הגישה לדלקות פרקים אצל מטפלי שיאצו - טווינה

הטיפול בקונטרקטורות בילדה עם היסטוריה של Juvenile Arthritis על פי הרפואה הסינית המסורתית

למעבר למאמר הדן בגישה ההרבולוגית לטיפול בארתריטיס טיפול הרבולוגי ברפואה סינית של דלקות מפרקים

הצגת מקרה:
ילדה בת שמונה הגיעה למרפאתנו בוולפסון על רקע טווחי תנועה מוגבלים ביד שמאל ואנקילוזיס בפרק קרסול כף הרגל.
שלוש שנים טרם קבלתה הופיעו סימנים קליניים שהתבטאו בעייפות מרובה, חולשת שרירים וקושי בהליכה. בדיקות מעבדה כגון פקטור ראומטי ונוגדנים אנטי גרעיניים נמצאו שליליים, דבר שהקשה על האבחנה. במהלך זמן זה עברה הילדה בדיקות רבות עם ממצאים סותרים וייעוץ אצל מומחים אורתופדים, נוירולוגים וראומטולוגיים. לאחר פרק זמן של כשנה הועלתה ההשערה שהילדה סובלת ממחלת Juvenile Arthritis (דלקת מפרקים של גיל הנעורים) והוחל טיפול בנוגדי דלקת לא סטרואידיים
( NSAID ) אשר עצרו את המהלך החריף של המחלה. בתום קורס טיפולי זה חלפה המחלה אך נותרו סיבוכיה:
* בפרק כף יד שמאל מגבלות תנועה בכל הכיוונים על רקע קונטרקטורה וכאב ללא סימני נפיחות או אודם.
* בפרק כף רגל שמאל אנקילוזיס ללא יכולת תנועה וקונטרקטורות. קרסול פנימי כמעט לא נמוש על רקע בצקת מקומית לא גומתית. יכולת דריכה מינימלית ובעקבות כך צליעה המשפיעה על מנח עמוד השדרה ושאר המפרקים.
הילדה עברה טיפולים אינטנסיביים בפיזיותרפיה ובספורט טיפולי ללא הטבה משמעותית במצבה.

סקירת מערכות לפי הרפואה הסינית:
על פי התפיסה הסינית מחלת מפרקים יכולה לנבוע מסיבות רבות. אך אם אותות המחלה נשארים זמן ממושך לאחר סיום השלב הסוער יש לברר מדוע כוחות הגוף אינם מצליחים להתגבר על הבעיה. ידועים מקרים רבים של ילדים שלקו במחלה זו ולמרות שאובחנו וטופלו באיחור, מצבם השתפר עצמונית. כשלון בריפוי עצמי מעלה חשד לזרימה לקויה של המערכת האנרגטית (צ´י בסינית) בגוף, דבר היכול להביא לסטגנציה (התקעות) בעיקר במפרקים שונים.

נלקחה אנמנזה על פי הרפואה הסינית (תהליך שאורך בד´כ שעה או יותר) ובמהלכה התבררו הפרטים הבאים:

תיאור כללי:
ילדה חמודה, עוטה משקפיים על רקע קוצר ראייה, אינה מרבה לחייך. מפגינה אינטליגנציה גבוהה והתעניינות בהליך הטיפולי. בעידוד הורי הילדה היא משתתפת בחוג למוזיקה, ספורט טיפולי, שחייה, נגינה, במקביל לטיפולי הפיזיותרפיה.

סקירת מערכות:
עיכול: עצירות מגיל ארבע (כנראה שגם קודם). היציאות יבשות, קשות ומכאיבות פעם בשבוע, ללא גזים או תופעות GIT בולטות אחרות.
ראש: נטייה לכאב ראש ממוקד מאחורי העיניים המחמיר בימים חמים וחולף בשינה או בבליעת אקמול.
אופי ומצב רוח: ילדה ביקורתית עם משמעת עצמית מפותחת הבאה לידי ביטוי בסדר במחברות ובציונים גבוהים. הילדה היא בת יחידה להורים עם צפיות יתר. היא נוטה לציניות ועלולה להתפרץ במצבים לא צפויים.
בעקבות הדיון הילדה הופנתה לטיפול אצל מטפל בשיאצו ומרפאה המומחית בצמחי מרפא על פי הרפואה הסינית.

דיון ואבחנה מבדלת:
הרפואה הסינית מתייחסת לתופעת העצירות ולבעיית המפרקים באותה מידה של חשיבות. הגורם לבעיה אחת הוא אותו גורם של שאר התופעות בגוף. נתחקה אחר תופעת העצירות מהיבטים שונים קודם שננתח את המקרה.
הסיבות לעצירות, הן מהבחינה הסינית והן מהבחינה המערבית מגוונות מאוד. זהו אחד הסימפטומים השכיחים ביותר מהם סובל האדם.


סיבות אפשריות לנזקים במפרקים מנקודת ראות סינית:
הערה: המונחים הבאים מתייחסים לטרמינולוגיה של הרפואה הסינית המסורתית.

בי סינדרום ברפואה הסינית מייצג כאב, נימול, קושי במתיחה או כיפוף גפיים הנובע מפלישת פתוגן חיצוני המפריע לזרימת הצ´י והדם. במקור, הגורמים הם רוח, קור ולחות. אם הרוח לא יוצאת היא נודדת והופכת לארתלגיה נודדת. אם הלחות היא הדומיננטית נראה יותר מפרקים נפוחים עם כאב ממוקם (אבל דיפוזי), אם הקור דומיננטי הסימפטום הבולט יהיה כאב המוקל בחימום. פלישת גורמים אילו היא תמיד על רקע חולשת הגוף.
יש גם ארתלגיה על רקע חום הנגרמת על רקע חסר יין המלווה בחום פנימי. תופעה זו מתבטאת בהתקפים אקוטיים המלווים או ממשיכים גורמים חיצוניים. גם רוח, קור ולחות עלולים להיהפך לארתלגיה על רקע חום כשהם סטגננטים (תקועים) במשך זמן רב במפרקים. ככלל, כל אחד מן הבעיות להלן עלולה להחמיר ´ולהיתקע´ בגוף אם קיימת סטגנציה של צ´י פרדומיננטית.

סטגנציה:  ´סטגנציה´ מייצגת מחלה בה הקליניקה מתבטאת במצבים ´תקועים´ באופן כרוני. התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי במישור הפיזי כמו בעצירות או כאבים ממוקדים, במישור הנפשי בצורה של עקשנות או אובססיביות ואף במצבי טראומה, כמו למשל בחוסר יכולת להחלים מתקלה שמטופלים אחרים היו מחלימים ממנה מזמן. הטיפול כאן כולל שיאצו, טווינה ותרגילי נשימה שנועדו להזרים את הצ´י.

רוח: ´מחלת רוח´ מייצגת מחלה בה הקליניקה מחקה את תופעת הרוח בטבע: נודדת, פתאומית, מעיפה למעלה, פוסקת במהירות ומשאירה הרס. הפתוגן נודד למפרקים, בד´כ הגדולים (מרפקים, ברכיים, פרק כף היד, אגן). יתכנו סימנים חיצוניים כמו צמרמורות ו fever בשלב הראשון. במקביל הלשון חיוורת עם חיפוי דק. הטיפול כאן כולל קומפרסים לחים, תרמותרפיה (הנקראת מוקסה) וטווינה (פיזיותרפיה סינית).

קור:  ´מחלת קור´ מייצגת מחלה בה הקליניקה מחקה תופעות קור: כאב חמור, ממוקם וחד המחמיר בקור ומוטב בחימום. קושי במתיחת המפרק או בפלקציה שלו. לשון חיוורת עם חיפוי לבן. הטיפול כאן כולל קומפרסים יבשים, מוקסה, וטכניקות משולבות של טווינה ושיאצו.

לחות:  ´מחלת לחות´ מייצגת מחלה בה הקליניקה מחקה תופעות של לחות יתר וערפל. קיימת נפיחות וקושי בהנעת המפרק (אם כי הנעה מיטיבה בסופו של דבר שכן היא מפזרת את הנוזלים המצטברים). הכאב דיפוזי אך מוגבל לאזור המפרק. לשון עם חיפוי לבן שמנוני. התופעה לעתים מלווה בחסר צ´י ואז צריך חיזוק. הטיפול כאן כולל טכניקות פיזור ליחה בעזרת מוקסה ובעיקר טווינה מקומית.

חום:  ´מחלת חום´ מייצגת מחלה בה הקליניקה מחקה תופעות של חום. הכוונה כאן ל Heat ולא ל fever אם כי האחרון יכול להוות אחד המאפיינים הקליניים. קיימת תחושת שריפה המוטבת בקירור. נפיחות ואודם של המפרקים. החמרה בתנועה, צמא, לשון מבריקה ואדומה עם חיפוי צהוב. הטיפול כאן כולל
קומפרס מקרר וטכניקות טווינה המתאימות למצבי דלקת.

כרוני:  אם המחלה נמשכת לאורך זמן החולה יכול לפתח מצבי חסר (או שלחילופין, המחלה הופיעה על רקע חוסר). חסר צ´י בכליות או חסר דם בכבד. במצבים אילו חיוני לחזק את הדם והצ´י. מצב חסר אחר הוא פגיעה ביין המובילה לפגיעה ע´י חום. הטיפול כאן בעיקר ע´י צמחים, תזונה ושיאצו, אבל מוקסה ישירה בגודל גרגר אורז יכולה לסייע סימפטומטית.


סיבות אפשריות לעצירות מבחינה סינית:
סטגנציה  - הסיבה השכיחה ביותר, כנראה, במערב, בגיל הפוריות. במקרה זה יש לתת מזון וצמחים מניעים (למשל בופלאורום) ולשלב תרגילי נשימה ותנועה.
חסר יין - הסיבה השכיחה ביותר בזקנה. במקרה זה יש לתת מזון וצמחי מרפא מחזקי יין (למשל יוגורט ביו).
חסר צ´י - מתאים בזקנים ובאילו המרותקים למיטתם (שכן אז צ´י הריאות אינו מועבר למעי הגס) או באילו לאחר ניתוחים בהרדמה כללית. במקרה זה הטיפול הוא בעיקר תרגילי נשימה ותנועה. צמחי מרפא ותזונה יינתנו בעדיפות שנייה.
ליחה - ליחה גורמת בד´כ לשלשול, אך במקרים מסוימים, כשהיא צמיגה, זה יכול לגרום לעצירות. במקרה זה הצואה תהיה תקועה כמו פקק דביק, אך תצא רכה, פעם במספר ימים. במצב זה יש למנוע מזון ליחתי (למשל מוצרי חלב או בוטנים).
חסר דם - שכיח מאוד בנשים בגיל הפוריות הסובלות מעצירות (תפקיד הדם ללחלח את הרקמות). במקרה זה יש לתת צמחי מרפא ומזון מחזק דם (למשל אנג´ליקה).
חום או יובש - חום חיצוני גורם ליובש (או בא יחד איתו), חום פנימי מוביל לחסר יין או פגיעה בנוזלים (שזה בעצם אותו דבר). במקרה זה יש למנוע מזונות מחממים (למשל תבלינים חריפים).



 הקבלה בין ארתריטיס מנקודת ריאות סינית ומערבית:
זיהום ויראלי: למעשה גם וירוס השפעת הנפוץ עלול לגרום למחושים במפרקים. כיוון שהתסמינים מופיעים בפתאומיות, תוקפים לרוב אזורי גוף עליונים וגם חולפים במהירות, נחשבת המחלה לתופעה של ´פלישת רוח´. שיטות רבות ברפואה סינית, כמו צמחים, דיקור או טווינה עשויות להקל על התופעה ולמנוע את הישנותה.

זיהום חיידקי: גורם שכיח בילדים הנפצעים ונחבלים לעתים (Septic Arthritis ). במתבגרים התופעה עלולה להיות על רקע זיהום גונוקוקלי (מחלת זיבה) וכמובן אין לשכוח מצבים פוסט סטרפטוקוקלים אשר עלולים להשפיע על מערכות שונות בגוף. מנקודת ראות סינית מדובר בפתוגן חיצוני של רוח וקור אשר לא השתחרר מן הגוף. מצבים סטגננטים אילו מובילים לכך שהצ´י (אנרגיה), במקום לבצע עבודה, ייצר חום מקומי. אנרגיית החום מחמירה את התופעה ומובילה לנזקים נוספים בכליות ובמפרקים.

מחלות אוטואימוניות: למשל לופוס (SLE ), ארתריטיס ראומטי, אנקילוזיס ספונדליטיס או מחלות מעיים דלקתיות ( IBD ) מלוות לעתים בפגיעה מפרקית. תופעות אילו מיוחסות, לרוב, לתופעה של ´חסר יין´ (האספקטים הקרים, פנימיים וחומריים בגוף) המתאפיינת בסימפטומים יאנגים יחסית כמו התלקחות חום, נפיחות מקומית וכאב באזורים חיצוניים בגוף. מצב אחר של מחלה זו עלול להיות על רקע ´חסר דם´. מדובר בתופעה המתארת סימנים של אנמיה כמו חולשה, חיוורון, קור, שיער יבש, סחרחורות, יובש ריריות ומיעוט ווסת. גם מצבי ´´חסר דם´ עלולים להתבטא כהתלקחות חום מקומי במפרקים, אם כי כאן המנגנון שונה.

מחלות מטבוליות דלקתיות: למשל גאוט או פסאודו-גאוט הן מחלות המתקשרות למצבי חום סטגננטי מקומי. הטיפול פיזורי וכולל דיקור או טווינה במצבים היותר אקוטיים ותזונה וצמחי מרפא במצבים הכרוניים.

מחלות ניווניות: למשל אוסטאוארתריטיס מתאימה למצב של חסר יין. אנרגיה היא אלמנט יאנגי לעומת חומר שהוא אלמנט ייני. אובדן חומר בגוף (כמו למשל באוסטאופורוזיס) כתוצאה מניוון, הפרעה הורמונלית וחוסר ניוד מתקשר לאובדן אלמנטים יינים בגוף (למשל אסטרוגן). הנזק כאן יותר קשה לתיקון, אך תזונה וצמחי מרפא עשויים למנוע התדרדרות.

מובן שקיימים מצבים רבים נוספים הבאים בחשבון באבחנה המבדלת של ארתריטיס, משחפת וקדחת ים תיכונית ועד בעיות פסיכוגניות.


ניתוח המקרה:
מבחינה מערבית לא מקובל לקשר את בעיית העצירות הכרונית לסיבוכים של דלקת המפרקים. התפיסה הסינית מתבוננת במטופל באופן כלל מערכתי. במקרה דנן נראה שמדובר בסטגנציה, כלומר תקיעות והפרעה בזרימת הצ´י בגוף. סימוכין לכך נתן למצוא בשתי התופעות העיקריות הנכללות בתלונה העיקרית: העצירות - כלומר חוסר תנועה, ו´היתקעות´ הבעיה במפרקים.

כדי לאושש הנחה זו יש לסקור את שאר המערכות: אנו רואים כי כאב הראש אינו בעל אופי דיפוזי אלא כאב תקוע. קוצר הראייה מאפיין תופעה של כיווץ שרירים בעין, דבר המתייחס ישירות לבעיה של סטגנציה בערוץ האנרגיה של הכבד. האופי של הילדה מכוון על תקיעות: משמעת עצמית חזקה וביקורתיות יתר מאפיינים אנשים עם אופי עקשן ותקוע. כשהצ´י תקוע לזמן רב הוא עלול להיפתח (כמו סכר הנפתח לאחר הצטברות המים) ולפרוץ, תופעה היכולה להתבטא באימפולסיביות וכעס.

תופעת הסטגנציה נסקרה כאבחנה מבדלת אפשרית במקרה של עצירות ובמקרה של דלקת המפרק, אולם לא צפוי לגלות אותה בגיל הזה. יש להניח שדרישות היתר של ההורים והציפיות הגבוהות מעמידים את הילדה, כבר מגיל צעיר, במצב הדורש שליטה עצמית גבוהה, תופעה העוצרת את הצ´י. כשאנרגית הגוף אינה זורמת נתקעות מערכות רבות. ללא טיפול, יש לצפות להחמרת מצבה של הילדה גם במישורים אחרים. כאב הראש יהפוך למיגרנה, יופיעו כאבים לפני מחזור והעקשנות תהפוך לאובססיביות ונרגנות.

הטיפול בבעיות מפרקים לא חריפות מתמקד בעיקר בטכניקות מגע הכוללות שיאצו (גישת טיפול במגע יפאנית) וטווינה (גישת טיפול במגע סינית). אלא שאין סיכוי רב לריפוי הבעיה ללא הזרמת הצ´י. כל עוד קיימת עצירות הצ´י יתקשה לזרום. לכן יש לטפל במקביל בבעיית העצירות ובעיקר - בבעיית הצ´י התקוע (שעל פי הרפואה הסינית מקורו מן הקיבה). מתן משלשלים כדוגמת סננה מסוכנים במצב זה, שכן הם מחלישים את מערכת העיכול (והצ´י) ולכן גורמים לאחר שימוש לזמן מסוים לעצירות על רקע חוסר צ´י (דבר שמשום מה, ברפואה המערבית, נקרא התרגלות). מתן NSAID יעיל במצב האקוטי, אך שימוש באופן כרוני פוגע במערכות הייניות בגוף ולכן יכול להחמיר את הפגיעה במפרקים.

תזונאית קלינית שהוכשרה ברפואה סינית המליצה על תזונה מניעת צ´י ועל צמחי מרפא כדוגמת בופלאורום Chai Hu ואכירנטיס Niu Xi . חשוב לציין שצמחים אילו אינם גורמים לשלשול אלא מניעים ובנסיבות אחרות היו אפילו יכולים לעצור שלשול! צמחים אילו נקשרים לזרימת הצ´י במפרקים ולכן פועלים בשני המישורים בו זמנית.
במקביל הומלץ טיפול בשיאצו ובטווינה שכלל תרגילי תנועה ונשימה, לימוד עיסוי עצמי בבטן ורכישת הרגלי ´יציאה´ נכונים. תרגילי תיקון (המכונים סוטאי שיאצו) הופעלו מדי יום באמצעות ההורים ותרמו להנעת הצ´י במפרק תוך שיפור מתמיד במצב.
לאחר שבועיים הוסדרה מערכת העיכול (בילדים, בד´כ הבעיה מתוקנת מהר יותר) ועתה יש לה יציאה של פעם ביום. במקביל, הנעת המפרקים שפרה את טווחי התנועה ללא הכר. בבדיקה אצל נוירולוג ילדים, שישה חודשים לאחר תחילת הטיפול נמצא שטווחי התנועה של המפרקים חזרו לנורמה ואילו המפרק האנקילוטי נע באופן חופשי לחלוטין! גם הנפיחות שהייתה ´תקועה´ באזור הקרסול הפנימי נעלמה אף היא.


לסיכום:
טיפול כלל מערכתי משלים יעיל גם במצבים אורתופדים קשים. טיפול טרנסדיציפלינרי כולל לא רק רופאים, מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים, אלא גם מטפלים בתזונה, צמחי מרפא ושיאצו. שילוב המערכות השונות יכול לשפר ולזרז את הפרוגנוזה. בכל אותם מצבים יש לבצע הסתכלות הוליסטית ולא רק התמקדות בבעיה המקומית (תהיה מערכת העיכול או המפרק). כלים משלימים נוספים כדוגמת תרגילי מגע, נשימה, צמחי מרפא ומניפולציות שונות עשויים להיות חיוניים לעבודתו של הפיזיותרפיסט.



להפניות
למנוע הצמחים של תמורות
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות (רפואה סינית, שיאצו, טווינה, נטורופתיה סינית, תזונה, עיסוי רפואי) ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות

 חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.