה בין היין והיאנג של הלב והשתלטות היאנג על היין. יאנג מיצג תפקוד וכשהתפקוד יוצא משליטה, מתרחש כאוס, גם פיזי וגם מנטאלי. פיזית יתבטא בסירקולציה של דם. ומנטאלית באי יציבות נפשית, צורה כלשהי של הפרעה נפשית. במיוחד אם ליחה מציפה את הפתחים.(6)
סיכום שלושה טיפולים שנעשו במעון יום שיקומי
סיכום טיפולים: מטופלת מס´ 1
מטופלת מס´ 1 נמצאת במעון יום המסייע לנשים להשתקם ממעגל הזנות.
המטופלת בת 60, עוסקת בזנות מזה 20 שנה בעקבות התדרדרות לסמים. בעבר עבדה מידי לילה וכיום עובדת פעמיים בשבוע כדי להתפרנס. כיום היא נקייה מסמים אך שותה אדולן פעם בשבוע. בתקופה האחרונה נמצאה לה עבודה בעירייה.
המטופלת הגיעה אליי עם כאבים בגב התחתון, באזור הסקרום, מצב של עודף וחסר, סטגנציה מקומית עם חסר בכליות, הכאב הוחמר במאמץ והוטב במגע.
בנוסף, התלוננה על הפרעות בדרכי השתן, גם בריחת שתן במהלך היום כשמתעטשת או כשלא מצליחה להתאפק. וגם קימה מהשינה לשירותים כל שעה וחצי במהלך הלילה.
בעיה נוספת שעלתה לקראת סוף סדרת הטיפולים היא עצירות קשה, יציאה סדירה פעם בחודש.
יש לציין שסובלת מכולסטרול והיפותיירואיד אשר ככל הנראה משפיע על מערכת העיכול.
אבחנה סינית: סטגנציית צ´י בכבד, לחות בטחול, וחסר יין ויאנג בכליות.
הטיפול כלל הנעת הסטגנציה המקומית באזור הסקרום ובנוסף חיזוק הכליות על מנת לטפל בכאב הגב התחתון, העבודה על הכליות הייתה בעיקר דרך נק´ Kid3,6,7, Bl23,52,GV4 שהופעלו או במגע או במוקסה. בנוסף עבודה על מרידיאן הכבד ושלפוחית השתן, פתחנו בשלב כלשהו את ה CV.
עבודת בטן ועל מרידיאן ה TW כדי לטפל בעצירות, בנוסף לטיפול בטחול קיבה כדי להניע ולפוגג את הלחות תוך כדי כניסה לנק´ SP9, St40 .
היה לי חשוב לשים דגש על הרגעת הנפש, הטיפול כלל הרבה שיחות, עבודת חזה או פנים.
סיכמנו את הטיפול לאחר כחודש בו לא היה טיפול, המטופלת דיווחה כי הגב כבר כמעט ואינו כואב אך מע´ השתן והעיכול נשארו באותו המצב. מעבר לזה מדווחת על מצב רוח טוב ותקופה טובה בחיים.
בתום הטיפולים המלצתי למטופלת על המשך מעקב רופא.
סיכום טיפולים: מטופלת מספר 2
המטופלת בת 40, נמצאת בהוסטל לשיקום ממעגל הזנות מזה כחודשיים, בפרויקט סל"עית.
המפגשים היו אחת לשבוע ולקראת הסוף במרווחים משתנים עקב נסיבות המרכז.
המטופלת הגיע לטיפול מרצונה אך ללא תלונה עיקרית, שמעה על שיאצו ורצתה לנסות.
הנושאים העיקריים שעלו בתשאול הראשוני היו:
גניקולוגיה: בשנתיים האחרונות לא קיבלה ווסת עקב שימוש בסמים. בחצי שנה האחרונה נקייה מסמים ובחודשיים האחרונים קיבלה ארבע ווסתות.
ראש: בחודשיים האחרונים סובלת מכאבי ראש בעיקר פרונטאליים.
גב: סובלת מכאבי גב תחתון.
במהלך המפגשים עלה נושא האסטמה ומערכת חיסונית חלשה.
האבחנה הסינית: חום פנימי על רקע חסר יין בריאות, סטגנציית צ´י ודם בכבד, חולשת טחול וחסר בצ´י הריאות.
האסטרטגיה הטיפולית שלי הייתה בראשונה לפזר את הסטגנציה בכבד ובהמשך לחזק ולתמוך בכל איברי היין. זאת ע"י שימוש במצונאגה על מרידיאני הכבד, הטחול, הריאות והכליות בעיקר. עבודה מפזרת בטכניקות מטווינא ומתאילנדי, עבודה על פתיחת בית חזה ופתיחה של מרידיאן אקסטרה CV. כמו כן אמפטיה והקשבה היו נחוצים והמטופלת שמחה לקבל אוזן קשבת מחוץ לצוות המטפלות של ההוסטל. במהלך המפגשים המטופלת נפתחה ושמחה מאוד לקראת המפגשים.
במהלך הסדרה המחזורים נהיו סדירים, והייתה הקלה משתנה ב-PMS. כאבי הגב הוקלו לפרקים וחזרו בשנית וכנ"ל כאבי הראש.
התקדמות נוספת של המטופלת במהלך הסדרה הייתה מעבר ל"שלב ב´" בתוכנית השיקום וחזרה למעגל העבודה הנורמטיבי.
לצערי, הסדרה הסתיימה מרצונה של המטופלת, עקב התחלת עבודה חדשה שלדבריה לא השאירה זמן פנוי. ניסיתי לקבוע מפגש סיום אך המטופלת לא נענתה.
למרבית הצער, כיום המטופלת כבר לא בהוסטל ומדברי הרכזת נודע לי שמצבה התדרדר והיא משתמשת בסמים וחזרה לזנות.
המלצות למטופלת: המשך לסדרה נוספת של טיפולים ומעקב רופא.
סיכום טיפולים: מטופלת מספר 3
המטופלת בת 42, עברה ניתוח לשינוי מין, גרושה.
המטופלת סבלה כל חייה מאלימות במשפחה ונכנסה בערך בגיל 20 למעגל הזנות והסמים. לפני הכניסה ל"סלעית" המטופלת הייתה מעט זמן "נקייה" מסמים ומהזנות ואף התחילה לעבוד בעבודות נורמטיביות. לאחר כמה חודשים המטופלת חזרה שוב למעגל הסמים והזנות, נכנסה לכלא לחצי שנה ולאחר מכן הגיעה לפרויקט בסלעית.
המטופלת הגיעה עם תלונה עיקרית של כאבי גב תחתון באזור החוליות הלומבריות עד הסאקרום.
תחילה הטיפול התמקד בהנעה ושחרור הסטגנציה אך לאחר שלמטופלת היו כאבים לאחר הטיפול, הוחלט על שינוי אסטרטגיה ושאר הטיפולים התמקדו בחיזוקחסר יין הכליות.
בנוסף, המטופלת התלוננה על כאבים עמומים בשכמות ובכתפיים באזור Bl, SI. מרגישה תפוסה כל הזמן. מוחמר בחוסר מעש ומוקל בפעילות.
יש לציין שהמטופלת חולה בהפטיטיס C בגלל ההזרקות. המחלה אסימפטומטית.
אבחנה על פי הרפואה הסינית : סטגנציית צ´י הכבד, חסר יין הכליות, חסר בטחול, לב ריאות.
האסטרטגיה הטיפולית הייתה בראשונה לפזר את הסטגנציה בכבד ובגב התחתון תוך כדי חיזוק ותמיכה בכל האיברים הפגועים, זאת ע"י שימוש במצונאגה על מרידיאני הכבד, הטחול, הריאות והכליות בעיקר. עבודה מפזרת בטכניקות מטווינה ומתאילנדי, עבודה על פתיחת בית חזה, טיפולי פנים וטיפולי בטן. בכל הטיפולים נעשה שימוש בנקודות המטפלות בבעיות המטופלת. כמו כן במהלך כל תחילת טיפול קיימתי שיחות עם המטופלת עם המון הקשבה ואמפתיות והמטופלת שמחה לקבל אוזן קשבת.
במהלך המפגשים המטופלת נפתחה ושמחה מאוד לקראת המפגשים.
לאחר הטיפול השני, המטופלת הייתה שבוע עם כאבי גב עם הקרנות לרגל ולכן שיניתי אסטרטגיה לחיזוק הגב ולא להנעתו.
במהלך הסדרה כאבי הגב הוקלו. המטופלת כעת ישנה על הגב ומרגישה מעט כאבים עמומים. בנוסף, איזור הגב העליון פחות נוקשה ותפוס.
התקדמות נוספת של המטופלת במהלך הסדרה הייתה מעבר ל"שלב ב´" בתוכנית השיקום וחזרה למעגל העבודה הנורמטיבי. בטיפול האחרון המטופלת סיפרה ש"הוענשה" והוחזרה לשלב א´, כלומר, צריכה לסיים את עבודתה ולהיכנס שוב למעון יום לתקופה של חודש.
בכל הטיפולים הומלץ למטופלת על תזונה יותר נכונה, שתייה רבה של מים ומתיחות לשחרור הכאבים אך המטופלת לא פעלה לפי עצותיי.
בתום הטיפולים המלצתי למטופלת על המשך מעקב רופא.
סיכום כלל הטיפולים:
שלושת המטופלות נמצאות במעון לשיקום ממעגל הזנות בפרויקט סלעית.
המטופלות הופנו אלינו דרך רכזת המעון ושלושתן באו מרצונן החופשי מתוך הרצון להיות בריאות, לנסות משהו חדש, להירגע ולקבל אוזן קשבת.
כל הטיפולים התבצעו במעון בשעות פעילות מרכז היום או אחר הצהריים לאחר שעות הפעילות.
נקבע עם כל אחת מהמטפלות שהטיפולים יבוצעו אחת לשבוע אך עקב אילוצים ונסיבות שונות של המעון נעשו חלק מהטיפולים כל שבועיים - שלוש.
לשלושתן היה הרבה מן המשותף מבחינה פיזית ונפשית:
חוו חוויות לא פשוטות בחייהן, היו במעגל הזנות והסמים ואף נפגעו פיזית ונפשית מכך .
כמו כן, נמצא קשר משותף באבחנה הסינית בין המטופלות: כולן היו עם חום אמיתי/מדומה, חסר בכליות שהתבטא בכאבי גב , מרכיב נפשי שהתקשר לחסר צ´י בלב וסטגנציית צ´י הכבד ותזונה לא נכונה שגרמה לחסר צ´י בטחול.
הטיפולים היו משולבים - חוץ מטיפולי המגע שהוענקו, הוענק גם טיפול תמיכתי גדול שהתבטא בהקשבה לבעיותיהן האישיות עם הרבה אכפתיות ואמפתיה וניכר היה לראות שתמיכה זו הייתה מאוד חשובה לאורך כל סדרת הטיפולים.
האסטרטגיה הטיפולית לשלושת המטופלות הייתה פתיחת סטגנציות ע"י פעולה מניעה בטכניקות של מתיחות שונות, רוטציות, טווינה ותאילנדי תוך כדי חיזוק האיברים שנפגעו בפעולה מחזקת בטכניקות של מצונאגה וקיו שיאצו. טכניקות אלו נעשו ע"י שימוש במרידיאנים ונקודות אקופונקטורה מתאימות, מרידיאני אקסטרה, טיפולי בטן, טיפולי פנים, שימוש במגנטים ומוקסה וכמו כן כללו המלצות למטופלות כמו ספורט, שתיית מים ובעיקר על תזונה נכונה.
במהלך כל תקופת סדרת הטיפולים ניתן היה לראות את השינוי הפיזי והנפשי שכל מטופלת עברה-
את התקדמותן במעון, את מצב רוחן ואת התלונות שאיתן פנו אלינו.
סיכום העבודה
PTSD-Post Traumatic Stress Disorder, הידועה בעברית כ"הפרעת דחק פוסט טראומטית" היא הפרעת לחץ פסיכולוגית המתרחשת אחרי חוויה קשה ומפחידה כמו טרור, איום על החיים ואיום על איברי הגוף. זוהי טראומה המייצרת פחד עצום, חוסר אונים או אימה.
סימנים המאפיינים את ההפרעה הפוסט טראומטית:
1. זיכרונות של האירוע הטראומתי.
2. הימנעות פיזית ונפשית מגורמים המזכירים את האירוע הטראומתי.
3. הפרעות שינה, קשיי ריכוז ותגובות בהלה מוגזמות ורגשות אשמה.
4. תופעות נלוות: פגיעה בתפקוד, אימפולסיביות, הרס עצמי, ניתוק חברתי, עוינות, חוסר אונים, ייאוש ודיכאון.
בנוסף, במקרים רבים אנשים עוברים תקופות ארוכות של אירועים טראומטיים חוזרים ונשנים, היוצרים תקופה שניתן להתייחס אליה כתקופה של טראומה מתמשכת שנקראת "הפרעה פוסט טראומתית מורכבת". טראומה זו כוללת היבטים סימפטומטיים ואישיותיים שמתבטאים בצורה חמורה יותר מאשר בפוסט טראומה.
מבחינה הרפואה הסינית, מנגנון ההגנה של הגוף מתמודד עם הסטרס. כאשר הגוף חזק הוא ילחם ב"סטרס" ונראה תופעות פיזיות וכאשר הגוף חלש הסטרס חודר לגוף ויוצר בעיות מנטאליות.
ניתן לחלק את ההפרעה המנטאלית לשלוש רגשות: פחד וחרדה, דיכאון וכעס. רגשות אלו יפגעו באיבר החלש ביותר בגוף וכאשר אין איבר כזה- בכבד.
מסקנות העבודה מראות כי טיפולי השיאצו תמכו בנשים המנסות לצאת ממעגל הזנות מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית - בעיותיהן הפיזיות הופחתו והרגשתן הנפשית השתפרה.
רצוי וחשוב מאוד לשלב בנשים אלו תזונה מתאימה, התעמלות, תרגילי הרפיה ונשימות.
טיפול בצמחי מרפא ואקופונקטורה יעזרו גם הם.
ביבליוגרפיה
- American Psychiatric Association. (2000). DSM IV TR - Diagnostic and statistical manual of mental disorders (4th ed., text revision). Washington, DC: Author.
- Herman, J.L. (1992(a)). Trauma and recovery. New York: Basic Books.
- Herman, J. L. (1992(b)). Complex PTSD: A syndrome in survivors of prolonged and repeated trauma. Journal of Traumatic Stress, 5, 377-391.
- Melges, F. T., and Swartz, M. S. (1989). Oscillations of attachment in borderline personality disorder. Am. J. Psychiatry 146: 1115-1120.
- Russell, D. (1986). The Secret Trauma, Basic Books, New York.
- Leon Hammer, M.D.(2005). Dragon rises, red bird flies.
- Claude Larre and Elisabeth Rochat de la vallee (1996). The seven emotions
- מאמרה של אמיאלה קופמן, מכון תודעה, 03.05.11 what-is-prostitution
מנחי העבודה: ד"ר ניר עמיר וגלעד פסל
חומר זה מוגש כשירות עי צוות הקליניקה של תמורות. Tmurot ©
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.