ליצירת קשר איתנו
מערכת החיסון, הצ´י המגן והפרוביוטיקה בראיה משולבת
רוב הזיהומים של מערכת העיכול והנשימה חולפים מעצמם. עם זאת, על פי טקסטים סיניים עתיקים, יש לשער שאילו היו המחלות ´החיצוניות´ השכיחות ביותר שהדאיגו את העולם הסיני הקדום וגרמו באופן שכיח יותר לתחלואה גבוהה ולמוות: ברוב הספרות הרפואית מודגשים הצמחים והטיפולים במחלות חיצוניות יותר מאשר הפנימיות. דפוס זה השתנה בדורות האחרונים כאשר האנטיביוטיקה תפסה את מקומה במקום צמחים אנטיביוטיים – משחררי חיצון חריפים קרים או חמים.
הסיכון של מחוללי מחלות חיצוניים, כלומר מזהמים, תלוי בעוצמת הפתוגן ובמערכות ההגנה של האדם. פתוגן יכול לתקוף אוכלוסיה מסוימת ולפגוע רק בפרטים ממנה. מה גורם לאדם אחד לחלות בעוד שאדם אחר, שנחשף לפתוגן, לא ילקה בה?
התפיסה הסינית נותנת משקל רב למערכות ההגנה של הגוף. הצ´י המגן, Wei Qi הוא שחקן חשוב בתהליך. אף שאינו נחשב לצ´י ´פנימי´ הוא זה שמונע את כניסת המחלה לפני שהיא תעורר מערכות הגנה פנימיות יותר. התמודדות בין הצ´י המגן לפתוגן יוצרת חום Fever ומשפרת את זרימת הצ´י הכללי לאזור החשיפה. כשל בהתמודדות הצ´י המגן עלול לאפשר לפתוגן לחדור אף לרמת הדם והאיברים ולגרום לפגיעה קשה ומסוכנת.
כאשר עושים הקבלה בין מערכות ההגנה על פי הרפואה הסינית למערבית, אנו חושבים על הפגוציטים, ואולי גם על נוגדני IgA השכיחים במערכת העיכול והנשימה, כגורם הממלא תפקיד במערכות ההגנה הראשוניות של הגוף, כלומר הצ´י המגן. נראה שהמנגנון אינו כה פשטני. ג´יובאני עשה מאמץ להראות שהשפעת הצ´י המגן קשורה גם לתלת מחמם ולכליות ונראה שאכן יש מעורבות של כלל האיברים ליצירתו ולתמיכה בו. אך מחקר רפואי עדכני שופך אור על מנגנונים חדשים הקשורים בעיקר למערכת העיכול ומחזיר אותנו לתפיסה הקלאסית שהצ´י המגן מבוסס, בראש ובראשונה, על ידי הקיבה ואברי מערכת העיכול!
מערכות ההגנה של הגוף כוללות גם דמעות, שיער ועור. אילו מערכות מכאניות בעיקרן אשר נועדו למנוע פלישת פתוגן פנימה. למערכות אילו יש קשר הדוק עם מערכת הגנה מתוחכמת – המערכת החיסונית. זוהי מערכת לומדת הרוכשת נסיון וזיכרון חיסוני. היא מאותגרת על ידי פתוגן ולומדת את מאפייניו על מנת שתוכל להגיב במתקפה החוזרת ביעילות יתר.
נראה שמידע זה אינו מודגש דיו ברפואה הסינית. הרפואה הסינית מדברת על פתוגן כללי (חום, קור וכו´) ועל המערכת להתמודד כל פעם, כאילו מחדש, איתו. אך בין השורות אנו מגלים אזכורים רלבנטיים גם בספרות הקלאסית: הרעיון ש´מעט מחלות – חיים ארוכים, אפס מחלות – חיים קצרים´ מלמד על כך שהסינים הבינו שחשיפה למחלות משפרת את עמידות הצ´י המגן ומערכות הגנה נוספות של הגוף כנגד הפתוגן. חיסון על ידי חשיפה למחלה קיימת היה רעיון לא זר והופיע בנסיבות מסוימות הרבה לפני החיסונים של פסטר.
חיסון טבעי מגיע כיכולת מולדת. זהו חלק מהצ´י המולד. אולם מדובר במנגנונים פחות מתוחכמים כמו מערכת ההגנה המכאנית ומגוון פעולות כימיות כמו חומצות באזורי גוף שונים. המקרופאג´ים מזהים מבנים של מיקרואורגניזמים פתוגנים בפוטנציה ומגיבים אליהם בעזרת מנגנון בליעה, הוא הפאגוציטוזה, ובאמצעות מנגנונים רעילים לפתוגן – מנגנונים ציטוטוקסיים.
מחקרים עדכניים על חיידקים פרוביוטיים מכוונים לכך שהם מעורבים בוויסות הן המערכת המולדת והן המערכת הנרכשת ולכן גם מפחיתים סיכון לזיהומים.
מעורבות הרקמה הרירית
הרירית היא חלק חשוב ממערכת ההגנה. קרומים ריריים מונעים חדירת פתוגנים ואנטיגנים סביבתיים כמו חלקיקי אבק או קשקשי בעלי חיים או אלרגנים תזונתיים. הקרום הרירי מזהה את הפתוגנים ומונע את חדירתם פנימה. ניתן להניח שהם מהווים חלק מתוך תפיסת הצ´י המגן י
נמצא כי חלק מהזנים הפרוביוטיים גורמים לעלייה ביצור מוצין שמכסה ומגן על תאי אפיתל המעי. פעולה זו משפרת את היכולת להיפטר מאנטיגנים (פתוגנים) לא רצויים. החיידקים הפרוביוטיים מתחרים נגד פתוגנים אפשריים ומעכבים את גידולם בדרכים שונות:
* הצמדת אתרי הקולטן שלהם אליהם
* ייצור תרכובות נגד אורגניזמים
* הגברת הייצור של נוגדנים ייחודיים כנגד פתוגנים
במערכת העיכול יש רקמה לימפואידית עשירה. נוגדנים ייחודיים למערכת, ה- IgA , מהווים חלק ממערכת החיסון שברקמה הרירית (מערכת הנשימה, העיכול, הרוק והחלב) ובכך מפחיתים את חדירת הפתוגנים לדרכי הנשימה והעיכול.
חיידקים פתוגניים עלולים להרוס את הקרום הרירי ולהגביר את חדירותו על ידי פירוק חלבונים שאוטמים את המרווחים בין התאים של הקרום, ה- Tight-junction proteins . כך, חיידקים לא רצויים עלולים לדלוף בין תאי האפיתל ולחצות את הקרום הרירי.
וויסות מערכת החיסון באמצעות ציטוקינים
במערכת החיסון קיימים חלבונים המשפיעים על התנהגות תאים אחרים. אילו הם הציטוקינים המתפקדים על תקן מערכת תקשורת והעברת מסרים בין התאים השונים של המערכת החיסונית. קיימים ציטוקינים שמעודדים דלקת וכאילו שמווסתים אותה. תאים לימפוציטים עוזרים – T Helper נחלקים לשתי קבוצות. Th1 מעורבים בהפעלת פגוציטוזה ותאי הרג T Killers . תאי Th2 מגבירים את ייצור הנוגדנים על ידי השפעה על תאי B לימפוציטים. יש גם תאים מסוג Th3 ששומרים על האיזון בין שתי הקבוצות לעיל. מסתבר שחיידקים פרוביוטיים מסוגלים להשרות יצירת ציטוקינים. יכולת זו תלויה בזן של החיידק ובכמותו במערכת העיכול.
לימפוציטים משני הסוגים, T ו- B נחשבים לחלק מהמנגנון הנשלט על ידי מרידיאן הטחול. הטחול הוא איבר לימפטי חשוב אשר, על פי הרפואה הסינית, לא רק אחראי על ספיגת המזון ועיבודו (טרנספורמציה וטרנספורטציה) אלא גם על הזנת הדם, תפקוד החלקים ההומורליים שלו (הנוזליים) והגנה מפני פתוגנים (אפשר שדרך השותפות שלו עם הקיבה בכל הנוגע לצ´י המגן).
כיוון שהציטוקינים אחראיים על תאום בין מערכות שונות, ניתן לייחס אותם לתפקוד של התלת מחמם. אמנם לא בטוח כלל שטיפול בתלת מחמם משפיע באופן כלשהו על רמת הציטוקינים והאיזון בניהם אך . רפואת הצמחים הסינית בוחרת להציג את מרידיאן התלת מחמם כחלק משכבת ה Shao Yang . שכבה זו מתייחסת למצבים בהם פתוגן חדר לגוף והצ´י המגן מצליח למנוע את חדירתו פנימה אך לא מצליח לסלק אותו החוצה. הפתוגן נלכד ב´שכבה אמצעית´ ולכן נתקל בסימני עודף וחסר מעורבים כמו חום וצמרמורות או בחילות ושלשולים, למשל.
נמצא כי חיידקים פרוביוטיים יכולים לתמוך בתגובת חיסון מתאימה על ידי הגברת תגובות ה Th1 שמגבירה את הפעילות הדלקתית לאחר זיהום, משפרת את הפעילות הפגוציטית והפעלת תאי ההרג הטבעי.
LGG = Lactobacillus rhamnosus GG
מערכת העיכול היא צינור ארוך המאפשר את קליטת המזון, עיבודו וספיגתו לצורך הפקת אנרגיה ובניית הגוף. הצואה היא פסולת המזון, כאשר 60% מהמסה היבשה הם מיקרואורגניזמים החיים לאורך כל המעי, אך בעיקר בחלק הדיסטאלי של המעי הדק ובמעי הגס. מספר החיידקים המאכלסים את מערכת העיכול עומד על 10 בחזקת 14! זהו מספר עצום וגדול בהרבה (פי 10 בערך) ממספר כל תאי הגוף יחד. כיום מכירים ביותר מ 15 אלף זני חיידקים ובכ- 1800 קבוצות. אילו מחולקים לארבע קבוצות עיקריות כאשר פירמיקיוטס מהווים את הקבוצה הדומיננטית ומונים 70%. הם מורכבים בעיקר מחיידקי קלוסטרידיום.
ילד שנולד הוא סטרילי, אבל כבר בשעות הראשונות הוא מתחיל לרכוש אוכלוסיית חיידקים. בהתחלה הוא רוחש זאת מההזנה (בעיקר מחלב אם) ובהמשך מהסביבה. עד סוף השנה הראשונה האוכלוסיה מתייצבת ונשארת יציבה לאורך החיים (אלא אם מחלות או שימוש אנטיביוטי אגרסיבי משנה אותה). למרות ההבדלים בין אדם לאדם , קיימים מאפיינים יציבים שמלווים אותנו בכל חיינו.
ונחזור אל הטחול.
מערכת העיכול כוללת את המעיים. תהליכי פירוק מזון, ספיגה והובלה מתרחשים בעיקר במעי הדק ובמידה מסוימת גם במעי הגס. תהליכים אילו נשלטים על ידי מרידיאן הטחול אשר אחראי על טרנספורמציה וטרנספורטציה. כלומר, התפקודים המערביים של המעי הדק נשלטים על ידי הטחול, להבדיל מתפקודי המרידיאן של המעי הדק (תפקודיו האנרגטיים) המתקשרים יותר ללב ולשלפוחית השתן.
חיזוק להנחה זו נמצא תוך סקירת סינדרומים שכיחים של מערכת העיכול. כמעט בכל המקרים בהם נמצא הפרעה במעי הדק, שלשולים למשל, התופעה תיוחס לחסר צ´י של הטחול.
כעת אנו מגלים את הקשר בין מערכת עיכול תקינה (הנשלטת על ידי אנרגיית הטחול) ומערכת חיסונית בריאה (הנשלטת אף היא על ידי הטחול). פלורה תקינה של מערכת העיכול מכוונת לבריאות ולחיזוק הטחול.
למידע מפורט על האנרגטיקה של פרוביוטיקה
כיוון שקיימים כל כך הרבה זנים ולכל אחד תפקיד אחר, ומכיוון שרוב החיידקים עדיין לא נחקרו, נתמקד כאן באחד הזנים הפרוביוטיים הנחקרים ביותר (וגם הנפוצים ביותר בתעשיית הפרוביוטיקה).
LGG הוא זן המשרה יצירת ציטוקינים בעד ונגד דלקת בתאים אנושיים. הוא מגדיל בעיקר את הציטוקינים מסוג Th1 בעוד שיצור ציטוקינים מסוג Th2 נשאר נמוך יחסית. הגדלת תגובה ל Th1 מתבצעת על ידי השראה של גנים לכימוקיניים בתאי אפיתל ובמאקרופאג´ים אך מעט מאוד בתאים דנדריטים. מכאן ש LGG יכול להשרות בעיקר תגובות בעד דלקת ותגובות מסוג Th1 שעשויות להיות חשובות בתגובה לזיהומים. גם במתנדבים בריאים הוא הפחית סמני דלקת של חלבון מגיב C ושל הנסיוב TNF-a שהוא ציטוקין תומך דלקת.
נמצא כי LGG מגדיל את מספר התאים המפרישים נוגדנים בשלב החריף של זיהום נגיף הרוטה (רוטה-וירוס) ואת מספר התאים המפרישים נוגדנים ייחודיים לנגיף הרוטה מסוג IgA בזמן ההחלמה. תופעה זו נצפתה הן אצל מבוגרים והן בילדים. ממצאים אילו מראים כי חיידקים פרוביוטיים אכן מגבירים את התגובה החיסונית בגוף האנושי.
השפעה על מערכת העיכול
מספר מחקרי על (מטה-אנליזה) מצביעים על קיצור משמעותי של משך שלשול בסביבת בתי חולים , במיוחד במקרים של זיהום וירוס הרוטה. LGG גם הפחית סיכון לזיהומי מעיים בהשוואה לפלצבו הן בילדים והן במבוגרים.
השפעה על מערכת הנשימה
מחקרים מאוחרים יותר בחנו את השפעת ה LGG והפרוביוטיקה ככלל על זיהומים של מערכת הנשימה. נבדקו זני לקטובצילוס וביפידובקטריום שונים. בחלק מהמחקרים, אך לא בכולם, נמצא קיצור מסוים והקלה על המהלך הרפואי של זיהומים בדרכי נשימה.
ילדים שקבלו חלב מועשר ב LGG למשך יותר מחצי שנה סבלו ב 17% פחות זיהומים בדרכי נשימה ומ- 21% פחות זיהומי אוזן תיכונה בהשוואה לקבוצה רגילה.כמו כן חלה הפחתה של קרוב ל 20% בשימוש באנטיביוטיקה לעומת קבוצת הביקורת.
בדיקת L.casei הפחיתה בצורה משתנה את היקף התחלואה של מערכת הנשימה. ההיקף של כל הזיהומים החיידקים הופחת הן על ידי Lactobacillus rhamnosus והן על ידי L.casei rhamnosus שהם זנים המשפיעים על Th1 .
מאת: ד"ר ניר עמיר
להפניות
למידע מפורט על האנרגטיקה של פרוביוטיקה
חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.