באירוע מסוים התבקש אחד המנהלים בעלי נסיון רב להסביר את משנתו ברבע שעה. המנהל עמד מול קבוצת עובדים ובמקום לדבר הוציא מתיקו מיכל שקוף וגדול והניחו על השולחן לפני הצופים. אחרי כן הוא הוציא מספר אבנים, כל אחת בגודל חלוק אבנים גדול והניחן בעדינות ובסדר מאורגן, זו לצד זו וזו על זו במיכל.
כאשר המיכל התמלא עד שפתו העליונה שאל את הצופים: "האם המיכל מלא"? הצופים הנהנו בראשם ואמרו: "כמובן".
המנהל הותיק הוציא מתיקו שקית מלאת חצץ ושפך באיטיות אל המיכל הגדול. הוא ניער אותו מספר פעמים עד שכל החצץ הסתנן בין הרווחים של חלוקי האבן עד לתחתית המיכל. ושוב שאל המנהל את הקהל אם המיכל מלא.
הפעם היססו חלק מהצופים ואמרו שלא בהכרח.
בשלב זה שלף המנהל שקית מלאת חול ים. הוא שפך את החול בין חללי המיכל וזה מילא את כל הרווחים. ושוב שאל המנהל את הצופים אם המיכל מלא.
הפעם ענו צופים אחדים כי המיכל עדיין אינו מלא.
"אמת" השיב המנהל ויצק לתוך המיכל מים מתוך בקבוק שהוכן מראש. הוא מילא את המיכל עד לשפתו העליונה. המנהל שאל את קהל הצופים מה ניתן ללמוד מכך.
אחד הצופים השיב שלדעתו, גם היומן שלנו מלא בפגישות עבודה, תמיד ניתן למצוא רווח זמן ולמלא אותו במטלות נוספות.
אך המנהל השיב: "לא. הניסוי הזה מלמד אותנו שצריך להכניס קודם את האבנים הגדולות ורק אחר כך את כל השאר".
לרגע שתק הקהל ונסה להבין את דברי המנהל שמרצה בפניהם, אך הוא המשיך: "לכל אחד יש את האבנים הגדולות בחייו. בריאות, משפחה, הגשמת שאיפות, זמן איכות... אם ניתן עדיפות לדברים המשניים בחיינו, נמלא אותם בחול ובמים אך לא ימצא מקום להכניס את הדברים החשובים לנו באמת. לכן, תמיד עלינו לברר מהם הדברים החשובים ביותר, להבין את סדרי העדיפויות ולהכניס אותם ראשונים למיכל החיים שלנו".
רבע שעה עברה, המנהל סיים את דרשתו וירד מדוכן המרצים.
הערות לדיון
מתאים: לבני נוער
מצבים אפשריים: מהם הדברים החשובים ביותר שעלינו לעשות ביום יום ובחיים בכלל.
מטרות: דיון על האופן שבו צריך לקחת סדרי עדיפויות ותכנון מוקדם.
קצת פירוט: סיפור על מרצה - מנהל שפורש משנתו: כיצד לנהל את החיים.
להפניות
למידע אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות
להורדת מצגת סיור מודרך בתמורות