לימודי רפואה סינית, שיאצו, טווינה ועיסוי. לפרטים והרשמה : ת“א: 03-6815996, חיפה: 04-8720492
 

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

 
 
 

הטיפול בשיאצו טווינא בנוער מאושפז עם סכיזופרניה

 
 
סכיזופרניה סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה, לרוב בעלת פרוגנוזה לא טובה, בעיקר כשמדובר בהתפרצות מוקדמת אצל ילדים ונוער. עבודה מרתקת זו, של קבוצת סטודנטים לשיאצו / טווינא שנעשתה במחלקות נוער סגורות בב"ח אברבנאל לחולי נפש בבתי ים, סוקרת את הסכיזופרניה בנוער בהיבט מערבי וסיני ומתעדת סדרת טיפולים ומסקנות במטופלים אילו. לעבודה מקושר מידע מפורט וכן תיעוד על מהלך טיפולים אחרים ותוצאותיהם.
 
 
  
מאת: דורית, הילה, עדי, ארבל ואריק, בוגרי תמורות
 
מבוא
מקור המילה סכיזופרניה היא מיוונית σχιζοφρενία schizophrenia,  זוהי הפרעה נפשית כרונית מורכבת, שייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות.
המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כגון: הפרעות חשיבה, פגיעה ביוזמה, בעיות קוגנטיביות, ליקויים בזיכרון וקשב. למטופל  תהיה התנהגות מוזרוה שמגיעה על רקע עולם החוויות הפנימיות ועקב בעיות קוגנטיביות, קשיים בתחום החברתי, קשיים בתעסוקה, הזיות ומחשבות שווא.
לסכיזופרניה מהלך מתמשך עם אפשרויות להחמרות קיצוניות. האבחנה נעשית בציר הראשון של אבחון פסיכיאטרי לפי הסיווגים האמריקאים DDN III-IV .
 
המחלה אינה דיסוציאטיבית, כמו שרבים חושבים, כלומר פיצול אישיות. המילה שסעת מתייחסת לפיצול או אי תאימות  בין תפקודים נפשיים שונים. לרוב נראה תחילתם של הפרעות בגיל צעיר. האבחנה מסתמכת ברובה על ראיון שעושים עם המטופל. הראיון כולל גורמים שקשורים לגנטיקה, הרגשות המטופל ועולם חוויותיו ומהלך התהוות הסימפטומים. שימוש בסמים עלול להקדים את בואה של המחלה  ואפילו להחמירה. נושאים נוספים שנכללים בבדיקה הם גורמים פסיכולוגיים, חברתיים וסביבתיים.
 
המהלך הראשוני של הטיפול הוא תרופות אנטי פסיכוטיות כלומר, תרופות אשר יורידו למטופל את הפסיכוזה, במקביל לעזרה שיקומית וסוציאלית שעוזרים להתמודדות תפקודית, מנטאלית ולפסיכוזה אך אינם מרפאים. במידה וישנה אפיזודה חריפה או התדרדרות של המחלה באופן פתאומי, המטופל יהווה סיכון לעצמו ולסביבה. לכן בתקופה זו יהיה קשה לטפל בחולה בבית או שהמשפחה תתקשה להתמודד או להכיל, או שאין רשת תמיכה כלל. בכל המצבים האלו המטופל יכנס לאשפוז מרצון חופשי, או, בחסר ברירה, בכפייה.
 
בנוסף לסכיזופרניה, החולים יכולים לחוות אפיזודות של דיכאון, התקפי חרדה ואו פאניקה, התמכרויות לסמים ולאלכוהול. בנוסף תחול ירידה תפקודית אשר יכולה להוביל לכך שחולה הסכיזופרניה יהיה מחוסר דיור, עני וללא עבודה. חולי הסכיזופרניה חיים בממוצע 12-15 שנים פחות מהאוכלוסייה בגלל התאבדויות, בריאות לא טובה וסיבות נוספות.
 
מאפייני המחלה:
התסמינים בין חולה לחולה סכיזופרניה אחר יכולים להיות שונים מאוד. לא נמצא איזשהו סימן ברור והחלטי שמעיד פה אחד על קיום המחלה. גם התסמינים אשר מופיעים אצל חולה אחד יכולים להשתנות ולהעלם. לרוב, לפני תחילת המחלה יהיו סימנים מקדימים אך מצד שני, קיימים גם מקרים שגילוי המחלה יופיע בתקופת הילדות או ההתבגרות.
סימנים לפני אשפוז יכולים להופיע חודשים או אפילו שנים קודם ויכללו: בעיות תעסוקתיות, כל מיני תלונות על בעיות גופניות שונות, התעניינות בדת או במיסטיקה באופן פתאומי כמו גם בנושאים פילוסופיים, תפקוד חברתי לקוי, רעיונות מופשטים, התנהגות ביזארית, שינויים בדיבור ותקשרות ותפיסה מוזרה לגבי המציאות. השלב שלפני ההתפרצות נקרא שלב הפרודרום.
 
הפרעות בסכיזופרניה:
מצב רוח, תחושות ואפקט: אחד התסמינים הראשוניים של פסיכוזה חריפה שעתידה להגיע הוא דיכאון. לרוב הוא יופיע ולאחריו תגיע הפסיכוזה. כאן הדיכאון יהיה משני למחלה. בנוסף יופיעו סימני פחד, בדידות ובלבול.
עוד תסמינים אפקטביים שכיחים שיכולים להופיע: אנהדוניה - רגשות שאינם תואמים את המציאות היומיומית, התקפי זעם, שמחה מוגזמת התקפי חרדה. התחושות הקיצוניות לרוב יהיו קשורות לתחושה שהחולה הוא כל יכול, שיש לו הארה רוחנית דתית, פחדים וחרדות משתקות או פחד מהתפוררות פנימית. אפקט שטוח יכול אף הוא להופיע כתסמין אך לפעמים יופיע עקב התרופות.
 
הפרעות בתפיסה: תסמינים אלו יכללו הזיות למיניהן כגון, הזיות שמיעה, הלוצינציות - הזיות ראייה, קולות בראש שיאיימו, יעליבו או יפקדו למעשים, דמויות מעוותות שלא תואמות מציאות וגירויים מתחושות שדברים שאינם קיימים מתרחשים בפועל.
 
הפרעות חשיבה: זהו התסמין המאפיין ביותר חולי סכיזופרניה. התופעה כוללת הפרעה בתוכן החשיבה, דלוזיות, מחשבות שווא כמו מחשבות רדיפה (לדוגמא שהשב"כ רודף אותו), גדלות, קנאה מאוד חזקה, התאהבות ואהבה גם סומאטית, גופנית, תחושות שעוקבים אחריו, מחשבות משיחיות- שהוא המשיח, אמונה שהטלויזיה שולחת לו מסרים או שהרדיו מדבר אליו אישית ועוד..
אחרים יחשבו שדבר חיצוני שולט במחשבותיהם ואו שותל להם מחשבות. לפעמים הם חושבים שלהם יש יכולת שליטה על טבעית על מחשבות ומעשים של אחרים.
 
תחושה וקוגניציה:  כאשר לחולים תאבד האוריינטציה יהיה צורך בבירור אצל נוירולוג. ברוב המיקרים הזיכרון לא יפגע או יפגע מעט. השיפוט של חולי הסכיזופרניה יכול להימצא פגום ברמת שיפוט חברתי ואישי. לרובם לא תהיה תובנה מספקת לגבי המחלה ולכן הם לא יענו כל-כך לטיפול.
 
התאבדויות: כ-20%-40% מחולי הסכיזופרניה מנסים להתאבד. 10%-15% צולחים את הניסיון. אחד הגורמים הוא דיכאון שלא טופל כראוי. גורמים אחרים הם  תחושת ריקנות או הלוצינציות שאומרות להם לבצע התאבדות. חולי סכיזופרניה בסיכון התאבדוות הם אלו שהייתה להם השכלה גבוה לפני. לרוב יהיו גברים צעירים ודיכאוניים.
 
מחלקים את המחלה לשני סוגי תסמינים: חיובים ושליליים:
תסמינים חיוביים: דלוזיות יחד עם פראנויה, שיגעון גדלות, הלוצינציות הראיה, שמיעה, מגע או ריח, חולי סכיזופרניה "חיוביים", הם חולים בסכיזופרניה סוג 1 והם מגיבים טוב יותר לטיפול.
תסמינים שלילייים: אלו תסמינים שיאפיינו  בחסר, שלילי,  אלוגיה (אי יכולת לדבר בצורה שוטפת), אנהדוניה (חסר הנאה), השטחה של רגשות, הגיינה פחותה. חולי סכיזפרניה "שלילייים" הם חולי בסכיזופרניה סוג 2 ויגיבו פחות טוב לטיפול.
 
תתי סוגי סכיזופרניה:
סכיזופרניה פרנואידית: בסוג זה החולה מתעסק רבות במחשבות שווא או בהלוציניות.
לרוב מחלה מסוג פראנואידי  תתפרץ בשלב מאוחר יחסית. החולה יהיה חשדן, מגונן, לפעמים גם עויין. חולים אילו לא יתנהגו כראוי במפגשים חברתיים.
 
סכיזופרניה קטטונית:
סוג זה מתחלק לשני סוגים:
חוסר תנועה: חולים אלו ישארו באותה תנועה, קפואה המון זמן. במידה ואדם יגיע וישנה את תנוחתם הם ישארו בתנוחה החדשה.
יתר פעילות תנועתית- תנועה ללא קשר לפרטים חיצוניים.
תנועות סטריאוטיפיות, תנוחות לא מובנות.
אקולליה (שמתאפיינת בחזרה על מילים) או אקופרקסיה (שהיא חזרה על תנועות).
יכולים להיות מצבים אשר החולה יעבור מסוג אחד לשני, כלומר מתזזיתיות לחוסר תנועה, אילמות. לרוב חולים אילו צורכים השגחה צמודה כדי שלא יפגעו בעצמם או באחרים. בנוסף לתסמינים אלו החולה יכול להיות תשוש, עם תת-תזונה ואפשרות גבוהה שיפגע בעצמו.
 
סכיזופרניה בלתי מאורגנת: דיבור לא מובן ומבולגן כך גם ההתנהגות. האפקט יהיה שטוח. כאן, לעומת הקודמות, המחלה דווקא תתפרץ בשלבים מוקדמים, לפני 25. חולי סכיזופרניה אלו יעשו דברים רבים אך ללא דבר תכליתי.  מהלך החשיבה יהיה מופרע, הם לא יהיו קשורים למציאות. החולים יהיו מוזנחים, ללא תגובות ריגשיות שתואמות לנסיבות שהם נמצאים בהם.
 
הסוג הבלתי מאובחן: חולים שהינם סכיזופרנים באופן ברור, אך לא מתאימים להגדרות הנ"ל.
הסוג השיורית: (residual)  לרוב מדובר בחולים כרונים.
 
 
אבחנה:
הDSM  מונה מספר קריטריונים לאבחנת הסכיזופרניה:
1. חייבים להופיע שניים או יותר מהבאים:
* מחשבות שווא
* הזיות במספר חושים
* דיבר לא מאורגן- לא קוהורנטי
* התנהגות לא מאורגנת או קטטוניות
* אפקט שטוח.
2. בעיות בתפקוד החברתי או התעסוקתי למשך תקופה ארוכה הנמשכת מתחילת התסמינים.
3. תסמינים המתקיימים חצי שנה לפחות, מתוכם יהיה חודש אחד של תסמינים הנ"ל.
4. שלילת הפרעות אחרות- אבחנה מבדלת.
5. שלילת שימוש חומרים או תרופות אחרות שיכולים להסביר את המצב.
6. שלילת הפרעה התפתחותית.
 
 
אפידמיולוגיה:
שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית היא 1%-1.5%. אין הבדל גדול בשכיחות בין האזורים בעולם. הגורם העיקרי לסכיזופרניה הוא תורשה. השכיחות בין המינים שווה. קיימים הבדלים בתופעה: שיא הופעת המחלה בגברים הוא בגיל 15-25ולהם סיכוי יותר גדול לתסמינים שלילים. שיא הופעת המחלה בנשים הוא בגיל 35-25 ולהן יש סיכוי יותר גדול לפתח תסמינים חיוביים.
בישראל ישנם היום כ-80 אלף חולי סכיזופרניה.
 
 
גורמי השפעה להתפרצות הסכיזופרניה:
* מצבי דחק: אנשים בעלי נטיה מוקדמת למחלה, מצבי דחק גופניים כמו מחלה או דחק נפשי כמו פרידה או מוות יכולים לגרום להתפרצותה.
* עונת לידה: מבין חולי הסכיזופרניה קיים אחוז גבוה של חולים אשר נולדו במזג אויר קר כגון אביב או חורף.
* אזור: באותה נימה, יש סברה שככל שמדובר באזור קר, הסיכון לחלות בסכיזופרניה הוא יותר גדול, יתכן שעל רקע חשיפה (טריגר) לזיהום נגיפי.
* עודף פעילות של דופמין במח.סברה זו נשענת על כך שמתן דופאמין לחולי סכיזופרניה עשויה לגרום לפסיכוזה. בנוסף, חולי סכיזופרניה אשר מקבלים חוסמי דופאמין מרגישים שיפור במצבם.
 * שימוש לרעה בסמים.
 
הטיפול בסכיזופרניה:
כיום, הטיפול בסכיזופרניה הוא בעיקרו תרופתי. טיפול זה, בשילוב טיפול פסיכו-סוציאלי עוזר לכ 20% מהחולים. במקרים חמורים ולפעמים או במקרי פסיכוזה אלימים, יש מקום לאשפוז החולה. ממחקרים שנעשו נמצא כי החולים מפיקים את עיקר התועלת באשפוזים קצרים שלאחריהם יוכלו לנסות ולחזור לתפקוד נורמאלי.
 
 
 
הגישה ברפואה הסינית:
פסיכוזה דפרסיבית- לחות וסטגנציה של צ'י. הסוג ה"שקט" -  Yin:
הופעה הדרגתית, ישנוניות, ירידה בהיגיינה, חוסר ריכוז, ירידה בדחף המיני, דיבור לא ברור/רציף, ירידה ביוזמה אישית, תגובה איטית, כניסה לעולם של חוויות פנימיות, שינויי מצב רוח- מצחוק לבכי ללא סיבה נראית לעין, פני בובה- בהייה בנקודה אחת, חוסר הבעה בעיניים.
לשון: לבנה עם חיפוי שומני
דופק: תילי ומתגלגל
פסיכוזה מאנית- התפרצות אש ליחה. הסוג ה"רועש" -  Yang:
הופעה פתאומית, אירטביליות, כועסים בקלות, פנים סמוקות, הלוצינציות- הזיות שמיעה, דלוזיות- הזיות ראיה, שיחות דמיוניות, עיניים אדומות, כאבי ראש, אינסומניה, פעלתנות יתר, פראנויה,הרגשת אשמה ושליחות דתית, התנהגות מוזרה ומוקצנת, מאניה, חוסר מנוחה, אפשרות להתנהגות אלימה, משפטים לא ברורים, שינוי נושאי שיחה בקפיצות.
לשון: אדומה עם חיפוי צהוב שומני
דופק: תילי, מתגלגל ומהיר
סכיזופרניה בראיה סינית נתפסת כמחלה מיוחדת ו"מוזרה". במאה השנים האחרונות ניסו מספר מאסטרים סיניים לחקור ולהתמודד עם מחלה זו. מטפל בשם Wang Qingren מהמאה ה-19, הלך נגד הזרם המסורתי וייצג זרם אשר האמין ודגל בטיפול במחלה זו ע" הנעת דם. מטפל נוסף מהמאה ה-20 בשם Zhang Xichuan, העריך כי ליחה עומדת בבסיס של כל מחלה קשה. שניהם חברו והתחילו לטפל בתקיעות של דם וליחה ושני גישות אלו הפכו למייצגות הטיפול המסורתי של הסכיזופרניה ו" מחלות מוזרות" ככלל. סכיזופרניה מופיעה בכתבים מסורתיים כ- Madness Syndrome = Dian Kuang, סינדרום השיגעון. מצב זה הוא מצב שנוי במחלוקת מכיוון שהוא מייצג שני מצבים קוטביים: Dian דיכאון ו- Kuang מאניה. הפתגם "מחלות מיוחדות מצריכות גישות טיפול מיוחדות" תומך באסטרטגיה הטיפולית המקובלת בסכיזופרניה: זעזוע הגוף והנפש בשלב שהאדם נמצא בשיא הפיזור, שיא המחלה שלו. בגלל הבדלי הסוגים והטיפולים המתאימים לחולים מסוימים המחלה הופרדה לשני מצבים כפי שתואר, לכלל מצב ישנו טיפול שהכי תואם לו.
 
 
הצגת מקרה – סכיזופרניה פרנואידית ודיכאון קטטוני
 
א' , בת 19.5, נראית צעירה מגילה, מאוד קטנה ומסוגרת, נראית עצובה.
ללא מבט בעיניים, עיניה נראות ריקות. בחורה דתיה.
אשפוז שלישי במחלקה, לאחר שני אשפוזים נקבעה אבחנת הסכיזופרניה.
במהלך אשפוזה האחרון הגיעה כאשר היא בהתקף פסיכוטי ארוך ומחשבות פרנואידיות שכל אנשי המחלקה הינם מתחזים. המטופלת הגיעה למחלקה בשלישית, כאשר התכוננה לעשות פסיכומטרי ללימודים, דבר שהיסב לה לחץ גדול וכנראה גרם להתפרצות חוזרת.
בתקופת אשפוזה ניתנו תרופות ללא הצלחה. המטופלת הגיעה למצב של דיכאון קטטוני, לא תקשרה ולא הגיבה למתרחש סביבה.
 
לאחר תקופה הוחלט להעביר את המטופלת לטיפול ב- ECT , נזעי חשמל, בנוסף לטיפול התרופתי. לאחר זמן מה, הפסיכוזה פחתה אך חלה ירידה בזיכרון. המטופלת שאלה המון שאלות על מקום המצאה ומיהם האנשים סביבה.
הקטטוניה עברה גם היא, לאט, אך הפראנויה נשארה שכל האנשים סביבה מתחזים.
המטופלת השתחררה בסיומם של טיפולי השיאצו.
 
תקציר טיפולים
טיפול 1:
פגישה עם א', הסבר על אופי הטיפול, מי אני, שאלות קצרות על עצמה.
א' וידאה כמה פעמים מי אני ומה אני עושה.
הטיפול ארך כ-45 דקות ועלל   Rocking פוסטריורי, עבודה על שכמות שהיו חלק מתלונת המטופלת, עבודה על הרגלים עם מתיחות ורוטציות עדינות.
מנח אנטריורי, כלל טיפול פנים מרגיע, בידיים עבודה על ה- Pc, ברגליים עבודה בדגש על Liv .
במהלך הטיפול א' שמרה על ערנות מוחלטת, לא הייתה משוחררת בהנעת הגוף ושמרה על עיניים פקוחות כל משך הטיפול. בסיומו מיהרה להתארגן וללכת.
 
טיפול 2:
Rocking   מנח פוסטריורי, עבודה על שכמות ב- Rolling, מתיחות לגב ולרגליים, עבודה על רגליים ורוטציות.
מנח אנטריורי כלל:טיפול פנים, עבודה על ה-Pc, רגליים בדגש על  Liv ומתיחות, עבודה על כפות רגליים.
במהלך הטיפול שמרה א' על ערנות, הסתכלה על המתרחש, לא הרפתה את גופה. בסיומו של הטיפול שאלה שוב מדוע אני כאן, למה הטיפולים ואיך קוראים לי. כשעניתי נראה היה שהיא נזכרת.
 
טיפול 3:
Rocking מנח פוסטריורי, עבודה על שכמות, עבודה על גב תחתון על פי תלונת המטופלת, עבודה על רגליים ורוטציות.
מנח אנטריורי כלל: טיפול פנים, טיפול בטן, עבודה על ה-Liv  וכפות רגליים.
במהלך הטיפול אמרתי לא' שהיא יכולה לעצום עיניים ולהירגע. א' החזיקה את עיניה סגורות במהלך הטיפול והצליחה מעט לשחרר את הרגלים ברוטציות.
 
טיפול 4:
Rocking מנח פוסטריורי, עבודה על כל הגב Rolling+ Rubbing, עבודה על רגליים והנעה.
מנח אנטריורי כלל: טיפול פנים, טיפול בטן, עבודה מניעה של ה- Liv, עבודה על רגליים.
א' שמרה על עיניים עצומות רוב הטיפול, הפעם מיוזמתה. שיחררה ביותר פעמים את גופה.
נאמר שהיא לא מקבלת ווסת, כנראה בגלל הטיפול התרופתי והנזעים, ולכן הושם דגש על טיפול מניע בבטן וכבד.
א' החלה לשאול שאלות עליי ולהתעניין בי. ענתה על שאלות ששאלתי לגביה ושיתפה בהרגשותיה את המחלקה.
 
טיפול 5:
Rocking מנח פוסטריורי, עבודה על גב עליון ותחתון, עבודה על רגלים ורוטציות.
מנח אנטריורי כלל: טיפול פנים, צוואר ובטן, עבודה על ה-Liv עם האמות, עבודה על כפות רגליים.
א' עצמה את עיניה כמעט כל הטיפול. ייתכן שנרדמה למספר דקות. יותר משתפת ושואלת שאלות. יש לציין כי הוחמץ לנו טיפול עקב תאום זמנים שגוי עם צוות המחלקה. נאמר לי שא' חיכתה וציפתה מאוד לטיפול שלנו והתאכזבה שהוא לא יצא לפועל. משלב הזה א' החלה להשתחרר מהמחלקה בשעה 13.00 ולצאת עם הוריה במקום להישאר במחלקה.
 
טיפול 6:
Rocking  מנח פוסטריורי, עבודה על שכמות ב-Rolling, מתיחות לגב ולרגליים, עבודה על רגליים ורוטציות.
מנח פוסטריורי כלל: טיפול פנים, צוואר ובטן, עבודה על ה- Ht  , ברגליים עבודה בדגש על ה-Liv וכפות רגליים.
א' סיפרה שקיבלה את הווסת, דבר שהלחיץ אותה מאוד (מבחינת שידוך).  הייתה משוחררת בטיפול, עם עיניים עצומות.  התעניינה בי וסיפרה מעט על עצמה.
נעשתה לא' שיחת הכנה לקראת סיום סדרת הטיפולים שלנו, קיבלה זאת בהבנה.
כאשר א' הגיעה לטיפול הפעם נראה כי ה- Shen חזר לעיניה ואילו נראו יותר מחייכות.
 
טיפול 7:
Rocking  מנח פוסטריורי, עבודה על שכמות ב-Rolling, מתיחות לגב ולרגליים, עבודה על רגליים ורוטציות.
מנח פוסטריורי כלל: טיפול פנים, צוואר ובטן, עבודה על ה- Ht  , ברגליים עבודה בדגש על ה-Liv וכפות רגליים.
א' הייתה משוחררת מאוד בטיפול, נינוחה. כדי למנוע אי הבנות נוספות עם הצוות לגבי קביעת הטיפולים, א' קיבלה את הטלפון שלי ואני את שלה. דיברנו וקבענו בינינו את הטיפולים, מאחר וא' לא רצתה שתהיינה עוד החמצות.
א' הודיעה לי שבשעה טובה, בעוד שבוע היא תשוחרר מהמחלקה לביתה.
 
טיפול 8:
Rocking עבודה על הגב והרגליים.
הטיפול נקטע באמצע כיוון שהיו צריכים את א' לשיחת סיום בריפוי בעיסוק. א' התאכזבה שנאלצנו לעצור באמצע וניסתה לדחות אותם, ללא הצלחה.
בתחילת הטיפול אני וא' סיכמנו את הטיפולים שלנו. היא מסרה שנהנתה מאוד ואמרה שהיא רוצה לשמור איתי על קשר.
 
סיכום:
נראה כי מבחינת הטיפולים במחלקה לא הייתה אפשרות ברורה לעקוב עד כמה השיאצו היה גורם מקדם או רק היווה חלק בתוך תמונה טיפולית כוללת וזאת משום שהיא לא הפגינה אלימות או התנהגות קיצונית אחרת שניתן היה לעקוב אחרי השינויים.
כאשר נפגשתי לראשונה עם  א' היא הייתה בסוף הפסיכוזה ונותרה לה רק מחשבה פרנואידית שכולם מתחזים, ובזה עיקר הטיפולים במחלקה התמקדו.
ההרגשה הכוללת הייתה שבתוך כל השגרה היומיומית של השהייה באברבנאל, הטיפולים, נזעי החשמל וכו' , השעה של טיפול השיאצו, בצד הכלים שהקנו לה יכולת נשימה והרפיה נכונה,  העניקו לה דבר אחד טוב לפחות לחכות לו בשבוע, ציפייה טובה והקלה על השהות.
 
 
 
מנחים: ד"ר ניר עמיר וגלעד פסל
 
 
חומר זה מוגש כשירות ע"י אתר תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.   ©
Tmurot
 
  
 
 
 
תוכן מקצועי
 
הכנה למבחנים
תזונה סינית
צמחים
דיקור סיני
מקצועות המגע
גוף נפש
מידע קליני
ילדים
נשים
לימודי המשך
השמה מקצועית
פורום רפואה סינית
תמורות בקהילה
מדריך מטפלים
תמורות חדשות
אודות תמורות
 
 
לימודים בתמורות
 
:שם מלא  
:טלפון
:מייל
:תחום
:איזור
 
שלח

 
 
   
   
Copyright © 2024 Tmurot. v12.15.10
בניית אתר ו אחסון אתר: ווב דאטה קום  |  עיצוב אתר: ליעד שר  |  שיווק באינטרנט - דייז