הפרעות אכילה מאופיינות ברצון פתולוגי להפחית במשקל, בהתעסקות כפייתית בצורת הגוף ובאכילה. בעבודה זו בחרנו לבדוק מהי השפעת סדרת טיפולי שיאצו על אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, בחרנו להתמקד בשתי קטגוריות מתוך כלל ההפרעות: אנורקסיה נרבוזה ובולמיה נרבוזה.
תוכן עניינים
רקע מערבי [הגדרת התופעות, שכיחות וטיפול]
רקע על פי הרפואה הסינית [הגדרת התופעות, סינדרומים סיניים]
הגישה על פי השיאצו [אסטרטגיות טיפול, כלים משלימים]
תיאור המחקר [שיטות, תוצאות, דיון ומסקנות]
ממצאים [מאפיינים על פי הרפואה הסינית, סימפטומים, מהלך הטיפול, תוצאות טיפול וקשיים אפשריים]
סיכום המחקר
רקע מערבי:
אנורקסיה נרבוזה - הפרעה המאופיינת באובדן משקל קיצוני אשר נגרם על-ידי הרעבה יזומה, פחד עז מפני עליה במשקל, דימוי גוף מעוות ובנשים הפסקת הוסת.
בולימיה נרבוזה - הפרעה המאופיינת בהתקפי זלילה חוזרים, בלתי-נשלטים, של כמות אדירה של מזון בפרק זמן מוגבל, המסתיימים בהתנהגות מטהרת על-ידי הקאות יזומות או על-ידי שימוש במשלשלים, משתנים, צום או ספורט.
נמצא כי בכל המקרים ההפרעות הנ"ל מלוות בבעיות רגשיות שונות ותסבוכים פיזיולוגיים בכל מערכות הגוף.
הפרעת אכילה על כל סוגיה היא תופעה המתעצמת בשנים האחרונות בקרב נשים וגברים גם יחד ובמקביל עולה גם המודעות לבעיה בחברה המערבית של ימינו.
שכיחות
הממצאים האפידמיולוגים מתבססים הן על ארכיונים,רישומי בתי חולים ומוסדות טיפול ובחלקם מסקרי קהילה המדווחים על שיעורי מחלה מעט שונים בטווח של: 0.5% -2% מהאוכלוסיה באנורקסיה ובין
1% -2% מהאוכלוסיה בבולמיה .
רוב החולים במחלה משתייכים למעמד סוציו אקונומי בינוני או גבוה.
רובן הגדול של הסובלות מהמחלה הן נשים: 90%-95% נשים אנורקטיות, ו 80%-85% מהלוקים בבולמיה. בשתי ההפרעות ניכרת עליה בשנים האחרונות בשכיחות המחלה בקרב גברים.
הגם שמקובל לחשוב כי הפרעת אכילה תוקפת בעיקר מתבגרות ונשים צעירות, נמצא כי ישנה שכיחות גבוהה של התפרצות-מחדש של המחלות אחרי גיל 18וכן בילדים צעירים יותר ובנערים מתבגרים.
שיעור התמותה אצל אנשים עם אנורקסיה גבוה פי 12אצל נקבות בגילאים 15עד 24מכל סיבות אחרתועומד על כ 10% מכלל החולים.
הטיפול הקונוונציונאלי
ניתן לטפל בהפרעות אכילה. ככול שהן מאובחנות ומטופלות מוקדם יותר, כך תתקבלנה, כנראה, תוצאות טובות יותר. הפרעות אכילה דורשות תכנית טיפול מקיפה לטווח ארוך, שבדרך כלל כוללת טיפול אינדיווידואלי, שונה לכל מטופלת ולכל הפרעה, או משפחתי, ושעשויה לכלול תרופות ואפילו אשפוז מיידי. למרבה הצער, אנשים רבים עם הפרעות אכילה מתכחשים למחלתם ומסרבים לטיפול. תמיכה ממשפחה וחברים הינה חיונית להצלחת הטיפול והשיקום.
הטפול באנורקסיה חייב להיות רב מערכתי, נפשי רגשי וגם פיסי. טיפול בהיבט התזונתי בלבד של ההפרעה אינו מספיק כמו גם טיפול בהיבט הנפשי בלבד. במקרים קיצוניים, כאשר המצב הגופני ירוד, הטפול מתחיל באשפוז בבית-חולים באחת ממחלקות המתמחות בטפול בהפרעות-אכילה. עצם האשפוז הוא סוגיה בעייתית מאחר והחולה בדרך כלל אינו/ה מעוניין באשפוז ועל ההורים/אפוטרופוסים לכפותו עליהן).
עבור נערות אלו אשפוז או קבלת עזרה משמעותו ניסיון להרוס ולמנוע מהן לשמור על משקל גופן הנמוך (שבמצבן הנפשי הוא הדבר היחיד שבשליטתן ונותן להן כוח ).
במצבים של תת-משקל משמעותי הטפול מתחיל בדגש על עלייה מבוקרת במשקל שמטרתה מניעת הסכנה הגופנית וכדי ליצור מצב שבו המטופלת תצא ממעגל הקסמים שבו תת-המשקל מכתיב דפוס התנהגות של המשך הרעבה. (מלחיץ מדי למטופלות אלו לקבל תוספת קלורית רבה ולכן התוספת היא הדרגתית גם כדי שההתקבלות ע"י החולה תהיה טובה יותר וגם כדי שהמערכות הגוף לא יקרסו לאחר שהורגלו לכמעט צום). במקרים בהם אין צורך באשפוז יש צורך במעקב רפואי ודיאטטי ובמקביל בטפול פסיכולוגי ולעיתים גם בשילוב תרופות לטיפול בדיכאון, חרדה או OCD (הפרעה אובססיבית כפייתית) לפי הצורך.
כאשר חולה/ת אנורקסיה מטופל/ת על כל המשפחה להצטרף לטיפול על מנת שההחלמה תהיה כמה שיותר שלמה.
הטפול בבולימיה דורש מהבחור/ה לוותר בהדרגה על אמצעי-השליטה החשוב ביותר שלו/ה - ההקאות. יש צורך בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי לעיתים יש צורך לשלב טפול תרופתי. הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית משלבת רשום מפורט ביומן אכילה, הקאות והרגשות לגבי המתרחש, חזרה למתכונת של אכילה סדירה ושינוי הדרגתי של דרכי החשיבה.
רקע על פי הרפואה הסינית
האיברים העיקריים המעורבים בבולמיה ואנורקסיה הם הלב, הקיבה, כבד, טחול וכליות. חסרים מולדים (קשור לחסר בכליות), תזונה לקויה (קשור לחסר בקיבה ובטחול), חוסר איזון רגשי (דיסהרמוניה של כבד טחול) יכולים לתרום להפרעות האכילה. סימפטומים שכיחים יכולים להראות במשקל גוף, בתסמינים הקשורים במערכת העיכול (נפיחות בבטן, גזים, מעי רגיז, בחילות, צרבות וכו´) ,עור שברירי, קשיי נשימה, חולשה, אובססיביות למשקל ולאוכל. בנשים מחזור חודשי משובש עד כדי נעלם לחלוטין.
האבחנה הבסיסית והפשטנית הינה חוסר במצבי אנורקסיה נרבוזה ועודף במצבי בולמיה, אם כי כמובן יש צורך לבדוק כל מקרה לגופו ולהתאים את האבחנות באופן פרטני ומדויק. רבים הם המקרים שבהפרעות אכילה, כמו בבעיות רפואיות אחרות, ישנה מעורבות הדדית של עודף וחוסר.
הגישה להפרעות פסיכולוגיות בספרות הסינית הקלאסית מתייחסת לרמת הנפש. גישה זו מתייחסת לאוצר שנותן בהירות בחיים ואחראי למודעות ויכולות מנטאליות.
ה – shen המעורער וחסר האיזון, תופס מקום נכבד בקרב הסובלים מבעיות האכילה שמתבטא בהתנהלות חיים משובשת, חוסר עניין בחיים, לאות ועייפות, חולשה, עיניים ללא ברק ונצוץ, חוסר איזון המתבטא במעשים ובמחשבות פסיכוטיות , תפיסת גוף מעוותת, מציאות אשלייתית, פחדים וחרדות. בנוסף, כוח הרצון רב מאוד ומתבטא בהשקטת והשתקת התשוקה הבסיסית ביותר לאכילה (אנורקסיה) או באכילה מאסיבית, מעבר לצרכים הבסיסיים של הגוף (בולמיה).
איכותו ותפקודו של ה-shen מושפעים ממרכיבי הבסיס:
· Jing – תמצית החיים
· Qi – אנרגיית החיים
· דם – חומר החיים
כאשר מרכיבים אלו אינם מאוזנים, ישנה השפעה ישירה על תפקודו ואיזונו של ה-shen , ואכן בהפרעות אכילה ניתן למצוא בד"כ סימנים של חוסר Qi ולעיתים אף חוסר Jing ודם.
סינדרומים שכיחים על פי הרפואה הסינית
חסר בטחול ובלב
הפרעות אכילה יכולות לגרום לחסר בלב ובטחול שיכולים להתבטא בדפיקות לב מואצות, זיכרון לקוי, עייפות כללית, חיוורון, עצירות. הלשון תהיה בד"כ חיוורת, עם חיפוי דק לבנבן. דופק חלש
אסטרטגיה טיפולית: חיזוק הלב והטחול, הזנת הדם והשקטת והרגעת הנפש
נקודות עיקריות: Bl20, Bl15, SP1, SP6, Ht7
עליית אש הכבד
הפרעות אכילה המלוות בסחרחורות, חוסר שקט, מצב רוח ירוד, קשיים בהירדמות, טעם מר בפה, כאבים בהיפוכונדריום. הלשון תהיה עם חיפוי דק וצהוב. דופק מהיר ותילי.
אסטרטגיה טיפולית: קירור והורדת אש הכבד, הזנת היין.
נקודות עיקריות: GB34, Bl18, Bl19, Ht7, Liv3, Liv2
חום / אש בלב
הפרעות אכילה המלוות בפלפיטציות, חרדה, אינסומניה,אימפולסיביות, תחושת חום, פנים אדומות, כיבים בלשון ובפה. הלשון תהיה אדומה עם קצה אדום, דופק מהיר.
אסטרטגיה טיפולית: קירור הלב, הרגעה כללית.
נקודות עיקריות: Ht7,Ht8, Ht9, CV15,SP6, Kid6
סטגנציית צ´י בלב
הפרעות אכילה המלוות בפלפיטציות, בפחדים, חוסר מנוחה, שינה מלווה בהתעוררויות ובהפרעות חלימה. לשון עם חיפוי לבנבן. דופק מהיר.
אסטרטגיה טיפולית: השקטת הלב והרגעה כללית
נקודות עיקריות: Pc6, Ht7, Pc5, Bl15
לחות בלב ובקיבה
הפרעות אכילה המלוות באיריטביליות, מיעוט שינה ואינסומניה, צמא, עצירות וצואה דביקה. לשון שמנונית עם חיפוי צהבהב. דופק מהיר ולא יציב.
אסטרטגיה טיפולית: קירור הקיבה, פיזור הלחות והרגעה כללית
נקודות עיקריות: LI11, SP6 ,St40, St44, Liv2, Bl21
סטגנציית צ´י בכבד
הפרעות אכילה המלוות במלנכוליה, פעילות נפשית מופרזת וקיצונית, עלייה באנרגיה פיזית שיכולה להוביל לאגרסיביות, צעקות, פגיעה בלתי מוסברת באנשים או אובייקטים, תחושת תקיעות וגולה בגרון, נפיחות או כאב בהיפוכונדריום ואנחות. הלשון יכולה להיות נורמאלית, ורידים תת לשוניים גדושים. דופק מהיר, תילי ולא יציב.
אסטרטגיה טיפולית: הרגעת והשקטת הכבד, הרגעה כללית
נקודות עיקריות: Ht7, Liv3, GB34, Pc6, Bl18
הטיפול בשיאצו
כאשר מדובר בהפרעות אכילה, שהן הפרעות כרוניות, יש לזכור שמדובר במכלול בעיות פיזיות ונפשיות שדורשות התייחסות רבה. הסובלים מהפרעות אכילה רואים את העולם ואת גופם ממשקפיים אחרות ולא מקובלות. לרוב הם שונאים את גופם, בעלי דימוי גוף נמוך מאוד ולא משתכנעים מהסביבה גם אם פרופורציית גופם נמצאת בנורמה המקובלת.
הטיפול באנשים הסובלים מהפרעות אכילה המחייב טיפול ארוך טווח. הטיפול מורכב מסדרות של טיפולים וממחויבות משותפת הן של המטופל והן של המטפל לתהליך הנדרש. טיפול או מס´ טיפולים חד-פעמיים יכולים להקל במעט על המטופל אם כי יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לראות תוצאות לטווח הארוך.
לאורך הטיפולים יש לשאוף להגיע לאמון מלא של המטופל במטפל, להרפיה מלאה, תחושת נינוחות וקבלה מלאה של המגע ע"י המטפל.
כמובן שעל הטיפול להתאים לאבחנות של כל מטופל ומטופל, אך ישנם קווים מנחים כללים שמתאימים לכלל המקרים:
* תמיכה וחיזוק במצבי חוסר תוך דגש על ציר לב - טחול - כליות.יש לעבוד על המרדיאנים המתאימים וזאת בקצב עבודה איטי וקשוב.
* הרגעת והשקטת הנפש. הפרעות האכילה מלוות במצב נפשי רעוע שלרוב כולל דכדוך עד דיכאון וחרדות. במהלך הטיפול חשוב לתת מקום נכבד להרגעה והשקטה. טיפול השיאצו יכול לסייע מאוד הן בטווח הקצר, מיידית לאחר הטיפול, והן בטווח הארוך בעיגון והשקטה.
* הנעה ופיזור סטגנציות קיימות. על ההנעה להיות מבוקרת שהרי המטרה הסופית הינה להביא את המטופל למצב של איזון ושקט.
* חיזוק אלמנט האדמה ויצירת יציבות ואיזון. טיפול השיאצו יתרכז בחיזוק המרכז, במתן עוגן ויציבות נפשית ופיזית
* שיקום האיברים והחומרים שניזוקו עקב הפרעות האכילה (לדוגמא, הסדרת הוסת והמחזור, הסדרה ותמיכה במערכת העיכול, וכו´)
* שילוב שיחה לאורך כל סדרת הטיפולים - בעזרת השיחה המטופלים פורקים מליבם ומשתפים במהלך האירועים שעברו עליהם בין המפגשים. המטפל יכול בעזרת השיחה לעקוב אחרי מצב המטופל ולתמוך בתהליך הרגשי שהמטופלים מצויים בו.
תזונה: מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה מצויים בטיפול ומעקב צמוד של תזונאי/ת להסדרת התפריט היומי. במקרים כאלו אין להמליץ, כחלק מטיפול השיאצו, על שינויים תזונתיים ויש להקפיד לעבוד בצמוד להמלצות התזונאי. ניתן לתאם עם התזונאי/ת התאמות אנרגטיות, וזאת בתנאי שהוא משתף פעולה.
טיפול בצמחים: יכול להתאים מאוד להפרעות אכילה. הצמחים מסייעים בחיזוק, תמיכה והנעה במידת הצורך, ובנוסף, יכולים לספק השלמת חסרים תזונתיים. במתן צמחים יש לפעול במשנה זהירות ולהתאים את הצמחים לתרופות מערביות שהמטופל נוטל.
טווינא ומסאז´ תאילנדי: אלמנטים טיפוליים כאשר אסטרטגיית הטיפול הינה הנעה ופיזור.
פעילות גופנית: יש להמליץ על פעילות גופנית כאורח חיים וזאת כמובן בהתאמה ליכולתו האישית של כל מטופל ומטופל. הפעילות הגופנית משפרת את מצב הרוח.
תרגילי נשימה והרפיה, דמיון מודרך: כלים מועילים שמסייעים למטופל להירגע, להרפות ולהעלות את הדימוי והביטחון העצמי. מומלץ להשתמש בכלים אלו במהלך טיפולי השיאצו ובנוסף ללמד את המטופל לעשות תרגילים בביתו, במהלך השבוע.
תיאור המחקר
עבודה זו מסכמת ארבעה חודשי התנדבות במחלקה הפסיכיאטרית הקהילתית לאשפוז יום בנתניה, החל מאפריל ועד יולי 2009. במסגרת ההתנדבות ניתנו טיפולים שבועיים לשישה ממטופלי המחלקה, במטרה להקל על הסימפטומים הגופניים המלווים את בעיותיהם הרגשיות והנפשיות ובנוסף להקל על הסימפטומים הרגשיים נפשיים שמהם סובלים המטופלים, כל זאת באמצעות טיפולי מגע - שיאצו וטווינא. הטיפולים התקיימו אחת לשבוע בחדר שהוקצה עבורנו בתוך המחלקה ובזמן הפעילות היומית הרגילה. המחלקה ממוקמת בלב איזור התעשייה בנתניה ומטפלת בבעיות נפשיות שונות בניהן קבוצה לסובלים מהפרעות אכילה.
תוצאות
אצל כל המטופלים היה מצב פנימי של חוסר ועודף משולבים ובנוסף סימפטומים המיוחסים לטחול -כבד - לב (אדמה-עץ -אש). הפגיעה המשותפת היתה בקרב החומרים הבאים: צ´י, נוזלים, דםוה-Shen .
אסטרטגיית הטיפול לכל המטופלים כללה חיזוק חסרים לצד הנעה ופיזור הסטגנציה ובנוסף הרגעה ותמיכה. חלק עיקרי מהטיפול כלל שיחה ולעיתים גם שיטות אחרות כגון דמיון מודרך, הילינג ותרגילי נשימה.
אצל כל המטופלים ניתן היה לראות שינויים לאורך התהליך, ברמות שונות ממטופל למטופל:
1 - הקלה בהפרעות האכילה בתקופת הטיפול שהתבטאה בהפחתת תדירות ההתקפים ומשכם.
2 - שיפור במצב רוח שבא לידי ביטוי בהרגשת חיוניות, ביצירת קשרים חדשים, בהתמודדות עם קשיים ביתר אומץ,בירידה ברמת התשישות והעייפות ובתפקוד יומיומי תקין.
3 - עלייה בדימוי הגוף ובביטחון העצמי בקרב המטופלים וברמת המודעות האישית של כל מטופל ומטופל. תהליך זה כלל שיפור בהנאת המטופלים מהטיפול במגע, דבר שאינו מובן מאליו כאשר מדובר במטופלים בעלי הפרעות אכילה.
4 - רוגע והשקטת חרדות בקרב המטופלים: במהלך הטיפולים בשיאצו וטווינא הצליחו להרפות, לשחרר מחשבות ולהירגע.
5 - הקלה ברמת ובתדירות הכאב שחוו מס´ מטופלים ללא קשר להפרעות האכילה.
הרגשתנו היא שסדרה קצרה זו של עשרה מפגשים מהווה רק התחלה של תהליך ארוך שנדרש. מצאנו שטיפולי השיאצו והטווינא (בשילוב עם מסגרת טיפולית קונבנציונאלית) יכולים למנף את תהליך הריפוי ולחבר בין הגוף הפיסי לרגשי.
דיון ומסקנות
מדגם בגודל זה אינו מהווה בסיס רחב דיו להסקת מסקנות והכללה לאוכלוסיית החולים. (מקובל להכליל או להסיק מסקנות כאשר המדגם הינו בגודל 30 לפחות). מאידך, מדגם בגודל זה מאפשר להעלות השערות ושאלות אשר יכולות לכוון לכיווני חקירה אפשריים.
סיכום המטופלים ע"פ הקריטריונים הבאים:
|
|
מטופל 1
|
מטופל 2
|
מטופל 3
|
מטופל 4
|
מטופל 5
|
מטופל 6
|
|
מין
|
זכר
|
נקבה
|
נקבה
|
נקבה
|
נקבה
|
נקבה
|
|
הפרעת אכילה
|
בולמיה נרבוזה
|
בולמיה נרבוזה
|
אנורקסיה נרבוזה
|
בולמיה נרבוזה
|
בולמיה נרבוזה
|
בולמיה נרבוזה
|
|
גיל
|
19
|
24
|
22
|
28
|
28
|
34
|
|
מצב משפחתי
|
רווק
|
רווקה+ בן זוג
|
רווקה
|
רווקה
|
רווקה
|
גרושה + 2 (ללא בן זוג)
|
ממצאים:
* המספרים המתוארים תואמים בקירוב רב לסטטיסטיקת המינים בקרב אוכלוסיית הלוקים בבעיות אכילה.
* המספרים אינם תואמים לסטטיסטיקת אוכלוסיית הלוקים בבעיות אכילה, שכן האחוזים בשתי הקטגוריות המדוברות קרובים למדי.
* ממוצע גיל המטופלים הינו 26 בקירוב.
* רוב המטופלים הינם רווקים, ללא בני זוג.
* יש לציין שהמטופלים ברובם מגיעים מקרב השכבות הסוציו-אקונומיות בינוניות-גבוהות.
אבחנה על פי הרפואה הסינית:
אצל כל המטופלים מצב פנימי של חוסר ועודף משולבים ובנוסף סימפטומים המיוחסים לטחול - כבד - לב (אדמה - עץ - אש). הפגיעה המשותפת היא בקרב החומרים הבאים: צ´י, נוזלים, דם. ובקרב ה- Shen.
* כל המטופלים סובלים מסטגנציית צ´י הכבד, חסר צ´י בטחול
* כל המטופלים סובלים מחום/אש הלב + פגיעה ב- Shen
* חמישה מטופלים סובלים מלחות מחמם אמצעי ו/או תחתון
* חמישה מטופלים סובלים מחסר דם הכבד
* ארבעה מטופלים סובלים מחסר דם בלב
* שלושה מטופלים סובלים מדיסהרמוניה כבד - טחול
סימפטומים:
כמעט לכל המטופלים משותפים הסימפטומים הבאים:
סימפטומים רגשיים: אובססיביות ותקיעות, רגישות יתר, חרדות, דיכאון, ביקורתיות ותסכול, הפרעות בשינה, דמוי עצמי נמוך, דימוי גוף נמוך, חוסר בטחון, מצב רוח ירוד.
סימפטומים פיזיים: כל המטופלות סבלו מבעיות שונות בווסת ובמחזור החודשי ומתופעות קדם וויסתיות, המטופלים הבולמים סבלו מהתשה ועייפות גופנית לאחר התקף. רוב המטופלים סבלו מכאבי בטן, סחרחורות ועומס בגב עליון.
אבחנה מערבית: כל המטופלים סובלים מהפרעת אישיות גבולית או קווי הפרעת אישיות גבולית או הפרעת אישיות נרקיסיסטית, ומטופלים בתרופות פסיכיאטריות כנגד תופעות אלו וכנגד בעיית האכילה.
לשונות: לכל המטופלים לשון בעלת טיפ אדום, ורידים תת לשוניים גדושים וסימני שיניים.
אסטרטגיית הטיפול לכל המטופלים כללה חיזוק חסרים לצד הנעה ופיזור הסטגנציה ובנוסף הרגעה ותמיכה. חלק עיקרי מהטיפול כלל שיחה ולעיתים גם שיטות אחרות כגון דמיון מודרך, הילינג ותרגילי נשימה.
התקדמות הטיפול
אצל כל המטופלים היה ניתן לראות שינויים לאורך כל התהליך, ברמות שונות ממטופל למטופל:
* הקלה בהפרעות האכילה בתקופת הטיפול שהתבטאה בהתקפים בעלי מרווחים גדולים יותר והתקפים קצרים יותר.
* שיפור במצב רוח שבא לידי ביטוי בהרגשת חיוניות, ביצירת קשרים חדשים, בהתמודדות עם קשיים ביתר אומץ, בירידה ברמת התשישות והעייפות ובתפקוד יומיומי תקין.
* עלייה בדימוי הגוף ובביטחון העצמי בקרב המטופלים וברמת המודעות האישית של כל מטופל ומטופל.
* המטופלים תוך כדי התהליך נהנו מהמגע, דבר שאינו טריוויאלי כאשר מדובר במטופלים בעלי הפרעות אכילה.
* רוגע והשקטת חרדות בקרב המטופלים: במהלך הטיפולים הצליחו להרפות, לשחרר מחשבות ולהירגע.
* הקלה ברמת ובתדירות הכאב שחוו מספר מטופלים ללא קשר להפרעות האכילה.
קשיים במהלך הטיפולים
חשוב לציין כי לאורך התהליך של כל המטופלים נתקלנו גם בקשיים:
- ראשית, חלק מהמטופלים לא התמידו בתחילה בטיפולים ולעיתים אף לא הגיעו לטיפול מבלי להודיע מראש על הביטול. מאחר והצוות במרכז צפה אפשרות כזו, שכן תופעת חוסר ההתמדה ידועה בקרב הסובלים מהפרעת אישיות, הוצבו תנאים וגבולות מראש לפני תחילת הטיפול (ספציפית לגבי היעדרות מטיפול ללא סיבה).
- שנית, נצפו עליות וירידות במצב כל המטופלים במהלך הסדרה. בד"כ נראה שיפור כלשהו במצב ולאחר מספר טיפולים (3-5) כל המטופלים חוו רגרסיה ברמה כזו או אחרת: חוו דכדוך, חזרו לרמת בולמוסים גבוהה או חוו קשיים רגשיים ופיסיים שכביכול לא הטרידו אותם יותר בתקופה זו.
- בנוסף, חלק קטן מהמטופלים העדיפו לא לפרט ולגעת ישירות בבעיית האכילה וביקשו להתמקד במסגרת הטיפול שלנו רק בבעיות הנלוות (חשוב לציין כי טופלו באופן רציף בבעיה במרכז הקהילתי, כלומר טיפול ישיר בבעיה לא הוזנח שכן הוא הכרחי).
סיכום
בעבודה זו בחרנו לבדוק מהי השפעת סדרת טיפולי שיאצו והטווינא על אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, בחרנו להתמקד בשתי קטגוריות מתוך כלל ההפרעות: אנורקסיה ובולמיה.
הפרעת אכילה על כל סוגיה היא תופעה המתעצמת בשנים האחרונות בקרב נשים וגברים גם יחד ובמקביל עולה גם המודעות לבעיה בחברה המערבית של ימינו.
הגורמים למחלה שונים ומורכבים. ניכר כי נכון להיום לא נמצאו סיבות קונקרטיות המוסכמות על אנשי המקצוע אשר יובילו אדם לסבול מההפרעה. הפרעת האכילה אינה רק בעיה קלינית אלא בראש ובראשונה בעיה חברתית תרבותית.
הפרעות אכילה ניתנות לטיפול. חשוב לציין כי טיפול שכזה מצריך תהליך ארוך ובעיקר חשובה נכונות ורצון החולה להבריא.
הרגשתנו היא שסדרה קצרה זו של עשרה מפגשים מהווה רק התחלה של תהליך ארוך הנדרש. מצאנו שטיפולי השיאצו והטווינא (בשילוב עם מסגרת טיפולית קונבנציונאלית) יכולים למנף את תהליך הריפוי ולחבר בין הגוף הפיסי לרגשי.
שמחנו לקחת חלק בתהליך זה, ויש לציין כי כפי שתרמנו אנו למטופלים בשיאצו טווינא , בהקשבה ובשיחה, אנו חשות כי הם תרמו לנו רבות וכי הייתה לנו זכות גדולה להיות חלק מתהליך כה מרכזי של כל אחד ואחת, ועל כך אנו מברכות.
חומר זה מוגש כשירות עי צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.