התוויות נגד לטיפול בפצעי לחץ

כניסת מטפלים רבים בשיאצו לבתי החולים ולמחלקות פנימיות וסיעודיות ככלל מחייבת היכרות מעמיקה יותר עם הבעיות היחודיות של מטופלים סיעודיים ואחרים. אחת הבעיות המאפיינות אוכלוסיה זו היא הסיכון לפצעי לחץ. סיכון זה ניתן למזער בעזרת טיפול נכון הכולל מזרון מיוחד, הפיכת המטופל, פיזיותירפיה ותזונה מתאימה.
כמו כן, כל טיפול המניע צ´י ודם לפריפריה עשוי לתרום לצמצום הנזק מפצעי לחץ. מסיבות אילו יש לנקוט בכללי זהירות רבים.

השימוש בתכשירי עזר
מטפלים רבים מעדיפים לטפל בשילוב עם שמנים ארומטיים, שמני נשא או קרמים למינהם. חומרי הסיכוך מונעים חיכוך יתר עם העור ומאפשרים הנעת צ´י ודם מקומיים תוך הזנת העור. חומרים מסוימים אף עשויים לתרום להנעה מוגברת של צ´י אך עלולים, בו בעת, לגרום לנזק או כוויה כימית של הפריפריה.
התכשירים המסחריים רבים מכילים שמן מינרלי המבוסס על נפט ופרפין. שימון העור גורם לאטימת נקבוביות וסותם אותן, דבר העלול לגרום להתפתחות זיהומים בעור ולהדרדרות במצב החולה. כמו כן, השומן אינו מאפשר למים שבעור להתאדות ונוצרת שכבה רטובה מתחת לשכבת השומן המובילה להיווצרות נזק רקמתי - פצע!
העקרון החשוב ביותר, הוא שמירת האיזון במצב העור, כלומר מניעת לחות ורטיבות בעור. לחות בעור עלולה להווצר כתוצאה מהגיינה לקויה, שרידי צואה ושתן ואפילו הזעה במקומות השונים בגוף. מכאן שחשוב מאד לשמור על אוורור טוב של העור. מומלץ להלביש את המטופלים בבגדים מבדים טבעיים ונושמים, כך גם רצוי שהמצעים לא יהיו מבדים סינטטיים (לא יותר מ 50% פוליאסטר ובעדיפות בד כותנה מלא). השימוש בטלק אינו מומלץ כיוון שהוא סותם את הנקבוביות וגורם להתפתחות פצעים (בנוסף לנזקים אפשריים במערכת הנשימה אם שואפים אותו). לכן ההמלצה היא להשתמש באבקה על בסיס עמילן תירס הניתן לרכישה בבתי מרקחת בדוכן לצרכי תינוקות.
על מנת להחדיר לחות לעור ולמנוע יובש, מומלץ להשתמש בתכשירים קלילים על בסיס מים, ג´ל, אקוה קרם ואחרים. המים שבתוך הקרם חודרים מיד לשכבות העור העמוקות, עוזרים בליחלוח, אינם חוסמים את הנקבוביות ואינם מפריעים לאוורור תקין של העור. במצב זה העור שומר על לחות ואלסטיות ללא רטיבות יתר.

דוגמאות לתכשירים מומלצים
מומלץ להתייעץ עם רוקחים בנוגע לתכשירים מומלצים. תחליב U-Lactin , Aqua-Cream ואחרים עשויים להתאים. ניתן להשתמש בתכשירים שמכילים שמנים ארומטיים ( זאת בזהירות רבה) וכן בתחליב לתינוקות (לא על בסיס שמן מינרלי) המעניק לחות ונספג מהר.

אומדן סיכונים
א. יש להתייחס לכל המטופלים המרותקים למיטה, לכיסא וכן אלה שיכולת התנועתיות שלהם פגועה, כאל המטופלים בפוטנציאל לפתח פצע לחץ.
ב. סקאלות לאומדן גורמי סיכון כמו Norton ; Braden; Waterloo מאפשרות אומדן מערכתי וממוקד .
ג. יש לבצע אומדן לכל המטופלים בסיכון, מיד עם קבלתם למחלקה או המוסד המאשפז וכן לחזור על האומדן בפרקי זמן קצובים, שנקבעו מראש על ידי המוסד ( בממוצע פעם בשבוע ).
ד. יש לזהות כל גורם סיכון באופן אישי ( ירידה במצב המנטלי, לחות, אי שליטה על סוגרים, חוסרים תזונתיים) על מנת להתחיל בטיפול מיידי ואינדיבידואלי בהם.

הטיפול המניעתי בעור
1. יש לאמוד את מצב העור לפחות פעם ביום ולתעד באופן בהיר ומפורט.
2. יש להתאים את תדירות הרחצה באופן אישי לכל מטופל, תוך שימוש בתכשירי ניקוי עדינים, שאינם מכילים חומרים אלקליים ואינם מייבשים את העור.
3. יש להמנע ככל האפשר משימוש במים חמים מאד ושפשוף יתר.
4. יש לאמוד ולטפל באי שליטה בסוגרים, לנקות את העור ברגע שמתלכלך, להשתמש במגבות בעלות כושר ספיגה גבוה הסופחות את הנוזלים ומשאירות את העור יבש.
5. מומלץ להשתמש בתכשירי לחות לעור יבש ולהפחית במידת הניתן את החשיפה לגורמים סביבתיים מזיקים כגון אויר קר, חם או יבש מדי.
6. יש להמנע מעיסוי באיזורים בהם יש בליטת עצמות. ניתן להניח את היד על המקום לשם הקלת כאב והעברת צ´י.
7. יש להשתמש בטכניקות מקצועיות ומתאימות לניוד והעברת מטופלים, למניעת פגיעה, שפשוף עור וכוחות גזירה.
8. מומלץ להשתמש באבקת עמילן תירס להפחתת שיפשוף.
9. יש לזהות ולטפל בגורמי סיכון תזונתיים – תיקון מצב החלבונים ( בעיקר בחסר אלבומין) – מומלץ לערב איש מקצוע תזונאי על מנת לטפל באופן נאות בכל נושא מאזן חלבונים / קלוריות ויסודות קורט (כמו אבץ).
10. מומלץ לערב פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק.
11. יש לנטר ולדווח כל התערבות ולרשום את התוצאות.

השימוש במשטחים תומכים ופעולות מכאניות שונות
1. יש לשנות תנוחה לפחות כל שעתיים במטופלים המרותקים למיטה ולפחות כל שעה במרותקים לכסא.
2. יש להנהיג טבלת רישום מדוייקת עם חתימת המבצע.
3. מומלץ להשתמש במזרנים מיוחדים, מחמרים מיוחדים המפחיתים נקודות לחץ. לא להשתמש בכריות דמוי ´בייגלה´.
4. יש לחשב את נקודות הלחץ ולתכנן את מהלך שינויי התנוחה בזמן מיקום המטופל במיטה או בכסא.
5. יש להדריך את המטופלים, המרותקים לכסא להחליף תנוחה כל 15 דקות.
6. מומלץ להעדיף עזרים מיוחדים כמו מנופים מאשר לסחוב את המטופל.
7. מומלץ להשתמש בכריות או משולשים העשויים ספוג על מנת להפריד בין הברכיים או הקרסוליים.
8. מומלץ להשתמש בעזרים מיוחדים, המונעים לחץ על העקבים – ניתן למקם כריות קטנות באיזור הקרסול, להשאיר את העקבים באויר.
9. להמנע מלהשכיב את המטופל ישירות על עצמות האגן ( טרוכנטרים), כאשר שוכב על הצד – מומלץ להשכיב בזוית 300 מעלות .
10. יש למקם את מראשות המיטה עד זוית 300 מעלות .

הדרכת הסגל הרפואי והמסייע
1. יש להטמיע תכניות חינוך והדרכה פשוטה לביצוע למניעת היווצרות פצעי לחץ לכל עובדי המחלקה, מטפלים, נותני שירות ובני המשפחה של המטופלים.
2. יש לכלול בתכנית ההדרכה:
* גורמי הסיכון להיווצרות פצעי לחץ
* כלים לאומדן ויישומם
* אומדן ואיבחון מצב העור
* בחירה/ שימוש בעזרי תמיכה
* פיתוח תכניות אישיות לטיפוח וטיפול בעור
* הדגמה ותרגול שינויי תנוחה תוך שמירה קפדנית על הפחתת נזקים.
* תיעוד ודיווח מקצועי – מובן, בהיר ואחיד, תוך שימוש במושגים אובייקטיביים ככל האפשר.
3. יש להנהיג כלים להערכה – מדדים ליעילות התכנית למניעת היווצרות פצעי לחץ.

מידע זה מבוסס על החומר הכתוב באתר National Pressure Ulcer Advisory Panel - NPUAP ועל הערותיו של ד´ר ניר עמיר.
למידע נוסף: כתובת האיגוד הלאומי לייעוץ בפצעי לחץ

להפניות
לסדרת מאמרים העוסקים בהתוויות נגד ברפואה משלימה

למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות (רפואה סינית, שיאצו, טווינה, נטורופתיה סינית, תזונה, עיסוי רפואי) ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.