He Tao Ren – Juglandis Regiae Semen ברפואה הסינית

אגוז המלך הינו עץ נשיר חד-ביתי (פרחי זכר ונקבה נפרדים באותו עץ). עלי העץ גדולים, בעלי מבנה מנוצה ומספרם אינו זוגי (5-9 עלעלים). העץ הינו בעל ניחוח אופייני. שייך לממלכת הצומח, ממערכת בעלי הפרחים, מחלקת – דו פסיגיים, מסדרת האלונים וממשפחת הפיגמים.

מוצאו של אגוז זה מארמניה, מקווקז, מההרים הצפון-מזרחיים של פרס ומהודו. לא"י הגיע האגוז מפרס וכן לרומא צרפת וספרד.

 

שמות נוספים לאגוז המלך: Fructus Cortex, Juglans, Juglandis, Juglandis Folium, Walnussblätter, Walnussfrüchtschalen, Walnut, Walnut Fruit, Walnut Hull, Walnut Leaf. Juglans regia [1]

 

אגוז המלך פורח מאמצע אפריל ומבשיל בספטמבר. ההבשלה כוללת פתיחה של הקליפה הירוקה, המגינה על האגוז, כאשר האגוזים עצמם נושרים על הארץ. העץ מניב פרי כ 4-5 שנים לאחר שתילתו ומגיע לניבה מלאה לאחר 10 שנים. בשיטת הקטיף המסורתית היו חובטים על הענפים ומנערים את העץ על מנת להפיל את הפירות על יריעות שנפרשו על הקרקע. במטעים גדולים הניעור נעשה על ידי מנערת מוטורית.

 

מרבית עצי האגוז שגודלו בישראל היו מינים מקומיים, ביניהם הזן החברוני הידוע בשם "חלילי" או "אבו שוקה" וזן דמשקאי בשם "שמי". גידול אגוז המלך בארץ לא עלה בהצלחה, עקב הטמפרטורה הגבוהה הדרושה להם (טמפרטורות גבוהות בחורף עשויות לגרום למצב הקרוי לדיכוגמיה – בו ישנם הבדלים בזמני פריחת הפרחים הזכריים והנקביים, דבר הגורם להפחתה משמעותית בהפרייה) וכן בגלל רגישות העץ למחלוקת עלים ולחרקים נוברי פרי. כיום הגידול נזנח עקב יבוא זול. מרבית היבוא הינו מקליפורניה, המהווה, יחד עם צרפת, את יצואנית האגוזים הגדולה ביותר. ישנם עצים בודדים הגדלים בארץ באופן פרטי, בעיקר באיזורי ההר.

 

האגוז עשיר מאד בשומן בלתי רווי, בחלבון ובוויטמינים מקבוצת ה-B. הוא משמש לאפייה, כתוספת לשוקולד וגלידות, כתוספת לסלטים וכן להפקת שמן המשמש תחליף לשמן קטניות בתקופת הפסח.

הפרי שימש למאכל כמזון עשיר בכל השנה ובימי חג, ונחשב למעדן מלכים. בייחוד היו אוגרים אותו בעת צרה ומלחמה, יחד עם תבואה, שמן, יין ותמרים. ואכן בחפירות מאיזורי מלחמה ובמבצרים שהיו בארץ, נמצאו קליפות אגוזים, גרעיני תמרים וכדי יין ושמן [2]

תכונות:             מתוק, חמים

מרדיאנים:        כליות, מעי גס, ריאות

* מחזק את הכליות את הגב והברכיים: לדפוסי חסר בכליות עם סימפטומים של קור וכאבים בגב ובברכיים ותכיפות במתן שתן.

* מחמם את הריאות ועוזר לכליות לאחוז את הצ´י: לחסר ריאות המתבטא בשיעול כרוני וצפצופים שמחמירים מכל מאמץ הנובע מחסר בריאות ובכליות.

* מלחלח מעיים ופותח מעיים: לעצירות במבוגרים או למצבים שהנוזלים נפגעו לאחר מחלת חום.

 

He Tao Ren – Juglandis Regiae Semenהוא מתוק, חמים, ומלחלח. נכנס למרידיאן הכליות והריאות שם יש לו שני מרכיבי מפתח: מחמם את יאנג הכליות לחזק את הגב והברכיים, בעודו מחזק את הכליות הוא מעצים את הריאות ומעודד החזקת צ´י להרגיע צפצופים. עם זאת, השפעות אלו עדינות והדרגתיות, ולרוב בשימוש כמשרת או כחלק מתזונה. בזכות היותו שמנוני ולח, הוא יכול ללחלח יובש ולשמן את המעיים.

 

מתוך המטריה מדיקה המפורטת:

"כאשר שער החיות משוחרר, התלת מחמם נע בטבעיות, ובכך תכונות האגוז עולה ומגיע לריאות ולכן מתאים לצפצופים או שיעול על רקע קור מחסר. יורד ומגיע לכליות, ובכך מתאים לכאב מחסר בגו תחתון וברגליים... מתאים רק לקור מחסר ולא מתאים בדיסהרמוניות אש ליחה או חום שהצטבר [3]."

אגוזי המלך משמשים בסין בצורתם הגולמית או בטיגון – ערבוב. ברפואה הסינית המסורתית קשורים אגוזי המלך למרידיאנים של הריאות, המעי הגס והכליות והם בעלי תכונות של מתיקות וחום. האגוזים משמשים בדרך כלל לטיפול בכאב וחולשה בגב ובברכיים, מסייעים בעיכול ומקלים על אסטמה [4].

על פי הגישה הנטורופתית, אגוז המלך נחשב כ"סופר מזון" בשל תכולת האומגה הגבוהה שבו. האגוז מכיל ארגינין - חומצת אמינו חיונית לבניית חלבון בגוף. אגוזי המלך משמשים כנוגדי חמצון ושומרים על לחץ דם תקין. אגוז המלך מכיל גם מלטונין, הידוע בתרומתו החיובית על השינה, ולכן מומלץ לצרוך אותו בערב.

הגישה הטיפולית של "דומה בדומה ירפא" משייכת את אגוז המלך לטיפול בבעיות ראש ובעיות קוגניטיביות, עקב דמיונו למבנה המוח. מחקרים שונים תומכים בתרומתו החיובית של אגוז המלך למערכת העצבים [5].

 

* לאגוזים תכולת שומן רווי נמוכה ותכולת שומן בלתי רווי גבוהה. האגוזים עשירים בחומצת שומן אולאית, המונעת תהליכים טרשתיים המובילים למחלות לב חסימתיות [6], [7].

* אגוזים מכילים סיבים תזונתיים (כ 7 גר´ סיבים ל 100 גר´ אגוזים) המסייעים בתנועתיות המעיים ומונעים עצירות. כמו כן, הסיבים המסיסים קשורים בהפחתת כולסטרול ואיזון רמות הסוכר בדם [4], [7].

* האגוזים עשירים בחומצה פולית, המפחיתה את רמות ההומוציסטאין, הגורם להיצרות עורקים [7].

* אגוז המלך הממוצע מכיל כ 5% חומצה אלפה לינולאית ( ALA - אומגה 3 ), שהיא חומצת שומן חיונית. חומצות שומן חיוניות מעודדות עור ושיער בריא וצעיר, תומכות בפעילות תקינה של בלוטת התריס ויותרת הכליה ובכך תורמות למע´ החיסונית. חומצות אלו דרושות לגדילה ואנרגיה תקינה. תורמות לדם, לעצבים ולעורקים. והכרחיות לשינוע ופירוק כולסטרול. אחת מנגזרותיה היא EPA שממנה נוצרים איקוסונואידים האחראים על הרחבת כלי דם ובכך תורמים להורדת לחץ דם [6], [7].

* 100 גרם אגוזים מכילים כ 99 מ"ג סידן, המשתתף בתהליכי בניית הרקמות בגוף [6].

* האגוז הממוצע מכיל 22% חלבונים הכוללים את חומצות האמינו הבאות: גלוטמאט, ארגינין, חומצה אספרטית, איזולאוצין, לאוצין, טריפטופן, פנילאלנין, ואלין, תראונין וליזין. ובכן החלבונים ממלאים תפקידים חשובים ביותר בכל תהליכי החיים. משתתפים בבנית תאים ורקמות, בזירוז ובוויסות פעילויות כימיות, באספקת אנרגיה וכן בתהליכים פיזיולוגיים חיוניים רבים נוספים. הם מהווים 16%-19% ממשקל גופו של האדם המבוגר [8].

 

15.2 גרם חלבון (החלבון אינו שלם, ויש להשלימו עם דגנים או קטניות)

65.2 גרם שומן:

6.1 גרם חומצות שומן רוויות

8.9 גרם חומצות שומן חד בלתי רוויות

47.2 גרם חומצות שומן רב בלתי רוויות

13.7 גרם פחמימות, כולל 6.7 גרם סיבים תזונתיים

כמו כן, אגוז המלך עשיר בויטמינים ומינרלים כגון תיאמין, B6, חומצה פולית מנגן, נחושת, מגנזיום, זרחן ואבץ [9].

 

 

 

המחקר בחן את השפעתן של חומצות רב בלתי רוויות על המטבוליזם בקרב חולים עם סוכרת מסוג II. במחקר נבדקו 50 מבוגרים חולי סוכרת שקיבלו תשונה דלת שומן, בתוספת 30 גרם אגוזים מדי יום במשך שנה. ההבדלים בין קבוצת המחקר והביקורת נבדקו על ידי מדדים אנתרופומטריים וקליניים. הקבוצה שצרכה אגוזי מלך צרכה חומצות PUFA במידה רבה יותר לעומת קבוצת הביקורת, תוצאה שיוחסה לצריכת האגוזים. כמו כן, קבוצה זו השיגה הפחתה רבה יותר ברמות אינסולין בצום. מסקנת החוקרים היתה כי צריכת האגוזים יכולה להוביל לירידה ברמות האינסולין בצום [10]. דבר זה יכול להיות מיוחס גם לתכולה הגבוהה של סיבים תזונתיים שנחשבים, אף הם, למורידי ערכים גליקמיים ורמות אינסולין בדם. תפקיד חשוב זה אינו מודגש ברפואה הסינית.

 

 

המחקר בחן את פרופיל השומנים, תכולת ויטמין E ופעילות אנטי-אוקסידנטית של סוגי אגוזים שונים. האגוזים הכילו חומצה לינולאית, אלפא-לינולאית, אולאית, פלמיטית וסיאטרית. קבוצת השומנים העיקרית באגוזים היתה שומנים בלתי רוויים. כמו כן, נמצאה בהם כמות גבוהה של ויטמין E, ובעיקר באגוז המלך. ויטמין זה תום לפעילות האנטי-אוקסידנטית של שמני האגוז [11].

פעילות אנטיאוקסידנטית נחשבת למעכבת תהליכי ניוון והזדקנות תאים ולפיכך תומכת, על פי הרפואה הסינית, בכליות.

 

אגוזים הינם מזון עשיר באנרגיה, שומן ושומן בלתי רווי. מעבר לכך, האגוזים כוללים חלבון צמחי, סיבים, מינרלים, וויטמין E ותרכובות פנול. עקב הרכבם הייחודי, האגוזים עשויים להשפיע לטובה על סמני סיכון קרדיו-ווסקולריים, כגון התחמצנות LDL, מולקולות דלקתיות מסיסות ותפקוד לקוי של האנדו תליום. מחקרים קליניים שונים מצאו כי צריכת אגוזים מגינה בפני חמצון LDL. מחקרים אחרים מצאו כי צריכת האגוזים קשורה ברמה נמוכה יותר של מולקולות דלקתיות. ישנו צורך במחקרים נוספים, אך המחקרים מצביעים על כך שצריכת אגוזים הינה בעלת השפעה חיובית על סיכונים קרדיו-ווסקולריים, מעבר להורדת רמת הכולסטרול [12]. תכונה זו מחזקת את ההנחה שאגוזי מלך טובים לצמצום לחות חמה בדם, למרות שהקלסיקה הסינית לא כיוונה להתוויות אילו.

 

צריכה מוגברת של חומצות שומן מסוג אומגה 3 מפחיתה את הסיכון למחלות לב. מטרת המחקר היתה לקבוע האם לצריכת אגוזים ודגים עשירים באומגה 3 ישנה השפעה דומה על השומנים בדם. המחקר כלל 25 מבוגרים בעלי רמות שומן תקינות עד בינוניות ונמשך חודש אחד. קבוצה אחת צרכה דגים, קבוצה אחרת צרכה אגוזים וקבוצה שלישית שימשה כקבוצת מחקר. התוצאות הצביעו על כך שרמות הכולסטרול מסוג LDL היו נמוכות יותר בקרב צורכי האגוזים לעומת קבוצת הביקורת וקבוצת הדגים. מקנת החוקרים היתה כי הכללת אגוזים ודגים בדיאטה מאוזנת עשויה להפחית את רמת הכולסטרול והטריגליצרידים, בהתאמה [13].

 

ויטמין E עשוי להגן כנגד סרטן הערמונית ומחלות לב. המחקר הנוכחי בחן את השפעתם של אגוזים, העשירים בוויטמין E, על סמני מחלות אלו בקרב גברים המצויים בקבוצת סיכון. במהלך המחקר צרכו הנבדקים אגוזי מלך בנוסף לתזונתם הרגילה. נמצא כי חלה ירידה מובהקת ביחס אלפא T וגמא T, עלייה בגמא T ונטייה לעלייה ב PSA – מדדים העשויים להצביע על כך שצריכת אגוזים יכולה להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית ומחלות לב [14]. ממצאים אילו מכוונים ליתרונות האנטיאוקסידנטיים המיוחסים לכליות. היבט נוסף של הכליות הוא מניעת סרטן הערמונית הנחשב למצב של ליחה חמה. ושוב אנו רואים כי האגוז מועיל במצבי חום לחות/ ליחה סטגננטית (כמו עם הכולסטרול) למרות שתכונה זו לא מודגשת בקלאסיקה.

הצמח בטוח, גם על פי הראייה המערבית וגם לפי הסינית.. מוזכר אמנם שכמויות גדולות מאוד עלולות לגרום שלשול אך מדובר בכמויות מופרזות ביותר.

עם זאת, ישנן מספר התוויות נגד:

*  אין לצרוך בליחה חמהשל דרכי הנשימה

*  יש לציין כי מעבר להתוויות הנגד הרגילות, ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה לאגוזים, המתבטאת בתגובה עורית ו/או נשימתית, ובמקרים חמורים, למוות [3], [15].

 

Bu Gu Zhi – Fructus Psoraleae Corylifoliae מר, חמוץ, וחמים מאוד, בעל אופי יאנגי ומוצק. מחזק ומחמם את הכליות והטחול, מייצב את התמצית, מאבטח את השתן, תומך ביכולת הכליות לאחוז את הצ´י.

He Tao Ren – Juglandis Regiae Semen מתוק, חמים בעל אופי ייני ורך, תוכנו מלחלח בעוד קליפתו הפנימית השחורה מכווצת ומאפשרת לכליות לאחוז את הצ´י.

ביחד הם צמד קשה ורך, המאפשר את חיזוק יאנג הכליות ועוזר להן לאחוז את הצ´י בבעיות של שיעולים, צפצופי נשימה. משמש לחיזוק הגידים והעצמות, קור במחמם תחתון הגורם לכאבי גב תחתון וברכיים, אימפוטנציה ושפיכה מוקדמת [3].

 

מתוך המטריה מדיקה המפורטת:

Bu Gu Zhi לרוב נלקח ביחד עםHe Tao Ren ...Bu Gu Zhi מיוחס לאש... וגורם לאש הפריקרד להפגש ולהתחבר עם האש בשער החיות. בכך היאנג הראשוני מתחזק ומתייצב ומח העצם מתמלא... He Tao Ren מיוחס לעץ, מלחלח יובש ומזין את הדם. דם הוא יין שסולד מיובש ואילו השמן מלחלח אותו. בעזרת  Bu Gu Zhi יש לנו יצירה הדדית ומופלאה של אש ועץ.

 

Zhang Shan Li מוסיף:

"מתוך השניים, אחד מלחלח והשני מייבש, וזו פורמולה מאוזנת לאבטח ולחבר את היאנג הראשוני בעודנו מעשירים ומגדילים את הגידים והעצמות [3]."

מקור השם אגוז (Walnut) באנגלית הוא מן המילה – Wealh שפירושה הוא שונה או זר בתרגום לעברית. שמו האנגלי של האגוז - Persian – מעיד על מוצאו. בערבית נקרא העץ ג´וז, ושמו הלטיני Juglans נוצר כנראה משתי מילים Jovis glans שפירושן "הבלוט של יופיטר" או "אגוז האלים". שמו הלטיני הנוסף הוא Janca glans שפירושו "בלוט עטוף". שמו העברי של אגוז המלך הוא תרגום שמו הלטיני J. regia.

 

שם חלופי ומקובל הוא גרעיני אפרסק ברברי – Hu Tao Ren. הסבר ממטריה מדיקה מתקופת הקאיבו:

"פרי זה הגיע לראשונה מברברי צ´יאנג (אשר גרו באיזור המוכר כיום כסיצ´ואן). בשושלת האן, זאנג צ´יאן היה שגריר לאזור המערבי, והיה הראשון להביאו וגידלו בצ´ין ( כיום שאאנצ´י וגנסו), בהדרגתיות פשט לאזורים המזרחיים, ומכאן שמו גרעיני אפרסק ברברי - Hu Tao Ren."

 

שם מוקדם נוסף Qiang tao או אפרסק של אנשי צ´יאנג. בהיותו גרעין בשרני ושמנוני המילה בשרני ( Rou ) מוחלפת על פני גרעין ( Ren ), He Tao Rou או Hu Tao Rou [3].

 

היסטוריונים מניחים שאגוז המלך, אגוז המוזכר בקשר לרבי עקיבא, הוכנס לארץ ישראל כ- 200 שנה לפני הספירה, אולם שמו נזכר במקורותינו לראשונה בשיר השירים (המיוחס לשלמה המלך), שזמן כתיבתו על פי המסורת מאות שנים קודם לכך. "אל גינת אגוז ירדתי" נוגה הראובני מפרש "ירדתי", שגידלו אגוזים באזור השפלה והבקעה.

 

האגוז גדל בתקופת אבותינו במקומות רבים בארץ, לרבות השפלה ועמק הירדן. יוסף בן מתתיהו מספר על עמק גנוסר: "פה צומחים לאין ספור אגוזים הדורשים להם קרה יותר מכל הנטעים, ועל ידם תמרים יונקים את להט השמש". כנראה גידלום בצל הדקלים כדי להגן עליהם מהחום ומקרינת השמש הקיצית אבל הגידול העיקרי היה בהרים, בייחוד בהרי הגליל [16].

 

בתלמוד הבבלי (פסחים ק"א): אמרו עליו על ר´ עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזים לתינוקת בערב פסח, כדי שלא יישנו, מכאן כנראה מנהג היהודים למלא כיסיהם של הילדים באגוזים בפסח. וכך נאמר במשנה (בבא מציעא, ד´ י"ב): "לא יחלק החנווני... אגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילם לבוא אצלו, וחכמים מתירים".

 

מהאגוזים הפיקו שמן מאכל ולמאור: "אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת, וחכמים מתירין בכל השמנים - בשמן שומשומים ובשמן אגוזים" (משנה, שבת, ב´ ב´)

בגפת שנשארה לאחר עצירת השמן השתמשו להזנת בהמה ולהסקה, וכן השתמשו להסקה בקליפות והאגוזים הקטנים והקשים: "האגוזים והשקדים שאכלו מערב יום טוב, מסיקין בקליפיהן ביום טוב.... "(תספתא, יום טוב ג´ י"א).

חצאי הקליפה שימשו גם ככן למאור, שהיו שמים בהם שמן ופתילה "היו כורכין פתילה באגוז ומדליקין בה" (תוספתא, שבת, ב´ ד´).

 

מהשומר - הקליפה הירוקה - הפיקו צבע, וצבעו בו בגדים ושיער: "ומצרפין זה עם זה קליפי אגוזים... קליפי רימונים... כדי לצבוע בהן בגד קטן" (משנה שב, ט´ ה´). מהצבע הפיקו גם דיו לכתיבה.

האגוז שימש כאומדן לגודל: "שיעור האתרוג הקטן - רבי מאיר אומר כאגוז..." (משנה, סוכה ג´ ז´).

בעיני העמים באיזור היה האגוז סמל הפוריות, והיו משליכים לפני החתן והכלה אגוזים. העובדה כי האגוז מכוסה בשני חצאי קליפות הדבוקות זו לזו ובתוכן ה"מוח" והעובר, מסמל אולי את העובר שבתוך הרחם. פרשנות אחרת אומרת, שכשם שקליפת האגוז קשה מבחוץ ובתוך יש חלקים מתוקים וגם מרים (המגורות), כך יכולים חיי הזוג הצעיר להיות מתוקים ושלווים או מלאי מרירות ודאגה.

 

הקהילה היהודית הושוותה לאגוזים (בשיר השירים רבא ו´ י"ז): "מה אגוז זה אתה נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלין זה אחר זה, כך הם ישראל, לקח אחד מהם כולם מרגישים". בהמשך השנים אין הרבה דיווחים על גידול עצי אגוז בארץ. בעיני תיירים העוברים כאן מארצות המשופעות באגוזים אין רבותא במעט העצים שהיו בארץ [2] .

 

רמז לזיהוי פרי עץ הדעת כאגוז מצוי בסידור עמרם גאון, סדר ברכת אירוסין ונישואיהברכה קמ"ז: "ברוך אתה ה´ אמ"ה [=אלוהינו מלך העולם] אשר צג [=יצר, ברא] אגוז בגןעדן, שושנת העמקים, בל ימשל זר במעין חתום (הנחה של הגאונים הנובעת מתפיסהשטוענת כי לאחר האכילה מעץ הדעת גילו אדם וחוה את המין. זוהי משמעותו של פסוק 7 בבראשיתג´.

בפירוש "מגן האלף" לברכה זג מצוין כי בכתב יד עתיק, הנמצאבאוקספורד, נכתב: "אשר צג זוג בגן עדן. כלומר, ה´ ברא זוג זכר ונקבה. לדעתהפרשן, זו הייתה הכוונה המקורית של הכתוב  והמעתיק שיבש "זוג" ל"גוז", ומכאן קצרה הדרךלזיהוי "אגוז". אם נקבל פירוש זה, הרי שלמעשה הזיהוי בטעות יסודו[16] .

 

[1] Hu Tao R., Traditional Chinese Medicine and Acupuncture Health Information. Cited: 14/7/10, Available from: http://tcm.health info.org

 

[2] הל-אור י, עץ אגוז מלך, גן ונוף, המגזין הישראלי לגינון. תאריך הכניסה לאתר: 31.3.10, www.ganvnof.co.il

 

[3] Chinese Herbal Medicine, Materia Medica, Third Edition, Dan Bensky, Steven Clavey, Erich Stroger, Andrew Gamble 2004,  by Eastland Press, Inc.   

Chapter 12 / Tonifying Herbs, Pg. 784 – 786

 

[4] Walnut (hu tao ren), The Acupuncture and Oriental Medicine Source. Cited: July 15, 2010. Available from: www.acupuncturetoday.com

 

[5] Lee Sun Don, The Brain Nourishing Effect of Walnut, The Ninth Seal. Cited: July 14, 2010 Available from: www.forshang.org

 

[6] Healing with Whole Foods, Asian Traditions and Modern Nutrition, Paul Pitchfold 2002 by North Atlantic Books

Chapter 10 / Oils and Fats Pg. 164, 167, 170, 172

Chapter 15 / Calcium Pg. 223

[7] זילבר-רוזנברג, א. תזונה - פרי מחשבה, מזון ותזונה במצבי בריאות וחולי. ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה; 1996

פרק 5 / השומנים עמ´ 62-64

פרק 6 / החלבונים עמ´ 75-90

פרק 7 / הויטמינים עמ´ 91-114
 

[8] נחום רונית אגוזים וגרעינים – קצת יותר מנישנוש. טבע לייף. תאריך הכניסה לאתר: 14/7/10 www.tevalife.co.il

 

[9] אגוז מלך. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. תאריך הכניסה לאתר: 14/7/10. www.he.wikipedia.org

 

 [10] Charlton KE Long-term effects of increased dietary polyunsaturated fat from walnuts on metabolic parameters in type II diabetes, European Journal of Clinical Nutrition 2009 63(8):1008-15

 

[11] Li L, Tsao R, Yang R, Kramer JK, Hernandez M. Fatty acid profiles, tocopherol contents, and antioxidant activities of heartnut (Juglans ailanthifolia Var. cordiformis) and Persian walnut (Juglans regia L.). Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2007 21;55(4):1164-9

 

[12] Ros E Nuts and Novel Biomarkers of Cardiovascular Disease, American Journal of Clinical Nutrition. 2009; 89(5):1649S-56S

 

[13] Rajaram S, Haddad EH, Mejia A, Sabaté J. (Walnuts and fatty fish influence different serum lipid fractions in normal to mildly hyperlipidemic individuals: a randomized controlled study. American Journal of Clinical Nutrition 2009;89(5):1657S-1663S

 

[14] Spaccarotella KJ, Kris-Etherton PM, Stone WL, Bagshaw DM, Fishell VK, West SG, Lawrence FR, Hartman TJ The effect of walnut intake on factors related to prostate and vascular health in older men. Nutrition Journal. 2008; 2;7:13.

[15] Walnut (hu tao ren) Naturopathy Digest Cited: July 14, 2010 Available from: www.naturopathydigest.com

 

[16] יניב א. מה היה העץ ממנו אכל האדם הראשון? מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית; תאריך הכניסה לאתר: 14/7/10. http://lib.cet.ac.i

פרק 10 / סיבים תזונתיים עמ´ 144-151