הצטננות
הצטננות = Common Cold מוכרת גם כדלקת חריפה של הלוע והאף (=Acute Nasopharyngitis). עד שנות החמישים של המאה שעברה, רוב הרופאים סברו שמקורה מזיהום חיידקי, אך מדובר במחלה נגיפית התוקפת את דרכי הנשימה העליונות (האף, הגרון, וקנה-הנשימה). תסמיני המחלה כוללים: נזלת, גודש באף, התעטשויות, שיעול, צריבה בגרון או כאב, ליחה ולעתים גם צמרמורת, כאב ראש ועייפות.
הצטננות נמשכת בממוצע שבעה ימים. אם היא נלווית לשיעול וליחה היא יכולה להמשך עד שלושה שבועות. רבים בציבור טועים בין הצטננות פשוטה לשפעת שזהו זיהום אחר של דרכי נשימה עליונות. התסמינים אמנם די דומים אך לרוב ההצטננות קלה יותר, מוגבלת לאזור הנפגע ואינה מלווה בחום גבוה, כאבי שרירים ותשישות המאפיינים יותר את השפעת. עם זאת, רק אבחנה מעבדתית יכולה לקבוע אם מדובר בהצטננות או שפעת וכיוון שהטיפול כמו הסיבוכים דומים, לרוב, אין זה משנה [1].
הצטננות היא המחלה הנפוצה ביותר. בממוצע, מבוגר לוקה בה כ 2-4 פעמים בשנה ואילו ילדים, בעיקר בגיל גן, נדבקים עשר פעמים ויותר.
הסיכונים אמנם אינם גבוהים אך בילדים וקשישים עלולים להתרחש סיבוכים עד כדי סיכון חיי המטופל. סיבוכים שכיחים כוללים דלקת האוזן התיכונה (בילדים) וסינוסיטיס חיידקית. שאיפת נוזלי האף פנימה מגבירה את הלחץ לכיוון תעלת האוזן (אוסטכיוס) ומגבירה את הסיכון לדלקת באזור. על כן, חשוב לנקז את הנחיריים בנשיפה ולשמור על מעברים פתוחים [2].
ההצטננות גובה מחיר כלכלי משמעותי מהחברה המערבית. רק בארצות הברית היא מביאה ליותר ממאה מיליון ביקורי רופא בשנה בעלות של יותר משבע מיליארד דולר לשנה (מהם, כשלושה מיליארד דולר הוצאות על תרופות ללא מרשם). יותר משליש מהחולים שפגשו ברופא קיבלו מרשם לאנטיביוטיקה, דבר שלא רק גורם להוצאה כספית מיותרת, אלא גם להשלכות ארוכות טווח בשל חשש לפיתוח עמידות של חיידקים כנגד תרופות אילו. בנוסף, קיימת הכבדה על המערכת הכלכלית שכן מדובר באובדן כולל של יותר ממאה שמונים מליון ימי עבודה מדי שנה על רקע הצטננות או שפעת.
פתולוגיה
עד כה תוארו בספרות הרפואית מספר מאות וירוסים הגורמים להצטננות. בניהם ידועים הרהינוווירוס ואחרים).
הוירוסים עוברים מאדם לאדם דרך מגע גופני או הדבקה טיפתית, כלומר, פיזור בטיפות זעירות המועברות דרך שיעול או עיטוש. ניתן גם להידבק בהצטננות דרך מגע עם חפץ שאדם אחר נגע בו, למשל עגלת סופרמרקט או מזוזה. אדם הלוקה בנזלת יכול להעביר את המחלה דרך מגע של ידית דלת, למשל, כאשר הוירוסים ישארו עמידים ומדבקים שם במשך שעות ארוכות. גם רחיצת ידיים בסבון פשוט מצמצמת את הסיכון למחלה. מחלתו מדבקת בשלושה הימים הראשונים. מוקד הזיהום הראשוני הוא לרוב הלוע העליון, האף או העיניים. דווקא נשיקות אינן נחשבות לגורם סיכון גדול יותר.
למרבית הצער, הוירוס מצליח לעבור למאכסן אחר עוד לפני שמערכת החיסון של החולה הביסה אותו. כשליש עד חצי מהאנשים שנחשפו לוירוס נדבקים ממנו ומתוכם, כ 75% מפתחים תסמינים תוך יום עד יומיים מרגע החשיפה. חלק מהאנשים שלא נדבקו מחוסנים כנגד אותו וירוס שתקף אותם וחלקם מחוסנים טבעית או שמערכת החיסון שלהם הצליחה להתמודד היטב עם החשיפה.
עם זאת, החסינות אינה מקנה הגנה מפני וירוסים אחרים המצויים, כאמור, בשפע.
הנגיף חודר דרך ממברנת התא ונקשר לרצפטורים ICAM-1 , כך שהסיכון ועצמת המחלה נגזרים מריכוז הוירוסים (עומס ויראלי) ומנוכחות קולטנים אילו [3].
אמנם וירוסים הם הגורם להצטננות, אך נראה שלמזג האויר ישנה השפעה על החשיפה להצטננות. עד כה, הניחו הרופאים שבחורף החשיפה גדולה יותר כיוון שאנשים נמצאים באזורים סגורים וכך הם נדבקים יותר, אולם לאחרונה, מתרבות העדויות כי לקור אכן יש השפעה על הצטננות, מה שמחזיר אותנו למושג המקורי המשווה בין צינון להתקררות. ייתכן שמנגנון הקור קשור להשפעה עקיפה על מערכת החיסון או על קולטני ICAM-1 או לסיבות אחרות.
בניסוי של חוקרים מאוניברסיטת קרדיף הדגימו כיצד טמפרטורת גוף נמוכה מובילה לסיכויי הצטננות מוגברים. הם חשפו קבוצת אנשים לקור על ידי כך שהושיבו אותם כשרגליהם בתוך מים קרים למשך עשרים דקות ביום. לאחר שבוע נצפו פי שלוש יותר מקרי הצטננות בקרב הנסיינים לעומת קבוצת הביקורת.
עם זאת, יש לזכור שגם במזג אויר חם ניתן להצטנן (כפי שהדבר קורה באזורים משווניים של כדור הארץ) וכי על פי הרפואה הסינית, גם חשיפה לרוח או לחום יכולים להביא לתופעות דומות [4].
השפעת מתפשטת בדומה להצטננות פשוטה דרך מגע עם משטחים מזוהמים או דרך הדבקה טיפתית, כלומר דרך פיזור תרסיס רוק המכיל כמות גדולה של וירוסים. ידוע שנגיף השפעת מדבק הרבה יותר בחורף. מעבר לדברים האמורים לעיל נמצא שנגיף השפעת מוקף במעטפת מגינה דמוית ג´ל. המעטפת יציבה בקור אך כאשר הוירוס חודר לגוף היא נמסה מחום הגוף ולכן פוגעת בו. בימים חמים המעטפת נפגעת ולכן הוירוס, שאינו עמיד במיוחד לחום, נהרס.
שפעת
שפעת היא מחלה ויראלית הפוגעת ביונקים ובעופות, הנגרמת על ידי נגיף influentia מקבוצת נגיפי ה-RNA, התוקפת את דרכי הנשימה. מקור שמה מהנחת הרופאים באירופה, בשנת 1743 , שסברו שהיא נוצרת בשל השפעות אסטרולוגיות שליליות. מספר מגפות שפעת בעולם גרמו למוות של מיליונים בתקופות שונות של ההיסטוריה.
מדי שנה חולים בשפעת 10-20 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. בשל חולשת מערכת החיסון עלולה השפעת להיות קטלנית לחלשים, לקשישים ולחולים כרוניים. 20 אחוזים מהחולים במחלה מפתחים בעקבותיה סיבוכים. בין הנפוצים שבהם: ברונכיטיס, דלקת ריאות וסינוסיטיס. כל שנה מתים בישראל בין 500 ל- 1,000 איש [5].
בבני אדם, המחלה מתבטאת לרוב בחום מעל 38 מעלות, נזלת, כאב גרון, שיעול, כאב שרירים,כאב ראש וכן חולשה ועייפות. המחלה נמשכת בדרך כלל כשבוע, אך אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה, המחלה יכולה להתארך זמן רב יותר.
כאמור, השפעת דומה להצטננות אך מדובר בוירוסים שונים. לא תמיד ניתן להבחין בניהן באופן מדויק, אלא באמצעות בדיקות מעבדה שלרוב אינן נעשות. מכאן שהאבחנה היא לפי הממצאים הקליניים בעיקר.
בניגוד להצטננות, השפעת יכולה לעבור גם מהפרשות של עופות או חיות נגועות. הנגיפים עמידים גם שבוע אחרי שהופרשו ובטמפרטורה קרה (סביבות אפס מעלות) הם יכולים להישמר גם חודש שלם. עם זאת, קל להשמיד אותם עם חומרי חיטוי שונים ואפילו מים וסבון פשוט יכולים למנוע מקרים רבים של הידבקות [6].
מוכרים שלושה סוגים של נגיף השפעת:
שפעת סוג A הוא הוירוס שפוגע באופן החמור ביותר בבני אדם משום שהוא יכול לעבור דרך נשאים כמו עופות, ציפורי מים וחזירים. הוירוס עובר מוטציה ומתעתע את מערכת החיסון האנושית.
שפעת סוג B ו- C נחשבים לקלים יותר משום שהוירוסים עוברים פחות מוטציות.
כיום ידועים למעלה ממאתיים סוגים של נגיפי שפעת.
תסמיני המחלה נגזרים מתגובת מערכת החיסון כנגד הזיהום הויראלי: חום הגוף עולה משום שבלוטת ההיפותלמוס במוח גורמת לכך כדי לפגוע בהתפתחות הנגיף. תאי הרג ( Killer cells ) האמורים לחסל את הוירוס גורמים גם לכאבי גרון. מאקרופאג´ים שהם תאים בולעניים אמורים לחסל את הנגיפים וחלקי תאים מתים ובתוך שכך גורמים לשיעול ונזלת. גם כאבי השרירים והמפרקים נגזרים מתגובת מערכת החיסון.
טיפול קונוונציונאלי בהצטננות ובשפעת
מניעה:
* רחיצת ידיים במים וסבון.
* חיטוי משטחים אשר באו במגע עם אנשים חולים (מקלדת מחשב, ידיות וכו´).
* חיסון למניעת שפעת (כאמור, עדיין אין חיסון למניעת הצטננות). החיסון מקנה הגנה כנגד הזנים שהוא מכיל, אך סוג הזנים משתנה משנה לשנה ולכן יעילותו מתאימה לזמן מוגבל בלבד.
טיפול:
* הטיפול הקונוונציונאלי הוא סימפטומאטי (להקלת התסמינים) בלבד: שתיה ומנוחה.
* אנטיביוטיקה לא פועלת נגד וירוסים ולכן אינה מתאימה להצטננות או לשפעת. השילוב של אנטיביוטיקה ניתן רק כאשר חלים סיבוכים בהם זיהום חיידקי פלש על רקע חולשת הגוף. במקרה שתינתן אנטיביוטיקה ללא צורך, הדבר עלול לסייע לפיתוח חיידקים עמידים לתרופה.
* בהצטננות ניתן, בהתאם להרגשת החולה, להמשיך בשגרה.
* ניתן לשלב טיפול תומך כמו אספירין או פרצטמול (אקמול) וכן תרופות לגודש באף ולכסניות מציצה להקלה על כאבי גרון.
* היום מפתחות חברות שונות תרופות אנטיויראליות ספציפיות כמו Pleconaril או תרופות מבוססות אינטרפרון. עם זאת, התרופות עדיין לא עברו את כל שלבי הניסוי ולחלקן תופעות לוואי בלתי נעימות.
* טמיפלו היא תרופה אנטי ויראלית ידועה המקצרת את תסמיני השפעת בתנאי שלוקחים אותה במהלך היומיים הראשונים לתחילת השפעת. יעילות הטיפול עדיין אינה ברורה לגמרי.
רוב התכשירים להצטננות ושפעת אמורים להקל על התסמינים. חלקם מקל בצורה מצומצמת בלבד וחלקם, ייתכן שאף מדכא את תגובת המערכת החיסונית למחלה. אמנם אין הוכחות מדעיות אך קיימת האפשרות שהורדת חום מסיבית ושימוש בטיפול סימפטומטי לאורך זמן עלולים להאריך את ההצטננות ולהפחית מיכולת הגוף להתמודד עם אירועים דומים בהמשך.
לא תמיד הורדת חום נחוצה. אם המטופל מרגיש טוב, שותה במידה מספקת ומקיים קשר עם הסביבה, אין סיבה להוריד את החום שנחשב לחלק ממערך ההתגוננות הטבעי של הגוף. עם זאת, חום גבוה (אינדיבידואלי אך מעבר ל 38.5), התייבשות, ניתוק קשר או הזיות מחייבות הורדה דרסטית של החום לפני שיתחולל נזק בגוף.
טיפולים טבעיים המקלים על הצטננות
* שתיית תה מרובה כגון תה קמומיל, ג´ינג´ר או לימונדה חמה.
* בצל ודבש להקלה על תסמיני שיעול וליחה, אכילת שום באופן סדיר.
* קומפרסים חמים ורטיות חרדל על החזה והגב להקלה על שיעול וכאבים.
* קיימת טענה שקפאין מקל על התפקוד היומי במצבי זיהום של רהינוווירוס.
* מרק עוף או לחילופין צמחים כמו אסטרגלוס, או אִיסַטִיס.
* תמצית אכינציאה. קיימים מחקרים סותרים לגבי יעילותה, ונראה שהשפעתה מוגבלת רק לחלק מהמזהמים. * בכל מקרה, אין להתמיד איתה מעבר לחודשיים.
* צמחים סיניים שעברו מיצוי מדויק כמו בופלאורום = Chai Hu
* פורמולות סיניות המותאמות אישית. אילו האחרונות, מתאימות יותר למצבי מניעה לאנשים המצטננים לעתים קרובות ופחות למצבים אקוטיים ששם נדרשת התערבות מהירה ולא בדיקה ותשאול של מטפל.
* גרגור עם מי מלח המפחיתים את הנפיחות בגרון.
* גרגור עם מי פה (לשטיפת שיניים) המונעים התפתחות חיידקים שונים באזור
* שאיפת אדים חמים. הנושא לא מספיק מוכח כיוון שיש אנשים האדים החמים רק מגבירים את הגודש, אך מאידך, ייתכן שפוגעים ברהינווירוס שרגיש לטמפרטורות גבוהות [7].
* שאיפת שמן אתרי כגון אקליפטוס לימוני. לא ברורה השפעתו, אך מדווח על הקלה סימפטומאטית.
* אכילת פירות וירקות ותזונה בריאה [8].
* ויטמין C - נראה שלויטמין יש השפעה מינימאלית על משך הצינון ועוצמתו. ידוע שרמות נמוכות של ויטמין C חושפות את המערכת החיסונית למחלות, אך אין הוכחה שמינונים גבוהים ביותר ימנעו את המחלה.
* לכסניות אבץ - גם כאן יש עדויות סותרות אך נראה שתיתכן השפעה מסוימת לאבץ על משך המחלה. עם זאת, לא לכל המוצרים בשוק יש יכולת ספיגה והשפעה דומה.
* צמצום בכמות הסוכר ומוצרי חלב. בעוד שצמצום סוכר מוסכם על ידי רוב האסכולות בתזונה (גם אם הקשר להצטננות או שפעת לא ברור) הרי שהימנעות
ממוצרי חלב אינה מובנת מאליה.
השפעת וההצטננות בראיה של הרפואה הסינית
פלישת רוח וקור לריאות
סימפטומים:
חום וצמרמורות ספונטאניות, כאשר הצמרמורות דומיננטיות מהחום, היעדר הזעה, כאב ראש אוקסיפיטלי, כאבי שרירים ונוקשות של הצוואר, גודש באף ו/או נזלת שקופה ומיימית, שיעול עם צפצופים ומעט מוקוס נוזלי והתעטשויות.
דופק: צף, או צף ומתוח
לשון: לרוב נורמאלית בשלב האקוטי לעיתים חיפוי דק לבן
פתופיזיולוגיה:
רוח קור חודרים דרך הנקבוביות אל תעלות ה Tai Yang ומשם אל הריאות. הקור סוגר את הנקבוביות וכולא את הפתוגן בתוך הגוף. כך נפגעת יכולת הריאות להזרים צ´י כלפי מטה ולכן יופיעו התעטשויות ונזלת שקופה ומיימית. יתכנו כאבי שרירים ונוקשות צווארית בשל הקור שמכווץ את התעלות הזורמות לאורך העורף ואחורי הגב. הצמרמורות נובעות ממאבק הגוף והצ´י המגן בפתוגן שחדר ואילו היעדר ההזעות נובע מהקור שמכווץ את הנקבוביות וכולא את הפתוגן בגוף.
עקרון טיפולי: לסלק רוח וקור, לכוון מחדש את צ´י הריאות המורד.
הערות:
* ככל שמקדימים טיפול במצב זה הסיכוי שהמחלה לא תתפתח כלל, גבוה יותר. התחלת הטיפול מומלצת עם הופעת הצמרמורות הראשונות ו/או תחושה של דגדוג בגרון או כאבי שרירים המאפיינים שפעת.
* יזוע חשוב מאוד בסינדרום זה. ניתן להמליץ למטופל/ת לעשות אמבטיה חמה וכיסוי טוב לאחריה. כמו כן, מומלץ לשתות תה עם ג´ינג´ר טרי.
דוגמאות לנקודות דיקור: Lu-7 , UB-12 , GV-16
Jing Fang Bai Du San = Schizonepeta & Ledebouriellae Vanquish Toxins Powder
Jing Jie= Herba Schizonepetae
Fang Feng = RadixSaposhnikoviae
Jie Geng = Radix Platycodi
Qian Huo = Radix Peucedani
Qiang Hou= Radix Et Rhizoma Notopterygii
Zhi Ke = Fructus Aurantii
Do Huo = Radix Angelicae Pubescentis
Chuan Xiong = Rhizoma Chuanxiong
Sheng Jiang = Uncooked Rhizoma Zingiberis
מודיפיקציות:
* במקרה של מעט לחות פנימית של הריאות והטחול (מלאות, חוסר תיאבון ובחילה):
Xiang Fu מווסתי צ´י
Zi Su Ye רוח קרה
Chen Pi מווסתי צ´י
* במקרה של נוקשות צווארית:Ge Gen Tang / Ge Gen
* לצפצופים:Ma Huang, Su Zi / Ma Huang Tang רוח קרה + עוצרי שיעול
* לכאב ראש כסימפטום עיקרי: Chuan Xiong Cha Tiao San מניעי דם
רוח וחום בריאות
סימפטומים:
חום גבוה עם צמרמורות מתונות או ללא צמרמורות כלל. גרון כואב או יבש, הזעות מתונות, כאב ראש בעיקר פרונטאלי ובאזור הסינוסים, צמא, שיעול עם כיח צהוב ודביק, גודש באף או הפרשות ירוקות/צהובות וסמיכות.
דופק: צף ומהיר
לשון: נורמאלית או קצה אדום עם חיפוי דק וצהוב
פתופיזיולוגיה:
רוח חמה חודרת לגרון דרך האף או הפה. מכיוון שגם רוח וגם חום הם פתוגנים יאנגיים באופיים, נראה את ריכוז הסימפטומים בחלק העליון של הגוף.
עקרון טיפולי: לסלק רוח וחום, לסלק חום מהריאות.
הערות:
* במקרים אקוטיים וחמורים ניתן לדקור פעמיים עד שלוש ביום (במידה ואבחנת הדופק מאפשרת זאת). יש לעשות סטימולציות על המחטים, מומלץ להשתמש בכוסות רוח.
* אם אין שיפור לאחר יומיים שלושה, יש לעשות אבחנה מחדש ולראות אם המצב לא החמיר לכדי רעילות וחום בריאות (כלומר, הפתוגן חדר פנימה וכבר אינו נמצא ברמת היאנג בלבד).
* בניגוד לרוח קרה, כאן נשתמש בצמחים קרירים ופחות מייזעים, מכיוון שבמקרה זה הנקבוביות פתוחות יותר.
* יש להתלבש לפי הצורך. אם חם, אין להעמיס על הגוף בגדים חמים מידי כדי לאפשר לחום לצאת. עם זאת, במטרה לייזע ניתן להתעטף בביגוד חם באופן זמני.
דוגמאות לנקודות דיקור: UB-12 , GV-16 , LI-11 , LI-4 , Lu-11 , GB-20
Yin Qiao San = Honeysuckle And Forsythia Powder
Jin Yin Hua = Flos Lonicerae Japonicae
Lian Qiao = Fructus Forsythiae
Jing Jie Sui = Spica Schizonepetae
Dan Dou Chi = Semen Sojae Praeparatum
Jie Geng = Radix Platycodonis
Niu Bang Zi = Fructus Arctii
Bo He = Herba Menthae
Zhu Ye = Herba Phyllostachys
Gan Cao = Radix et Rhizoma Glycyrrhizae
מודיפיקציות:
* לכאבי ראש חמורים:Sang Ye, Ju Hua, Man Jing Zi רוח חמה שלושתם
* לשיעול חמור:Qian Hu, Chuan Bei Mu, Chuan Gua Lou. ליחה חמה, עוצרי שיעול ומסלקי פתוגנים
* לגרון אדום, נפוח וכואב מאוד Da Qing Ye Shan Dou Gen חום ורעילות
* לחום גבוה המלווה בצמא גדול Shi Gao, Ban Lan Gen, Zhi Mu, Tian Hua Fen מכבי אש ומסלק חום
* לשיעול דמי:Bai Mao Gen, Ou Jie מווסתי דם ועוצרי דימום
חום קיץ ולחות
סימפטומים:
חום אקוטי ויחסית גבוה, אינו מוקל בהזעות. תחושת כובד בגוף, בחילות והקאות, שלשולים, תחושת כובד בראש, עייפות, צמא, חוסר שקט (תלוי בדומיננטיות החום), שתן מרוכז, ייתכן כאב גרון. אם יש הזעה היא תהיה דביקה. כל הסימפטומים מוחרפים בשעות אחה"צ.
דופק: רך, "ספוג" בנוזלים, לעיתים מהיר
לשון: חיפוי שומני צהוב או לבן
פתופיזיולוגיה:
פתולוגיה המתרחשת בעיקר באקלים חם ובמרבית הפעמים ההיחשפות לפתוגן תהיה בעונת המעבר בין סוף הקיץ לסתיו. נפוצה יותר במדינות טרופיות או סאב טרופיות. קיימת זיקה לחולשת הטחול בסינדרום זה ומכאן הפרעות עיכול אקוטיות יהיו הסימפטום המוביל. הסימפטומים ינועו בקשת של החום מול הלחות: ככל שהחום יותר דומיננטי כך יגברו סימני חוסר השקט, הצמא וההזעות. אם הלחות דומיננטית יותר, נראה יותר עייפות, כבדות, שלשולים וכו´.
עקרון טיפולי: לסלק חום קיץ ולחות, לפוגג לחות, ויסות צ´י מורד של הקיבה במידת הצורך.
הערות:
* מבחינה מערבית המצב מתאים להרעלת מזון, גסטרו-אנטריטיס אקוטית או שלב התחלתי של מונונוקלאוזיס זיהומי.
* סינדרום זה, לרוב, משתפר ומגיב מהר לטיפול, אך יש לו נטייה להיגרר לאורך זמן או להפוך לכרוני במקרה של הזנחה. מופיע הרבה במטופלים הנוטים לחזור לעבודה טרם סיום המחלה ובטרם הלחות נעלמה לגמרי.
דוגמאות לנקודות דיקור: SP-9 , SP-3 , UB-20 , LI-11 , GB-34
Releases Severe Early Stage Summer-Heat With Concurrent External Cold = Xin Jia Xiang Ru Yin
Xiang Ru = Herba Elsholtiziae Seu Moslae
Jin Yin Hua = Flos lonicerae Japonicae
Bian Dou = Semen Dolichoris Lablab
Hua Shi = Talcum
Lian Qiao = Fructus Forsythiae Suspensae
Hou Po = Cortex magnoliae Officinalis
Hou Xiang = Herba Agastaches seu Pogostemi
Pei Lan = Euphatorii Fortunei Herba
He Ye = Nelumbinis Nuciferae Folium
Gan Cao = Glycyrrhizae Uralencis Radix
מודיפיקציות:
* כשהלחות דומיננטית: Hou Xiang Zheng Qi San המתאימה גם לרוח קור כשהלחות מאוד דומיננטית וסימני החיצון פחות, או San Ren Tang למצבים בהם הלחות והחום ברמת הצ´י..
* כשהחום דומיננטי מהלחות:Lian Po Yin = Coptis Magnolia Decoction , סימן המפתח יהיה שלשולים והקאות, מלאות בחזה ובאפיגסטריום, שתן כהה, חוסר שקט, הזעות וחום, ולשון עם חיפוי דביק וצהוב.
רוח ויובש בריאות
סימפטומים:
יובש כסימפטום מרכזי, המתבטא בעיקר בפתחי הפנים - אף, שפתיים, פה וגרון. שפתיים סדוקות, חום לא גבוה, רתיעה מקור ורוח, כאב ראש, הזעות מתונות, שיעול יבש עם מעט או ללא כיח.
דופק: צף ומיתרי, לעיתים מהיר.
לשון: יבשה, מעט יבשה עם חיפוי דק ולבן.
פתופיזיולוגיה:
מתרחשת בחשיפה לרוח ויובש בעיקר בעונת הסתיו. התופעה יכולה להיווצר מרוח חום אשר ייבשה ופגעה בנוזלי הגוף. הריאות הן האיבר הפגיע ביותר ליובש בהיותן השולטות בנוזלי הגוף.
עקרון טיפולי: לסלק רוח, ללחלח יובש, להזין יין ולהרגיע את הריאות
הערות:
* פתולוגיה יחסית נפוצה - גם במדינות בעלות אקלים לח - וזאת עקב חשיפה ממושכת למזגנים.
* אגסים מתאים מאוד מכיוון שהוא מזין את נוזלי הריאות.
* הפתולוגיה מגיבה היטב לטיפול הרבולוגי, מכיוון שצמחים יכולים להזין נוזלים ישירות בגוף, בעוד שהדיקור מוגבל למדי בתחום זה.
דוגמאות לנקודות דיקור: Lu-9 , CV-4 , Kid-6 , CV-12 , SP-6
Sang Xing Tang = Mulberry leaf and Apricot Kernel Dec.
Sang Ye = White Mulberry Leaf
Sha Shen = Glehnia Root
Xing Ren = Apricot Seed or Kernel
Lu Gen = Phragmitis Communis Rhizoma
Chuan Bei Mu = Dioscorea Hypoglauca Rz.
Jie Geng = Platycodi Grandiflori Radix
Shan Zhi Zi = Gardenia, Jasmine Fruit
Dan Dou Chi = Soja Preparatum Semen
Bo He = Menthae Herba
מודיפיקציות:
* לצמא מוגבר: Shi Gao , Tian Hua Fen מסלקי אש וחום
* במצב כיח דמי: Bai Mao Gen , Ou Jie מווסתי דם ועוצרי דימום
רוח קור עם חום פנימי
סימפטומים:
חום גבוה וצמרמורות חריפות. שיעול נבחני עם כיח נוזלי ודביק, היעדר הזעות, כאבי שרירים מפושטים, אף סתום, כאב ראש אוקסיפיטלי. צמא גדול עם רצון לשתות משקאות קרים, גרון כואב, חוסר שקט, צואה יבשה או עצירות.
דופק: צף ומתוח, בד"כ מהיר.
לשון: אדומה (כל הלשון או רק הטיפ והצדדים), מעט חיפוי.
פתופיזיולוגיה:
רוח קור עם חום פנימי היא פתולוגיה המתרחשת באנשים עם קונסטיטוציה חמה או באנשים הסובלים באופן כרוני מחום פנימי של הריאות. במקרים רבים נגרם על ידי שארית של פתוגן או בשל עישון, אשר נחשפו לרוח קרה. באנשים עם צ´י חזק, אשר נחשפים לפתוגן חזק, המאבק בין השניים מחריף מחד את סימני החום הפנימיים ומאידך נראה סימני קור חיצוניים. החום הפנימי משפיע על מרידיאני ה Yang Ming ויוצר עצירות וצמא.
הערות:
* מבחינה מערבית, הפתולוגיה יכולה להתאים להתקפי אסטמה, ברונכיט, דלקת ריאות, דלקת בשקדים, מלריה וקדחת דאנגי.
* במקרים קיצוניים ניתן לתת טיפולי דיקור פעמיים ואף שלוש ביום (לרוב מדובר במטופלים עם צ´י חזק, לכן גם המאבק כל כך סוער). התוצאות לרוב תהיינה מהירות.
עקרון טיפולי: לסלק רוח וקור, לקרר חום פנימי
Ma Xing Shi Gan Tang = Ephedra, Apricot Kernel, Gypsum, & Licorice Dec.
Shi gao = Gypsum
Xing ren = Armeniacae Pruni Semen
Gan cao = Glycyrrhizae Uralencis Radix
Ma huang = Ephedrae Herba שימו לב לתחליפים!
Pi pa ye = Eriobotryae Japonica Folium
Jing jie = Schizonepetae Tenuifoliae Herba seu Flos
Fang feng = Ledebouriellae Sesloidis Radix
Sang bai pi = Mori Albae Radicis Cortex
Qian hu = Peuedani Radix
Zhi zi = Gardeniae Jasminoidis Fructus
Huang qin = Scutellariae Baicalensis Radix
Jie geng = Platycodi Grandiflori Radix
מודיפיקציות:
* לכאבי שרירים ועצמות: Gui Zhi, Zi Su Ye לרוח קרה
* לעצירות: Da Huang מנקזים מטה(דורש תחליף על פי משרד הבריאות)
רוח וקור חיצוניים עם חסר פנימי
סימפטומים:
צמרמורות מתונות וחום נמוך. כאב ראש, הזעות, גודש באף, שיעול עם כיח לבן ודליל, דלקות גרון חוזרות, עייפות וחולשה, קול חלש, קוצר נשימה. כל הסימפטומים מוחרפים בעת מאמץ ועייפות. שפעות שנוטות להתארך מעל הממוצע או לחזור על עצמן.
לשון: חיוורת, חיפוי דק לבן
דופק: צף וחלש
פתופיזיולוגיה:
המטופל סובל מחוסר צ´י עוד לפני חדירת הפתוגן, דבר שמקל על הפתוגן לחדור ולעבור בין השכבות. מכיוון שהמאבק בפתוגן הוא חלש יחסית, נראה סימפטומים מתונים אך בעלי נטייה להימשך זמן רב מהרגיל. מתינות הסימפטומים כלל אינה מעידה על חומרת המצב. אצל קשישים למשל, רוח קור חיצוניים יכולים בקלות ובמהירות להוביל למחלות פנימיות קשות עד כדי מוות.
הערות:
* מצבים רפואיים מערביים המתאימים לסינדרום זה הם שפעות חוזרות, תסמונת העייפות הכרונית וכשל מערכת חיסונית.
* זהו סינדרום נפוץ למדי על רקע זיהום אוויר, חשיפה לדטרגנטים וכימיקלים. הטיפול מתמקד בזמן ההפוגות, אז ניתן לחזק את הצ´י המגן ולמנוע התקפות חוזרות של פתוגנים.
עקרון טיפולי: לסלק רוח וקור, לחזק צ´י
דוגמאות לנקודות דיקור: GB 20, Lu 7, Bl 12, LI 4, St 36, Ren 4-6 . להפוגות בין מחלות :St 36, Du 14 - עם מוקסה
Shen Su Yin = Ginseng & Perilla Combination
Sha Shen = Glehniae Littoralis Radix
zi Su Ye = Perillae Frutescentis Folium
Ge Gen = Puerariae Radix
Qian Hu = Peuedani Radix
Ban Xia = Pinelliae Ternatae Rhizoma
Fu Ling = Poriae Rubrae Sclerotium
Chen Pi = Citri Reticulatae Pericarpium
Jie Geng = Platycodi Grandiflori Radix
Zhi Ke = Citri seu Ponciri Fructus
Mu Xiang = Saussureae seu Vladimiriae Radix
Gan Cao = Glycyrrhizae Uralencis Radix
Da zao + Sheng Jiang= Zingiberis Rz. + Ziziphi Jujubae Fr.
מודיפיקציות:
* בחולים עם נטייה למחלות חוזרות/מחלות בעת עייפות ומאמץ/מחלות המתארכות:Yu Ping Feng San Huang Qi , Bai Zhu , Fang Feng
* במצבים אקוטיים הפורמולה הראשונה יותר מתאימה, את הפורמולה השנייה מתאים יותר לתת בעת הפוגות שבין מחלות אקוטיות או בשלב סופי של מחלה אקוטית שהתארכה יתר על המידה.
רוח קור חיצוניים עם חסר יאנג
סימפטומים:
צמרמורות חמורות, רתיעה כרונית מקור עם רצון להתכרבל. תשישות, כאב ראש, כאבי שרירים ועצמות מפושטים. היעדר הזעה או הזעה ספונטאנית (כשיש הזעה הרתיעה מקור משמעותית יותר). קול חלש עם חוסר רצון לדבר, גוון פנים חיוור ובוהק. קור במרכז ובקצוות, לרוב המטופל ידווח על חשיפה לקור שהחריפה סימפטומים המוכרים לו.
לשון: חיוורת ונפוחה. חיפוי דק לבן
דופק: עמוק וחלש
פתופיזיולוגיה:
סינדרום זה מופיע בעיקר בקשישים הסובלים מחסר יאנג. בגלל חסר היאנג, גם הצ´י המגן נחלש והגוף חשוף יותר לחדירת פתוגן. לרוב, בקליניקה, מטופלים אלה לא ידווחו על סימנים קלאסיים של חיצון אלא ידווחו על החמרה לא ברורה בסימני חסר היאנג שהיו מוכרים להם קודם לחדירת הפתוגן.
עקרון טיפולי: לתמוך ביאנג, לסלק רוח וקור.
דוגמאות לנקודות דיקור: Du 14 - M, GB 20, Lu 7, Bl 12, LI 4, St 36 M, Ren 4 - M
Sheng Fu Zhi Zu Wan = Ginseng and Aconite Pills for a New Lease on life
Ren Shen = Ginseng Radix
Fu Zi = Aconiti Carmichaeli Preparata Radix
Gui Zhi = Cinnamomi Casiae Ramulus
Huang Qi = Astragalus Membranaceus Radix
Chuan Xiong = Ligustici Wallichii Radix
Fang Feng = Ledebouriellae Sesloidis Radix
Qiang Huo = Peuedani Radix
Xi Xin = Asari cum Radice Herba
Bai Shao = Paeoniae Lactiflorae Radix
Da Zao = Ziziphi Jujubae
Sheng Jiang = Zingiberis Officinalis Recens Rhizoma
מודיפיקציות:
* כשחסר היאנג לא מאוד חמור: Ma Huang Fu Zi Xi Xin Tang, Ma Huang, Xi Xin, Fu Zi
* ליציאות רכות ומיימיות Rou Gui, Pan Jiang
רוח חיצון על רקע חסר דם
סימפטומים:
כאב ראש אקוטי, חום, צמרמורות מתונות, מעט או היעדר הזעות. גוון פנים חיוור או צהבהב, פלפיטציות, עייפות, סחרחורות, ציפורניים ושפתיים חיוורות.
לשון: חיוורת
דופק: חוטי וצף או חלש וחוטי.
עקרון טיפולי: להזין דם לסלק רוח חיצונית.
פתופיזיולוגיה:
פתולוגיה המתרחשת בסובלים מחסר דם כרוני או בכאלה שסבלו מאיבוד דם מאסיבי (עקב מצבי טראומה, לידה, ניתוחים וכו´). יכול להתרחש גם במהלך הריון עקב החמרה של חסר דם, בגלל כמויות הדם הגדולות המופנות לטובת המערכת הגינקולוגית והעובר.
הערה:
* מבחינה מערבית, מצב זה מתאים לחשיפה לשפעת בזמן הריון או צינון לאחר לידה.
דוגמאות לנקודות דיקור: Du 14 - M, GB 20, Lu 7, Bl 12, LI 4, St 36 M, Ren 4 - M
Cong Bai Qi Wei Yin = Shallot & Seven Herb Drink
Cong Bai = Allii Fistulosi Herba
Ge Gen = Puerariae Radix
Sheng Di = Rehmanniae Glutinosae Radix
Mai Men Dong = Opiopogonis Japonici Tuber
Dan Dou Chi = Soja Preparatum Semen
Jing Jie = Schizonepetae Tenuifoliae Hb. seu Fl.
E Jiao = Gelatinum Asini
Sheng Jiang = Zingiberis Officinalis Recens Rhizoma
מודיפיקציות:
* כשיש סימני קור: רוח קרה Zi su ye, fang feng כשיש סימני חום:Jin yin hua 15, lian qiao חום ורעילות
* בדימום שלא פוסק:Ou Jie, San Qi עוצרי דימום
* במצב של הפרעות עיכול וחוסר תיאבון: Chen Pi, Mai Ya, Ji Nei Jin מווסת צ´י ומסלקי תקיעות מזון
רוח חיצון עם חסר יין
סימפטומים:
כאב ראש אקוטי, חום, צמרמורות מתונות, הזעה מועטה או הזעה לילית, רתיעה מקור ורוח. תחושת חום בחמשת הכפות, פה וגרון יבשים, שיעול יבש עם מעט כיח או כיח דמי. סחרחורות, חוסר שקט.
לשון: אדומה ויבשה, עם מעט חיפוי או היעדר חיפוי
דופק: חוטי ומהיר
פתופיזיולוגיה:
רוח קרה באנשים עם רקע של חסר יין. מופיע לרוב באנשים מבוגרים, או באנשים הסובלים ממחלה ממושכת או ממצבי חולשה כרוניים.
הערה:
* פתולוגיה נפוצה בקשישים ואנשים מוגבלים בעלי מחלה כרונית שהספיקה לפגוע ביין.
עקרון טיפולי: להזין יין ולסלק רוח
דוגמאות לנקודות דיקור: GB 20, Lu 7, Bl 12, LI 4, SP 6, Kid 3,6 , Lu 9 , CV-4,12
LI 4 אסורה לדיקור בהריון!!
Jia Jien Wei Rui Tang = Modified Polygonatum Odoratum Dec. = modified Yu Zhu Tang
Yu Zhu = Polygonati Odorati Rhizoma
Cong Bai = Allii Fistulosi Herba
Dan Dou Chi = Soja Preparatum Semen
Jing Jie = Schizonepetae Tenuifoliae Hb. seu Fl.
Bai Wei = Cynanchi Radix
Bo He = Menthae Herba
Hong Zao =Ziziphi Jujubae Fr.
Zhi Gan Cao = Radix et Rhizoma Glycyrrhizae
מודיפיקציות:
* במצב בו החום, הצמרמורות וכאב הראש חמורים:Jing Jie לרוח קרה
* כשהחום וחוסר השקט דומיננטיים:Dan Zhu Ye, Tian Hua Fen, Huang Lian Niu Bang Zi לכיבוי אש, סילוק חום, חום ולחות, רוח חמה
* גרון יבש עם שיעול שקשה לכייח:Gua Lu Pi עוצר שיעול ומתמיר ליחה חמה
* לשיעול הגורם לדם ו/או כאבים בחזה:Bai Mao Gen, Pu Huang, Ou Jie
פורמולות למניעת הצטננות ושפעת
Yu Ping Feng Pian (Wan) = Jade windscreen Powder
Radix Astragali Membranacei = Huang Qi
Radix (Saposhnikoviae Divaricatae) Ledebouriellae = Fang Feng
Rhizoma Atractylodis Macrocephalae = Bai Zhu
Fructus Schisandrae Chinensis = Wu Wei Zi
Radix Pseudostellariae Heterophyllae = Tai Zi Shen
Radix Oryzae Glutinosae = Nu Dao Gen
זוהי פורמולה סינית עתיקה שמטרתה למנוע שפעת ולהגביר את עמידות הגוף בפני פלישה של פתוגנים חיצוניים. הפורמולה מתאימה לאנשים חלשים הלוקים במחלות דרכי נשימה עליונות לעתים קרובות ובעת מגפות. פורמולה לחיזוק צ´י, ייצוב החיצון והפסקת הזעות.
את הפורמולה יש לקחת עוד לפני החשיפה למחלה כדי להגביר את עמידות הגוף בפני זיהומים של דרכי הנשימה.
הפורמולה המקורית כוללת רק שלושה צמחים: אסטרגלוס, אטרקטילודיס ולדבוריילה. הרכבה בוריאציות שונות נבדק במספר מחקרים ונמצא שהפורמולה מעלה את רמות היצור של אימונוגלובולינים, משפעלת פעילות מקרופאג´ים ובמקביל מעקבת התרבות וירוסים H3N2 [9] .
בנוסף, נמצא כי לפורמולה השפעה אנטי בקטריאלית. Pseudomonas aeruginosa [10]
Bu Zhong Yi Qi Tang = Tonify the Middle & Augment the Qi Decoction
Rx. Astragali Membranacei = Huang Qi
Rx. Ginseng = Ren Shen
Rz. Atractylodis Macrocephala = Bai Zhu
Rx. Glycyrrhizae Uralensis = Zhi Gan Cao
Rx. Angelica Sinensis = Dang Gui
Pc. Citri Reticulatae = Chen Pi
Rz. Cimicifugae = Sheng Ma
Rx. Bupleuri = Chai Hu
הפורמולה משמשת לחיזוק הצ´י של המחמם האמצעי והרמת צ´י נופל.
מתאימה למצבי חום לסירוגין, זיעה ספונטאנית, חשש מקור, צמא למשקאות חמים, קוצר נשימה, דיבור חלש, התכרבלות, גפיים חלשות, חיוורון, שלשולים מימיים, דופק חסר וחסר שורש בעיקר בעמדת הטחול. כמו כן, הפורמולה מתאימה למצבי חום נמוך כרוני כמו ב FUO.
מחקר יפאני מצא את הפורמולה יעילה למצבי הצטננות חוזרים בחולי COPD (מחלות דרכי נשימה חסימתיות). עם זאת, המחקר לא מבהיר את השפעת הפורמולה על ה rhinovirus , גורם שכיח להצטננויות. הפורמולה צמצמה את רמת ה mRNA ל ICAM-1 , הרצפטור דרכו חודר הוירוס. נראה שגליצהיריזין שיחק תפקיד אנטי דלקתי חשוב דרך הפחתת הציטוקינים בזיהומי RV [11].
.
Yin Qiao San = Honeysuckle and Forsythia powder
Flos Lonicerae Japonicae = Jin Yin Hua
Fr. Forsythiae Suspensae = Lian Qiao
Rx. Platycodi Grandiflori = Jie Geng
Fr. Arctii Lappae = Niu Bang Zi
Hb. Menthae Haplocalycis = Bo He
Sm. Sojae Preparata = Dan Dou Chi
Hb. Seu Flos Schizonepetae Tenuifoliae = Jing Jie
Hb. Lophatheri Gracilis = Dan Zhu Ye
Rz. Phragmitis Communis Recens = Xian Lu Gen
Rx. Glycyrrhizae Uralensis = Gan Cao
פורמולה לפיזור רוח חום, טיהור חום והקלה על רעילות.
למצבים התחלתיים של מחלת חום החודרת דרך פתחי הנשימה העליונים ותוקפת את הריאות. רמת החום תלויה בעוצמת הפתוגן והמאבק עם הצ´י המגן [12].
מחקר יפאני בדק את הפורמולה והשפעתה האנטי פִּירֵטִית במצבי הצטננות ושפעת על עכברים שהודבקו בשפעת. נמצא שהפחתת החום היתה דרך עיכוב מנגנון הפרשת interferon-induced interleukin (IL)-1 alpha . נתן מינון של 8.9-12.5 mg/0.25 ml/mouse x 3 per day ללא תופעות לוואי. שש מתוך עשרת הצמחים הצביעו על השפעה אנטי פִּירֵטִית ברורה.
השימוש ב single herb therapy בטיפול בשפעת
הרפואה הסינית דוגלת באיזון ולכן מקפידה על שימוש בפורמולות צמחים מותאמות אישית ולא בצמח בודד. בדרך זו ניתן להקפיד על איזון אנרגטי ארוך טווח. לעתים, הבחירה היא בפורמולת פטנט. מצבים אילו מתקיימים כאשר מדובר בבעיה אקוטית או בטיפול לטווח זמן מוגבל.
טיפול עם צמח בודד מתייחס למצבים בהם רוצים לתמוך בפעולה ספציפית בגוף כמו חיזוק, שיפור מערכות הגנה, הפחתת כולסטרול וכו´. הטיפול אינו סותר שימוש בפורמולה מותאמת ולעתים רבות אף תומך בו. יש להתייחס אליו כאל תוסף תזונתי או תרופה ממקור צמחי. עם זאת, חלק מהבעיות המאפיינות פורמולת צמחים מתייחסות אליו (לטוב ולרע):
א - יש מספר זנים ולכל אחד יש השפעות שונות. לא תמיד תעשיית הצמחים מקפידה להעדיף זן מסוים על משנהו לטיפול בבעיה מאוד ספציפית ולרוב משתמשים בזן אחד מועדף לטיפול בכל הבעיות [13].
ב - יש בו תערובת של חומרים פעילים שחלקם מתאימים פחות (או שאינם מתאימים) לבעיה.
הפיתרון הסיני המסורתי: נטרול חלק מחומרים אילו על ידי עיבוד הצמח בצורה שונה כמו קליה או מיצוי עם צמח נוסף.
ג - כמות החומרים הפעילים אינה אחידה: בכל קטיף מתקבל יבול עם כמויות שונות של חומרים פעילים. כך, ניתן לקבל במחזור אחד צמח יעיל במיוחד ובמחזור קטיף אחר צמח שאין לו כמעט אפקט.
הפיתרון הסיני המודרני: מיצוי החומר הפעיל וסטנדרטיזציה (העמדה על תקן אחיד) של כמות החומר בתוך המוצר.
מוצרים אילו דורשים התייחסות מעבדתית מתקדמת ולכן אינם מאפיינים את המוצרים המסורתיים. זהו פיתוח מודרני של רפואת הצמחים ומבחינה מסוימת זהו סוג של אבולוציה בעולם התרופות הסיני. עם זאת, יש לזכור שחלים על מוצרים אילו מגבלות הדומות לאילו של Single herb therapy ולעתים אנו נדרשים לבצע התאמות בהתוויה של המוצר.
למשל הצמח Rx. Bupleurum נחשב למשחרר חיצון קריר וחריף שחודר לכבד, פריקרד, כיס המרה ותלת מחמם. בנוסף, הצמח עובד על פתוגנים שחדרו לרמת ה Shao Yang ופותח סטגנציות של הכבד. לצמח מספר מרכיבים פעילים אשר כל אחד מהם נחקר בנפרד ונמצא כמועיל למטרות, לעתים שונות [14].
על החומרים הפעילים בבופלאורום
הצמח מכיל לפחות שישה סייקוספונינים [15] שונים ושמן נדיף עם בופלאורמול וחומרים פעילים נוספים.
סייקוספונין A מקיים השפעה מונעת כנגד אסטמה אלרגית [16], שאחד המנגנונים הוא אנטגוניסטיות להיסטמינים יחד עם פעולה לצמצום השפעות האלרגיה. כמו כן ידועה השפעה אנטי פרמאבילית התומכת בממצא זה [17].
ממצאים אילו תומכים בשימוש הנפוץ בצמח לבעיות רוח וחום מהכבד המשפיעים על העיניים והנשימה.
סייקוספונין C הינו בעל פעילות המונעת את התרבות וירוסי HB עי פגיעה במנגנון ההתחלקות שלהם. כמו כן הוא משפר את יצירת אנדותל הנימים [18,19].
סייקוספונין D הינו בעל פוטנציאל פעילות ציטוטוקסית כנגד תאי כבד סרטניים ויכול לצמצם את הגידול עקב כך. ממצאים אילו תומכים בשימוש הנפוץ בצמח למחלות חום ורעילות בכבד.
במחקר אחר נמצא כי שימוש בבופלאורי אפקטיבי במקרים של פגיעה מורפולוגית מתונה בכבד ולצמצום היווצרות רקמה פיברוטית [20,21].
בופלאורום ושפעת
נמצא כי לצמח הבופלאורום כמו גם למיצוי של סייקוספונינים יש אפקט אנטיפירטי. שימוש בשמן אתרי המבוסס על בופלאורום הפחית חום וגודש באף בחולדות הסובלות מסימני הצטננות, שפעת ומחלות חום נוספות. עם זאת, הממצאים אינם מעוגנים ב peer-reviewed בעיתונות המדעית [22,23].
צמח הבופלאורום פוגע במעטפת וירוסים, לרבות חצבת והרפס, אך לא התגלתה השפעה על וירוסים חסרי מעטפת כמו פוליו [24]. סייקוספונינים מעקבים את הוירוס coxsackie B ו saikosaponin B מעקב את הוירוס human coronavirus האחראי למחלות נשימה אקוטיות [25].
אינטראקציות, תופעות לוואי והתוויות נגד לבופלאורום
* בראייה סינית אין לרשום אותו במצב של עליית אש הכבד או על רקע חסר יין וזאת בשל האפקט המעלה והמפיץ שלו. כמו כן הוא עלול לגרום לבחילות והקאות לשם נטרול השפעה זו יש להנמיך את המינון שלו ולשלב בפורמולה גם צמחים מורידים [22].
* ויטמין C , חומצה ניקוטינית, חומצה גלוטמית, חומצת מלח ומגוון חומרים חומציים עלולים לפגוע ביכולת הספיגה של הצמח.
* יש להימנע מלתת אותו בזמן היריון (יש לזכור כי זוהי אזהרה שגרתית, הצמח יכול להינתן בתוך פורמולה המתאימה לאבחנה ובטווח המינון המומלץ).
* מינון יתר יכול להוביל גם לגסטרואנטריטיס, כאבי בטן ושלשולים בגלל תכולת הספונינים שבו.
* מיצוי של lactone bupleurumin הראה תכונות אנטי קואגולנטיות in vitro . מכאן, שבמשלב עם תרופות נוגדות קרישה קיים חשש להגברת התרומבוליטיות [26].
* סיקוספונינים נוגדים את האפקט המעורר של קפאין ושל מתאמפתמינים בעכברים. יתכן סינרגיזם עם מדכאי מערכת עצבים מרכזית. [27,28].
מקורות
1 - Talking about colds and flu: The lay diagnosis of two common illnesses among older British people.
Prior L, Evans MR, Prout H; Soc Sci Med. 2010 Nov 24.
2 - Tackling upper respiratory tract infections.
Manoharan A, Winter J. Practitioner. 2010 Nov;254(1734):25-8, 2-3.
3 - Uncoating of human rhinoviruses.
Fuchs R, Blaas D; Rev Med Virol. 2010 Sep;20(5):281-97.
4 - Acute cooling of the feet and the onset of common cold symptoms.
Johnson C, Eccles R.; Fam Pract. 2005 Dec;22(6):608-13. Epub 2005 Nov 14
6 - Systematic review: handwashing behaviour in low- to middle-income countries: outcome measures and behaviour maintenance.
Vindigni SM, Riley PL, Jhung M.; Trop Med Int Health. 2011 Jan 12. doi: 10.1111/j.1365-3156.2010.02720.x
7 - Visiting a sauna: does inhaling hot dry air reduce common cold symptoms? A randomised controlled trial.
Pach D, Knöchel B, Lüdtke R, Wruck K, Willich SN, Witt CM.; Med J Aust. 2010 Dec 6;193(11-12):730-4.
8 - Reduction of common cold symptoms by encapsulated juice powder concentrate of fruits and vegetables: a randomised, double-blind, placebo-controlled trial.
Roll S, Nocon M, Willich SN.; Br J Nutr. 2011 Jan;105(1):118-22. Epub 2010 Aug 23.
9 - Immunomodulatory effects of a traditional Chinese medicine with potential antiviral activity: a self-control study.
Poon PM, Wong CK, Fung KP, et al; Am J Chin Med. 2006;34(1):13-21
10 - Experimental study of modified yu ping feng powder on antibacterial adhesion of tracheal mucosa in mice model of chronic bronchitis.
Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1992 Nov;12(11):677-9, 646.
11 - Hochu-ekki-to inhibits rhinovirus infection in human tracheal epithelial cells.
Yamaya M, Sasaki T; Br J Pharmacol. 2007 Mar;150(6):702-10. Epub 2007 Feb 19.
12 - Antipyretic activity of gingyo-san, a traditional medicine, in influenza virus-infected mice.
Kurokawa M, Yamamura J et al; Chem Pharm Bull (Tokyo). 1998 Sep;46(9):1444-7.
13 - Evaluation of traditional Chinese herbal medicine: Chaihu (Bupleuri Radix) by both high-performance liquid chromatographic and high-performance thin-layer chromatographic fingerprint and chemometric analysis.
Tian RT, Xie PS, Liu HP; J Chromatogr A. 2009 Mar 13;1216(11):2150-5. Epub 2008 Nov 28.
14 - Monograph of Bupleurum falcatum L.,
15 - A new saikosaponin from Bupleurum chinense DC.
Liang H, Zhao Y, Bai Y, Zhang R, Tu G.; Yao Xue Xue Bao. 1998;33(4):282-5.
16 - Effect of saikosaponin-A, a triterpenoid glycoside, isolated from Bupleurum falcatum on experimental allergic asthma.
Park KH, Park J, Koh D, Lim Y; Phytother Res. 2002 Jun;16(4):359-63.
17 - Vasorelaxant effects of the chloroformic crude extract of Bupleurum fruticosum L. roots on rat thoracic aorta.
Testai L, Silvio C, et al; J Ethnopharmacol . 2005;96(1-2):93-97.
18 - Saikosaponin C induces endothelial cells growth, migration and capillary tube formation.
Shyu KG, Tsai SC, Wang BW, Liu YC, Lee CC; Life Sci. 2004 Dec 31;76(7):813-26.
19 - Cytotoxicity and anti-hepatitis B virus activities of saikosaponins from Bupleurum species.
Chiang LC, Ng LT, Liu LT, Shieh DE, Lin CC.; Planta Med. 2003 Aug;69(8):705-9.
20 - Sho-saiko-to: Japanese herbal medicine for protection against hepatic fibrosis and carcinoma.
Shimizu I.; J Gastroenterol Hepatol. 2000 Mar;15 Suppl:D84-90. Review.
21 - Saikosaponin-d attenuates the development of liver fibrosis by preventing hepatocyte injury.
Fan J, Li X, Li P, Li N, et al.; Biochem Cell Biol. 2007 Apr;85(2):189-95.
22 - Radix Bupleuri. In: WHO monographs on selected medicinal plants . Vol 1. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 1999: 67-76.
23 - Preparation of bupleurum nasal spray and evaluation on its safety and efficacy.
Xie Y, Lu W, Cao S, Jiang X, Yin M, Tang W.; Chem Pharm Bull (Tokyo) . 2006;54(1):48-53.
24 - Inactivation of measles virus and herpes simplex virus by saikosaponin d. Planta Med . Ushio Y, Abe H.; 1992;58(2):171-173.
25 - Antiviral effects of saikosaponins on human coronavirus 229E in vitro. Cheng PW, Ng LT, Chiang LC, Lin CC.; Clin Exp Pharmacol Physiol . 2006;33(7):612-616.
26 - Platelet anti-aggregating activities of bupleurumin from the aerial parts of Bupleurum falcatum Kim SY, Yun-Choi HS.; . Arch Pharm Res . 2007;30(5):561-564.
27 - Pharmacology and Applications of Chinese Materia Medica .
Yao S, Wang L, Shem CY, trans-eds. Singapore; Philadelphia, PA: World Scientific; 1987.
28 - Radix Bupleuri. In: WHO monographs on selected medicinal plants .
Vol 1. Geneva, Switzerland: World Health Organization; 1999: 67-76.
חומר זה מוגש כשירות עי הקליניקה של תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.