אתיקה ומשפט בעולם הרפואה הסינית, השיאצו והטווינא

רפואה סינית, שיאצו וטווינה מנקודת מבט אתית ומשפטית

תוכן המאמר:

חוק העיסוק - למי מותר להשתמש בכינוי ´עוסק ברפואה´ על פי חוקי מדינת ישראל?

זכויות הילד - מהי התעללות? מהו פרופיל המתעללים? מתי נחשוד בהתעללות? כיצד צריך להגיב מטפל כאשר הוא חושד שילד עובר התעללות? מה חובת הדיווח שלו? מה קורה כאשר אחד ההורים לא מסכים לטיפול ברפואה משלימה?

אלימות במשפחה - מתי חלה חובת דיווח של מטפל על חשד בפגיעה במבוגר/ת? מה עלינו לעשות אם אנחנו חושדים שמטופלת עוברת פגיעה אלימה על ידי בעלה?

זכויות החולה - האם מותר לי לנסות הפלה בשיטות של רפואה משלימה? אילו פרטים מותר לנו לחשוף על מחלת המטופל ובאילו מצבים? באילו נסיבות אפשר לקיים יחסי מין עם מי שהיה/תה מטופל/ת שלך?

רשלנות רפואית - באילו מקרים חלה רשלנות רפואית? מתי טעות במתן טיפול היא רשלנות רפואית?

חוק העיסוק

למי מותר להשתמש בכינוי ´עוסק ברפואה´ על פי חוקי מדינת ישראל?
בחוק ייחוד העיסוק ברפואה (לפי חוקי תשמ´ז 1987 ): לא ישתמש אדם בכינוי ´רופא´, ´עוסק ברפואה´, ´מנתח´ או בכינוי דומה, במלים או באותיות, המרמז שיש לו כשירות ברפואה, אלא אם הוא רופא מורשה.
ומיהו רופא מורשה? מי שיש לו רשיון של משרד הבריאות לעסוק ברפואה.

חזרה לתוכן המאמר

זכויות הילד

מה נחשב להתעללות בילד? 
התעללות בילדים מוגדרת כהתעללות פיזית, התעללות מינית, הזנחה או התעללות רגשית. התעללות פיזית מוגדרת כפגיעה חמורה או מתמשכת בילד באמצעות מכשיר או חלק מגופו של התוקף. התעללות מינית מתבצעת תוך שימוש בכוח, כפייה, איום, פיתוי או ניצול סמכותו ומרותו של המבוגר. הפגיעה עשויה לכלול אונס, מעשה מגונה, אוננות, חיבוק, ליטוף ונישוק בעלי אופי מיני וכן שימוש בילד לצורך פורנוגרפיה או זנות.
הזנחה היא מחדל מכוון או פעולה מתמשכת פסיבית או אקטיבית, שנועדה למנוע מהילד הזנה, טיפול רפואי, טיפול מונע, תנאי אקלים סבירים, תנועה חופשית או גירויים סביבתיים.
התעללות נפשית או רגשית היא הרס שיטתי של יכולת הילד לפתח מסוגלות רגשית או לפעול כשורה בהקשרים אישיים וחברתיים. תוצאות התעללות מסוג זה יכולה להתבטא בחרדות, בהסתגרות, ביכולת מילולית ורגשית מוגבלת ובהתפתחות לקויה. זוהי ההתעללות הקשה ביותר להגדרה, והיא יכולה להיכלל גם תחת ההגדרות של: פציעה נפשית, חסך נפשי, תקיפה רגשית ועוד.
מקור: אתר משטרת ישראל

מהו פרופיל המתעללים? 
בין המתעללים בילדים ניתן למצוא הורים או בני משפחה, שבדרך כלל, אינם מוגדרים כחולי נפש ואינם מוגדרים כמי שאינם אחראים למעשיהם. לרוב מדובר באנשים עם אישיות חלשה, שהתנהגותם יכולה להחריף על רקע בעיות ומשברים שונים.
בין המאפיינים של המתעללים ניתן למצוא: אנשים שהיו קורבנות להתעללות בילדותם; אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, אנשים הרואים את הילד כ´רע´, ´מושחת´ או ´אינו ניתן לשליטה´, אנשים מבודדים חברתית, אנשים אימפולסיביים ו/או מהירי חמה, המתקשים להשתלט על רגשותיהם, אנשים הסבורים שהילד צריך לשרת ולספק את צורכיהם שלהם, אנשים הסובלים מאישיות חלשה ומצורך להפגין כוח ושליטה.

מה נכון לגבי טווח הגילאים של הקורבנות? 
טווח הגילאים של הנפגעים מהתעללות לסוגיה נע בין גיל הינקות (גיל 0) לבין גיל הבגרות.
ההתעללות הפיזית פוחתת ככל שהילד גדול יותר, והיא נפוצה פחות בילדים שגילם מעל 14.
ההתעללות המינית נפוצה יותר בילדים בגילאי 14-9. הזנחה נפוצה יותר מגיל הינקות ועד גיל 5.
הקבוצה הגדולה ביותר של ילדים שנפגעים מהתעללות לסוגיה היא של הילדים בגילאי 10-3.

מתי נחשוד בהתעללות בילד?
קשה לעתים לזהות סימני התעללות. לכן חשוב להקשיב לילד. לעתים הילד מדמיין אך לא אחת הוא מספר עובדות. הילד מתקשה להתלונן ישירות על התעללות ולכן, לפעמים, נעזר ברמזים המעידים על קשייו. למשל: אני רוצה להשאר בבית הספר´ או ´אני מכיר ילדה שיש לה בעיה בבית´. שיחה רגישה עם הילד תאפשר לו לפתוח את הלב.
לעתים הסימנים בעלי אופי פיזי והם משאירים פגיעות וסימנים הנראים לעין. חבורות - בעיקר בקבוצות, בשלבי ריפוי שונים, או חבורה בעלת צורה המלמדת על גורם הפגיעה (כמו כף היד, אבזם חגורה או כוויה מנוזל חם או סיגריה), פנסי עיניים או אף שבור, סימני נשיכה חוזרים ונשנים בעלי גודל פה מבוגר, סדקים או שברים ישנים.
יש לזכור, כי חלק מהסימנים שצויינו לעיל כ´סימני אזהרה´ עשויים להיות תוצאה של תאונה או תוצאה של פגיעה מקרית ולא מכוונת. צריך לחשוד כאשר הילד נותן הסבר לא הגיוני או נמנע מלהסביר את הפגיעה. ועם זאת, לעתים הסימנים נותרים מוסתרים.

אילו סימנים מאפיינים, יותר מכל, התנהגות של ילד בסיכון להתעללות? 
כאשר ילד עובר התעללות מופיעים שינויי התנהגות שלא אפיינו אותו קודם. ילד שתמיד היה שובב ומופיעים קשיי משמעת יכולים להיחשב למהלך נורמאלי של הפרעת קשב והיפראקטיביות. לעומת זאת, ילד שמתחיל להפגין חשש שלא היה לו קודם ממבוגרים, או שמגלה בעיות משמעת, תוקפנות או אלימות שלא איפיינו אותו קודם, או מתכנס בעצמו, יכול לעורר חשד להתעללות. תועפות של ביגוד לא תואם יכולים לכוון לנסיון הסתרת הפגיעות על ידי המבוגר. דיבורים על התאבדות, דיבורים מיניים שלא הולמים את הגיל או תלונות פסיכוסומטיות שונות יכולות לכוון למצוקה כלשהי, אם כי לא בהכרח להתעללות בילד.

כיצד צריך להגיב מטפל כאשר הוא חושד שילד עובר התעללות? 
מטפל אינו מוסמך לבצע תחקיר משל עצמו במטופל, גם אם כוונותיו טובות. תפקיד המטפל להעביר את המידע לגורם רשמי כמו פקיד סעד או משטרה. עם זאת, כאשר ילד מנסה לספר משהו למטפל אין לחסום אותו או לבטל את דבריו. כמו כן, חשוב להימנע מהפגנת בהלה או זעזוע. פשוט להקשיב ולשדר שאנו מעריכים את העובדה שהוא ספר לנו. לשבח אותו עד כמה הוא היה אמיץ בלשתף אדם אחר בחוויה ולהמשיך את הטיפול ברגיעה עד להזדמנות בה ניתן להעביר את המידע לעובד סוציאלי וכו´. בכל מקרה של ספק מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בנושא.

מהי חובת הדיווח? מה אומר החוק לגבי פגיעה בקטינים? 
בשנת 1989 התקבל בכנסת התיקון לחוק העונשין, בנושא פגיעה והתעללות בקטינים ובחסרי ישע (תיקון מס´ 26).
ההורה של ילד, או אדם אחר האחראי על ילד, חייב לדאוג לבריאותו, לספק את צרכיו ולמנוע פגיעה והתעללות בו. הורה או אחראי על הילד שלא מנע התעללות בילד – התנהגותו עלולה להיחשב עבירה פלילית.
על כל אדם מוטלת חובת דיווח לפקיד הסעד או למשטרה, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר לחשוב שהאחראים על הילד מתעללים בו. מי שיודע על התעללות בילדים ולא מדווח – עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש מאסר.
כאמור, כל אדם, וכל עובד חינוך בכלל זה,שיש לו יסוד סביר לחשוב שאחראי על ילד התעלל בו, חייב, על פי החוק, לדווח על כך לפקיד סעד או למשטרה. ´פקיד סעד´ הוא עובד סוציאלי, המופקד על נושא זה, וניתן למצוא אותו בכל מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות.
חשוב לזכור, כי דיווח לפקיד סעד או למשטרה איננו בגדר הטלת אשם או קביעה נחרצת, אלא בקשה לבדיקה מקצועית. המדווח על התעללות איננו נדרש להוכיח התעללות. כל מי שמדווח כנדרש בחוק ובתום לב, החוק מגן עליו מפני כל תביעה פלילית או תביעה אזרחית נגדו.

לאילו גורמים רשמיים יש לדווח במקרה של חשד להתעללות בילד? 
על פי החוק יש לדווח למשטרה או לפקיד סעד – עובד סוציאלי. עם זאת, בשל היעדר דיווח מספיק ובעיקר משום שנדרש גוף מקצועי שיסייע לגופו של עניין, קיימים ארגונים ועמותות המטפלים בהיבטים ספציפים של כל בעיה. בניהם ניתן למצוא את ההמועצה הלאומית לשלום הילד, אל´י (האגודה להגנת הילד), הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, התחנות לבריאות הנפש של משרד הבריאות וקופות החולים, המרכזים לסיוע לנפגעות אונס, שפ´י (השירות הפסיכולוגי-ייעוצי), באמצעות היועצות בבתי הספר ומיט´ל (המרכז הישראלי לטיפול בפגיעות מיניות בילדים).

אם גרושה פנתה אליך בבקשה לטפל בבנה הקטן. מותר לך לטפל בילד אם – 
חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה, בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו. מכאן שבמקרה של הבאת ילד לטיפול על ידי הורים לא פרודים או גרושים, מספיקה הסכמת הורה אחד בלבד לטיפול.
אך מה קורה כאשר ההורים חיים בנפרד?
בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו. לעניין זה מוגדר גם הטיפול הסטנדרטי, כלומר טיפול בדלקת אזניים או בעיה נשימתית דחופה. אך לטיפולים לא סטנדרטים כמו ניתוח או טיפול נפשי מתמשך או טיפול ברפואה משלימה, חובה על שני ההורים להביע הסכמתם.
מקור: חזקת ההסכמה של ההורה השני לטיפול [סעיף 2, עמ´ 6]
למידע נוסף בנושא זה


חזרה לתוכן המאמר

אלימות במשפחה

מתי חלה חובת דיווח של גורם רפואי על אלימות כנגד מבוגר (אישה או קשיש) בתוך המשפחה? 
הצעת החוק של חה´כ יעל דיין, זהבה גלאון ואחרים: הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת דווח על אלימות נגד בני זוג ) התשנ´ט – 1999, נועדה לתקן את המצב החוקי הקיים ולהטיל את חובת הדיווח הקיימת לגבי תקיפה או התעללות בקטין או חסר ישע גם על מקרים של אלימות בין בני זוג. מטרת מסמך זה היא לסקור את המצב החוקי הקיים בארץ לגבי חובת דווח על אלימות בין בני זוג ולבדוק דוגמאות של חקיקה מקבילה בעולם.

יתרה מכך, במקרה בו אשה מגיעה לבית חולים שלא בעקבות אלימות ומתעורר חשד לאלימות בין בני הזוג יש איסור על דווח ללא הסכמתה, כיון שחלה על מידע זה חובת סודיות, על פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ´א -1981. אומנם קיימת בחוק הגנת הפרטיות הגנה מפני תביעה פלילית או אזרחית למי שמפר את חובת הסודיות ומתלונן על אלימות כלפי אישה אף שלא בהסכמתה, אך עדיין סעיף זה אינו מהווה חובת דווח על אלימות בין בני זוג. ההגנה מפני תביעה אזרחית או פלילית על פי חוק הגנת הפרטיות תקפה במקרים ´שבהן היה על פוגע בפרטיות חובה חוקית, מוסרית חברתית או מקצועית לעשותה´ או בנסיבות שבהן יש חשש ממשי לחייה או לשלומה של המטופלת.
לסיכום: אם החשד הוא לאלימות בין בני זוג, כל אדם רשאי לדווח, אבל אין חובת דיווח על פי חוק. אם החשד הוא לפגיעה בקטין, כל אדם חייב לדווח.
קיימת חובת דיווח של בתי חולים, על כל חשש שמתעורר, כי אדם המגיע לקבל טיפול רפואי בבית חולים היה מעורב במעשה אלימות.
מקור: חוק הגנת הפרטיות, התשמ´א – 1981 , סעיף 18


על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, במקרה של חשד לאלימות של בעל כנגד אישתו – 
בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ´א-1991(1), אחרי סעיף 11 נאמר כי רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה-רפואי, עורך דין, איש דת או טוען רבני, שעקב טיפול או ייעוץ שנתן לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עברה באותו אדם (בסעיף זה - המטופל) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל.


נתקלת כמטפל/ת באפשרות שמטופלת שלך עוברת פגיעה אלימה על ידי בעלה. מה עליך לעשות? 
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ´א-1991(1), אחרי סעיף 11 אומר כי כל מטפל שנותן לאדם ייעוץ במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו ויש לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עברה באותו אדם (בסעיף זה – המטופל/ת) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, עליו ליידע את המטופ/ת אפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, ולתת לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל.
כמו כן על המטפל למלא טופס יידוע על אפשרויות סיוע בנושא האלימות במשפחה.

ביום___________ יידעתי את מר/גב´____________ על כך שבאפשרותו/ה לפנות לתחנת המשטרה, למחלקה לשירותים חברתיים ולמרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, ונתתי לו/לה כתובות ומספרי טלפון ליצירת קשר עם גורמי הטיפול האמורים. 
מקור: חוק מניעת אלימות במשפחה 


חזרה לתוכן המאמר

זכויות החולה

מה נכון לגבי חוק זכויות החולה? 
תיקו הרפואי של המטופל שייך לו ולא למטפל. לכן, זכאי המטופל לבקש עותק של התיק עם או ללא קשר להפסקת טיפול או מעבר למטפל אחר. יצוין כי בתי חולים שונים נוהגים לבקש תשלום עבור צילום התיק.
לפי חוק זכויות החולה, 1996 - התשנ´ו , מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו. מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לענין הטיפול בו. והיה אם עבר מטופל ממטפל אחד לאחר או ממוסד רפואי אחד לאחר יהיה זכאי לשיתוף פעולה של המטפלים והמוסדות הרפואיים הקשורים לטיפול הרפואי בו.
כמו כן, לכל מטופל יש את הזכות לקבל את זהות ותפקידו של האדם המטפל בו. מי שעובד עם המטופל ישמור על כבודו ופרטיותו.
מקור: חוק זכויות החולה התשנ´ו 1996
חוק זכויות החולה התשנ´ו 1996


מתי מותר לחשוף פרטים על מחלת המטופל? 
חוק שמירת סודיות רפואית חל על כל מטפל או עובד מוסד רפואי. מסירת מידע רפואי לאחר מתאפשרת רק לאחר שהמטופל נתן הסכמתו למסירת המידע הרפואי. במקרים חריגים, מאפשרת וועדת האתיקה של בית חולים להעביר מידע ללא ידיעת המטופל. עם זאת, העברת מידע רפואי ללא אזכור פרטים מזהים של המטופל והימנעות מחשיפותו אפשרית למטרות פרסום מדעי מקצועי.
מקור: חוק זכויות החולה התשנ´ו 1996
חוק זכויות החולה התשנ´ו 1996


אישה פנתה לטיפולך בבקשה לבצע הפלה באמצעים ´טבעיים´. הבהרת למטופלת שאין ביטחון שההפלה תצליח אך היא מתעקשת ומצהירה, שאם זה לא יצליח אז ממילה היא תעבור הפלה במסגרת ממוסדת. מהם צעדיך? 
על פי חוקי מדינת ישראל, ישנן מספר סיבות שבעטין ניתן לבצע הפסקת הריון (הפלה מלאכותית) בצורה חוקית. הסיבות המוכרות בחוק הן:
א - האשה היא למטה מגיל 18 או מלאו לה 40 שנה.
ב - ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי (אונס או גילוי עריות) או שהוא מחוץ לנישואין.
ג - הוולד עלול להיות בעל מום רפואי או נפשי.
ד - המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי.
החוק מגדיר כי הפסקת הריון חייבת להיות לאחר ´הסכמה מודעת´ של האשה (בלבד) להפסקת הריון. ההסכמה חייבת להיות בכתב, לאחר שהוסברו לה הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בהפסקת ההריון. אישה או נערה שנכנסו להריון מחוץ לנישואין, יכולות לקבל אישור לעבור הפסקת הריון גם ללא ידעת ההורה או האפוטרופוס (במידה ואין הורה מתפקד).
הפסקת הריון תבוצע בבית חולים שהוסמך לכך על-ידי משרד הבריאות. ניתן לבצע הפסקות הריון גם במרכזים פרטיים למחצה, כל עוד מדובר בהריון עד שבוע 24 ,, אך גם חובה לעבור ועדה של משרד הבריאות בטרם אושרה הפסקת ההריון.

מקור: סעיפים 312-321 לחוק העונשין, תשל´ז-1977, ובתקנות העונשין (הפסקת היריון), תשל´ח–1978.


מטפל ברפואה סינית עברה הכשרה במקצוע טיפולי אחר. על פי קוד האתיקה למטפלים ברפואה סינית (שנקבע על ידי איגוד המטפלים לרפואה סינית) מטופל שפנה אל המטפל יקבל טיפול משולב רק אם – 
לפי סעיף 1.2 קבלת מטופל סעיף קטן ו, ו) אם המטפל קיבל הכשרה ותעודה במקצוע טיפולי אחר, הוא רשאי לשלב טיפולים אחרים רק לאחר הסבר והסכמתו של המטופל, ולפי כללי המקצוע הנוסף.
קוד האתיקה למטפלים ברפואה סינית מטעם האגודה


על פי קוד האתיקה למטפלים ברפואה סינית (שנקבע על ידי איגוד המטפלים לרפואה סינית) קיום יחסי מין בין מטפלת למטופל מתאפשר רק -
התנהגות זו נחשבת ללא חוקית על פי הגדרות החוק במדינת ישראל ובמדינות נוספות. קוד האתיקה של האיגוד לרפואה סינית מסייג זאת בהפרש של לפחות שלושה חודשים מעת סיום הטיפול האחרון.
למידע נוסף וכן: Acupuncture Risk Management, CMS Press, Kailin, 1997 page 122


חזרה לתוכן המאמר

רשלנות רפואית

במהלך טיפול בדיקור נפגע עצב בזרועו של מטופל. הכאב גרם להחמרת הכאבים שסבל ולהגבלה מתמשכת. באילו מקרים חלה רשלנות רפואית? 
מה היא רשלנות רפואית? שעוולת הרשלנות מתגבשת בהתקיימם של כל אחד מארבעה התנאים הבאים:
א - קיימת חובת זהירות
ב - חובה זו מופרת
ג - נגרם נזק
ד - מתקיים קשר סיבתי בין הנזק להפרת חובת הזהירות.
באופן הכללי ביותר ניתן לומר שעצם קיומם של יחסי רופא-חולה או מטפל – מטופל מטילים על המטפל את החובה לנהוג על פי סטנדרט התנהגות מסויים. הוא סטנדרט הזהירות של ה´מטפל הסביר´.
בספרו עב הכרס של השופט אזר על הרשלנות הרפואית מגדיר אותה השופט במילים אלה: ´הרשלנות הרפואית פרושה מתן שרות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו.´ (שם ע.219.) הקביעה מי הוא הרופא הסביר וכיצד עליו לנהוג לעולם מסורה בידיו של בית המשפט.
מקור: סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין, עוולת הרשלנות.


מתי טעות במתן טיפול היא רשלנות רפואית? 
בפסקי דין רבים מדגיש בית המשפט כי:
- לא כל טעות היא רשלנות
- העובדה שהטיפול הרפואי גרם לנזק אינה כשלעצמה מקימה חזקה של רשלנות.
- רשלנות הינה התנהגות, במעשה או במחדל, שאינה הולמת את התנהגותו של הרופא הסביר.
השאלה מי הוא ה´רופא הסביר´ או ´המטפל הסביר´ , וכן שני המרכיבים הנוספים של עוולת הרשלנות: גרימת הנזק והקשר הסיבתי שבין הנזק למעשה הרשלנות, הם הקובעים אם חלה רשלנות רפואית.


חזרה לתוכן המאמרקישורים
יחסי מטפל מטופל
הגדרת גבולות של מטפלים בשיאצו
דרכי מניעה מנזקים רפואיים ומשפטיים לאור הרשעתו של מטפל הומאופט


למידע נוסף:
למידע אודות מסלול לימודי רפואה משלימה בתמורות
למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית בתמורות


חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.