לעתים אנו מתקשים לקבוע אבחנה מרוב נתונים. ולא בכדי, כמות הנתונים שמתקבלת מתשאול אדם מבוגר עלולה להגיע לעשרות, אם לא למאות. די שנזכור שעל כל בעיה קטנה אנו אמורים לברר את שבע שאלות הזהב (ממתי, משך, תדירות, אופי, מה מחמיר, מה מיטיב, מה הרופא אמר), נכפיל בשבע וקבלנו מסה עצומה של נתונים.
קיימות שיטות שונות לבחינת אותן נתונים. כאן נתמקד בשיטת שמונה העקרונות.
שיטת הניתוח נעשית פשוטה כאשר אנו רושמים מראש את כל הפתולוגיות שיכולות להתקיים. כמו באלגוריתם, אנו בודקים האם הבעיה חיצונית או פנימית, עודף או חוסר, וכל זאת בלי לפסול את האפשרות שקיימות שתי בעיות במקביל (גם עודף וגם חוסר, למשל).
לכן, לא נשאל אם יש עודף או חוסר אלא נברר מה תומך בעודף ומה תומך בחסר.
בשלב הבא נפסול כל מה שלא מתאים לנו ונסמן בסימני שאלה את מה שיתכן שרלבנטי. תוך כדי המהלך, נדגיש את התופעות שאנו מעריכים בסבירות גבוהה שהן אכן רלבנטיות לתשאול מטופל זה.
בתום סיכום שמונה העקרונות (פנימי - חיצוני, חוסר - עודף, קור - חום, יין - יאנג] נקבע את האיברים המעורבים במקרה. לפעמים יש מספר רב של איברים מעורבים. במקרה זה נרשום אותם לפי סדר הסבירות והמעורבות. מה שאנו לא בטוחים, לא נפסול אבל נסמן עם סימן שאלה.
לבסוף, נסכם את כל הנתונים ונקבל את הסינדרומים שהם האבחנה הנדרשת. עתה קל מאוד לקבוע אסטרטגיית טיפול ספציפית למטופל.
בהצלחה
חיצוני
|
פנימי
|
עודף
|
חסר
|
* פתוגנים [חום, קור, יובש, לחות, אש, רוח, טראומה]
* נשיכות ועקיצות בע"ח
* פרזיטים
* מגפות
* הרעלות
* טראומה
|
* סטגנציה
* רוח [מחום, חסר יין, חסר דם, אש, ליחה, סטגנציה שנפתחה...]
* חום [מרעילות, חסר יין, חסר דם, סטגנציה, ליחה שהתחממה...]
* ליחה / לחות
* רעילות
* עודף מדומה [חסר יין, חסר דם]
* כל גורם חיצוני שפלש
|
* צ'י
* דם
* יין
* יאנג
* שן
* ג'ינג
|
חום / קור
|
איברים מעורבים [כל 12 האיברים + מרידיאני אקסטרה]
|
קביעת סינדרום [על פי כל הנתונים לעיל]
|
הנחיות
קודם מחליטים אם חיצוני או פנימי (לפי הזמנים). לפעמים יש בעיה חיצונית על רקע פנימי.
אם חיצוני – פוסלים כל מה שלא מתאים ומשאירים את מה שמתאים.
אם פנימי – בודקים מה בעודף ומה בחסר (לא שוללים אף אחד מהם)
ראשית מוחקים כל מה שלא סביר שיהיה. אח"כ שמים סימן שאלה ליד אילו שאולי רלבנטיים.
משאירים כמה שפחות.
בוחרים בין חום לקור או מעורב.
בוחרים איברים סבירים (למעשה רושמים את כל ה 12 ומוחקים כל מה שלא סביר)
מחברים בין כל שאר הנתונים שנותרו.
תיאור מקרה לדוגמא:
מטופל שמגיע מצונן אך התלונה העיקרית שלו היא כאב ראש. כאב הראש מחמיר בחום. יש לו ריח גוף חריף, הוא נוטה להזיע והשתן שלו מרוכז ובעל ריח חריף. הוא צמא יותר מהרגיל ותמיד סובל בהיעדר מזגן.
הוא נוטה לשמור את הכעס אך כשהוא כועס מפחיד להיות בסביבתו. יש לו נטיה לעצירות.
בנוסף, יש לו נטייה לסחרחורות, עייפות, חולשה ויובש בעור. הוא נוטה להיעלב בקלות.
הלשון בצבע רגיל נוטה לאדמדם ווריד תת לשוני בולט וסגול.
הדופק חלש עם נטייה למיתרי.
ננתח את המקרה:
חיצוני - רוח: מטופל מגיע מצונן, מצב אקוטי
פנימי: התלונה העיקרית ושאר הסימנים מצביעים על כרוניות.
אפשרויות עודף:
חום - כאב ראש מחמיר בחום, ריח גוף חריף, הזעה, שתן מרוכז וחריף, צימאון, העדפה לקור.
סטגנציה - שמירת כעס, עצירות, ווריד תת לשוני בולט וסגול, דופק מיתרי.
רוח פנימית - כשהוא כועס, מפחיד להיות בסביבתו.
אפשרויות חסר:
דם - נטייה לסחרחורות, עייפות, חולשה ויובש בעור. נטייה להיעלב, דופק חלש.
קשה לסווג: הלשון בצבע רגיל נוטה לאדמדם. יתכן שזה בגלל עירוב של חום (צריכה להיות אדומה) עם חסר דם (צריכה להיות חיוורת).
הניתוח מבוצע תוך כדי פסילת כל שאר הנתונים. למשל:
חיצוני:
לא עבר טראומה, ללא נזק ידוע מבע"ח, פרזיטים, אין מגפה ולא הורעל...
פנימי - עודף:
לא נראה הגורם החיצוני פלש, אך ייתכן שקיימת רעילות (על רקע ריח הגוף החריף, למשל?) ואולי חסר מדומה שהוא חסר דם עם תופעות חום מדומות? בגלל שאין ביטחון גבוה והסימנים לא מספיק מובהקים, אנו לא מוחקים את הנתונים הללו אלא מסמנים את התופעות שלא החלטנו לגביהן עם סימן שאלה.
נשארו לנו סימני סטגנציה, רוח וחום, עליהם הצבענו בסעיף הדן בניתוח המקרה.
פנימי - חסר:
אין סימני חסר צ'י ויאנג (בהחלט לא קר לו ואין לו שלשולים), הוא לא מתלונן על מצב רוח רע (שן) ואין לו בעיות מולדות או הזדקנות מוקדמת (ג'ינג). לכן נפסול אותם על ידי העברת קו חוצה עליהם.
באשר לחסר יין, אמנם ייתכן שהחום נובע מחסר יין ואפילו, סימני חום מדומים על רקע חסר דם, אבל נראה שמדובר בחום מעודף. עיקר הקונסטיטוציה של המטופל מכוונת לעודף.
נשאר לנו חסר דם, עליו הצבענו בסעיף הדן בניתוח המקרה.
חום / קור:
נקבע, במידה וניתן, אם המצב הוא של חום או של קור. נראה שמדובר בחום. חום יכול להיות על רקע מצבים חיצוניים, על רקע עודף, למשל של רעילות מצטברת בכבד או על רקע חסר יין או אפילו חסר דם. נראה שעיקר החום כאן נובע מעודף פנימי (של הכבד...).
המרידיאנים המעורבים:
עכשיו נעבור לבדיקת המרידיאנים המעורבים:
נעבור לפי הסדר על כל מרידיאן ונמצא סימוכין בעד ונגד. לאחר פסילת רוב המרידיאנים נשאר עם השניים המובילים: ריאות (מעורבות של צינון בשלב זה) וכבד (מעורבות כרונית, כנראה רבת שנים).
כל התהליך הזה ילווה במחיקת נתונים לא רלבנטיים בטבלה, הוספת סימני שאלה לנתונים שנרצה לדון בהם בהמשך והדגשת נתונים שמתאימים למקרה המועלה.
חיצוני
|
פנימי
|
עודף
|
חסר
|
* פתוגנים [חום, קור, יובש, לחות, אש, רוח, טראומה]
* נשיכות ועקיצות בע"ח
* פרזיטים
* מגפות
* הרעלות
* טראומה
|
* סטגנציה
* רוח [מחום, חסר יין, חסר דם, אש, ליחה, סטגנציה שנפתחה...]
* חום [מרעילות, חסר יין, חסר דם, סטגנציה, ליחה שהתחממה...]
* ליחה / לחות
* רעילות?
* עודף מדומה [חסר יין, חסר דם]?
* כל גורם חיצוני שפלש
|
* צ'י
* דם
* יין?
* יאנג
* שן
* ג'ינג
|
חום / קור
|
איברים מעורבים [מעי גס, קיבה, טחול... ריאות, כבד]
|
קביעת סינדרום
* מצב חיצוני של רוח בריאות כשרקע בעיה פנימית.
* סטגנציה וחום המעלים לעתים רוח מהכבד כשברקע חסר דם.
* הערה: ייתכן שהחום נובע מהסטגנציה או מחסר הדם או משניהם.
|
עכשיו ניגש לקביעת האסטרטגיה הכללית (בהתאם לתיאור המקרה ואופי המטופל) ולאסטרטגיה הספציפית שתכלול:
בביקור זה - נפזר רוח חיצונית להקלה על המצב האקוטי
לכל הביקורים - נניע צ'י סטגננטי, נפזר חום ונרסן רוח. נחזק את הדם.
ראיתם כמה קל?
למידע נוסף
חומר זה מוגש כשירות ע"י הקליניקה של תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.