מטפלי שיאצו רבים מתמודדים לא פעם מול בקשת החולה או משפחתו להעניק סיוע תומך (פאליאטיבי) למחלתו. כל מטפל בר דעת אינו מתיימר לרפא את הגידול הסרטני בעזרת כלים במגע, אולם דווקא בשעותיו הקשות של המטופל, יש למגע ערך רב!
שיאצו יכול לענות על חלק מצרכי החולה בתחום זה. למרבית הצער, שיאצו הוא כלי מגע בעל עוצמה רבה, היכול לא רק להועיל אלא גם להזיק.
הסיכון בשיאצו בכל הנוגע לסרטן עומד על מספר מישורים:
מניעת טיפול אחר -יתכנו מטופלים אשר עלולים להשתכנע שהתחליף מספיק. כאן מספיקה האסרטיביות וההגינות (כמו גם כושר השיפוט) של המטפל שימנעו תופעה זו.
נזק מידי - גרימת דימום או שבירת עצם על רקע לחיצה במקום בעייתי. נזקים כאילו נצפו בעבר וקיימת לגביהם התווית נגד מפורשת.
נזק מאוחר - לחץ בשיאצו עלול לגרום להתנתקות תאים סרטניים ממקום אחד ומעברם למקום אחר. הדברים בעיקר בעייתיים לסוגי סרטן המתפשטים בדרך לימפטית או המטוגנית. לא ידועים מחקרים בנושא אך קיימות עדויות נסיבתיות התומכות בהתווית נגד זו.
נזק ברמה אנרגטית - הנחת היסוד של טיפול בשיאצו הוא שדרך הטיפול אנו פותחים סטגנציות ומשפרים זרימה. אמנם, מחד, הסרטן הוא סטגנציה בפני עצמה שרצוי וראוי לסלק, אך מאידך, פתיחת הסטגנציה עלולה להאיץ את התפשטות הסרטן. שאלה זו לא נחקרה עד כה.
בסדרת מאמרים זו נפרט על סוגי הסרטן השונים בגוף (הן לפי מיקום והן לפי הסיווג ההיסטופתולוגי), ונתייחס לבעיות האפשריות העומדות בפני המטפל הן בזמן המחלה והן לאחר ריפוי או רמיסיה (נסיגה) שלה. גידולים שפירים יוזכרו מדי פעם אם חלה לגביהם התייחסות מיוחדת או התווית נגד אפשרית. סדרת המאמרים מופיעה תחת הכותרת ´התוויות נגד לטיפול בסרטן – לפי סוג הגידול´.
יש לזכור כי חומר זה אינו מהווה הנחייה רפואית ובכל מקרה יש להתייעץ עם רופא!!
רקע – מה זה בכלל ´סרטן´?
סרטן אינה מחלה אחת, אלא אוסף של מחלות רבות שלהן מכנה משותף אחד. הסרטן נגרם מהתחלקות בלתי מבוקרת של תאים ויצירת מסה גידולית. התהליך נוצר, כשתא נורמלי אחד ברקמה מסוימת עובר שינוי ובעקבות השינוי מתחיל להתחלק ללא הרף. גורמים הקשורים ליצירת תאים סרטניים נקראים גורמים קרצינוגנים וכוללים: קרינה, חומרים כימיים ווירוסים. גורמים אחרים הקשורים להתפתחות סרטן כוללים מצבים דלקתיים וגורמים תורשתיים.
סוג הסרטן נקרא על-פי מקור התא הממאיר. לדוגמא, אם מקור התא המאיר מרירית הקיבה, הסרטן נקרא סרטן קיבה. ישנם סוגים שונים של סרטן קיבה וההבדלים ביניהם לא יוסברו במסגרת זו.
גידולים שפירים מוגדרים כגידולים שאינם פולשים לתוך הרקמות הבריאות שמסביבם ואינם שולחים גרורות.
גידולים ממאירים מוגדרים כגידולים הפולשים לרקמות שמסביבם (שולחים מעין זרועות לתוך הרקמה הבריאה, ומכן השם סרטן) ושולחים גרורות.
גרורה היא מעין מושבת בת של הגידול המקורי, שהתפתחה בעקבות התנתקות תאים ממאירים מהגידול המרכזי, נדידת התאים בדרכי הלימפה או הדם ויצירת אזור חדש של גידול. לדוגמא, סרטן המעי הגס שולח גרורות לכבד.
סרטן גורם
לתופעות סיסטמיות רבות (כגון זיהומים, כאבים, חולשה ועוד), הגורמות לחולה סבל רב. תופעות אלו גם מהוות
סימנים אפשריים לגידול סרטני:
זיהומים, כאבים
שינוי בהרגל היציאות, הפרעות בעיכול וקושי בבליעה.
פצע שאינו מגליד, דימום או הפרשה לא תקינה.
התעבות או גדילה של גוש, שינוי בצורה או צבע בעור.
שיעול או צרידות.
שינוי משמעותי במשקל (כחקציה), חוסר תאבון, עייפות וחולשה, אנמיה.
הפרעות נוירולוגיות.
חום ממקור לא ידוע.
טרומבופלביטיס (דלקת על רקע קרישי דם).
הפרעות אנדוקריניות בגלל הפרשת הורמונים ע´י הגידול.
הגדלה בבלוטות לימפה, בעיות נוירולוגיות או בעצמות על רקע גרורות.
הדמיה ובדיקות מנע שגרתיות:
ממוגרפיה (לשד).
בדיקת דם סמוי בצואה (מדי שנה, מעל גיל חמישים).
בדיקת פאפ בצוואר הרחם (אחת ל 3 שנים אם הכל תקין).
סוגי הגידולים:
גידולים נחלקים לשפירים (benign) וממאירים (malignant).
בין הגידולים הממאירים אנו מכירים:
קרצינומות - גידולים שמקורם מהאפיתליום.
אדנוקרצינומות - קרצינומות עם מרכיב בלוטי.
סרקומות - גידולים ממקור מזודרמלי.
Grade = רמה ( TNM ):
השלבים והדירוגים משתנים מסוג סרטן אחד למשנהו. אופן דירוג זה מתייחס לסרטן במערכת העיכול, אך העיקרון מתאים לכל סוג גידול סרטני:
Tumor = גידול
T0 = ללא עדות לגידול.
Tis = In situ כלומר גידול מוגבל במקומו.
T1 = הגידול מוגבל לרקמה הרירית.
T2 = הגידול חודר אך אינו עובר את מעטפת האיבר.
T3 = הגידול חודר את מעטפת האיבר אך אינו מתפשט לסביבתו.
T4 = הגידול התפשט לאיברים אחרים.
Nodes = נודולות לימפה
N0 = ללא גרורות לבלוטות לימפה.
N1 = גרורות לבלוטות קרובות ועד לגודל 3 ס´מ.
N2 = גרורות לבלוטות אזוריות ויותר מגודל של 3 ס´מ.
N3 = גרורות הפולשות לאזורי לימפה מרוחקים (למשל בחלל הבטן).
Metastases = גרורות
Mo = ללא מטסטזות.
M1 = עם מטסטזות.
Stage (שלב) לפי קבוצות (מתייחס לגידולים במערכת העיכול)
Stage 0 = Tis , N0 , M0 .
Stage 1 = T1 , N0 , M0 .
Stage2 = T2 or T3 , N0 , M0 .
Stage 3 = T1-3 , N1 or N2 , M0 .
Stage 4 = T4 or T3 , N3 or M1 .
רמות אילו מעידות על הפרוגנוזה ומסייעות לקבוע אסטרטגיה טיפולית.
למטפל בשיאצו:
נחוצה הכשרה נאותה ו
לימודי שיאצו מתקדמים על מנת לעסוק בסרטן. בסך הכל, הטיפול עשוי להואיל למטופל ובדרך כלל התוויות הנגד אינן חמורות כל כך. עם זאת, מטפל שלא עבר הכשרה מתאימה, עלול להזיק במקום להואיל ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע קודם הטיפול.
עד רמה T3 , M0 , N0 , כלומר עד
Stage 2 אין התוויות נגד ידועות. ניתן לטפל בכל שלב אם כי חשוב להימנע מטיפול באזור המחלה, בעיקר כשמדובר בבטן או בשד (פחות כשמדובר בבית החזה).
Stage 3 יכול להיות בעייתי בגלל פיזור במערכת הלימפטית. כאן מומלץ להמתין טווח ביטחון. בחלק מן המקרים מומלץ להימנע מטיפול מקומי בחמש השנים שלאחר הריפוי (ובתנאי שהמטופל במעקב). גם טיפול באזורים השונים מאזור הגידול בעייתיים שכן לעתים קיימת התלקחות מחודשת של הגידול לאחר פרק זמן ממושך. מסיבה זו מומלץ להימנע בטיפול בשיאצו מכל אזור הקשור לקשריות לימפה (אלא אם לגידול אין נטייה להתפשט דרך הלימפה בשום צורה). במעקב טוב ועם ציון מפורש מצד הרופא שההחלמה מלאה, ניתן לטפל בשיאצו תוך הימנעות מאזור הטיפול והקשריות הקרובות אליו (בתי שחי וצוואר בפלג גוף עליון ומפשעות בפלג גוף תחתון).
Stage 4 אינו מהווה בעיה מבחינה זו שכן הסרטן כבר מפושט ממילה, אלא שחדירת גרורות לעצמות עלולה להיות התווית נגד בגלל סכנה לשבירה.
השיאצו והטווינה ידועים כממריצים של פעילות מערכת הלימפה ולכן, קיים סיכון בטיפול בסוגי סרטן המתפשטים דרך מערכת הלימפה כגון סרטן הלימפה. החשש הוא שלחיצות חזקות במיוחד יגרמו להתנתקות תאים ממאירים מאזור הלחיצה ונדידתם לאזור חדש.
קיימת הנחה שטיפול רפלקסולוגי ממריץ את הזרימה במערכת הלימפטית ולכן טיפול רפלקסולוגי עלול לתרום להתפשטות הגרורות.
סוגי סרטן רבים שולחים גרורות לעצמות. לדוגמא, סרטן השד, סרטן הריאות וסרטן הערמונית. עצם המכילה גרורה הופכת חלשה ועלולה להישבר במהלך טיפול. לעתים הסימפטום הראשון המופיע בסרטן הוא כאב גב, הנובע מגרורות בחוליות.
במקרה של גרורות בעצמות קיימת
התווית נגד מוחלטת ללחיצה באזורי הגרורות וכן אסור לבצע מניפולציות גבוהות מהירות (הנהוגות בכירופרקטיקה) ורוטציות.
במקרים אלו לא קיימת התווית נגד לטיפול ברפלקסולוגיה. שיטות טיפול כמו תזונה, דיקור וצמחי מרפא עשויים להקל על סבל החולה ואף לשפר את סיכויי החלמתו.
מצבים בהם ניתן לטפל בחולה סרטן בשיטות כמו שיאצו וטווינה:
*
במקרים סופניים (חולה סרטן לפני מותו) ניתן לתת לכל חולה טיפול תוך התחשבות בסיכונים הנובעים מהטיפול (למשל שברים בעצמות בשל נוכחות גרורות). הטיפול יכול להקל את סבל החולה בשעותיו הקשות.
*
סוגי סרטן מסוימים מותרים לטיפול בהרשאת רופא. למשל סרטן הדם (אך לא הלימפה!) בו המחלה ממילה מפושטת או בסוגי סרטן עור שונים.
*
לאחר החלמה לאורך חמש שנים ללא חזרת המחלה. לעתים ניתן לצמצם פרק זמן זה ובתנאי שרופא היה שותף להחלטה.
לסיכום, באופן עקרוני סרטן נחשב כהתווית נגד לטיפול, למרות שלא ידועה הוכחה שטיפול ברפואה טבעית גרם להתפשטות מואצת של סרטן. ניתן לשקול מקרים ייחודיים לגופם ולטפל באישור הרופא המטפל.
הערות:
* מאמר זה אינו מתייחס לבעיות מדיקו-לגליות הכרוכות בתביעה.
* חומר זה אינו מתייחס לגידולים בילדים!
* לקבלת מידע נוסף והרחבה מומלץ לעיין במאמרים על סוגי הסרטן השונים:
סרטן השד (94kb)
סרטן בדם (97kb)
סרטן במערכת העיכול (97kb)
סרטן הכבד (88kb)
סרטן הריאות (86kb)
סרטן עור (101kb)
סרטן בלבלב או בטחול (86kb)
למידע נוסף:
חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.