יסודות הטיפול בשיאצו

מאמר המבוסס על הרצאת מבוא בסדנת סוף שנה א בעין החורש
מאמר המשך לקיו – שיאצו קיו שיאצו


כדי להשתחרר, הן פיזית והן מדיטטיבית, בעת הטיפול המכין (שהגדרנו אותו בהרצאת המבוא בקיו שיאצו ´כדיאלוג האבחנתי הראשון´), המטפל יוצר מנח טיפולי המשחרר אותו מתהליך חשיבתי. עליו לנקוט הליך טיפולי המבוסס על מספר יסודות. הליך זה קרוי במקור ומוכר כקטה, כלומר, רצף פעולות היוצרות את השלם. הבסיס של רצף זה מאפשר, לאחר שנשלוט בו באופן מלא, לצאת לאין ספור אפשרויות טיפוליות. בתוך הקטה הטיפולית המטפל מגיע לכל המרידיאנים הנחשפים מולו במנח. הטיפול המכין נוגע ופורט על כל המרידיאנים כחלק מהתפיסה ההוליסטית המחברת את הגוף כיחידה אחת שלמה. על פי גישה זו אין המטפל מבודד מראש מרידיאן או נקודות לטיפול או אזור פגוע אלא ראשית, מתייחס לכל המרידיאנים המצויים ברקע, וזאת מתוך ההנחה הבסיסית כי כל הגוף חלה, ויצא מההרמוניה האנרגטית. הסימפטום מתבטא באחד המרידיאנים שעליו אנו עובדים לאחר הטיפול המכין.
במאמר זה נתייחס אך ורק לחלק הטכני של הטיפול שהוא הבסיס עליו נוכל, מאוחר יותר, להתייחס לאבחנת המרידיאן ואבחנת הטצובו.
כאמור, על מנת לצור תהליך טיפולי נכון יש לזכור ולהטמיע מספר יסודות טיפוליים:

א – קבלת המטופל
כאשר המטופל מגיע לחדר הטיפולים יש ליצור הפרדה בין השעה הטיפולית לבין היום יום, גם אם אילו מהווים סממנים חיצוניים כמו החלפת הביגוד, כיבוי הטלפון הסלולארי, גרביים נקיות ועוד.
השיחה המקדימה תברר ראשית את סיבת הגעתו, התוויות הנגד, הסבר מקדים על תהליך הטיפול, מנחי העבודה והסבר על חשיבות הרגיעה בעת הטיפול. אפשרי גם להיעזר בדימויים המסייעים להגעה לרלקסציה.

ב - מנח הפתיחה – מנח הצד
המנח הראשוני שבו אנו מתחילים בטיפול הוא מנח הצד אשר בדרך כלל אינו מהווה מגבלה לרוב המטופלים. כמו כן, יש בתנוחה זו מבנה מגונן באופי השכיבה העוברית. יש להקפיד על נוחיות השכיבה באמצעות כריות תומכות. חוליות הצוואר יתמכו על ידי כרית סובה איכותית השומרת על מבנה יציב ישר של חוליות הצוואר והגב העליון. כרית בין הרגליים תסייע לאנשים הסובלים מכאבי גב. אם הברך רגישה, נניח גם תחתיה כרית תומכת. כמו כן, נתמוך במידת הצורך באזור הקרסול. במבנה בולט של החזה נעשה שימוש בכרית להגבהת היד על מנת שלא תישאר באוויר. יש צורך להיות הגיוניים כי גם כאן, בעודף תמיכה, ניתן לצור אי נוחות. נוחיות המטופל צריכה להיות מוחלטת. אנו המטפלים, נדע להתאים עצמנו אליו.

ג – מוסיקת רקע
למוסיקה יש השפעה על המנגנונים המרגיעים במוח האדם. היא עוזרת לפנות מחשבות טורדניות מעמל יומו ואורח חייו. היא גם ממסכת את הרעשים הסביבתיים (אם הם קיימים) ובכך תורמת לאווירה שקטה. יש להקפיד על מוסיקה בעלת מקצב תואם וכמובן רצוי שנתאם זאת עם המטופל. לפעמים מה שנראה לנו מתאים יכול לשגע את המטופל ולעתים הוא יעדיף שקט מוחלט.

ד – פתיחת הטיפול
הטיפול יחל ברגליים ויסתיים ברגליים. התחלת הטיפול ברגליים נושאת אופי מקרקע ולא מאיים, מאזן ומוריד אנרגיה שבדרך כלל אגורה בחלק העליון של הגוף. אנו מאזנים את עצמנו במגע הראשוני עם הרגליים ומתחברים לטיפול אנרגטית. לאחר השלמת הקטה הטיפולית, אנו מסיימים שוב ברגליים כדי לסגור את המעגל הטיפולי ולפתוח את הקטה / המעגל הבא שהוא מנח נוסף או אבחנת טיפול ספציפי במרידיאנים.

ה- מיקום המטפל ביחס למטופל
המטפל יוצר טיפול לא קופצני מדי כאשר הוא מנצל את מרב הפעולות בכל מיקום בו ימצא ובהתאמה לצרכי הטיפול. שינויי מיקום רבים מדי יוצרים תהליך קופצני ובזבזני מבחינה אנרגטית.
המנח הנכון מסתייע במיקום ההרה וזווית הגישה לטיפול. להרה (בטן) תפקיד חשוב גם בהיבט האנרגטי כמרכז האנרגיה של גופנו, וגם בהיבט הביו-מכאני. כאשר ההרה מצויה במרכז, המטפל יחוש נוח בעמדת העבודה שלו וכל תחושותיו יתפנו להקשבה לצרכי המטופל. לזווית הגישה יש משמעות חשובה: כאשר אנו יוצאים ממצב של לחיצה, לעתים אנו יוצרים עומס על הגב התחתון. במצב זה נהדק את ההרה שמשמשת כקפיץ תומך לגב התחתון העומד בעומס זווית היציאה.

ו – כיווץ והרפיה בעת מתן הלחץ
כאשר המטפל ממוקם נכון ביחס לאזור המטופל, בעת היציאה ממצב של לחיצה, ירפה את כל גופו בחלקיק הזמן, רגע לפני שנכנס ללחיצה הבאה. המיקום הנכון מאפשר זאת. מיקום לא נכון יכריח את הגוף לשמר טונוס גבוה יותר, כדי לא לצאת מהאיזון מעל המטופל. דבר זה מוביל לבזבוז אנרגיה.
ההרפיה של הגוף בעת היציאה ממתן הלחץ, צובר הרבה דקות מנוחה ומאפשר הגעה למנח הבא בנוחיות מרבית.

ז – התנועה כמרכיב המחבר בין לחיצה ללחיצה
התנועה היא המוציאה לפועל. היא יוצרת את השלד הטיפולי ומבטאת את השינוי המתחולל בטיפול ולא הקיבעון. המטופל יחוש לא רק את מגע הלחיצה כי אם גם את התנועה המחברת. תנועה קטועה יוצרת הפסקות ברצף הטיפול
ובזרימה האנרגטית של המטופל.

ח – מקצב הטיפול
קצב הכניסה וקצב היציאה יהיה בגל תנועה שווה. למקצב הטיפול יש חשיבות להרגעת המטופל, דבר הנקשר לפעימות הכיווץ וההרפיה.

ט – לחץ אנרגטי מעבר ללחץ הפיזי – הדמיון ככלי התחבורה של האנרגיה
גם אם הלחץ הפיזי שיוצר משקל גופנו ניתן להגדרה כלחץ אנרגטי, ביכולתנו לשדרג את איכות הלחיצה באמצעות ניתוב האנרגיה בעזרת הדמיון. לא פעם חשנו ביום יום שזיכרון של אירוע או טעם למשל מביא אלינו תחושת אמת. לצורך זה נוכל לערוך ניסיון בתרגיל ההרמה של חברנו המתרגל, ולחוש כיצד מתרחשת ההשפעה של ההדמיה על כיוון ועוצמת המשקל המתווספת. תוספת זו היא נטו לחץ אנרגטי שבעזרתו ניתן לתגבר משמעותית את איכות הלחיצה.

י – לחץ תומך
לחץ תומך משמעותו לחץ בו המטופל חש ביטחון במגע שיוצר המטפל, כלומר איכות המגע ועוצמת הלחץ. לצורך המחשה, גם אם היינו הופכים את הטיפול ומשקל גופו של המטופל היה מעלינו, הוא היה חש בביטחון שלא נעזוב אותו, ומשקל גופו ייתמך באופן מלא על ידינו כמטפלים. כאשר המטפל מצוי ביציבה נכונה, ממוקם נכון ונע נכון, הלחץ שהוא ייצור יהיה לחץ שווה היוצא מאה אחוז שלם מכל אחד מגפיו, גם אם אחת הגפיים לא באה במגע ישיר עם המטפל אלא נמצאת בשדה האנרגטי שלו. ברגע שהלחץ השווה מופר, נפגעת התמיכה הטיפולית שמשמעותה בעיקר פגיעה בהגעה לרלקסציה ואיכות המגע, המסייעת להצפת המרידיאנים.

יא – כיוון הלחיצה על פי כיוון זרימת המרידיאנים
בעצם היותם מהות אנרגטית, קשה לתחום את הערוצים על פי האנטומיה הפיזית בלבד. מרכיב העברת המסרים / צ´י מתבצע על פי המרידיאנים וביניהם. לכן כיוון זרימתם הוא גם רוחבי וגם אורכי. שיטת הטיפול כקטה טיפולית, בה נעסוק, מתייחסת לכיווני זרימה אילו. הלחיצה המופעלת תכלול בתוכה, למעט מקרים ספציפיים, מספר מרידיאנים. הלחץ לא יהיה אנכי, אלא יאסוף את רקמת העור במקביל לאיבר / אזור שבו נעבוד. מתיחת רקמת העור משמשת אותנו כמדד לכמות הלחץ שיש להפעיל, בדומה לשפופרת משחת שיניים. כלומר, כאשר נפעיל לחץ אנכי התגובה תהייה לשני הצדדים. כאשר נסחוט את השפופרת נקבל הנעה לכיוון מסוים. מדיד זה מאפשר לנו, בקלות יחסית, לקבוע את רמת הלחיצה.

יב – התבוננות אל מחוץ למטופל
המרידיאנים יוצאים ונכנסים לגוף כמהות אנרגטית. הפעלת הלחיצה במקביל לאיבר עליו אנו עוברים (ראה סעיף קודם) יוצרת את התנועה הספירלית של המרידיאנים הרוחביים והאורכיים שתי וערב. כיוון הלחיצה יהיה אל מחוץ למטופל, כעין ספירלה שנכנסת ויוצאת מהגוף לתוך השדה האנרגטי. התנועה היא אין סופית, מחוברת לספירלה / מרידיאן הבא. המטפל מתבונן לכיוון הלחיצה שהוא מבצע וזאת על מנת לסייע לפתח את התחושה שבמגע.
המפגש בין המטפל למטופל יתקיים ממקום של תחושה ולא מראה עיניים. מהלך זה בעייתי בהתחלה אך ככל שמתקדמים בתרגול, מימד התחושה הופך להיות מרכזי.

יג – המשך הטיפול
לאחר טיפול הצד יכול המטפל להמשיך לרצף טיפולי (קטה) נוסף כגון: גב, רגליים, צוואר, ראש, וכמובן לאבחנה ספציפית (אבחנת החסר).


עקרונות הטיפול שהוזכרו עד כה ישמשו אותנו בכל מנח ומנח וחלקם אף יתאימו לשיטות טיפול אחרות. סיום הטיפול יתבצע כאשר המטופל שוכב על גבו. המטפל מכנס את רגליו של המטופל אל בטנו, ובאמצעות זרועותיו מחזיר את המטופל לתנוחת הישיבה – לטיפול הישיבה המסיים, ובכך סוגר את המעגל הטיפולי.

אורך הטיפול כשישים דקות, מספק באופן ממצה ביותר את צרכי המטופל. טיפול הישיבה מגדיר גם את זמנו הקצוב של הטיפול ומאפשר למטופל לחזור לשגרה בצורה מדורגת ולנו להתכונן לטיפול הבא.


סיכום
השלד הטיפולי / הקטה, מאפשר לנו, כמטפלים, להשתחרר מהעיסוק המחשבתי של מה לעשות ומתי, לצור מצב של ריק מחשבתי, לפנות את תחושותינו לצרכיו של המטופל, לעומקו של הטיפול, למקצב ולפרטים הקטנים המרכיבים את השלם. השחרור מהשיפוט יוצר פתיחות לקליטת אינפורמציה מוסוות הנמצאת עמוק, לרוב במרידיאני החסר. למתבונן מהצד, הרצף הטיפולי הקבוע נראה דומה לרצף טיפולי על מטופל אחר, ולעתים נראה אף משעמם. אך התבוננות זו בטעות יסודה. ראשית, אין טיפול דומה למשנהו, לא בקצבו ולא בעומקו, ושנית, אין הוא משעמם.
הניסיון הלמידתי המתפתח הוא, לדעתי, מרתק

במזרח נהוג היה לאמר לתלמידים שעסקו באמנויות ´למדו בעזרת גופכם ולא בעזרת ראשכם´. בעת העתיקה האמנויות המסורתיות נלמדו ונרכשו בהתבוננות וניסיון. לא היה חומר לימוד מתודולוגי המסביר כל פרט ופרט. הידע הנרכש היה רק באמצעות המסטרים. בעת המודרנית, קיימים כלים רבים המאפשרים לנו לקדם את הבנתנו האינטלקטואלית: ספרות, אינטרנט, כתבי עת וכו´. עלינו לזכור שהמהות העמוקה של הטיפול נרכשת עם הניסיון. הניסיון המתפתח והדגש על הפרטים הקטנים והגדולים הם קרש קפיצה לטיפול האיכותי. יסודות הטיפול שהוזכרו במאמר זה יכולים לשמש אותנו ולהשתלב בכל שיטת טיפול.

´לדעת פירושו לעשות´

מאמר זה נכתב על ידי גיורא ליכט בהשראתו של שיזוטו מצונאגה, והנסיון שהוא המורה הגדול.
גיורא ליכט הוא מורה ומטפל בשיאצו ויחד עם ד´ר ניר עמיר יסד את תמורות בשנת 1989 .


להפניות
למידע אודות מסלול לימודי שיאצו בתמורות.
למאמר על הרצאת מבוא בקיו שיאצו ניתן ללחוץ כאן: קיו שיאצו
לקריאת מאמר אודות שיטות הטיפול השונות בשיאצו (נמיקוש, מצונאגה, זן שיאצו ואחרות)


חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.