"וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹות וְאֶת הַלַּפִּידִים וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" [שמות כ 14] למה בדיוק התכוונו בספר שמות כאשר העם החליט להתרחק מהקולות ומהעשן?
לחצו כאן
להורדת מצגת להמחשת רעשי הנפיחות. מי שקורא את ההקדמה הקצרה להלן יכול לדלג מעל העמוד הראשון של המצגת וישר להתענג על הצלילים הטבעיים בלי להסתכן במכת ריח. יש להפעיל רמקולים
ולהגדיל את המצגת למסך מלא. אין צורך באטמי נחיריים...
90% מהגזים נוצרים מבליעת אוויר ועוד 10% נוצרים בעיקר מחיידקים. ההרכב כולל: חנקן 59%, חמצן 4%, מתאן (מחיידקים אנארוביים) 7%, דו תחמוצת הפחמן (מחיידקים אנארוביים) 9%, מימן (מחיידקים שונים) 21%. מתאן ומימן דליקים ומכאן, קירוב של גפרור לנפיחה עלול להוליד מצב של "תחת אש".
לגזים אלו אין ריח. מקור הריח מכמויות זעירות של חומצה בוטירית ותרכובות גופרית (למשל מביצים). החיידקים משחררים גם חום מה שמעצים את הריח.
הרעשים נוצרים מרטט של פי הטבעת (ולא מתנועת שרירי הישבן). הרעש משתנה בהתאם לעובי שריר הסוגר ומהירות הגז הנפלט (כמו מרעש שיוצא מבלון).
אדם ממוצע פולט 0.5-1.5 ליטר גז ביום ב 10-25 נפיחות. הנפיחות אינן מזיקות אך עלולות להעכיר את האווירה. כליאתן יכולה לגרום לכאבי בטן.
התנצלות: בשל מגבלות טכנולוגיות לא צרפנו דוגמיות ריח
למידע נוסף
חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.
ניתן לשכפל ולהעביר חומר זה לכל גורם ובלבד שיצוין במפורש המקור וכתובת האתר.