הרפואה הטבעית - מהי?

הרפואה הטבעית – מהי?

מה היא רפואה טבעית? מדברים עליה, מזכירים אותה בהקשר של תורות ריפוי שונות (סינית, צמחים, נטורופתיה ועוד), הכניסו אותה לפרסומות, מדברים עליה כבר בבתי החולים, אך האם מישהו ניסה להגדירה, ובעיקר, להסביר במה היא שונה מרפואה שאינה טבעית (להלן: מערבית)?

כאשר אני שואל מטופלים, מטפלים, רופאים וכו´ מה ההבדל בין רפואה טבעית לרפואה אחרת אני מקבל תשובות שונות אשר אינן נוגעות במהות ההבדל. אנסה, במאמר קצר זה, לעמוד על ההבדלים שבין שתי הגישות, בכדי ליצור הבנה, ובעקבות כך בחירה שונה במקרים הבאים בהם נזדקק למזור לכאבינו.

אחת התשובות, ולמעשה, צורת החשיבה הנפוצה ביותר היא שהרפואה הטבעית משתמשת בחומרים מן הטבע בלבד, ואינה משתמשת בחומרים מסונתזים ממעבדות, לעומת הרפואה המערבית. למעשה אין זה כך, ובוודאי שלא כאן נעוץ ההבדל. מרבית התרופות הקיימות ברפואה המערבית מקורן בחומר טבעי לחלוטין (הדוגמה הנפוצה ביותר היא האנטיביוטיקה). האם שימוש בתרופות אשר נוצרו במיצוי טבעי יהפכו את הרפואה המערבית לרפואה טבעית? לעניות דעתי התשובה היא לא. ועדיין נותרה שאלה: האם שימוש באנטיביוטיקה שמקורה בצמח עדיפה על אנטיביוטיקה מסונתזת? לפי דעתי ההיפך הוא הנכון במקרה זה. בצמחים ישנם מינונים פעילים של חומרים הורמונאליים, אנטיביוטיים ועוד, אשר לא בודדו ונמדדו. פורמולת צמחים מערבית עלולה להכיל אלפי חומרים אשר אין לנו דרך לדעת את השפעותיהם המלאות על גוף האדם. לעיתים קרובות הם ניתנים במינונים גבוהים ביותר ללא השגחה כלל. ובכל מקרה, שימוש בחומרים טבעיים אינו תנאי לרפואה טבעית.

תשובה נוספת הנחשבת להבדל מהותי בין הרפואה הטבעית לרפואה המערבית היא שרפואה טבעית מתייחסת לאדם כשלם ולא לסימפטום ספציפי. אין ספק כי הגדרה זו מאוד מחמיאה למטפלים, אך גם אם היא נכונה, היא אינה מגדירה את השוני האמיתי בין רפואה טבעית ורפואה שאינה כזאת. הספקתי לפגוש רופאים קונבנציונאליים אשר מתבוננים על האדם כשלם, ומטפלים אלטרנטיביים אשר רואים רק את הסימפטום. נוסף לכך יש ברפואה הסינית, לדוגמה, כתבים על מחלות ספציפיות כגון סרטן, סוכרת ועוד. האבחון מחולק, אמנם, לתתי אבחנות ומכאן נגזר גם טיפול שונה, אך אין רע בהתייחסות למחלה כמכלול סימפטומים.

נהוג לחשוב כי הרפואה הקונבנציונאלית ניתנת להוכחה מדעית ואילו הרפואות הטבעיות פועלות על בסיס אמונה. נכון שיש קושי רב בביצוע ניסויים אשר יוכיחו את אמיתות הרפואה הסינית וההומיאופתיה, בעיקר בשל השוני בתפיסה בין שתי הגישות, אך לפחות במקרה של הרפואה הסינית, נעשו ניסויים רבים אשר הוכיחו, מעבר לכל ספק, את יעילותן של נקודות ספציפיות בבעיות, כגון-כאבי ראש, עקרות ואימפוטנציה, בחילות, כאבי גב ועוד. בהומיאופתיה המחקרים פחות חד משמעיים. אך לי לא ידוע על מחקר הבודק את אמיתות התיאוריה (כנ´ל גם ברפואה הסינית), אלא רק תרופה מול סימפטום. מחקרים שכאלו יתאימו לרפואה מערבית אך לא לרפואה טבעית. יש לציין, שוב, כי אכן קיים קושי בביצוע ניסויים ברפואה טבעית, בעיקר בשל התפיסה ההוליסטית אשר מקשה על בידוד השפעה של מרכיב אחד, אך יש לקוות שנראה עוד ועוד ניסויים כאלו.

אם כן, מה היא התשובה? ובמה תלוי ההבדל בין הרפואות השונות?
להבנתי , רפואה טבעית הנה רפואה אשר מסתמכת על עקרונות טבעיים בלתי משתנים. אתן דוגמה מתחום אחר להבהרת העניין: כוח הכבידה, אשר חוקיו נוסחו לראשונה ע´י ניוטון לפני מאות שנים, עדיין משמש אותנו היום במגוון רחב של אספקטים, כגון טיסה בחלל, וזאת מפני שהם מתארים חוקיות בלתי משתנה.
הרפואות הטבעיות, כרפואה הסינית וההומיאופתיה, גם הן מנסחות תיאוריה, המבוססת על חוקי טבע בלתי משתנים, בכדי להביא אדם ממצב חולי למצב בריאות. הרפואה המערבית משתמשת בניסיון אמפירי, ובשימוש בטכניקות מתחומים מדעיים שונים, אך לא ניסחה לעצמה מבנה או חוקיות משל עצמה. נוצר מצב שבו, למרות השקעת כספים ושנות ניסוי מרובות, נותנים לנו תרופה ללא הבנה של התהליך הכולל שעובר גופנו, ובעצם, ללא הבנת המחלה.
האם נעיז לשלוח חללית לירח ללא מפה וללא חישובי הכוחות הפועלים עליה בדרך?
בעולם הרפואה הדבר נעשה מדי יום, עד שנוצר מצב שבו מרבית החולים כיום הינם, למעשה, חולים אשר נוצרו על ידי הרפואה עצמה (יאטרוגניס, במילים iatros=רופא, וgenesis=שפירושו מקור. כלומר מחלה אשר נובעת מטיפול לקוי. רבים מן החולים נפגעים ממתן תרופות לא נכונות או ממינונים מוטעים, אך גם מתרופות אשר השפעתן על הגוף התבררה כמזיקה רק לאחר זמן רב של שימוש לקהל הרחב. גם הרפואה הטבעית יכולה להיות יאטרוגנית, אך בשל טיפול לקוי של המטפל ולא בשל טכניקת הטיפול. אנו יכולים לבצע מעקב לגבי החמרה או שיפור במצב המחלה של המטופל על פי מודלים שונים, שש השכבות ברפואה הסינית, לדוגמה. אינני מתנגד לכל שימוש בטכנולוגיה או מדעים, ואי אפשר להתעלם מתרומתה הרבה של הרפואה המערבית בתחום מצבי החרום, הכירורגיה והאבחון. אך לדעתי, ברוב מצבי החולי (גם כאלו הנראים קשים) ניתן לטפל ברפואה טבעית אשר אינה מזיקה לכוח הריפוי של האדם.

מה הוא הקושי, אם כן, לטפל ברפואה טבעית במחלות אלו ולמנוע נזקים? אצביע על כמה נקודות כשל ברפואה הטבעית, אשר זקוקות לשיפור.
* רפואית - הבעיות הפיסיות השתנו מאוד, ובעיקר בתחום מחלות הנפש והמחלות האוטואימוניות.
בעוד הרפואה המערבית מפנה משאבים גדולים לחקר מחלות אלו, התהליך ברפואות הטבעיות איטי מאוד, ואנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות ללא מענה. השקעה במציאת פתרונות יאפשר פיתוח או שינוי של המודל שאיתו אנו עובדים כעת.
* חברתית - הטיפול הטבעי מושתת ברובו על מטפלים עצמאיים. אין בכך רע, אך צורה זו של טיפול מאפשרת מגע עם סגנון בעיות מסוים. גם תבנית הטיפולים(פעם בשבוע,ברוב המקרים) אינה מאפשרת מעקב אחראי והחלמה ללא טיפול מערבי מקביל. יש לשאוף לארגון ממוסד יותר, אשר יאפשר טיפול צמוד בבעיות אקוטיות/כאוטיות, ויאפשר מחקר והתפתחות. אחת הבעיות של הרפואה הטבעית הינה חוסר מקצועיות וחוסר בהתמחויות. ארגון יכול לתת מענה לצורך זה.
חשוב להדגיש שכל רפואה אשר יכולה להועיל יכולה גם להזיק ולהחמיר מצב קיים, השאלה היא- מאיזו סיבה?
בכדי להעמיק את הדיון אנסה להעביר את החוקים העומדים בשתי רפואות טבעיות-הרפואה הסינית וההומיאופתיה.

הומיאופתיה - התיאוריה פורסמה לראשונה בשנת 1796 ע´י סמואל האנמן, דוקטור גרמני. בבסיס התיאוריה החוק האומר: דומה בדומה מרפא, כלומר, בכדי לרפא מחלה יש לתת את החומר אשר יוצר את הסימפטומים של אותה מחלה. לגילוי הגיע האנמן לאחר שנטל כינין, תרופה לטיפול במלריה, ולהפתעתו (ואולי לא), החל לפתח את תסמיני מחלת המלריה. לאחר שנים של מחקר, ניסיון ובניית התיאוריה פרסם אותה האנמן בספרו ´האורגנון´.
יש לציין מספר עובדות חשובות לגבי ההומיאופתיה:
1. הרפואה הראשונה במערב אשר ביצעה ניסויים מסודרים לבדיקת השפעות החומרים.
2. הייתה נפוצה מאוד בתקופה מסוימת בארה´ב, בהודו ואירופה. טיפלו בעזרתה במקרים רפואיים קשים בהצלחה גבוהה. באירופה נפוצה לאחר טיפול ומניעה של מגיפות.
וודאי שהיו מקרים שבהם נכשלה ההומיאופתיה, בשל סיבות שונות, אך ההתעלמות מצד עולם הרפואה כלפיה נובעת בעיקר בשל חוסר ידע.

רפואה סינית - רפואה הקיימת כבר אלפי שנים ובבסיסה תיאורית היין-יאנג וחמשת האלמנטים. הסינים תיארו את כוחות הטבע בדיוק רב, וטענו, שאותם כוחות קיימים גם באדם. כאשר אחד הכוחות נמצא במצב לא תקין נוצרת מחלה פנימית או חוסר יכולת להתמודד עם מחלה חיצונית.
באופן מעשי משתמשים ברפואה הסינית במחטים, אשר מפעילות נקודות בעלות השפעה על הגוף, בפורמולות צמחים, ובסוגי עיסוי שונים. בכתבים סיניים מופיעות גם מחלות כגון סרטן, סוכרת ועוד, ודרכי הטיפול בהן. כיום משתמשים ברפואה הסינית בבתי חולים, אך ההבדלים המהותיים בין שתי התפיסות הרפואיות וההתייחסות לרפואה זו כרפואה משלימה בלבד, לא מאפשרים את ניצולה המרבי.

לדעתי ישנם שלושה הבדלים מהותיים בין רפואה טבעית לבין רפואה שאינה טבעית:
א - רפואה טבעית הינה רפואה אנרגטית אשר עובדת בעזרת כוח החיים של המטופל, ולא רק בעזרתם של חומרים פעילים מדידים (מצמחים, תרופות סינטטיות). קל להבין זאת כאשר רואים כיצד דיקור, אשר משתמש בכוח החיים של המטופל, מביא להחלמה. ולכן, תרופה אשר נוצרה מצמחים אך אינה מבוססת על תיאוריה וחוקים, אלא על חומר פעיל מול חומר אחר (חיידק, חוסר הורמון וכו´)- אינה תרופה אשר שייכת להגדרה של תרופה טבעית.
ב - הרפואה הטבעית עוסקת בעולם התופעות של האדם, ולא בעולם המדידות (גלילאו, חיידקים). למטפל ברפואה טבעית חשוב יותר כיצד האדם מרגיש ומה הם ביטויי המחלה (היכן כואב, כמה כואב, מראה הפגע וכו´), ולא, איזה חומר חסר לו בגוף, והאם ניתן להשלים אותו. בוודאי שנעשות גם מדידות גם ברפואות טבעיות, אך הן קשורות לאופי המחלה, ולא לחומרים חסרים או עודפים. אין התנגדות עקרונית לתצפיות ומדידות, אך תצפית ללא תיאוריה היא בעייתית לשימוש.
ג - בבסיס רפואה טבעית עומדת תיאוריה מסודרת, בעלת חוקים. למרות השינויים הרבים וההתפתחות ברפואה הסינית, דבר המעיד על היותה רפואה אשר נעה יחד עם השינויים הסביבתיים, עקרון היין והיאנג ממשיך להוות את בסיסה(כפי שהמתמטיקה מתפתחת אך הספרות העשרוניות קבועות כבר זמן רב). שיפור החוקים או שינוים יפתח את דרך הטיפול, אך אנו משתמשים תמיד בתיאוריה הטובה ביותר כרגע.

מדוע המידע הזה חשוב לנו? ככל שאנו נוטלים יותר תרופות אשר אינן מתואמות לאופי המחלה שלנו ואינן מבוססות על הבנה כוללת של המערכת, גופנו יפתח מצבי חולי קשים יותר ועמוקים יותר. רופאים רבים, וגם מטפלים, נוהגים לומר שהם משתמשים במה שעובד, וזה הוא הדבר החשוב ביותר. עצם הדיון בעקרונות, פילוסופיה או תיאוריות נראה להם בזבוז של זמן יקר. לאנשים אלו אזכיר מקרה ידוע אשר מעיד על הכלל.
התרופה vioxx אשר יצאה לשוק בהד תקשורתי גדול כמונעת כאבים הנגרמים עקב דלקות פרקים, וגם מונעת כאבי מחזור, נתגלתה לאחר שנים מספר כגורמת לדום לב, עלייה בלחץ הדם ועוד. כבר לאחר שנתיים של הפצה עלו טענות לעלייה במקרי דום לב אצל מקבלי התרופה, אך החברה המפיצה (Merck) דחתה אותן על הסף כלא אמינות. דווקא ניסוי שערכה אותה חברה להשפעת התרופה על פוליפים במעי הגס, גרם להורדתה מן המדפים. הניסוי הראה שבקרב האנשים שקיבלו את התרופה, עלו מקרי דום הלב, ועוד יותר, במקרי תסחיפי פקקת. אצל המטופלים שקיבלו את התרופה עלה לחץ הדם כבר בשלבים הראשונים של הניסוי. כל המטופלים לא סבלו מבעיות לב כלל לפני תחילת השימוש בתרופה. (מידע מפורט על התרופה ניתן למצוא במספר רב של מקורות, כולל ה-FDA).

השאלות העולות ממקרה זה, ועוד רבים נוספים, הן רבות- האם ניתן היה למנוע את הנזק? האם הגיוני שאותה תרופה מטפלת במחלות שונות לחלוטין? מה הוא הדגש שנותנות חברות התרופות והרופאים לתופעות הלוואי של תרופות?

אינני תוקף את טוהר המידות של אנשי חברות התרופות, אני טוען, בפשטות, שאין זה אפשרי כרגע לדעת האם תרופה הנה מזיקה או לא. כמעט בלתי אפשרי לבחון את כל ההשפעות של תרופה מסוימת על גוף האדם, וכשיש תופעות לוואי שנראות בניסויים(ותמיד ישנן כאלו), מציגים אותן כמינוריות ולא משמעותיות, בעיקר כשתופעות אלו יכולות להופיע אחרי מספר חודשים או אפילו שנים. ניתן לראות שישנם חילוקי דעות בעולם הרפואה גם לגבי חיסונים, טיפולי כימותרפיה, תרופות אחרות ועוד. קולות דומים לשינוי התפיסה ברפואה נשמעים גם מתוך הממסד הרפואי עצמו. ישנם רופאים אשר ניסו ליצור תיאוריה או מסגרת אשר תאפשר טיפול במחלות ללא גרימת נזק (לדוגמה ד´ר האמר בתיאוריה שלו על מחלת הסרטן). פעמים רבות אנו פשוט לא יודעים מהו הנזק הנגרם לגוף וכך אנו עוברים על החוק הראשון של כל רופא ומטפל- החשוב מכל, אל תזיק.

מה אם כן, עלינו לעשות? כמטופלים עלינו להקפיד להגיע למצב של לקיחת תרופה מערבית כמוצא אחרון. פעמים רבות זה הוא מצב של אל חזור שממנו קשה מאוד, או בלתי אפשרי להחלים.

כמטפלים עלינו להבין כיצד אנו מטפלים והאם אנו נצמדים לתיאוריה שלפיה אנו עובדים. למרות הקושי שבדבר, עלינו להמשיך ולבדוק את השפעות הטיפול, ותמיד לדעת מה אנו מצפים שיקרה בכדי שבמקרה של שינוי לא רצוי נוכל לשנות או להפסיק את הטיפול. ודבר נוסף, אולי חשוב יותר, עלינו להיות זמינים למטופלים שלנו ולתת להם מענה מהיר, בזמן מחלה, בכדי ליצור אלטרנטיבה אמיתית לטיפולים שהם מקבלים כיום.


כותב מאמר זה הוא צח נחומי מטפל ברפואה סינית,שיאצו ואקופונקטורה.
tnahumi@gmail.com
052-3887848



מקורות:
המאמר הנ´ל אינו מדעי והוא יותר מביע דעה המבוססת על ידע שנרכש במהלך לימודי ועבודתי. הביבליוגרפיה המופיעה מביאה רעיונות וידע נוסף הקשורים לנושא, ומופיעים בה הפניות למאמרים ומחקרים רבים:
* Ivan illich, limits to medicine, 1976- נוגע בתופעת היאטרוגניות ומביא שפע של דוגמאות ונתונים.
* Summary of the new medicine, DR.med.Ryke Geerd Hamer- ניסיון מעניין לבניית תיאוריה רפואית חדשה על מחלת הסרטן.
* Medicine and men, Ritchie Calder,1968-ספר ישן המתאר בתמציתיות וללא ביקורתיות את התפתחות הרפואה המערבית.
* דוד הד, אתיקה ורפואה,1989-ספר לא רפואי , המעלה שאלות מעניינות הנוגעות לטיפול רפואי בימינו.
* Lectures on Homoeopathic Philosophy,James Tyler Kent-ספר הומיאופתי קלאסי. מאוד קריא.
* Nan Ching-The classic of difficult issues, Paul U. Unschuld- אין צורך להציג. אך עיון בקלאסיקות של הרפואה הסינית, גם אם הוא קשה, מראה את המחשבה ואת הצורך במתן הסבר לתהליכים (כלומר בניית תיאוריה).
* http://homeopathy-israel.co.il/Index.asp?ArticleID=92&CategoryID=99
* תקצור מחקרים הנוגעים ליעילות ההומיאופתיה. מעניין –Brigo and Serpelloni
* http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez. מחקרים על אקופונקטורה באתר pubmed.



הערות והסתייגויות מניר עמיר

א - לגבי היאטרוגניות. אכן, הרפואה המערבית הרבה יותר יאטרוגנית מהסינית אך זה נובע בשל סוג המחלות שהיא מעיזה לטפל. ככל שהמחלות קשות יותר (אי ספיקת לב, סרטן...) אז גם הסיכוי לנזק במהלך הטיפול גדול יותר. נושא הנזק של מטפלים סיניים מדוסקס בהרחבה בספרו של Hsu Ta-ch´un ובתרגומו של Paul Unschuld : Forgotten Traditions of Ancient Chinese Medicine .
גם אנחנו דחינו במשך זמן רב את הנזקים של Ma Huang (מצח האפדרה) עד שבאו הוכחות שהורידו חומר זה מהמדף. יש יותר תיעוד על נזקים של הצמח הזה ואחרים מאשר על נזקים של ויוקס, ולא חסרות המון דוגמאות נוספות.

ב - לגבי מהי רפואה טבעית? הסינים התייחסו לטבע כאל מכלול רחב של גורמים, כך שכל דבר רפואי שעומד בתוך מערכת החוקים של הטבע המוכר להם נחשב לרפואה טבעית. בשלבים מסוימים הוציאו את נושא הרוחות והשדים וגורמי שמיים מהתחום הטבעי לאל-טבעי ומכאן שנושאים אילו הוקאו מתוך הרפואה הסינית. אמנם ישנם מטפלים בישראל המנסים לעשות רנסנס לגישה עתיקה זו, אך אין בנמצא מחקרים התומכים בתיאוריות שלהם.
מכאן שאנטיביוטיקה תהיה טבעית בראיה סינית ואילו שימוש במים קדושים יחשב לרפואה לא טבעית. לגבי ההומיאופתיה, לא פלא שהיא לא תפסה בסין! הומיאופתיה – גדולתה בכך שהרפואה המערבית במאה ה 18-19 היתה כל כך רעילה ומסוכנת לציבור שהיה עדיף כבר לא לטפל בכלל. ברוב המקרים אנשים היו מחלימים למרות הטיפול הרפואי ולא בזכותו.
התעלמות הרפואה הממסדית מההומיאופתיה נובע מהעובדה שעד כה לא בוצעו מספיק מחקרים אמינים לגבי יעילותה. לעומת זאת, הרפואה הסינית הולכת וקונה את מקומה בעולם הקונוונציונאלי בזכות מחקרים רבים המאוששים את הצלחתה.

ג – נראה לי שההבדל המהותי בין הרפואה הקונוונציונלית לסינית הוא לא בקיום או העדר בסיס פילוסופי או בקיום או העדר סיכויים לנזקים אלא בגישה. אפשר לתת תרופה קונוונציונאלית לפי הגישה הסינית ואפשר לתת צמח מרפא או דיקור בגישה פורמליסטית מערבית.

מידע נוסף:
מסלול לימודי רפואה משלימה בתמורות