זרמים ושיטות ברפואה הסינית

זרמים ושיטות ברפואה הסינית

כדרכו של כל מקצוע רפואי לא מדויק, גם ברפואה הסינית ישנם זרמים שונים. אינני מדבר על שיטות טיפול כדוגמת שיטות מגע לסוגיהן, צמחים, דיקור, תזונה וכו´. הכוונה היא לקונספציה אבחנתית וטיפולית.
מעניין לציין שבתוך צמחי המרפא ישנה אחידות מפתיעה. כמעט ללא יוצא מן הכלל כולם מתבססים על אותה שיטת אבחנה המיוצגת כיום על ידי ה TCM ( Traditional Chinese Medicine ).
ה TCM היא גם התפיסה המאחדת את כל שיטות הטיפול לעיל. נכון שניתן בכל אחת מהשיטות (למעט צמחי מרפא) לבחור זרמים אחרים, אך כל זרם יהיה ייחודי לשיטה אחת ולא יתאים לאחרת.

קיימת גישה המדגישה את חמש הפאזות. גישה זו מיוצגת היטב בתוך ה TCM אך עומדת בפני עצמה (ויש הטוענים שאף קדמה לה). בגישה זו הטבע והאדם מיוצגים על ידי חמישה מצבים דינאמיים המקיימים מערכות יחסים של יצירה ובקרה בניהם. על פי גישה זו חיזוק הכבד פועל לחיזוק הלב (עץ מזין את האש) ולכן כאשר הלב חלש ניתן לדקור בנקודות המשויכות לכבד. פעולה זו אפשרית לחלוטין בדיקור אך לא ניתנת ליישום במגע, למשל. כשיש בעיה בלב מטפלים בלב ולא בכבד. כמובן שהצמחים והתזונה יהיו ממוקדים לטיפול בלב ולא בכבד.
לכן שיטה זו, המכונה חמש הפאזות, מתאימה לדיקור. ואכן - אילו המשתמשים בשיטה זו ממעטים להשתמש בצמחי מרפא (ורובם גם לא עוסקים בתחום זה כלל) או במגע (כמו שיאצו או טווינה).

לפני שאציג גישות נוספות אציין כי ההבדל המשמעותי בין כל השיטות היא החלוקה בין זרמים אבולוציונים לזרמים דבולוציונים:
אבולוציה היא התפתחות. כלומר ההנחה שכל פעם אנחנו לומדים יותר ומתקנים את טעויות העבר. לכן בגישה האבולוציונית הרפואה הסינית כיום מפותחת יותר משהייתה בעבר וזו של מחר תהיה טובה מזו של היום. בגישה זו המחקר מקדם את יכולת הטיפול והעזרה למטופלים ובו בעת מוחק מיתוסים רפואיים שהיו קודם. לכן מה שכתוב בספרות הסינית העתיקה אולי מרתק ומעניין ברמה הפילוסופית, אך הרבה פחות רלבנטי מהסיפרות המודרנית (שגם עליה מותר למתוח ביקורת).
כיצד נזהה את הגישה האבולוציונית?
קל לזהות את הגישה האבולוציונית מכיוון שהיא דורשת ביקורתיות מתמדת ומקבלת שינויים. היא מוכנה לקבל את האפשרות שבעבר המרפאים ידעו הרבה פחות בתחומים הרלבנטיים לנו כיום בעולם המודרני. גישה זו גם מוכנה להסכין שילוב עם הרפואה הקונוונציונלית ומעודדת מחקרים רבים. וכאן - ישנם מחקרים רבים לאין ספור הבוחנים שיטה זו (ולעתים, לאכזבתנו, מוכיחים שטיפול מסוים לא היה יעיל כלל).

הגישה הדבולוציונית מדברת על התדרדרות. פעם אבותינו הסינים הקדמונים ידעו הכל. הם היו רוחניים במידה יוצאת מן הכלל ולכן הטיפולים שלהם היו מדויקים ונפלאים. במשך הזמן אבד חלק מידע זה. עלינו לחפש במקורות הקדומים ביותר כדי לשחזר את הידע ובכך להביא את עצמנו לרמת מטפל גבוהה יותר. מכאן, כל גישה שהתפתחה אחר כך היא נחותה ומקורותיה האמיתיים מאותה שיטה קדומה. כיוון שגישה זו עליונה ברמה הרוחנית (והטיפולית) מיותר ללמוד שיטות אחרות.
כיצד נזהה את הגישה הדבולוציונית?
קל לזהות את הגישה הדבולוציונית מכיוון שהיא מעמידה עצמה כעליונה ופוסלת שיטות טיפול אחרות. הגישה נמנעת ממחקר מדעי (אנא, הראו לי כמה מחקרים יש בנושא?). קל לזהות מטפל דבולוציוני. הוא מתמקד בשיטה אחת ואינו מכיר את האחרות. לעתים הוא נאחז בתירוץ שיש לפסול את הגישות האחרות כיוון שהן נחותות כדי לחפות על חוסר הידע שלו...

אז למה לומדים שיטות כמו צמחי מרפא בבתי ספר הדוגלים בגישה הדבולוציונית? כי חייבים. הצעת החוק מחייבת ואם לא ילמדו, ייתכן שבית הספר לא יוכר בעתיד על ידי משרד הבריאות. עם זאת, כיוון שמנהלי בתי הספר הללו לא יודעים צמחי מרפא, למשל, הנושא כמעט ואינו מודגש בלימודי הקליניקה (אני יכול להעיד שלמרות שהתכנית כוללת לימודי צמחים, בלפחות שני בתי ספר מוכרים, מנחי הקליניקה לא יודעים להשתמש בהם ומכאן שהתלמידים למדו נושא שלם סתם).

כדי לא לעורר את זעם הקוראים, אציין שכמעט בכל מקום יש אלמנטים אבולוציונים ודבולוציונים. כלומר גם מטפל ברפואה הסינית המסורתית לוקה בהרבה מחשבות דבולוציוניות וגם מטפל בגישות הפוכות מקבל, לעתים, שינויים.
ישנן שיטות המאחדות את שתי הגישות. לוקחות את העבר ומבססות עליו תחום טיפולי דינאמי המשתנה ככל שהנסיון מלמד. למשל שיטות טיפול יפאניות כמו זו של קיקו מטצומוטו עברו טרנספורמציה אדירה ב 20 שנים האחרונות גם אם הן מבוססות על טקסטים עתיקים ביותר.

לעומתן, גישות המתבססות על אסטרולוגיה ועל המחשבה שדיקור בנקודות מסוימות יכול להסתמך על תאריך לידה, נראות לי דבולוציוניות, כמעט על סף דתיות, כיוון שהן מתקשות לקבל ביקורת ולהיפתח לתחומים טיפוליים נוספים.

ומה בתמורות? כיוון שאנחנו קוראים לעצמנו זה 27 שנים: המרכז לקידום רפואה משולבת, הרי שמטבע הדברים אנו דוגלים בקידום (אבולוציה) ושילוב (פתיחות). מסיבה זו הבסיס ללימודים הוא ה TCM המהווה מכנה משותף לשיאצו מחד ולדיקור והצמחים מאידך. כיוון שהתפיסה היא פלורליסטית אנו נותנים במה מכובדת לתפיסות יותר דבולוציוניות כמו חמש הפאזות, ולגישות יותר אבולוציוניות כמו מרידיאני האקסטרה בגישה יפאנית. עם זאת, אנו מעודדים חשיבה ביקורתית ומחקר ולא מכלילים את תחומי האסטרולוגיה בתוך תכנית הלימודים המחייבת.

גישתי האישית היא שלמרות שיש להיפתח לתחומים רבים ומגוונים, הרי שהיסודות (כפי שמקובל בסין וברוב העולם) צריכים להתבסס על ה TCM ועל המחקר המודרני המחפש את הדרכים לשלב ולהשתלב ברפואה המערבית המתקדמת. בעיני זהו האיזון האמיתי בין היין (החומר) ליאנג (הרוח).

למאמר אודות ההבדלים בתפיסות על מהו מטפל טוב, על גישות קשוחות ופונדמנטליסטיות: המטפל הטוב בשיאצו

למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן: המסלול המשולב