הטיפול ברפואה סינית באמצעות אלקטרו-תרפיה ואלקטרו-אקופונקטורה

 

מבוא:
אחת השיטות העתיקות והיעילות לטיפול במגוון רחב של מחלות הינו האלקטרותרפיה. כבר בימי היוונים נהגו לתת שוקים חשמליים באמבטיות רגליים עם צלופחים. בנימין פרנקלין עשה ניסויים על כתפו הקפואה של חברו בעזרת הצמדת סוללות חשמליות. הסינים השתמשו בשיטות אחרות אותן אפרט בהמשך. היום, שימוש בחשמל למטרות ריפוי הנה שיטה נפוצה ברפואה המערבית (בעיקר בפיזיותרפיה) וברפואה הסינית. המגוון הרחב של המכשור הינו בעל מטרה עיקרית אחת: סטימולציה של הרקמה להשגת אפקטים תירפאוטים. את השרירים מגרים כדי להרפותם או לכווצם. עצבים מגורים על מנת להשיג אפקט אנלגטי (משכך כאבים) או הגברת ההולכה. עצמות מגורות לזירוז שיקומן וצמיחתם.
הטרמינולוגיה בתחומים אילו מבלבלת לעתים. במשך שנים הבדילו בין גירוי עצבי לגירוי שרירים אף שמבחינה קלינית קשה מאוד לראות את ההבדל. היום קיימת נטייה ברפואה המערבית לראות את הגרייה במישור העצבי, בין אם הוא סנסורי, מוטורי או פרופיוצפטי.
אל הנאורופיברילות (סיבי עצב) שברקמת העצבים אנו מתייחסים כיחידות עצביות. למרות האמור לעיל, הטרמינולוגיה הקיימת עד עתה שכיחה במידה המצדיקה התייחסות בדפים אילו ולהלן עיקרה:

NMS = סטימולציה נאורומוסקולרית = Neuro-muscular stimulation
EMS = סטימולציה חשמלית שרירית = Electro-muscular stimulation
FES = סטימולציה חשמלית פונקציונאלית (שם כולל לכל הנ´ל) = Electro-functional stimulation
TENS = סטימולציה חשמלית של עצבים טראנסקוטנאים (תת עוריים) = Transcutaneus electro-nerve stimulation
לאחר הבהרת ההיבטים הפיסיולוגים אתמקד בקשר בין הגישה המערבית לסינית תוך הבהרת האפקטים האנרגטיים לפי התפיסה של הרפואה הסינית המסורתית. חלק מהשימושים במכשור זה עשויים להועיל למטפלי שיאצו וטווינה מתקדמים.




תגובות פיזיולוגיות
תגובות פיזיולוגיות ל EMS כוללות:
א - הרפיית עווית השריר.
ב - תרגול אקטיבי של השריר.
ג - העלאת רמת האנדורפינים (מורפיום שהגוף מייצר באופן טבעי) ויצירת השפעה אנלגטית (מאלחשת כאבים).
ד - הפעלת מספר גדול מאוד של סיבי שריר (בעוד שבאופן נורמאלי אנו מפעילים חלק קטן בלבד).
ה - שיפור זרימת הדם ע´י הגברת הפעילות ה´סוחטת´ של השרירים סביב הורידים.
ו - עידוד המערכת הרטיקולואנדותליאלית (זו שמצפה את כלי הדם מבפנים) לנקות את הצינורות מחומרי פסולת.

אינדיקציות למתן
מומלץ על שימוש בסטימולציה חשמלית כל אימת שאחת מן התגובות הנ´ל נדרשות:
- כאבים כרוניים.
- מגבלות בטווח התנועה של השריר.
- ליקויי פעילות במערכת הנאורומוסקולרית.
- לאחרונה התחילו להשתמש בסטימולציה חשמלית גם לבעיות שיניים, מפרקים ואפילו בעיות גינקולוגיות.


התוויות נגד וכללי זהירות
אין לבצע גרייה חשמלית ב:
א - שברים חדשים שלא קובעו (עלולים לצור איחוי לא תקין).
ב - שטפי דם אקטיביים.
ג - דלקות באגן.
ד - לאנשים עם קוצב לב.
ה - הריון.

לפי הוראות היצרן מומלץ להימנע מאלקטרואקופונקטורה גם במחלות לב, סרטן, זיהומים אקוטיים, שחפת פעילה וכיבים בעור.


מכשור קונוונציונאלי
גנראטורים:
קיימים בשוק גנראטורים רבים ולמרות פרסומי היצרנים, לא נמצא שיש לחלק עדיפות על האחרים. בכל מקרה יש להתאים את הגנראטור לסוג הבעיה, ובד´כ למחיר שהרוכש מסוגל לשלם.

אלקטרודות:
על המטפל לבחור אלקטרודות מתוך מגוון רחב, אשר חלקו מפורט להלן:
* פדים יבשים או ספוגיות.
* מגבוני ניר לחים עם אביזרי הצמדה כמו קרוקודילים (מצמדים עם שיניים).
* לוחיות שטוחות המצופות פחמן עם ג´ל לשימוש חיצוני
* לוחיות נחושת בשימושים פנימיים (בתוך הנחיר, הואגינה וכו´).
* מגנטים או מטבעות נחושת או מחטים אל חלד בשימוש ברפואה הסינית.
* קצה האצבע של המטפל. שימוש זה נפוץ בטיפול עם ילדים קטנים ובבע´ח: אלקטרודה אחת מונחת על הפציינט ואצבע המטפל, משוחה בג´ל מוליך על נקודה אחרת. האלקטרודה השנייה מחוברת לאמתו של המטפל.
גודל האלקטרודות נקבע לפי שטח הפנים והמיקום בגוף המטופל, אותו יש לכסות. המצמדים מקשרים בין האלקטרודות לתלים ובניהם אנו מכירים את ה:
* אליגטורים (מצמדים משוננים).
* קרסים או כפתורים.
* שקעים (כמו לטלפון).
בנוסף לנ´ל יש לדאוג לפלסטרים, אגדים, ג´ל דביק או כל דבר אחר המאפשר הצמדה וקיבוע האלקטרודה לגוף המטופל.

צורות זרמים
זרם חילופי (Alternating current)
כאן הקטבים משתנים לסירוגין מחיובי לשלילי מספר פעמים קבוע בשנייה. כשקצב השינויים קבוע אנו מתייחסים לזרם סינוסואידלי. צורה זו של זרם ניתנת בד´כ לבעיות נאורומוסקולריות כדי לצור אפקט מרגיע (רלאקסאנטי) של שרירים בעווית או כדי לתרגל שריר חלש, אטרופי (מדולדל) או רפוי. זהו זרם נוח, קל לשליטה ולשינוי במידת הצורך, ללא צורך בשימוש חומרים כימיים על האלקטרודות.

זרם ישיר (Galvanic current)
זרם ישיר מייצג תנועת אלקטרון מתמדת מהאלקטרודה השלילית אל החיובית ללא אוסילאציות (תנודות) או חילופים. הקוטביות נשארת קבועה ונקבעת ע´י המטפל. השימושים בו מתאימים ל:

* יונטופורזיס - שיטת טיפול בה אנו מעבירים יונים (לפי סוג האלקטרודה) אל ובתוך הגוף. שיטה זו נעשית בעזרת זרם ישיר רציף ומתמשך.
* לבעיות נוירומוסקולריות עם תגובת ניוון - כאן זרם חילופין אינו מתקן ודרושה גרייה נמרצת אחרת. השיטה היא זרם ישיר מקוטע (Pulsed Galvanic). הבעיה עם צורת גרייה זו היא שהזרם גורם לעתים לגירוי העור אם הוא מושאר זמן רב או שעצמתו גבוהה מדי. תופעת לוואי נוספת אופיינית: הזעת יתר בזמן הטיפול (אולי בגלל האדרנלין? מהכאב?).
* שיטה נוספת שאינה בשימוש כיום היא שימוש בזרם ישיר גואה. עליית חזית הגל כאן הנה איטית ביותר עד כדי שהזרם נראה אחיד ללא מודולציה. במצב זה לא מתרחשת גרייה של השריר והוא אינו מתכווץ.



זרם פארדי ( Faradic current )
זהו זרם שהינו יותר שכיח באירופה מאשר במכשור האמריקני. הזרם גורם לסטימולציה ולכאב למטופל והינו דומה לזרם חילופי ברוב תכונותיו כאשר סף הגרייה מעט חזק יותר, כמעט כמו בזרם ישיר (´עובד כמו חילופי, מורגש כמו ישיר´).




אפקטים כימיים
קוטב חיובי (אנודה, האלקטרודה המייצגת ריכוז נמוך של אלקטרונים):
* חומצה הידרוכלורית, עשיר בחמצן.
* סקלרוטי (גורם לנוקשות).
* דוחה יונים חיוביים.
* מוריד סף כאב (אנלגטי).

קוטב שלילי (קתודה, האלקטרודה המייצגת ריכוז גבוה של אלקטרונים):
* אלקלי, בסיס נתרן הידרוכסיד, עשיר במימן.
* סקלרוליטי (גורם מרכך).
* דוחה יונים שליליים.
* מעלה סף כאב (יוצר סטימולציה).


שיטות עבודה
כל הזרמים להלן יכולים להינתן בשלוש שיטות עיקריות:

באופן רציף ( Continuous mode)
זרם חילופין בכל תדירות שהיא ללא הפסקות או שינויים. אם התדירות היא מעל ל 50 הרץ הזרם יגרום לטטנוס (עווית שריר). שיטה זו נועדה להרגיע שרירים תפוסים.
זרם ישיר משמש בשיטה זו רק ביונטופורזס.
זרם פאראדי זהה לזרם החלופי.

באופן גואה ( Surged mode)
זרם חילופין גואה כדי ליצור סטימולציה של כיווץ שריר נורמאלי. זוהי התעמלות פסיבית של השריר. בשיטה זו, מגיעים לשיא העצמה תוך מס´ מילי שניות. גאייה איטית ( 10 לדקה) מופעלת על שרירים בעלי סיבים איטיים (שרירים לבנים).
זרם ישיר אינו מופעל בשיטה זו בשל תופעת האקומודציה (התרגלות השריר) כפי שפורט לעיל.
זרם פאראדי זהה לזרם החלופי.

זרם מקוטע ( Interrupted)
זרם חילופין, כאשר הוא מקוטע בחדות, מגיע לשיא העצמה מידית, וגורם לתגובה חפוזה בשריר. שיטה זו נועדה לגרות את הסיבים המהירים (האדומים) שבשריר. אם ההפסקות הנן בקצב של יותר מ 50 לשנייה, תיתכן תגובה טטאנית (שיתוקית). שיטה זו מופעלת לעתים קרובות בנזקי ספורט (לספורטאים יותר סיבים אדומים המאפשרים אספקת חמצן בתגובה מהירה).

זרם ישיר או גאלוואני מקוטע הינו האופן המועדף לטיפול במרכיבים נוירומוסקולרים שניזוקו. כאן האלקטרודה המגרה, רצוי שתהיה השלילית, שהינה יותר סטימולנטית מהחיובית ועל כן תדרוש וולטאז´ נמוך יותר להשגת אפקט דומה. (וולטאז´ גבוה על שריר שאיבד את יכולת האקומודציה שלו בשל פגיעה עיצבית יכול להזיק).


צורות גלים
גל סינוסואידלי - של זרם חילופי. בד´כ מציג רמת אנרגיה זהה בפאזה החיובית והשלילית שלו.

גל מצולע - בד´כ של זרם ישיר עם עלייה מהירה פתאומית, משך זמן ממושך (פלאטו) ונפילה חדה פתאומית. כאשר משך הזמן שווה, גראפית, לעוצמה הנמדדת, הזרם נקרע מרובע.

גל חד - בעל צורת אוהל. עולה במהירות וצונח מיד לאחר שהגיע לשיא לקו האפס.

גל משולב - מצוי במכשור רב.

גל דו-שיאי - רוב המכשירים הפועלים על וולטאז´ גבוה מציעים גלים דו-שיאים. אילו נחשבים ליותר חדרנים בגלל טווח הפעימה הקצר שלהם (מיקרו שניה). עדיין חסר מספיק מחקר בעניין.

גל מפצה - נקרא גם גל אסימטרי ביפאזי. גל זה מנסה לצמצם את האפקט הכימי של קוטביות הזרם הישיר, על ידי הצגת פאזה הפוכה המבטלת את ההטיה של הפאזה הדומיננטית.

זרם מופרע - זוהי שיטה לא שגרתית של הכלאה בין שני גלים גבוהי תדירות (4000 ו 4100 הרץ) בתבנית מוצלבת, כך שהתדירות נטו סביב נקודת ההצטלבות היא 100 הרץ. החיבה ´המסורתית´ ל 100 הרץ כתדירות סטימולנטית נעוצה בקרבתו לתדירות טטאנית נורמאלית שבין 50 ל 100 הרץ. תדירות טטאנית הינה הסטימולציה הנדרשת ליצירת כיווץ אלגנטי של השריר. זרם מופרע מתייחס לתדירות גבוהה עם טווחי פולס קצרים המשיג רקמות עמוקות. בגלל שתדירויות גבוהות אינן משיגות כיווץ שריר וטווחי פולס קצרים ותדירות של 100 הרץ כן כוללות יכולת זו, מנוצלת שיטה זו להשגת עומק רב ממכשור המשתמש באלקטרודות עם הפעלה של 100 הרץ כפי שנעשה במכשור עם וולטאז´ נמוך.
שימוש בשיטה זו אינו בהכרח מביא לכיווץ שריר הנראה לעיין אלא אם האמפליטודה מכווננת לרמה גבוהה., אך המטופל ידווח על תחושת כיווציות בעוצמות נמוכות.




MENS
( Micro ampere electrical neuromuscular stimulation ). רוב המידע לגבי יעילותו באה מספורטאים ומאמנים המתמודדים בעזרתו בבעיות פציעה וחבלה.
בהתבסס על מחקרים שונים בשטח זה, הפיזיולוגיה החשמלית של האדם מוגדרת במונחים כמו: עוצמה חשמלית, קוטביות, וגלים.
קיימת תיאוריה שסטימולציה חלשה מגבירה את הפעילות הפיזיולוגית בעוד שסטימולציה חזקה עלולה לדכא אותה. מכשיר ה MENS עוקב אחר קונספציה זו, למרות שמחקרים שונים לא הציגו עדיפות מכשיר זה על מכשירים אחרים.
סטימולציה מיקרואמפרית הינה בעלת טווח וולטאג´ נמוך יחסית ( v60). נראה שהיא יעילה למדי בהשקטת כאבים וזירוז החלמת פצע. נבדקו האפשרויות לטיפול עם קוטב חיובי, שלילי או ביפולארי. סטימולציה חיובית הומלצה להרגעת כאבים. סטימולציה שלילית לסטימולציה של אזורים סקלרוטים (טרשתיים) וביפולארית בסוף הטיפול כדי להשאיר את האזור בסביבה מאוזנת. נראה שסביבה חומצית קלה עשירה בחמצן סביב האנודה אכן תורמת לריסון כאבים בעוד שהסביבה הבסיסית המושרית ע´י הקתודה משפיעה לטובה על אזורים סקלרוטיים. שטח זה עדיין פתוח וקורה למחקרים נוספים.

טכניקות שימוש ב MENS:
1 - האזור הכואב מוגדר ע´י שתי אלקטרודות (צמר-גפן לחות, ג´ל, מחטים סיניות או עם יד המטפל).
2 - נלקחים בחשבון הפארמטרים הבאים: זמן טיפול, סוג הגל, עוצמה, תדירות וקוטביות.
במצבים אקוטים לבעיות שרירים מומלץ להשתמש בגל העולה במהירות וחד בשיפועו.
בעיות כרוניות או שיקום רקמות נוירומוסקולריות יטופלו בגל העולה באופן מתון.

המלצות:
לכאב: 30 Hz למשך חמש דקות, 600 מיקרואמפר, שיפוע בינוני.
לשיקום: 3 Hz למשך 5 דקות, 100 מיקרואמפר, שיפוע בינוני.


מדדים
תדירות ופולסים:
תדירות גבוהה בין 80 ל 120 הרץ (פולס לשניה) מומלצים למצבים אקוטים כשיש כאב.
להרפיית שריר טטני נשתמש ב 50 - 100 הרץ.
תדירויות נמוכות בין 20 ל 1 הרץ מומלצות לבעיות כרוניות. אילו מעלות רמת האנדורפין ויוצרות סביבה אנלגטית.

משך ורוחב הפולס:
רוב הציוד היום מספק טווח של 50 עד 400 מיקרו שניות. עוצמת הסטימולציה של הזרם עולה ככל שרוחב הפולס גדול יותר.

אמפליטודה או עוצמת הזרם:
למרות השכלול ´וים הכפתורים´ המוצע במכשירים השונים, הרי, בסופו של דבר יש להתאים את עוצמת הזרם ליכולת הסיבולת של המטופל. יש להגיע על לכיווציות נראית או לפחות מורגשת של השריר למעט בזמן שימוש בגלים מופרעים שהינם עמוקים מכדי להיות מוחשים ע´י המטפל. סטימולצית יתר עלולה להביא לכיווציות וכאב במקום להשיג את התוצאה המקווה, על כן אין להפריז בעוצמה.

מודולציה:
מודולציה של הגל נועדה למנוע אקומודציה (התרגלות) איבר המטרה. נראה ששינויים ברוחב ותדירות הגל כמו גם באמפליטודה מספקים את המטפלים בתחום זה. היום רוב המכשירים מאפשרים לנוע תנועה בין מספר תדירויות ( 120 Hz, 100 Hz, 120 Hz (טווחים) 150 msec , 120 msec , 150msec או עלייה ונפילה של העוצמות (בערך 10%).

תופעת ה´התפוצצות´:
השיטה דומה לטכניקה בהפרעה. פיצוצים קטנים או חבילות סטימולציה בתבניות אינטרמיטנטיות (לסירוגין, לא סדירות). בעוצמות מתאימות המאפשרות ראיית שריר מתכווץ נתן להשיג אפקט מעורר בשריר.

´רכבת´ גלית:
שילוב כל השיטות הנ´ל, בד´כ תוך שימוש במכשיר ה TENS. כאן אנו משלבים תדירויות, עוצמות וטווחים שונים.

זווית ה´נסיקה´:
זהו מדד חשוב בקביעת הסטימולציה החשמלית (לא כל כך חיוני במכשירי ה TENS ). שיפוע נסיקה נמוך פירושו השגת שיא האמפליטודה במשך זמן ממושך.
גל זה יכשל בגירוי השריר בשל תופעת האקומודציה שאליה כבר התייחסתי. שיטה זו מתאימה לשריר שאיבד את עצבובו ואת יכולת האקומודציה שלו. כך שלהליך הנסיקה יש חשיבות כאשר אנו מעוניינים לחדש פעילות עצב מנוון או כשאנו פועלים על אזור של עצב מנוון חסר תקנה.



שיטות טיפול
מיקום האלקטרודות:
מיקום האלקטרודות נקבע, קודם כל, בהתחשב באיבר/שריר המטרה. בגלל העובדה שלא תמיד אפשרי או רצוי למקם את שתי האלקטרודות באותו שריר ניתן להשתמש באלטרנטיבות הבאות:
אונילטראלי - יוצר סטימולציה על גפה אחת או קובץ שרירים אחד.
בילטראלי - יוצר סטימולציה על שתי הגפיים או שני קבצי שרירים משני צידי הגוף.
אוניפולארי - כאן האלקטרודה המגרה מונחת על שריר המטרה והשנייה בכל מקום שהוא.
ביפולארי אלקטרודה אחת ממוקמת על מקור השריר והשנייה על איזור החיבור לעצם.
רסיפרוקאל - שימוש בזרם ישיר עם וולטאז´ גבוה. האלקטרודות מונחות האחת על השריר הכופף והשניה על הפושט (שרירים אנטגוניסטים). אלקטרודת הארקה שלישית מונחת באופן אוניפולארי במקום מרוחק יותר.
אינטרפרנציאל - ארבע אלקטרודות מונחות בארבע מקומות מקבילים (למשל על הגב). יעילות שיטה זו עדיין בבחינה.
טרנסארטראל - מיקום האלקטרודות משני צידי מפרק (פוסטריור/אנטריור או מידיאל/לטראל). הזרם אינו עובר דרך הגפה, כפי שניתן היה לצפות, אלא נע סביב המפרק. כך, כל המפרק מוקף בזרמים מגרים. בד´כ לא צופים בהתכווצויות בשל מיעוט סיבי השריר באזור. טכניקה זו יעילה ביותר להשגת אנלגזיה לאחר שברים, פריקות או אחרי ניתוחים.


עבודה על שריר רגיל
וולטאז´ נמוך - יש ליצור טטניזאציה של השריר עם זרם חילופים מתמשך ב 100 הרץ למשך כ 5 דקות עד הרפיה, להמשיך עם זרם חילופין גואה ב 100 הרץ למשך 10 - 15 דקות, 10-6 שיאים בדקה ולהשלים את הטיפול עם מודאליטי אחר.

וולטאז´ גבוה זרם ישיר - ליצור טטאניזציה ב 120 הרץ, להמשיך 10-15 דקות בזרם חילופין (גואה או לא רציף). להשלים את הטיפול עם מודאליטי אחר.

לא רציף - ליצור טטאניזציה ב 80-199 הרץ ל 5 דקות. להמשיך כעשר דקות עם סטימולציה חזקה (בד´כ 60-80 הרץ).

וולטאז´ נמוך - שיטת הסטימולציה היחידה לטיפול בשריר לא מעוצבב היא שימוש בזרם מופרע (גלוואני): משתמשים בזרם מופרע כשהאלקטרודה השלילית היא המגרה. את החיובית מניחים באותו צד של הגוף אך לא רחוק מידי ולא על שריר אנטגוניסטי. מגרים את אזור המטרה 20 חזרות בהפסקות של שנייה כל פעם. אם המטופל מתלונן על חולשת שריר, עקצוץ או כאב יש להפסיק את הטיפול. אחרי הגירוי יש לבחור אופן אחר ולהמשיך בו.

וולטאז´ גבוה זרם ישיר - משום שהפולסים באופן זה קצרים מכדי להיות אפקטיבים על שרירים שאינם מעוצבבים, אין ממליצים להשתמש בשיטה זו.

לא רציף - לא הצליחו להדגים יעילות בשיטת טיפול זו על גבי שרירים לא מעוצבבים.

הוראות לאחר טיפול
יש לעסות את המקום המגורה בקרם או ג´ל ולפזר טלק רפואי למניעת גירוי עורי. במידה שמשתמשים באלקטרודות רטובות (צמר גפן ומים) ואילו אינן מגיבות ניתן להוסיף קורט מלח למים.


מתיאוריה למעשה במכשור מערבי וסיני
 Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation = TENS

מבוא:
בשנות השבעים התקבל ה S.N.T כמכשיר בעל חשיבות מרובה בטיפול בכאבים בשיטה שאינה פולשנית ואינה מסתמכת על נרקוטיקה. המכשיר הינו קומפקטי מאוד ובכך מסייע לטיפול. קטנותו ופשטותו מאפשרים למטופל לשאת את המכשיר לביתו ולהשתמש באופן תדיר כל אימת שצריך, וזאת, במחיר מתקבל על הדעת. יעילותו של המכשיר רחבת טווח: לפני ואחרי ניתוחים, כאבים סופניים, שברים ונקעים ועוד. היום המכשיר משמש לצד כל אילו גם רופאי שיניים ווטרינרים.
היום מייצרים את ה S.N.T יותר מ 50 יצרנים. כל מודל שונה במידת מה ממשנהו ומציע פרמטרים מגוונים, גדלים, צורות ומאפיינים אחרים. רוב המטפלים מסכימים כי בשימוש נכון יעילות כל המכשירים דומה.

פיזיולוגיה ופיזיקה:
ההסברים להלן תופסים הן לגבי השימוש בS .N.T והן לגבי השימוש בטכניקת הדיקור הסיני (האקופונקטורה).

תיאורית השער של מלצ´ק
שימוש ב S.N.T מגרה את קצות סיבי העצבים הקרובים לפני העור. הגירוי עובר באופן חשמלי דרך סיבי העצבים בחוט השדרה. בתוך חוט (מוח) השדרה יש מרכיב ג´לאטינוזי בשם סובסטניה ז´לאטינוזה המכילה תאים שהתמחו בהעברת מסרים עצביים הנקראים תאי T.

אילו מעבירים את אותות הכאב באופן חשמלי אל התלמוס שבמוח. קיימים מספר סוגי סיבי עצבים: סיבי C הקטנים מעבירים אותות עצביים לאט יותר מסבי A, כך שמגיעים למוח מאוחר יותר. מעריכים כי תאי T משמש כשער המבקר מעבר מסרים, כך שמסרים המגיעים מסיבי A מגיעים קודם וחוסמים את אילו המגיעים מ C כלומר את אותות הכאב.

יצירת אפקט השער
כדי לצור את אפקט השער עלינו להגדיל את העברת המסרים של סיבי A מבלי להשפיע על סיבי הכאב C. מחקרים מראים כי סיבי A מגיבים, יותר מסיבים אחרים, לגירוי פאזי הכולל מצבים שונים של שימוש בקוטביות משתנה שלילית וחיובית, בעוד שסיבי C מגיבים לזרם רציף ומתמשך. למשל זרם משתנה גבוה תדירות יכול להיות מורגש ע´י המטופל כזרם רציף.
הסף המקובל או התדירות הטטאנית למטופל ממוצע הוא 30 עד 50 הרץ.


קונספצית האנדורפין
מודל זה, אף שהוא מוכח יותר (ולפחות עלי מקובל יותר) יתואר כאן בקיצור נמרץ וזאת משום שאין לו קשר לפיזיקה וחשמל הנידונים בעבודה זו. קיימים מחקרים רבים המוכיחים כי גרייה חשמלית בתדר מתאים תביא להפרשת חומר דמוי מורפיום הקרוי אנדורפין לתוך הגוף. הדבר הוכח הן באופן ישיר ע´י מדידת כמויות האנדורפין בדם לפני ואחרי טיפול והן ע´י ביטול האפקט האנלגטי של גרייה חשמלית ע´ אנטידוט (תרופה נוגדת פעילות) למורפיום.

על פי בדיקות, הגירוי החשמלי אינו צריך להיות מכאיב כדי להביא להפרשת אותו מורפיום טבעי וניתן להשיג אפקט רב ע´י שימוש בתדירויות נמוכות - 4 הרץ. צורת טיפול זו מתאימה לבעיות כרוניות שמאגרי האנדורפין הפנימיים כבר כמעט התרוקנו. לטיפול אפקט ממושך יותר וזו גם אחת הדרכים להסברת פעילות האקופונקטורה ברפואה הסינית.

כללי זהירות ב TENS
* אין להניח את האלקטרודה על עורק הקרוטיד ולא באספקט האנטרולטראלי של הצוואר.
* אין להשתמש ב S.N.T על נושאי קוצב לב.
* אין להשתמש ב S.N.T על כאב שלא אובחן.
* אין לאפשר לספורטאים להתעמל תחת ההשפעה האנלגטית של ה S.N.T.
* יש לנהוג משנה זהירות בחולים המשתמשים בסמי הרגעה ובנשים בהריון.


צורות הגל
ביפאזי
הגל הביפאזי (חיובי ושלילי) הוא הגל המועדף לעבודה עם ה S.N.T. הגלים יכולים להיות מלבניים, מרובעים, סינוסואידלים או משולשים. יש להשתדל להימנע מפולאריות יתר ולשמור על הזרם מאוזן (נטו = 0).

בחירת צורת הגל
עד עתה לא הצליחו להראות עדיפות של צורת גל אחת על האחרת. לעתים, הבעיה עצמה מזמינה שימוש צורת גל מסוימת. גלים מחודדים העולים במהירות מתאימים בד´כ לטיפולים קצרים בהיותם מכאיבים ומגרים את העור. צורה זו מתאימה לכאבים אקוטים וחזקים אך השפעתה קצרת טווח.
למטופלים היפרסנסיטיבים צורת הגל המועדפת היא המרובעת או המלבנית. אופן זה מומלץ גם למצבים בהם הייתה פגיעה עצבית המלווה בכאב. ככל שהגל ידמה יותר בצורתו לגל סינוסואידלי עוצמת הגירוי תפחת. צורה זו מתאימה לכאבים לא חריפים והשפעתה ממושכת.

תדירות
התדירות מציגה את מספר הגירויים בשנייה. ב S.N.T נהוג להשתמש בתדירות של 80 עד 120 הרץ. תדירות זו מתאימה לכאבים אקוטיים וחזקים במיוחד. תדירויות נמוכות בטווח של 20-1 הרץ מתאימים יותר לכאבים כרוניים. ההסבר לזה נעוץ בתיאורית האנדורפינים.

רוחב/משך הפולס
מומלץ להשתמש בטווח של msec 100-150 בבעיות נוירומוסקולריות. במקרה של ניוון עצבי מומלץ להשתמש ב msec 150-200 בגלים מונופאזים מקוטעים להפעלת השריר ובגלים ביפאזיים להפעלת העצבים.

אמפליטודה או עוצמה
קיימת גישה להפעיל גירוי על המטופל ברמה מורגשת חלשה בלבד, אך עדיין במידה שהמטופל יחוש במידה שעצמתה תרד (למשל במקרה של ריקון הסוללות) . גירוי חזק משיג תוצאות מהירות יותר אך לזמן מצומצם בלבד.

טווח המכשיר ממיליאמפר אחד ועד 100 מיליאמפר. הטיפול מבוסס על תחושת המטופל ולא על מתכון רשום של עוצמה. היחס בין הזרם לוולטאז´ עוקב בנאמנות אחר חוק אוהם: I=E/R
(עוצמת הזרם שווה ליחס בין הוולטאז´ להתנגדות).

מודולציה
הגוף עובר התרגלות לגירוי החשמלי. לכן ניתן לבחור גירויים משתנים ומקוטעים בתדירות.
השינויים חלים בטווח של 10%. כך Hz 100 עם Hz 90 לחילופין. גם ברוחב הפולס ניתן לבצע
שינויים דומים בטווח ה 10% כלומר Msec 135-150. לגבי האמפליטודה: mA 9-10 אינה שיטה מומלצת מכיוון שהיא פוגעת בנוחות המטופל ומכאיבה לו לסרוגין.


מהלך הטיפול
את הטיפול יש לבצע 4-3 פעמים ביום למשך שעה כל פעם. הטיפול יכול להיות מבוצע ע´י המטופל בכוחות עצמו ובהתאם להנחיות מפורשות (שכלל אינן מסובכות). עם ההקלה בכאבים אפשר לצמצם את השימוש ב S.N.T לפעם ביום ופחות.
אם המטופל תלוי בתרופות משככות כאבים זמן רב יש לגמול אותו באיטיות במשך שבוע או יותר לפני שנתחיל להעריך את אפקטיביות ה S.N.T.

הכנת המטופל- האזור בו נניח את האלקטרודות צריך להיות נקי וניתן להשתמש בג´ל או ספריי מוביל למעט במכשירים שעוצבו במיוחד לשימוש עם מים.

מיקום האלקטרודות - אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת. השיטות המקובלות מבוססות על מסלולי העצבים, נקודות האקופונקטורה ונקודות טריגר. כאן נשתמש בידע ובניסיון אך גם האינטואיציה לא תזיק. ננסה למצוא נקודות רפלקס המקלות מידית את הכאב ואם אין כאילו נאלץ לנהוג על פי הפורמולות המקובלות (לפי כל אחת מן השיטות המקובלות). להלן עקרונות כללים לגבי בחירת מקומות:

* על שורש עצב או דרמטום.
* על נקודת הכאב.
* על נקודת האקופונקטורה הקרובה למקום הכאב.
* על נקודת אקופונקטורה דיסטאלית לאורך מסלול המרידיאן.
* במקומות המקובלים להנחת אלקטרודות עם המכשירים שתוארו קודם.
* קונטרה-לטראלי (בצד השני) של הגפה במקרה שיש כאבי פאנטום (כאבים ברגל הקטועה).


שילובים לטיפול בגישה מערבית ועל פי הרפואה הסינית:
שברים לא מאוחים
שברים אילו מתאימים לקטגוריה של שברים שלא התאחו שישה חדשים.
מזה זמן רב ידועה השפעתו החיובית של הטיפול החשמלי באיחוי עצמות (אוסטאוגנזה). בשינוי סוגי זרמים ותדירויות לא התגלו שינויים בתוצאות האיחוי. לעומת זאת, נמצא שלמיקום האלקטרודה קיימת השפעה מכרעת בפרוגנוזה.
התדירות צריכה להיות גבוהה ( 120 Hz). רוחב הפולס רחב ( 300 מיקרו שניה). העצמה רצוי שתהא מינימאלית ככל שאפשר, כמעט ולא מורגשת. משך הטיפול: שעה - ארבע פעמים ביום.
לגבי מיקום האלקטרודות: מקובל להניח את החיובית (בעלת ההשפעה האנלגטית) על מקום הכאב (שורש העצב או הדרמטום או השבר) ואילו את השנייה על נקודת אקופונקטורה דיסטאלית (מרוחקת).
תוצאות חיוביות ניתן לצפות עם צילום רנטגן לאחר 6 שבועות. הטיפול צריך להמשך מספר חודשים לאחר האיחוי המלא. בעצמות שהתרסקו או הזדהמו לא ניתן לראות תוצאות משמעותיות בשיטת טיפול זו.
טכניקה זו יכולה להיות יעילה ביותר לטיפול בצלקות או אזורי תפרים כירורגים.


בזמן לידה
ממחקרים אחרונים, מסתבר שה S.N.T מגביר את השפעת הטכניקות המקובלות הנלמדות בקורסי הכנה ללידה והינו כלי אנלגטי לא מזיק. את האלקטרודות יש להניח מיד עם ירידת המים על הגבול הלטראלי של החוליה הגבית השמינית ( T-8 ) משני צידי עמוד השדרה, ובדומה, משני צידי החוליה המותנית הראשונה (L-5).
נפעיל תדירות גבוהה (80-120 הרץ) עם רוחב פולס בינוני (150 מיקרו שנייה) ואמפליטודה נמוכה אך נוחה. ניתן להניח עוד שתי אלקטרודות באזור הסאקרלי (עצם הזנב) עם פרמטרים דומים. כאן ניתן להגביר את האמפליטודה עד הפסקת הכאבים ואז להנמיכה שוב.
בזמן הלידה עצמה יש להסיר את האלקטרודות שבאזור הסאקרלי ולהניחן באלכסון על הבטן התחתונה קרוב לאיליאק (עצמות האגן הצידיות הקרובות).אין לשנות תדירות או רוחב פולס אך ניתן לשנות אמפליטודה כדי לחסום את כאבי ההתכווצויות.


בחילות בוקר
נפעיל תדירות גבוהה (80-120 הרץ) עם רוחב פולס בינוני (150 מיקרו שנייה) ואמפליטודה נמוכה אך נוחה. נמקם את האלקטרודות האחת על האקרומיום הימני והשניה על נקודת Hegu = LI-4 שבכף היד. יש להתמיד מדי בוקר למשך 30 דקות.


Bell´s palsy
1 - המטרה להוריד את דלקתיות העצב ע´י שיטות רפואיות שונות (תרופתי או דיקור).
2 - שימוש בזרם מופרע עם אלקטרודה שלילית כשהחיובית בהמשך האמה.
3 - 10-20 סטימולציות שלוש פעמים בטיפול תוך שימוש בעצב הפציאלי.


Dorsiflexion Paresis
שימוש בזרם ישיר מופרע עם קוטביות שלילית כשהאלקטרודה החיובית בצד ההומולטראלי (מאותו צד ולא בשריר אנטגוניסטי) של שריר הקוודריצפס בירך. 10-20 סטימולציות ומנוחה, כך מספר פעמים.


עווית שרירי גב תחתון
מקם את האלקטרודות בילטרלית על הקוודרטוס לומבורום ועל השרירים בגלוטאלים הפרוקסימלים. להמשיך כעבודה על שריר מעוצבב נורמאלי.


סקוליוזיס
מקם את האלקטרודות מרחק שלוש אצבעות מעמוד השדרה באזור העקמת (בצד הקמור), האחת מעל והשניה מתחת לזווית הכיפוף. אם הכיפוף מפוצה (צורת S) יש להשתמש בארבע אלקטרודות שתים בכל צד קמור. הפעל זרם חילופין גואה בתדירות 80-100 הרץ, רוחב הפולס msec 150 כששיפוע העלייה מהיר, החל באינטרוולים של 3 שניות (הדלק-הפסק). יש להשתמש בעוצמה המינימאלית שעדיין יוצרת כיווץ שרירים.
יש להדריך את המטופל להשתמש במכשיר מדי לילה למשך 8 שעות ולעקוב אחר השינויים ברנטגן מדי שלושה חודשים.




TENS בשימוש ביתי
פשטותו של מכשיר זה מאפשרת את תפעולו בבית החולה. מומלץ לתת למטופל את המכשיר רק לאחר שהוא הוכיח עצמו בטיפול במסגרת קלינית. המטפל מתאים את הפרמטרים ומשאיר למטופל את האפשרות לשחק עם האמפליטודה (עוצמה) בלבד. יש להדריך את המטופל לא להשתמש באלקטרודות בשום מקום למעט זה שנקבע ע´י המטפל, ולא על אנשים אחרים.
המלצות למטופל:
* אל תסתמך על תדרוך מסוכן המכירות של ה S.N.T או מכל אדם לא מוסמך אחר.
* אל תשתמש במכשיר שלא הוכיח עצמו בקליניקה עוד מקודם.
* הקפד על הפרמטרים ומיקום האלקטרודות כפי שנקבעו ע´י המטפל.

TENS ואקופונקטורה
עד עתה התמקדנו בשימוש הקונוונציונאלי של ה S.N.T. בטיפול זה ראינו, כי הטכניקה מתבססת על סטימולציה חשמלית בתדר גבוה ,בד´כ, בעצבים פריפריים עם מעטפת מיאלין או בעצבים סנסוריים של העור באזור הכאב.
תדירות הפולסים האופטימאלית בטיפולי ה S.N.T נמצאת, על פי רוב הבדיקות הקליניות, בטווח של 50-120 הרץ. תדרים גבוהים מאילו לא הראו שיפור באפקט האנלגטי.

אחד התנאים להצלחת טיפול זה הוא רגישות תקינה באזור הכאב, כלומר תקינות העצבים הסנסורים. שיטה זו יעילה גם בכאבים נוירולוגים על רקע טראומה או דלקת ואפילו בכאבים הנובעים בשל גרורות בעצמות.
ב T.N.S הקשור לאקופונקטורה מנסים להשיג גרייה של עצבי שריר בפולסים חשמליים בתדר של 1-4 הרץ. על מנת להשיג אפקט אנלגטי בשיטה זו יש להביא לכיווץ השריר באזור. אלא שכדי להביא לכיווץ שריר היה צורך להעלות את עוצמת הזרם לערכים גבוהים יותר, כאילו שאדם בעולם המערבי לא יוכל לקבל (המזרחיים ממושמעים יותר...). לכן, מורכב כיום כל פולס כזה מזרם פנימי של 50-120 Hz המאפשר כיווץ השריר ללא העלאת העצמה לדרגה בלתי נסבלת.
בעזרת הסטימולציה של העצבים העבים, מצופי המיאלין, אנו מנסים להשיג הרגעת כאב דרך העצבים הדקים (על פי תיאורית השער).


מיקום האלקטרודות בשימוש על דרמטומים
ראינו כי קיימות גישות רבות באשר לתדירות וזמן טיפול. אך מוסכם כי למיקום האלקטרודה חשיבות רבה בהצלחת הטיפול. במקרים רבים יש לנסות מיקומים שונים עד שמוצאים את היעיל ביותר. ראינו כי ב T.N.S הקונוונציונלי מונחות האלקטרודות, לרוב, מקום הכאב. ניתן גם להניח אלקטרודה אחת על מקום הכאב ואת השנייה על הדרמטום המתאים.
כאשר האלקטרודות לא מונחות באופן סימטרי יש להקפיד שהאלקטרודה האקטיבית, כלומר הקטודה, תונח פרוקסימלית (קרוב) לאלקטרודה הלא אקטיבית - האנודה. בתוך מקום הכאב צריכות להתהוות פראסטזיות (תחושת נימול).
ניתן גם להשתמש בארבע אלקטרודות ולהניח אחת גם בדרמטום שבצד הבריא. שיטה זו יעילה בעיקר בכאבים שבאזורים נרחבים או כאילו המערבים יותר מדרמטום אחד.




תופעות לוואי:
כעקרון לא משמעותיות. אם קיימות אז מקומיות.
במקרים נדירים נמצא אצל נשים שעברו כריתת שד או הקרנות באזור הברכיאל פלקסוס החמרת מצב קיים של בצקות. במקרה זה יש להפסיק את הטיפול S.N.T ולנקוט בשיטת טיפול אחרת.
גירוי עור חשמלי יכול להביא לכוויות. המידה בה יתעורר גירוי עורי תלוי בגודל האלקטרודה ביחס הפוך לעוצמת הזרם שעוברת דרכה לעור. מריחת משחה מתאימה תחת האלקטרודה תקטין סכנת הכוויה. טיפול ב S.N.T דמוי אקופונקטורה שהוא בתדר נמוך מקטינה אף היא מצב זה.
תופעות אלרגיות, אם קיימות, משויכות לא פעם לפלסטר המחזיק את האלקטרודה. במקרה זה יש להחליף את הפלסטר בסוג אחר או לקבע עם תחבושת אלסטית. אלרגיות למשחה נדירות ביותר אך גם כאן ניתן למצוא להן תחליף.

החמרה חולפת
זו תופעה קיימת ב 10% מהמקרים, בעיקר אצל חולים עם מעורבות פסיכוגנית. במידה שהמטופל מציין התכווצויות בזמן הטפול יש להקטין את עוצמת הסטימולציה ולקצר את משך הטיפול בטיפולים הראשונים.


התוויות נגד
1 - אסור לטפל בחולים עם קוצב לב סינכרוני (זה הנשלט ע´י EKG ). בחולים עם קוצב לב אסינכרוני (כאילה שלקוצב יש קצב קבוע שאינו תלוי בפעילות החשמלית של הלב) ניתן לטפל ללא חשש.
2 - לא מומלץ לטפל בחולים עם אי יציבות נפשית או כאילו התלויים באנלגטיקה נרקוטית.
3 - אין מטפלים בנשים בהריון בטרימסטר הראשון.
4 - לא מניחים אלקטרודות במקומות עם מחלת עור.
5 - אין להניח אלקטרודות מעל סינוס קרוטיד.
6 - חשוב לעיין בהתוויות נגד ובמגבלות שפורסמו על ידי היצרן!


הנחיות כלליות לטיפול:
* רצוי שהחולה ימנע מאנלגטיקה מספר שעות לפני הטיפול.
* טיפול ראשון עלול לקחת עד שלוש שעות כדי לקבוע את מיקום האלקטרודה.
* יש להדליק את המכשיר ולהעלות את עצמתו בהדרגה עד לגבול אי הנוחות של המטופל.
* בעקרון התוצאות הטובות ביותר הושגו בעצמה המקסימאלית שהחולה יכול לסבול.
* ניתן לשנות בטיפול השני את טכניקת העבודה ולהשוות בין הטיפולים.
* אם יש תוצאות לאחר שישה טיפולים ניתן לצייד את החולה ב S.N.T לביתו.


אלקטרו-אקופונקטורה - דיקור סיני
מסתבר היום כי אותן נקודות אקופונקטורה אשר התגלו לפני אלפי שנים הן נקודות הנמצאות באזור עור, אשר יחסית לרקמות הסובבות אותו, הוא בעל מוליכות חשמלית גבוהה והתנגדות נמוכה. יש שיטות חשמליות למציאת הנקודות הללו. מכשירים רבים פועלים ע´י החזקת הארקה ביד אחת (של הנבדק) ואת הדטקטור בידי הבודק.
מסתבר שנקודה כמו LI-4 שביד, היא בעלת אפקט גרויי רחב (כ 7 cm). בטיפול חשמלי על פני העור נשתמש באלקטרודה רחבה. אם נחדיר לשם מחט תרד ההתנגדות ואז נשתמש בעוצמה חשמלית נמוכה ובתדירות גבוהה.
במצב מחלה התגלה שההתנגדות החשמלית עולה בנקודות מסוימות. גאלוואני, למשל, התרשם שבמקרה של חתכים בעור הייתה עליה בפוטנציאל החשמלי. הדבר נקרא מינוס - .

קצות הגפיים בגוף האדם הינם בעלי קטבים שליליים המכונים ברפואה הסינית יין ואילו הראש וחלקיו האחוריים של הגוף מאופיינים בקוטביות חיובית - היאנג. על פי התפיסה הסינית, מצבם של כאב אקוטי מאופיינים ככאבי ´עודף´ ומטופלים בזרם חשמלי בעל תדירות גבוהה שהוא בעל איכות ´מפזרת צ´י´. מצבים כרוניים מאופיינים בד´כ כמצב ´חסר´.
והטיפול יהיה בעזרת זרם חשמלי בעל תדירות נמוכה שיש לה אפקט ´מחזקת צ´י´.
סטימולציה תוך חיזוק משיגים בתדירות נמוכה: 2-10 Hz. סדציה ופיזור משיגים בעזרת תדירות גבוהה: עד Hz1000 .

באדם מסוג ´חסר´ נשאיר את המכשיר לזמן קצר ובעוצמה, שכן זמן ממושך מחליש. אצל אדם מסוג ´עודף´ ניתן לטפל זמן ממושך יותר.

נשתמש בקוטב השלילי במקרי כאבים כרוניים קשים. במקרים של כאבים כרונים קלים ניתן להשתמש בקוטב החיובי. רצוי להימנע ממחטים העשויות ממתכות רכות כמו כסף, היות והן עוברות תהליך אלקטרוליזה מהיר בגוף ויכולות לעורר תהליכים טוקסיים במקרים מסוימים. כן, מומלץ להשתמש במחטים חד פעמיות. במקרה של מחזור מחטים, יש לקחת בחשבון שעם הזמן המחטים נחלשות באופן מכני וסיכוי השבירה שלהן עולה. קצב הבלאי של זו באנודה חזק יותר. מחטים מפלדת אל חלד, שהן גם המצויות בשימוש חד פעמי, הן המומלצות ביותר. כן, מומלץ להשתמש במחטים בעלות קוטר רחב (5 ביפאני או 23 בסיני).


 KWD-80811 - Electroacupuncture
APD הוא הכפתור המציין Acupuncture Point Detector. הסקלה שלו מ 1 עד 10 והוא מעלה ומוריד את רגישות הדטקטור לנקודה הנבדקת. בד´כ פותחים את הכפתור למקסימום כשמחפשים את הנקודה ומקטינים את העצמה עד שמאתרים את הנקודה המדויקת ביותר. צפצוף והבהוב הנקודה בתדירות גבוהה יותר מסמנת את מוקד החיפוש.
החיפוש מתבצע באופן הבא: במכשירים מסוימים המטופל מתבקש להחזיק בידו את הארקה והמטפל מחפש בעדינות עם הדטקטור את נקודות הטצובו. יש לזכור כי הדטקטור מגיב לא רק לנקודות אקופונקטורה קלאסיות בלבד אלא גם לנקודות שעברו מיקרוטראומה. על כן, נמנע מללחוץ במשך זמן ממושך על אותו מקום, באשר אנו יוצרים מיקרוטראומה שמגיבה במהירות למקום הרגישות.
לדעתי המכשיר אינו אמין ויעיל, וחשוב להסתמך על חושינו והידע של המטפל. עם זאת, במקרים שונים הוא מאמת מיקומים עדינים ביותר כמו באזור האוזן, ויתכן שלכך הוא יעיל יותר.

שני כפתורים נוספים מווסתים את תדירות וצורת הגלים פר שניה. זה מה שקובע אם הטיפול יהיה מחזק או מפזר צ´י. הכפתור הראשון נקרא F - 1 ( מלשון frequency = תדירות) והשני F - 2 to 5. יחד עם כפתורי ה W.R.S הם שולטים על תדירות הגל וצורתו. כל כפתור מכוונן מ 0 עד 10 .

למכשיר יש ארבע יציאות המעבירות זרם למחטים באמצעות כבלים. הכפתורים השולטים על כל יציאה מצביעים על עוצמת הזרם. ראשית אנו מחדירים את המחטים למטופל ומוצאים צ´י בשיטה ידנית. לאחר אנו מחברים את הכבלים כאשר העצמה היא על אפס. לאחר כיוונון התדירות אנו מגבירים את העצמה בהדרגה עד לסף הסיבולת של המטופל. באופן זה ניתן לחבר עד ארבע מחטים.
יש לדאוג מלכתחילה לסימון התופסן (אליגטור) החיובי והשלילי. במקומות רבים האדום הוא החיובי והשחור שלילי. כאשר אין הם מסומנים כך ניתן לגלות זאת בעזרת דטקטור חשמלי (VOM) או לחילופין, סימון האלקטרודה המכאיבה כשלילית. כווון כפתור ה APD יקבע את העצמה.

המכשיר יכול לייצר 5 צורות גל: רציף, לא רציף, דחוס, גלי ומקוטע. התדירות הבסיסית של הדחף (impulse ) של גל בסיסי הוא 1HZ - 100HZ ורוחב הגל שלו 0.5ms .
בזרם ישיר רציף הסטימולציה נעשית ללא ואריאציות ברמת וולטאז´ אחת.
בצורת זרם משתנה (מתחלפת) יש התחלפות בין הקוטב החיובי לשלילי לאורך ציר הזמן. צורת הגל הטיפוסית לזרם משתנה הוא גל מרובע עם דופק שלילי חד.
סוג של זרם משתנה הוא ה Dense - Disperse Mode. זהו גל ביפאזי של 100 מחזורים בשנייה. שיטה זו מונעת פשרות של אקומודציה ודסנסיטיזציה של העצבים הסנסורים באזור והינה יעילה מאוד.


1 - גל בסיסי - Waveform of the basic wave
מאפיינים: תדירות ועוצמה (וולטאז´) נמוכים.

2 - גל רציף - Continuous wave
טווח תדירות (1±0.5) Hz - (100±10) Hz
המשרעת (amplitude) הרחבה ביותר במצב Ω500 על 40V±10V .

3 - גל דחוס - Compressional wave
גל דחוס וגל מרווח המופיע לסירוגין מדי (10±1) עד (50±10) פעמים לדקה.
המשרעת (amplitude) הרחבה ביותר במצב Ω500 על 40V±10V .

4 - גל מקוטע - Discontinuous wave
שינוי בתדירות של (10±3) עד (50±10) פעמים לדקה.
המשרעת (amplitude) הרחבה ביותר במצב Ω500 על 40V±10V .

5 - גל תנודתי - Fluctuation wave
גל בסיסי בו המשרעת בעלת מאפיין משולש, כלומר עליה בחצי הראשון וצניחה בחצי השני של אורך הגל. שינוי בתדירות של (10±3) עד (50±10) פעמים לדקה.
המשרעת (amplitude) במצב Ω500 היא יותר רחבה מ 5V-30V .

6 - גל עם הפסקות לסירוגין - Start / stop wave
עליית הפולס בחצי הראשון ללא המשך בחצי השני של המחזור. שינוי בתדירות של (10±3) עד (50±10) פעמים לדקה.
המשרעת (amplitude) במצב Ω500 היא יותר רחבה מ 5V-20V .



הטיפול בצורות הגל השונות, על פי המלצות היצרן, מסוכם להלן:
לשיכוך כאבים - אנלגזיה: להשתמש בגל רציף Continuous Wave , או Dense-Disperse wave , עדיף בשילוב מגנטים.
לשיפור זרימת דם: Dense-Disperse wave
לשיפור ספיגת נוזלים מרקמות: לפזר ולשלב Start-stop waves .
לחיזוק שרירים ועצבים: Intermittent, Start-stop , Ripple ו/או Disperse waves.
לחיזוק רקמות קולגן: Disperse wave .
עם זאת, חשוב להקפיד על הכללים שתוארו לעיל באשר לחיזוק או פיזור.


כללי זהירות: 
1 - יש לקרוא את הוראות ההפעלה לפני השימוש במכשיר. יש לוודא שכל החיבורים קיימים ושבמכשיר קיימות סוללות פעילות 9V . כל הכפתורים צריכים להיות על 0 (סגורים) לפני תחילת השימוש על המטופל.
2 - יש להיזהר ממגע בין האלקטרודה החיובית לשלילית בזמן שימוש. אין להשתמש במכשיר על אזורים פצועים, צלקות טריות, עור דלקתי או במטופלים הנושאים מכשור אלקטרוני (כמו קוצב לב).
3 - יש להשתמש באלקטרודות באותו צד של הגוף (ולא משני צידיו בו זמנית). ניתן להצמיד אותן על היד והרגל של אותו צד אך לא בהצלבה, וזאת כדי למנוע מעבר חשמלי דרך הלב.
4 - חמש החלונות על המכשיר מכוונות לצורת הגל. כל חלון מתייחס לאחד מכפתורי W.R.S .
5 - בכל פעם שמד הזמן (timer) מגיע לנקודת האיפוס, יש לאפס את כל הכפתורים מחדש. יש לבצע את ההתאמות רק כאשר המנורה מהבהבת והיציאות זמינות.
7 - יש לשמור על ניקיון האלקטרודות הדביקות. לאחר השימוש יש להחזיר אותן למצבן הקודם ולשמור בשקית אטומה הנושאת את שם המטופל. כל מדבקה תשמש מטופל אחד בלבד.
8 - יש להקפיד על ניקיון עור המטופל לפני ובסוף הטיפול. הניקיון יכול להתבצע באמצעות ניגוב העור עם תמיסת סליין.
9 - כפתור הסוללה BATT שבפינה הימנית של המכשיר משמש רק כדי לבדוק את עוצמת המטען בסוללות.

הוראות שימוש:
1 - יש להכניס את הסוללות לחלל המתאים של המכשיר וללחוץ על כפתור ה POWER . אור הנורה יצביע על זמינות מטען חשמלי מצד הסוללות.
2 - לפני כל הפעלה יש לוודא שכל הכפתורים מאופסים על 0 (על ידי סיבוב הכפתורים נגד כיוון השעון). יש לבחור את צורת הגל המתאימה דרך האחד מחמשת הכפתורים של W.R.S ואת משך זמן הטיפול.
3 - לחבר את האלקטרודות היוצאות אל אזור הנקודות הנבחרות לפי סוג הטיפול המומלץ. האלקטרודות מחוברות למחטים או במדבקות ישירות לעור. ניתן להיעזר בהצמדתן באמצעות פלסתר מתאים.
4 - לוודא שהמכשיר במצב עבודה, כלומר שנורת ה power דולקת. כאשר המכשיר בפעולה גם מנורת התדירות תהבהב.
5 - יש להגביר את כפתורי העוצמה על ידי סיבובם עם כיוון השעון לרמה המותאמת לתחושת המטופל ולנוחותו.
6 - עם הסיום, יש לסגור את כל הכפתורים ורק אח´כ להסיר את האלקטרודות. לוודא שהמכשיר כובה.

הוראות לאיתור נקודות:
1 - כאשר מחפשים אחר נקודה רגישה יש לוודא שמד הזמן מאופס ושחוט הדטקטור מחובר ל Detection outlet .
2 - לאחר החיבור יש לעבור עם ´עט החיישן´ על הנקודות שמנסים לאתר. יש להפעיל את הכפתור APD נגד כיוון השעון ובהדרגה עד שהמכשיר מפסיק להשמיע צפצוף או הבהובים. בשלב זה יש לחפש אחר הנקודה הרגישה ביותר שבה הצליל והאור מופיעים.
3 - כאשר עור הנבדק לח מדי הדטקטור יצפצף ללא קשר למיקום נקודה מתאימה. אם הצליל והאור מופיעים רק לאחר שכפתור ה APD מעל 7.5 , סימן שהעור יבש מידי ויש ללחלח אותו מעט על מנת לבצע את הבדיקה.
4 - עוצמת התגובה לנקודה משתנה לפי גיל, מין, סוג עור, עונת שנה ומזג אויר. לכן יש לאפס אותו בכל תחילת שימוש מחדש.
5 - לאחר סיום השימוש יש להחזיר את כל כפתורי המכשיר למצב 0 .



למידע נוסף באנגלית על מכשור לאלקטרו-אקופונקטורה יש ללחוץ כאן

למידע נוסף:
למידע אודות מסלול לימודי דיקור סיני בתמורות
למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית בתמורות
למידע אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות



חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.