צמחים, בעלי חיים ומינראלים היוו, עוד משחר נעורי ההיסטוריה של התרבות האנושית, מקור להפקת תרופות שונות. מקורות כמו ההירוגליפים המצריים, התנ´ך העברי וכתבים סינים עתיקים מתארים בפירוט רב שימוש רחב במה שהסביבה הטבעית יכולה להציע לנו בתחום הריפוי.
ארגון הבריאות הבין לאומי מעריך שלפחות 80 אחוז מאוכלוסיית העולם נשענת על טיפול רפואי המבוסס על מרכיבים טבעיים. גם במדינות מערביות אנו מוצאים שחלקם של המרכיבים התרופתיים הנשען על מקור טבעי עולה על 40 אחוז. תרופות רבות מכילות מרכיבים טבעיים והאחרות הן העתקים סינתטיים או ואריאציות של כימיקלים ממקור טבעי.
במדינות המתועשות אנו עדים להתעוררות מחודשת של שימוש בתרופות ממקור טבעי, לא כחלק מ´גל חדש´ אופנתי, אלא הכרה בתועלת האוניברסאלית של מדע קדום זה בצד השיטה המודרנית התעשייתית של הנפקת תרופות.
רק במאה האחרונה החלה הרפואה האורתודוקסית להתבסס על תעשיית תרופות ממקור כימי שאינו מבוסס על מרכיבים טבעיים. אכן, תרופות אילו היוו מרכיב דרמטי בכל הנוגע לטיפול במחלות זיהומיות. אין ספק כי גילוי האנטיביוטיקה חסך חיים מרובים והיווה ציון דרך בהיסטוריה של הרפואה האנושית, אך עם זאת, הפתרון המוצע לבעיות שכיחות מן ההצטננות ועד לסוגים שונים של סרטן או מחלות לב אינו מושלם ואינו מביא את החולה לריפוי מלא. כמו כן, המודעות לגבי הסיכונים שבנטילת תרופות באופן תדיר עלתה וההשלכות החמורות של תופעות הלוואי תרמו לא מעט לשימוש נרחב בצמחי מרפא ותחומים אחרים ברפואה המשלימה.
התפקחות נוספת חלה בשל העובדה, שהתרופות המודרניות אינן בבחינת תרופות פלא המרפאות כל ושבנוסף למגבלותיהן, הן גורמות לא אחת לפגיעה במערכות החיים שבנו וליצירת מחלות אחרות. תופעה זו הינה חלק מעליה במודעות האנושית בכל הנוגע לאיכות הסביבה, מניעת הרס וניצול המשאבים הטבעיים שלנו. כל זאת הוביל לרגישות ופתיחות כלפי אותו אריג עדין הטווה את הרפואה ההוליסטית כחלק מהטבע הסובב אותנו.
הידע האנושי שהצטבר לגבי ניצול רפואי של מרכיבי צמחים, בעלי חיים ומינראלים מהווה עדות מרשימה לאבולוציה התרבותית והאינטלקטואלית של האנושות. מרהיב להתבונן כיצד תרבויות פרימיטיביות גילו את הכוחות הרפואיים של החומרים הסובבים אותם. מפליא לא פחות לגלות כיצד מספר תרבויות שהיו מרוחקות זו מזו אלפי קילומטרים ידעו לאתר אותם צמחים לטיפול מחלות זהות, כאשר אין שום ראייה המרמזת על תקשורת בניהן.
אבות אבותינו חסרו מעבדות ומחשוב מתקדם המשמשים כל חוקר בן ימינו. עם זאת הם הביאו את השימוש בתרופות הטבעיות למעשיות ותועלת המאפילה לעתים על תרופות מודרניות רבות. כל משפחה או קהילה היוותה למעשה את כלי המחקר של ה´רוקח´ הקדמון. רק תרופות שפעלו באופן משביע רצון עברו לדור הבא. אלפי דורות של שימוש והעברת תרופות היוו כלי בוחן וביקורת על תועלתן האובייקטיבית של כל מרכיב, יהא זה חי, צומח או דומם. על כן, אין זה מפתיע שהרפואה המודרנית מאוששת יעילותן של תרופות טבעיות שהתגלו לפני מאות ואלפי שנים.
למרות שתרופות דומות עשויות להופיע במקומות שונים בעולם, טכניקת השימוש בהן שונה ממקום למקום. שיטות כמו הרפואה הסינית המסורתית או האיורוודה ההודית נבדלות מן הגישה האורתודוקסית בהיותן הוליסטיות (כוללניות), תוך התייחסות אל האדם כולו ולא רק אל החלק החולה שבו. שיטות אילו מציגות את הבריאות כמצב הרמוני, איזון או שיווי משקל בגופו של האדם ובין אותו אדם לסביבתו. מחלה מופיעה עקב חוסר איזון והתרופות ניתנות על מנת לשקם את ההרמוניה.
להרחבה על ההיסטוריה של הרפואה בתרבויות שונות:
למידע נוסף
חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.