מבוא
קרוב לוודאי שלאורך כל ההיסטוריה, אנשים סבלו ממה שאנו מכנים כיום אוטיזם. מהמאה השמונה עשרה פורסמו עדויות בכתב על התנהגויות שניתן לפרש אותם כהתנהגויות אוטיסטיות, אך פרסומים בעלי השפעה ממשית התפרסמו רק בשנות ה-40 של המאה העשרים.
המאמרים הראשונים בנושא אוטיזם פורסמו ע"י ד"ר ליאו קאנר מארה"ב (ב-1943) וד"ר הנס אספרגר מאוסטריה (ב-1944). הם פורסמו באופן בלתי תלוי וכללו תיאורי מקרה מפורטים כולל הניסיונות התיאורטיים הראשונים להסברת הלקות. שניהם האמינו שקיימת הפרעה בסיסית מולדת, שבעקבותיה מופיעות הבעיות האופייניות. שניהם בחרו באותו מונח - "אוטיזם", שמקורו במילה יוונית ""Auto, שפירושה "עצמי". המונח הוצע קודם לכן (ב-1911), ע"י הפסיכיאטר השוויצרי - אויגן בלוילר, לאחת מההפרעות הבסיסיות בסכיזופרניה. המונח בא לתאר את הבריחה מהמציאות ואת הצמצום במערכות היחסים של החולה הסכיזופרני עם בני האדם ועם העולם החיצון, את אי-יכולתו לקיים מגע חברתי עם הזולת, את הימנעותו מיחסים עם הסביבה החברתית ואת הסתגרותו והתכנסותו בעצמו. ד"ר קאנר השאיל את המונח של בלוילר, מתוך אמונה שהילדים הללו בורחים מן המציאות או מוותרים עליה.
ד"ר קאנר, סלל את הדרך להבנת התסמונת ולהבדלתה מסוגים אחרים של נכויות נפשיות. הוא כינה את התסמונת בשם "אוטיזם ינקותי מוקדם" (Early Infantile Autism). במקור, הדגש על "הילדות", נועד להבחין בין אוטיזם לסכיזופרניה, שכן אוטיזם ניתפס אז כסוג של סכיזופרניה. לא קיים אוטיזם המתפרץ בגיל הבגרות. יתרה מכך, העדר תסמינים המורים על אוטיזם בשלוש השנים הראשונות לחיי הילד, שולל את האבחנה לאוטיזם והוא יסווג כהפרעה אחרת (במידה ובכל זאת יופיעו מאפיינים אוטיסטים בגיל מאוחר יותר).
עבודתו של אספרגר התפרסמה בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך כמעט ולא זכתה לתגובות, עד שתורגם ספרו לאנגלית, בסוף שנות ה-80. הגדרת האוטיזם לפי אספרגר, שאותה הוא כינה "פסיכופתיה אוטיסטית של הילדות", רחבה בהרבה מזו של קאנר. הוא כלל בהגדרתו גם מקרים של פגיעה אורגנית חמורה וגם מקרים שהיו על גבול הנורמאליות. כיום מייחסים את המונח "תסמונת אספרגר" לילדים אוטיסטים שהם ללא פיגור שכלי ובעלי יכולת מילולית טובה. [1]
הגישה ברפואה המערבית:
מבוא
כאמור, עד שנות ה-70, אנשי המקצוע נטו יותר לחשוב על ילדים אוטיסטים כעל סכיזופרנים, משום שהאוטיזם סווג כחלק מההפרעות הפסיכוטיות. בתחילה, סברו כי האוטיזם נפוץ יותר בקרב המעמד הגבוה, אך במהרה, מחקרים נוספים מצאו שאוטיזם שכיח בקרב כל המעמדות באופן שווה.
בשנות ה-50 ובשנות ה-60, הסברה לגבי האוטיזם הייתה, שגדילת האגו של הילד הופרעה קשות מתחילת חייו ושההפרעה הפסיכולוגית – אוטיזם, נגרמה בשל דחיית התינוק ואי-הענות לצרכיו ע"י אם קרירה מבחינה רגשית. אמונה זו, שהופרכה לחלוטין, התבססה על הגישות הפסיכואנליטיות והדינאמיות ועל תצפיותיו ודעותיו של ד"ר ברונו בטלהיים.
בשנות ה-60 ד"ר ברנרד רימלנד וד"ר אריק סכופלר הביאו הוכחות שהבסיס לאוטיזם היא הפרעה ביולוגית וע"י כך ערערו את התיאוריה של ד"ר בטלהיים. אך, למרות ההוכחות שהצטברו במחקרים, הקהילה הטיפולית לא זנחה את האמונה השגויה, ובו-זמנית, המטפלים הבחינו בין אוטיזם פסיכוגני לאוטיזם אורגני; אוטיזם פסיכוגני נגרם ממצב טראומטי הזייתי, העלול להיתפס כאיום על החיים והגוף או מהעדר דמות אמהית קבועה או בשל סביבה רגשית מזניחה, חסרת רוך, אהבה, חמימות ובטחון. אוטיזם אורגני נגרם בעיקר מפגיעה בשלמות האנטומית של המוח או מפגם חושי. הפסיכולוגים דיווחו על מידה מה של הצלחה באוטיזם הפסיכוגני (בניגוד לאוטיזם האורגני). הם הכירו בכך שהחלוקה לשני הסוגים הינה בעייתית, מפני שההבחנה ביניהם באמצעות בדיקה שטחית היא קשה, כיוון שבשניהם מאפייני ההתנהגות דומים ובשניהם נעשה שימוש באותם מנגנוני הגנה.
ד"ר יהודה שיינפלד מציין ילדים אוטיסטים באופן הבא: "ילדים אשר אמותיהם חסרו את התכונות האימהיות הבסיסיות הנ"ל. אמהות אלה יכולות להיות מאוד אינטליגנטיות ואף לתפוס עמדה בכירה בחברה, אך הן חסרות את אותן תכונות של רוך, אהבה, חום והגנה המופנים כלפי הילד. צעירים אלו אינם מפתחים אגו נורמאלי. הם בעלי קשיים בהבחנה בין עצמם לאחרים. ילדים אלו לא למדו להתייחס אל אנשים אחרים, ולמעשה נשארו בעולמם בלבד, בדומה לינקות הצעירה או למצבים הפסיכוטיים". [2]
הפעם הראשונה שאוטיזם שולב בסיווג והאבחון הבינלאומי למחלות של ארגון הבריאות העולמי היה במהדורה התשיעית בשנת 1975. במהדורה זו הקריטריונים לא תוארו, אבל האוטיזם סווג תחת קטגוריה של פסיכוזות. סיווג זה שונה במהדורה העשירית אשר פורסמה בשנת 1993. [3]
המונח "הפרעת התפתחות מקיפה" (Pervasive Developmental Disorders - PPD) הופיע לראשונה ב-1980 במדריך האבחוני והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-III) של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים, כקטגוריה כללית לאוטיזם ולמצבים הקרובים לו. המונח החדש הרחיב מאוד את המונח "אוטיזם של הילדות", ואף הוסיף את המונח "אוטיזם לא טיפוסי" (PDD NOS). זה היה ניסיון לקבוע קריטריונים אובייקטיביים, מעשיים ומדויקים, שאינם מתמקדים בסיבתיות ושאינם משתמעים לשני פנים. במהדורה משנת 1987 הורחבו שוב גבולות הקטגוריה, והמונח "אוטיזם של הילדות" הוחלף במונח "הפרעה אוטיסטית". המונח "אוטיזם לא טיפוסי" שונה ל"אוטיזם שאינו מובחן, שאין לו הגדרה מדויקת" ובאנגלית - Not Otherwise Specified ובקיצור PDD NOS. במהדורה הרביעית, משנת 1994, הוכנסו גם תסמונת רט ותסמונת אספרגר תחת הסיווג של PDD. [4]
מרכיבי האבחנה לאוטיזם
1. הפרעה איכותית באינטראקציה חברתית, כפי שהיא מתבטאת לפחות ע"י שניים מהבאים:
א. הפרעה ניכרת בשימוש בהתנהגויות לא מילוליות לויסות אינטראקציה חברתית. ביניהן: קשר עין, מימיקה, תנוחות גוף, מחוות גופניות (ג'סטות).
ב. כשלון בפיתוח יחסים חברתיים המתאימים לשלב ההתפתחותי.
ג. היעדר חיפוש ספונטני לחלוק הנאה, עניין או הישגים עם אחרים. למשל הילד לא מראה, מביא אומצביע על חפצים בהם הוא מתעניין.
ד. חוסר ברגישות חברתית.
2. הגבלה, חזרה והתנהגות סטריאוטיפית, תחומי עניין ותחומי פעילות, כפי שהדבר מתבטאלפחות ע"י אחד מהבאים:
א. עיסוק יתר בצורת התנהגות אחת או יותר או תחומי עניין מוגבלים, סטריאוטיפיים שהם חריגים בעוצמתם או במידת המיקוד בהם.
ב. הצמדות לא גמישה לטקסים והרגלים שאינם שימושיים.
ג. מנייריזם מוטורי סטריאוטיפי.
ד. עיסוק יתר בחלקים מחפצים.
תחת הסיווג של PDD הוכנסו חמש לקויות:
1. אוטיזם
2. תסמונת רט (Rett syndrome)
3. הפרעה ניוונית של הילדות (Child Disintegrative Disorder - CDD) - תסמונת נדירה, המתבטאת בנסיגה ברורה במס' תחומים (יכולת התנועה, שליטה על הסוגרים ומיומנויות חברתיות ולשוניות), לאחר לפחות שנתיים של התפתחות תקינה, ולפני גיל עשר.
4. תסמונת אספרגר (Asperger Disorder) - מאופיינת בליקוי בתפקוד חברתי ותחומי עניין מוגבלים, אך האינטליגנציה תקינה. הילדים מפתחים כישורים לשוניים (אוצר מילים, דקדוק וכדו') באופן תקין, אך מתקשים בשימוש החברתי של השפה.
4. הפרעת התפתחות מקיפה לא מובחנת (Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified). [4]
הפרעת התפתחות מקיפה לא מובחנת - PDD NOS
קטגוריה הכוללת הפרעה מקיפה וחמורה בהתפתחות יחסי גומלין חברתיים, המלווה בליקוי משמעותי במיומנויות תקשורת מילוליות ולא מילוליות (מרחק פיזי, קשר עין, קושי להבין ולהפיק ג'סטות, אפקט לקוי וקושי להבין הבעות פנים) או בדפוסי התנהגות, התעניינות ופעילות, שהינם מוגבלים ותבניתיים. אם למאובחן יש תופעות המזוהות עם אוטיזם, אך לא מתקיימים אצלו כל התנאים הדרושים לאבחנה, והוא אינו עונה על הקריטריונים של אחד מארבעת ההפרעות הנ"ל, וגם נשללו האפשרויות לסכיזופרניה, להפרעת אישיות סכיזוטיפית (Schizotypal Personality Disorder) ולהפרעת אישיות נמנעת (Avoidant Personality Disorder), הוא יאובחן כלוקה ב-PDD NOS. בדרך כלל משתמשים באבחנה זו במקרים של "אוטיזם קל" או ב"קווים אוטיסטים". ועדיין, למרות שאבחנה זו קלה מאוטיזם, זו אבחנה קשה, הדורשת התערבות אינטנסיבית (כמו באוטיזם).
ההפרעה מקיפה ילדים שונים עם מאפיינים שונים, ויש חשד שהיא כוללת מספר תופעות נפרדות בעלות פרוגנוזה שונה.
הרופאים המוסמכים לקביעת האבחנה הם: פסיכיאטר ילדים ונוער, נוירולוג ילדים ורופא ילדים עם ניסיון של לפחות שלוש שנים במכון להתפתחות הילד. במהלך האבחון יש להשתמש לפחות באחד מכלי האבחון המקובלים לאבחון הפרעת התפתחות מקיפה, בהתאם לגיל הילד:
1. ADI
2. DAM IV
3. Play Observation Kit – PODIT
4. ADOS
5. CARS
6. GARS – Gillam Autism Rating Scale
בדוח של כל איש מקצוע חובה לציין באיזה כלי השתמשו, ובאילו מרכיבים בכלי בו השתמשו היו ליקויים אצל הנבדק. קביעת האבחנה מתבססת על בדיקה גופנית, נוירולוגית ורפואית התפתחותית רגשית ואבחון של פסיכולוג התפתחותי או קליני ובמידת הצורך, תתבסס גם על דוחות של אנשי מקצוע בריאות נוספים.
הגישה ב רפואה סינית:
לרפואה הסינית יש, כמו לרפואה המערבית, אבחנה מבדלת לאוטיזם. לפי הרפואה הסינית, אוטיזם נגרם מחוסר איזון בקרב חמישה איברים עיקריים: כבד, טחול, לב, כליות וריאות. חום בכבד גורם לחוסר יציבות רגשית, חולשת כליות פוגעת במתכת וגורמת לפגיעה בריכוז ולעיכוב בדיבור, חסר בטחול גורם לחוסר איזון בקטריאלי, קלקול קיבה ורעלנים (ליחה) - כל אלה הם האשמים העיקריים לכל ההפרעות הכוללות שכל סטגנטיבי, כולם או כל אחד מאלה יכול לגרום לאוטיזם. [6]
אבחנות מבדלות לאוטיזם ב רפואה סינית
1. עודף בכבד ובלב
סימפטומים: היפראקטיביות, חרדה, כעס, אינסומניה, התנהגות של כפייתית של הרס-עצמי.
פורמולות צמחים: Jia Wei Xiao Yao Wan, Long Dan Xie Gan Wan.
2. חסר בטחול עם ליחה החוסמת את מרידיאן הכבד
סימפטומים: קלקול קיבה, קליטה דלה של חומרי הזנה (הגורם להצטברות ליחה), חוסר איזון בקטריאלי, ריפלוקס, עצירות, השמנת יתר.
פורמולות צמחים: Shen Ling Bai Zhu Wan, Curing Pills, לעצירות: Run Chang Wan
3. ליחה החוסמת את מרידיאן הלב
סימפטומים: רגישות לקול ולאור, תסמונת אספרגר, אינסומניה, התפרצויות.
פורמולות צמחים:Chai Hu Jia Long Gu Mu Li Tang, An Sheng Bu Xin Wan, Gan Mai Da Zhao Tang, Er Chen Tang
4. חולשת כליות
סימפטומים: עיכוב בדיבור, התפתחות סנסורית ומוטורית מאוחרת, בעיות ריכוז מנטאליות.
פורמולות צמחים:Liu Wei Di Huang Wan, Te Xiao Zao Ren An Mian Wan, Jin Kui Shen Qi Wan
5. חסר צ'י בריאות
סימפטומים: הפרעה בתפקוד מערכת החיסון, אלרגיות
פורמולות צמחים: Yu Ping Feng San
יש לתת המלצות תזונה בראי הרפואה הסינית.
קווי טיפול מנחים
בכל גיל חשוב לשלב טיפולי מגע המהווים בסיס חשוב לתקשורת אל-מילולית עם הילד. בנוסף:
לילדים מתחת לגיל 3: דגש על עיסוי תינוקות.
לילדים בגילאי 3-7: שילוב אקופרסורה.
לילדים מעל גיל 7: ניתן לשלב דיקור ילדים.
מגיל שנתיים ניתן להתחיל בלקיחת פורמולת צמחים אך ניתן לתת פורמולות פטנט או צמחים בודדים מותאמים אישית קודם הגיל הזה.
על מנת להפיק את המרב מהדיקור או מפורמולת צמחי המרפא הסיניים, חשוב מאוד לתמוך את הטיפול עם גע, תזונה מתאימה וסגנון חיים. ישנה אמרה ברפואה הסינית: "שבעה חלקים מזינים, שלושה חלקים טיפוליים", ובהזנה הכוונה לדיאטה מתאימה ושינוי סגנון החיים. [6]
לפי ד"ר גרנדין, כל האוטיסטים אוהבים לחץ עמוק. חלקם אוהבים לשכב תחת כריות הספה, ויתרה מכך, מבקשים ממישהו שישב על כרית זו, כשהם שוכבים מתחתיה. מכאן ההנחה, כי טיפול שיאצו באוטיסטים אמור להיות לה נעים ומרגיע מאוד. [7]
הצגת מקרה - PDD ואילמות סלקטיבית
א.ב בת 17.
סובלת מהפרעת PDD ואילמות סלקטיבית.
תלמידת בי"ס נתיב.
בת יחידה להורים עם מוגבלויות. ביחסים בין ההורים מתוארת מתיחות, אלימות. סימביוזה בין האם לבת.
התפתחות מוקדמת מאוחרת, מוטורית ושפתית.
פרכוסים הופיעו בגיל חצי שנה.
אוטיזם סלקטיבי מגיל ילדות מוקדמת. כיום מטופלת תרופתית בריספרדל, פריזמה ודקינט.
קוגנטיבית: בתחום הפיגור הקל IQ=64.
בקואורדינציה עדינה - ניכר קושי לעבוד מהר.
רגשית: דאגה לשלמות הגוף, חרדות לא להיפצע, להיפגע. תפיסת האובייקטים האנושיים לא מובחנת מאלו של חיות או בובות ויש לה משאלה לקשר ולתקשורת מילולית עם הכלבה שלה. היא דואגת מאוד גם שלא יפגעו חיות, תוך שחשה קירבה אליהן.
בולטת המשאלה להיות אהובה, מובנת וכי צרכי התלות והצרכים בלהיות מובנת ומוגנת ימולאו.
סיכום: איחור התפתחות מוטורית ושפתית.
פירוט:
תקופה של התכווצויות אפילפטיות בגיל חצי שנה – אושפזה ונחווה כטראומה לפי האם.
יחסים סימביוטיים עם אם דאגנית, סביבה דלה ומסוגרת חברתית, שבה העולם נחווה כמאיים. מגיל הגן לא דיברה עם אנשים מחוץ לבני הבית.
במצבי שינוי חלה נסיגה למצב התחלתי. ניסיונות מאסיביים וממושכים לטיפול הביאו להקלת מה לאחר שנים. פיתחה דפוסים נוקשים וחוזרים על עצמם של הצטמצמות ומזעור אינטראקציות.
אין קשר תואם והדדי עם הזולת, למעט קשר עם נערה אחת באשפוז – תקשורת פיזית והחלפת ממתקים.
ניכרת חרדה מתוקפנות וממצבי קונפליקט וקושי עצום בהתקשרות.
סובלת מהפרעה בספקטרום האוטיסטי המתבטאת בדפוסים מאוד נוקשים במצבים בינאישיים.
ניכרת נוקשות עצומה להסתגלות למצבים משתנים ביומיום, הצמדות לסביבה המוכרת ורגישות מאוד גבוהה לכל שינוי בסביבה.
כיום לא נמצאה עדות לקיום מצב פסיכוטי.
לקויות למידה ספציפיות כמו דיסקלקוליה וקשיים במוטוריקה עדינה בתאום יד-עין.
רמזים לפוטנציאל ברמה של אינטליגנציה גבולית.
התמונה האבחנתית הכוללת היא של הפרעה התפתחותית מופשטת PDD NOS.
מודל הטיפול
בא.ב טיפלתי באמצעות שיאצו. לטיפול היו מספר מטרות:
1. ללמדה שקיים מגע מסוג אחר (להבדיל מהאלימות שחוותה מאביה). שמגע יכול להיות נעים, מרגיע, מכיל, תומך וממלא.
2. באמצעות המגע לבנות אמון ובטחון בקרבה שיגרמו לה לסמוך עליי במידה מסוימת.
3. הרגעת הנפש (Shen) והשרירים.
תקציר טיפולים
טיפול 1
בראשית הפגישה הצגתי את עצמי, מה אני עושה, במה אני יכולה לעזור לה ברמה הפיזית והרגשית וכדו'. במשך כל ההסבר א. ישבה לידי כשהיא אוחזת בבובת הכלב שלה, גופה מכווץ, ראשה שמוט והיא לא יוצרת עמי קשר עין. בסוף ההסבר אמרתי לה שבמידה והיא מוכנה לקבל ממני כעת טיפול היא מוזמנת לחלוץ נעליים ולשכב על המזרון בתנוחה שנוחה לה. היא חלצה נעליים ונשכבה על הבטן, תוך שהיא אוחזת ומביטה בבובה.
מנח פוסטריורי:Rocking מהסקרום. לאחר מכן הוספתי במקביל פאלמינג בגב – הגוף שלה התפתל כמו נחש תחת היד שלי, זו הייתה יותר הבטן, כי התנועה לא נראתה בעין. עברתי לפאלמינג ברגליים, מה שהפסיק את העוויתות ועבודה על כפות הרגליים. הרגליים לא היו רפויות, מה שהקשה לעשות את הרוטציות. המגע שלי היה רך ועדין ביותר, ובהגברתו זה גרם לה להתכווץ. המשכתי ב- Rocking מכפות הרגליים, פאלמינג בידיים, עבודה על כפות הידיים וסיימתי שוב ב-Rocking מהסקרום, כשהודעתי לה שהטיפול הסתיים, היא מיד קמה, לקחה את הנעליים שלה, ומבלי לנעול אותך יצאה מהחדר.
טיפול 2
הראתי לה את בובת הכלב שהבאתי עמי והבאתי לה דף ועפרון שתוכל לתקשר עמי בכתיבה. שאלתי אותה איך היה לה טיפול שעבר והיא כתבה "היה כייף". שאלתי איפה היא רוצה שאעשה לה השבוע שיאצו ואמרתי לה שהיא גם יכולה להראות לי על בובת הכלב שלה אם היא רוצה. היא כתבה "לא משנה". אז אמרתי לה שאעשה לה כמו בשבוע שעבר ואולי אוסיף כמה דברים חדשים. היא חלצה נעליים ונשכבה. את הבובה שמה מעל הראש שלה, כך שהיא לא רואה אותה.
מנח פוסטריורי: Rocking תוך כדי פאלמינג בגב. הפעם היא ספגה את המגע שלי ולא התעוותה תחתיו, פאלמינג ברגליים תוך כדי ה- Rocking. עברתי לפלאמינג וטאמבינג בעוצמה רגילה ברגליים, עם רוטציות. עבודה על כפות הרגלים ורוטציות לכף הרגל, עבודה על הידיים בסגנון תאילנדי עם רוטציות. הידיים והרגליים לא רפויות, Rocking בגב ואח"כ פאלמינג רגיל בגב.
במשך הטיפול היא כמעט נרדמה ונדמה לי שפעם אחת היא הציצה עליי, בסוף הטיפול שאלתי אותה האם הטיפול היום היה לה כייף והיא כתבה "כן". שאלתי האם תרצי שאגיע גם בשבוע הבא ואעשה לך שיאצו והיא כתבה "כן".
לאחר הטיפול שוחחתי עם אחת האחיות שהתפלאה שהיא נתנה לי לגעת בה, כי לטענתה היא לא נותנת לאף אחד לעשות זאת.
טיפול 3
בתחילת הפגישה שאלתי את א., שהגיעה עם בובת נדל ארוכה, איך היה לה הטיפול משבוע שעבר היא כתבה "היה נעים וגם אמא אמרה יפה מאוד". שאלתי אם היא סיפרה לעוד מישהו על הטיפולים והיא כתבה "לא". דיברנו קצת על קלי הכלבה שלה ואז שאלתי האם כואב לה משהו. היא אמרה "יש לי מחזור". שאלתי האם כואב לך משהו בגלל המחזור והיא כתבה "הבטן". שאלתי אותה האם זה בסדר שאני אעשה לה שם שיאצו והיא כתבה "רק לא לגעת בטבור". הבטחתי לה שלא אעשה זאת.
מנח פוסטריורי:Rocking לאורך כל הגוף, פאלמינג בגב, פאלמינג וטאמבינג ברגליים, רוטציות. עבודה על כפות הרגליים, עבודה על הידיים בסגנון תאילנדי, רוטציות.
מנח אנטריורי: רוטציות גדולות לרגליים. פאלמינג וטאמבינג במנח Liv, פאלמינג וטאמבינג על ה-Pc ועבודה על כפות הידיים, טיפול בטן ארוך ואיטי. איזור ההיפוכונדריום גדוש, מתוח, מלא. בשאר האזורים אפשר היה לבצע כניסות עמוקות. הבטן שלה לא דחתה אותי. לאורך כל הטיפול המגע היה בעוצמה רגילה, בסוף הטיפול, כששאלתי איך היה לך הטיפול בבטן, היא כתבה "הוריד את הכאבים".
טיפול 4
כשבאתי לאסוף אותה מחדרה, א. יצרה עמי קשר עין לשבריר שנייה ומיהרה, כמעט רצה למועדון (שם מתבצע תמיד הטיפול), כי אחת האחיות הייתה בחצר שאנו עוברות דרכה והיא מפחדת ממנה. בחדר, כשאמרתי לה שאני חושבת שהרגשתי שהיא מפחדת ממשהו היא אישרה זאת. כששאלתי ממה היא כתבה "זה סיפור ארוך" וכששאלתי האם את רוצה לספר לי על זה היא כתבה "זה אישי". אמרתי לה שאני מכבדת את זה ושאם היא תרצה לספר לי אני אשמח לשמוע. שאלתי האם משהו כואב ומציק והיא כתבה "כלום". כששאלתי כמה ארוחות ביום היא אוכלת היא כתבה "לא יודעת", כמה פעמים בשבוע יציאות – "לא יודעת", "מתי שיש לי".
הפעם היא הגיעה עם בובה הרבה יותר קטנה מבדרך כלל (כגודל האמה).
מנח פוסטריורי: Rocking בשילוב פאלמינג עדין לאורך כל הגוף, פאלמינג וטאמבינג מאוד עדין בגב. רגישות בטצובו של ה-UB כ-3 נק' צפופות מתחת ל-Scapula (ובמקביל אותה רצועה בבטן).
פאלמינג בישבן, פאלמינג וטאמבינג ברגליים, רוטציות, עבודה על כף הרגל, Rocking מכפות הרגליים, הליכת פיל בגב עליון ו-Rocking.
מנח אנטריורי: פאלמינג וטאמבינג במנח Pc, רוטציות ועבודה על כף היד, מנח SP – פאלמינג וטאמבינג. רגיש באזור הירך העליונה. רוטציות גדולות, טיפול בטן: נוקשות גדולה באזור ההיפוכונדריום, בייחוד בצד ימין, בסוף הטיפול שאלתי אותה איך הרגיש לה הטיפול והיא כתבה "היה כמו בים". שאלתי האם זה טוב והיא אישרה. שאלתי האם זה בסדר שכל פעם אני מוסיפה קצת דברים חדשים לטיפול והיא כתבה "כן".
טיפול 5
א. הגיעה עם ריח של שתן. כשביקשתי ממנה להראות לי את הלשון שלה, והיא פתחה רק מעט את הפה והחזיקה אותה ביד שלה. אפילו כשהדגמתי לה איך לעשות זאת, היא לא הסתכלה (גם כשהסטתי את המבט שלי), כך שלא הצלחתי לראותה בסופו של דבר.
מנח פוסטריורי: Rocking ותוך כדי פאלמינג לאורך כל הגוף,פאלמינג בגב, בישבן, וברגליים. טאמבינג ורוטציות ברגליים. עבודה על הקרסול, הליכת פיל ו-Rocking על גב עליון.
מנח אנטריורי: פאלמינג, מתיחות ורוטציות לידיים. הידיים משוחררות ברוטציות. אם הן לא משוחררות, כשאני מבקשת לשחררן היא מצליחה לעשות זאת מיד, מנח Liv, טיפול בטן מניע.
טיפול 6
שאלתי את א. האם היא עושה פעילות גופנית והיא כתבה "אני הולכת על הליכון" לא ידעה לספר על תדירות או כמה זמן היא הולכת, רק שהיא "מרגישה את הלב" כשהיא הולכת הרבה. דיווחה שהיה לה ווסת. לפעמים כואבים לה הראש והבטן ואז אמא שלה מביאה לה אקמול. בדרך כלל קצת חם לה.
מנח פוסטריורי: Rocking ותוך כדי פאלמינג לאורך כל הגוף, פאלמינג בגב, בישבן, וברגליים. טאמבינג ורוטציות ברגליים. עבודה על הקרסול, הליכת פיל ו-Rocking על גב עליון.
מנח אנטריורי: רוטציות לידיים, הידיים משוחררות, ובייחוד כף היד, מנח Liv עבודה איטית בסגנון תאילנדי, עבודה על השכמות בהליכת פיל, טיפול בטן: Liv ובמיוחד GB עמוסים ומתוחים.
טיפול 7
א. דיווחה כי היא אמורה לקבל ווסת, לא יודעת בדיוק מתי, "שאני מרגישה כמו פיפי אז יש לי". כששאלתי האם כואב לה עכשיו משהו היא ענתה בשלילה. היא הגיעה עם בבות כלב בגודל האמה בערך, וכששאלתי אותה לשמו היא אמרה שהוא אוהב לישון איתה בלילה. שאלתי האם היא רוצה שאלמד אותה לעשות לו שיאצו והיא ענתה "זה קשה לי", "לא". מריחה משתן.
מנח פוסטריורי: Rocking ותוך כדי פאלמינג לאורך כל הגוף, פאלמינג וטאמבינג בגב, פאלמינג בישבן, פאלמינג וטאמבינג ברגליים, רוטציות. עבודה על הקרסול, גב עליון: הליכת פיל ו-Rocking.
מנח אנטריורי: רוטציות לידיים, הידיים משוחררות, בייחוד של כף היד, מנח Liv עבודה איטית בסגנון תאילנדי, עבודה על השכמות בהליכת פיל.
טיפול בטן: Liv ובמיוחד GB עמוסים ומתוחים. חסר ב-UB וב- LI, במשך הטיפול עצמה עיניים כמה פעמים, אולי כמעט נרדמה, אך לא נתנה לעצמה (למרות שכל טיפול אני מזכירה לה שמותר לעצום עיניים ו/או להירדם), בסוף הטיפול כששאלתי איך היה לה היא ענתה "היה לי כייף", "כמו בים".
טיפול 8
מנח פוסטריורי: Rocking עם פאלמינג לאורך כל הגוף, פאלמינג וטאמבינג בגב, פאלמינג וטאמבינג ברגליים עם רוטציות. הרגליים לא משוחררות. עבודה על הקרסול, גב עליון: Rocking, הליכת פיל, פאלמינג.
מנח אנטריורי: רוטציות לידיים. עבודה על ה-Pc, מנח Liv עבודה איטית בסגנון תאילנדי,
טיפול בטן.
טיפול 9
מנח פוסטריורי: Rocking עם פאלמינג לאורך כל הגוף, פאלמינג וטאמבינג בגב, פאלמינג וטאמבינג ברגליים עם רוטציות ועבודה על הקרסול, גב עליון: Rocking, הליכת פיל, פאלמינג.
מנח אנטריורי: רוטציות ומתיחות לידיים. עבודה על Pc ו-Ht, עבודה על ה- Liv, טיפול בטן.
טיפול 10
מנח פוסטריורי: Rocking עם פאלמינג לאורך כל הגוף, פאלמינג וטאמבינג בגב, פאלמינג וטאמבינג ברגליים עם רוטציות ועבודה על הקרסול, גב עליון: Rocking, הליכת פיל, פאלמינג.
מנח אנטריורי: רוטציות ומתיחות לידיים. עבודה על Pc ו-Ht, עבודה על ה- Liv, טיפול בטן.
סיכום
הטיפול בא.ב היה מרתק מבחינתי. יצאתי מנקודת ההנחה שלמידה דרך הגוף תהיה מהירה יותר מתהליך אחר (ורבלי למשל). דרך הגוף ניהלנו דיאלוג ברמה אחרת, בו לימדתי אותה לסמוך עליי, על ידיי, שיחזיקו ויתמכו בה, שיקלו על מכאוביה, שירגיעו אותה. מלימוד זה אני מקווה שאולי היא תוכל להקיש, כי ישנם אנשים נוספים היכולים להעניק לה הרגשה דומה, שגם עליהם היא יכולה לסמוך. מטיפול לטיפול הרגשתי כי היא מצפה לפגישות שלנו (כי גם אם היא דיברה בטלפון כשבאתי, מיד דאגה לנתק את השיחה, מה שהבנתי לא היה קורה בנסיבות אחרות). תחושת הגלים והים (אותה הזכירה בסוף הטיפולים) נסכה בה רוגע יחסי, מה שניכר גם לפי גודל הבובות שהביאה עמה לטיפולים, שהלך ופחת עם הזמן (המטפלת בפסיכודרמה אמרה לי שגודל הבובה של א. מעידה על רמת החרדה שלה).
לסיכום, אני מאמינה, כי לאורך זמן הטיפול במגע עשוי להקל על ד.א בפרט ועל האוכלוסייה האוטיסטית בכלל. אוכלוסיה זו צריכה מגע להרגעת הגוף והנפש. שיאצו במיוחד עשוי להיות אהוד עליהם, ולו בשל המגע העמוק והמכיל מטבעו (לעומת עיסויים למשל).
הצגת מקרה – אוטיזם, פיגור שכלי ובעיות התנהגות
א', זכר, בן 19.
נראה כחוש ואינו משתף פעולה.
מדי פעם מחייך / צוחק לעצמו ללא קשר לסיטואציה.
אין שיחה קולחת, לפעמים עונה לשאלותיי.
מסתובב ללא מטרה. לעיתים יוצר קשר עין.
ברקע:
Childhood autism
Moderate mental retardation
Significant impairment of behavior
Other spec. behavior dis. usually in childhood
Other acute psychotic disorders
בעבר היה בבי"ס רגיל אך לאורך כל התפתחותו נצפה עיכוב התפתחותי קל. נטייה לאלימות הכוללת נשיכות. לכן יש מקום לזהירות ולראות אם לאורך הטיפולים מתגלה אלימות. כמו כן יש לשים לב אם מופיע גירוי מיני ולהגבילה לחדרו.
בטיפול
ישיבה - כתפיים, לאורך הידיים.
בעמידה - אמות וכפות ידיים.
ישיבה - מגע בגב - חימום והנעה
ראש - Tapping קל.
רגליים - עבודה על השוקיים לאורך מרידיאן St.
הטיפול התנהל לפרקים תוך התאמה שלי למטופל בין אם בהליכה / עמידה. לא תמיד נענה למגע, אינו בטוח בטיב המגע (קושי בוויסות חושי) ושאל האם הרבצתי לו.
ככל שהתקדם זמננו המשותף היה רגוע ומקבל יותר ואף ענה לשאלותיי. לגבי סוג המגע: העדיף טווינא.
טיפול זה כלל הכרות ראשונית שלי עם המטופל וכן הסתגלות למגע.
בהתאם לנ"ל ובתיאום עם אח המחלקה נקבעו מטרות אלו:
1. וויסות התחושה - להתאים את סוג המגע ולהסביר את שאני עושה.
2. להגביל ו/או להוריד כמות ההתפרצויות.
3. חימום לאורך ה UB, הנעת מרידיאן St.
טיפול 1:
א' הביע התנגדות גדולה לטיפול, להימצאותו בחדר וכן לקבלת מגע ממני. סיים את הטיפול לאחר 2 דק'. עם זאת ביקש מגע ברגעים שונים וכן הביע דעתו על המגע. מעדיף לחץ איטי ועמוק. אזורי מגע מועדפים: כף יד, צוואר, ירך ושוק.
עברתי על כל המרידיאנים בידיים ובכפות ידיים. מאוד נהנה מהמגע בצוואר אך לא נהנה מהמגע בגב ללא קשר לסוג המגע. טיפול ברגל לאורך ה St.
טיפול 2:
א הביע התנגדות נחרצת לטיפול, כלומר לא רצה מגע לחלוטין. ישבתי בחצר והוא סרב לישיבה לידו. לכן התיישבתי רחוק ממנו ולאט לאט התקרבתי עד אשר הסכים שאשב לידו. בשלב זה עדיין לא הסכים לטיפול במגע. נעשו ניסיונות תיווך ע"י הצוות, ללא הועיל. ליוויתי אותו לכיתה והרכבנו חלק מפאזל ביחד אך מייד ביקש לחזור לחצר. לאחר שהתפניתי לטיפול הבא המשיך לעקוב אחרי במבטו. לאחר הטיפול עברתי להגיד לו שלום והסכים ללחוץ את ידי לשלום וביקש שאלחץ חזק.
יש מקום לנסות שוב בהדרגה.
טיפול 3:
היום חייך אלי והתלווה לטיפול המקדים לשלו. בקש מיוזמתו להצטרף. בזמן שנתתי שיאצו למטופל, עזר לי לטפל למשך 10 דק' והיה מאוד שמח. ממש נתן טיפול מגע. אחרי כן ישב ונכח בכל הטיפול. כשסיימתי ליווינו את המטופל השני חזרה לפעילות הקבוצתית (מוזיקה עם זמר) והביע רצונו להישאר איתי. סירב לטיפול אך מידי פעם הסכים שאלחץ עליו. לאחר מס' דק', בעזרתה של המלווה ועם הבטחה שיקבל סלט (אוהב מאוד צנוניות) הסכים לבוא לחדר הטיפולים.
בטיפול - בעמידה - Rolling לאורך הידיים והחזה העליון והשכמות, לאחר מס' דק' התיישב על מיטת הטיפולים והסכים לקבל טיפול גם בצוואר ולמגע עמוק יותר בגב. הוא התמסר לטיפול. נשכב על המיטה וקיבל מגע לאורך מרידיאן St. לפתע קם ואמר "מספיק". כל הטיפול ארך 15-20 דק'. נראה שהושגה פריצת דרך.
טיפול 4:
היום הגעתי ולא נתנו לי לטפל בא' כי השתולל בסוף שבוע. לאחר ברור עם מנהל המחלקה הבנתי שייחסו את האלימות והגירוי המיני לשיאצו. הסברתי שלא ראיתי התעוררות מינית או אלימות אלא יותר ניסיון מצד א' להבין את מהות המגע. כמו כן, יום רביעי שעבר הווה מעין פריצת דרך (דווח לעיל). ביקשתי להמשיך לטפל עוד מס' טיפולים בכדי לבחון את האפקט המתמשך.
סוכם כי יתקיים ניסיון נוסף וכן הצוות יהיה ערוך להכיל את ההשלכות באם יהיו.
טיפול 5:
הצוות דווח על עליה במקרי האלימות: עוצמה ונשיכות. נראה כי מקבל מינון גבוה יותר של תרופות הרגעה. מעט כנוע ומנומנם, פגשתיו בחצר כאשר ישב על הארץ והתחברתי בלחיצת יד. ביקש לחיצה חזקה. בוצע קצתRolling לאורך היד. מגע בראש Rubbing וירדתי לאורך ה UB בגב עד למותניים שם הראה אי נוחות. בשלב זה נשכב, כמעט "נמרח", על הרצפה. טופל לאורך ה St ברגליים ובמתיחה של ה GB. יכולתי לתת לו טיפול בי לטרלי כשכל זה ארך כ- 10 דק'. לאחר פרק זמן זה קם והלך לפעילות הקבוצתית.
טיפול 6:
לא התקיים טיפול וסדרת הטיפולים הופסקה במטרה לברר את ההחמרה ומהות ההתנהגות האלימה.
סיכום
מתחילת המפגשים ולכל אורכם הציג א' הסתייגות מטיפולי מגע. הטיפול הראשון הסתיים לאחר שתי דקות בלבד. עם התקדמות המפגשים א' החל להראות סימני שיתוף פעולה מוגבלים ואפילו הצטרף מיוזמתו. בתקופה זו חלו שינויים במינוני תרופות על רקע שינויים התנהגותיים שכללו אלימות ודחפים מיניים מוגברים. כיוון שלא היה ברור עד כמה השיאצו, בתור טיפול במגע, מרסן או מעורר דחפים אילו, הוחלט להפסיק את הטיפולים לזמן מוגבל ולבחון שינויי התנהגות. במהלך זמן זה א' יעבור התאמה במינוני וסוגי תרופות ההרגעה.
במקרה אחר של אוטיזם ופיגור שכלי טופל נ'. נער חביב שיצר קשר עין. גם כאן הטיפול הראשון הסתיים תוך שתי דקות. גם מקרה זה גילה התנהגות מינית לא מקובלת ועירה עוד בטרם תחילת הטיפולים, אך בניגוד למקרה הקודם, מקרה זה לא הפגין אלימות. שוני מהותי נוסף הוא שבמקרה זה היתה היענות לקיום טיפולים מסגל המחלקה (אח המחלקה ומנהלה) ולכן סדרת הטיפולים נמשכה מעבר למועד סיום והגשת פרויקט זה.
המלצות:
* היכרות מוקדמת וצפיה במטופלים עוד לפני שמתחילים לטפל בהם.
* השתתפות המטפלים בדיונים קליניים של כלל צוות המחלקה.
* קיום דיון קליני או ישיבות צוות בין מטפלי השיאצו במחלקה.
סה"כ חוויה מלמדת מבחינת הכרות אוכלוסיה שלא נפגשים עמה אלא במוסדות השונים. אוכלוסיות אלו אולי יגיעו לקליניקה בצורות מגוונות. בהתנסות זו התאפשר מגע במחלקה הסגורה. יש כאן חוויה בפן האישי שלך כמטפל לדעת להפיק טיפול מורכב - רגשית, פיזית ותואם את המטופלים יוצאי הדופן, לצרכים הנגלים אליך בסיטואציות השונות.
מנחים: ד"ר ניר עמיר וגלעד פסל
חומר זה מוגש כשירות ע"י אתר תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד. © Tmurot