מסעו של מטפל ברפואה סינית בטיפול בילדים עם טורט
בשעה טובה התחלנו לבנות קליניקה משל עצמנו. עתה אנו מתמודדים עם מצב משולש: המחלה, המטופל והמטפל (שזה אנחנו). נעבור על שלושת המצבים לפי הסדר:
אם לא ניתן לו להיכנס דרך הדלת, מנסה להיכנס דרך החלון.
אַז מעקאָן נישט אַרײַן דורך די טיר. גייט מען דורכן פֿענצטער.
אמנם הפתגם מתייחס לאילו שמתעקשים להיכנס למקום בו אינם רצויים, אך דבר זה תקף גם לגבי מחלה. ככל שנבצר את הבית (נשפר את חסינות הגוף) לא ניתן להימנע כליל ממחלות.
כפי שתציע את מיטתך כך תישן.
אזוי ווי דו וועסט זיך בעטן , אַזוי וועסטו שלאָפֿן.
או תכלס: תאכל את מה שתבשל. תמיד נוח להאשים את המטופל במחלות שלו:
- הוא לא נקט בפעולות מנע כפי שצריך
- הוא חשף את עצמו לרוח או לתזונה לקויה
- הוא לא טיפול בעצמו בהתאם להמלצותיי
- הוא לא באמת רצה להירפא...
אבל נראה שפתגם זה מתייחס דווקא למטפל ולא למטופל. תכנון מוקדם ואסטרטגיה נבונה תשפר את סיכויי ההצלחה.
כאב מכה חולף. מלה נשארת
אַ קלאַפּ פֿאַרגייט אַ וואָרט באַשטייט.
ואם אנו עוסקים באסטרטגיות טיפוליות, אז הנה אחת לדוגמא:
מגיעים אלי לטיפול ילדים רבים עם טורט. זו בעיה קשה ולא תמיד פתירה. בהרבה מקרים, מה שמציק להורה הם הטיקים בעוד שמה שמציק לילד הוא מעמדו החברתי.
לרבים מוכר הסיפור על הילד שהציק לאנשים רבים עד שאבא שלו ביקש ממנו לתקוע מסמר על קיר עץ, כל פעם שהוא פוגע במישהו. אחרי תקופה, ביקש האב שהילד יוציא את המסמר בכל פעם שהוא ביקש סליחה. לאחר שהקיר נוכה ממסמרים אמר האב לילדו:
אתה רואה, אפשר להוציא את כל המסמרים אולם הצלקות (העלבונות) ישארו תמיד...
ילדים עם טורט עלולים לסבול מהצקות על רקע השונות שלהם (ולעתים הטיקים באמת מעצבנים מאוד את הסביבה). ישנם ילדים שעלולים להתמודד בהסתגרות או בתגובה אגרסיבית ואלימה אך ישנן דרכים טובות בהרבה להתמודד עם הבעיה.
בשורה התחתונה: אסטרטגיית הטיפול צריכה להיות קודם כל הקלה על מצוקות הילד האמיתיות ואח"כ על הטיקים.
ועל זה נאמר בלדינו: לאס קוצ'יאדאס פאסאן אי לאס פאלאב'ראס קידאן.
כלומר: דקירת סכין חולפת, אבל המילים נשארות
הכלה יפה מדי.
די כּלה איז צו שיין
אחד הדברים המצערים בילדים עם טורט, שרבים מהם מרגישים מתוסכלים ועצובים. המרמור מתבטא, בין היתר, בביקורת וחיפוש חסרונות בכל דבר. נסו לשאול את הילד: "אילו דברים טובים עברו עליך השבוע?" ותופתעו שבמקרים רבים הילד ישאר חסר תשובה או מהוסס.
זהו ביטוי שמלגלג שמתמרמר או מחפש חסרונות כל הזמן ובכל דבר. גם בדברים הטובים שהוא חווה. זהו מצב שניתן לשינוי וכאן נעזרת הרפואה הסינית בטיפולי מגע (למשל שיאצו) וגישה התנהגותית (למשל דמיון מודרך).
גם תרנגול עוור, תופס לפעמים גרגר.
אַ בלינדע האָן כאַפּט אויך אַמאָל אַ קאָרן.
הטיפול בילדים עם טורט מאתגר ולא תמיד מניב את התוצאות אליהן שאפנו. לפעמים אנו מוטים מהצלחה חד פעמית שלנו או של מטפל אחר. אבל צריך לזכור שטיקים הם תופעה גלית ובקצת מזל, הצלחנו להגיע למטופל רגע לפני שהגל החריף התמתן. צריך להיזהר שלא לייחס כל הצלחה לטיפול שלנו, בעיקר אם היא מבוססת על נסיון של מטופל אחד. גם בלי להתכוון, אנו מסוגלים לפעמים להצליח...
כר, שנפרם ברוח לא רודפים אחר הנוצות
אַ קושן אויפֿגעטרענט אויפֿן ווינד. לויפֿט מען נישט נאָך די פֿעדערן.
לפני שאנו מתחילים במילוי הכר, יש לתפור קודם את החורים שנוצרו בכר. כך גם בילדים: לפני שמתחילים לטפל בטיקים צריך לאסוף את הילד ולשקם את האמון שלו בתוצאות הטיפול (בהנחה שהוא כבר עבר הרבה רופאים, פסיכולוגים ומטפלים אחרים), לשפר את הביטחון העצמי שלו ולמצב אותו במקום חברתי טוב. אחרי פעולות אילו (שלפעמים נמשכות זמן קצר יחסית) אפשר לטפל בטיקים, הפרעות קשב או בעיות נלוות אחרות לטורט.
כשנצרכים לגנב, חותכים את חבל התליה
אַז מען דאַרף דעם גנבֿ, שנײַדט מען אים פֿון די תליה.
תרופות לטורט אינן מוצלחות. נקודה. הצלחתן בהפחתת עוצמת הטיקים נמוכה. לפעמים מה שנותנים לילד עם טורט הן דווקא תרופות שמגבירות את הדחף ל"טיקטוקים", למשל ריטלין. הדילמה הרפואית כאן היא שילד עם כישלון בלימודים ישאר עם יותר נזקים מאשר ילד "מטקטק".
אני לא בא לתמוך באסטרטגיה תרופתית זו אלא להדגיש שלא תמיד הברירה המידית בידינו. לפעמים אין ברירה ואנו צריכים להיעזר "בגנב" עד שנמצא פתרונות טובים יותר.
ועל זה גם נאמר:
תולעת בחזרת בטוחה שאין מתוק מזה.
אַ וואָרעם אין כריין, איז זיכער אַז דאָס איז צוקער זיס.
סוג של לעג המתאים למטפל שנעול על קונספציה בלי לנסות לשנות משהו. נשתדל לא להיות תולעים בחזרת...
ושוב באותו עניין:
טלאי מכוער עדיף על חור יפה.
אַ מיאוסע לאַטע, איז בעסער ווי אַ שיינער לאָך.
משפט שתואם את המעשיות הסינית. לפעמים חדרה אלינו מחלה (כשם שגנב חודר לבית). הטוב מכל הוא לגרש אותה אך במקרים בהם גירוש המחלה (הגנב) עלול לפגוע בגוף (הבית), עלינו ללמוד להסתדר עם מה שיש. וזה אומר...
באין דגים גם בדל דג-מלוח , דג
אַז ס'איז נישטאָ קיין פֿיש, איז אַן הערינג אויך אַפֿיש.
מסתדרים עם מה שיש. לומדים לחיות עם הטיקים וחיים את החיים מלאים ונפלאים ככל שניתן.
מוכרים לי מקרים כאילו שבהם הילד עם הטיקים גדל להיות איש קריירה ומשפחה, עתיר הישגים והצלחות. הוא לא נפתר מהטיקים אך למד לחיות איתם. יש לו גישה סדורה ומעשית לחיים ועתה הוא גם ינחיל אותה לילדיו (שחלק מהם עלול ללקות באותה בעיה).
או כפי שביחידת המילואים שלי אומרים: "יורים אש עם מה שיש".
קדחת זה מה שהוא יודע
ער קען אַ קרענק.
נכון שביטוי זה מתייחס בעיקר לרופאים. רופא אמור להבין בחולי אבל כל מה שהוא מבין זה קדחת... אבל צריך להיזהר ולחשוב שגם מטפל סיני עלול להיות במצבו.
אם אינך יכול לעבור מעליו עבור מתחתיו.
אַז מעקען נישט אַריבער, גייט מען אַרונטער.
אמנם מדובר ההתחכמות יהודית אופיינית אך אנו יכולים לאמץ אותה. אם לא הצלחנו לעבור מעל המכשול, ננסה למצוא פרצות אחרות לעבור דרכו. אם לא הצלחנו לטפל בגישה אחת, ננסה אחרת (או שנפנה את הילד למטפל עם גישה טיפולית אחרת).
ולסיכום, גם אם לא הצלחנו, צריך לזכור ש:
כשאדם מייחל, אלוהים מגחך
ווען דער מענטש טראַכט, גאָט לאַכט.
האדם עושה ואלוהים צוחק. השתדלנו, עשינו כל מה שחשבנו לנכון וזה לא הצליח.
למרות הסיום הקצת מייאש, אני מפנה את הקוראים ללקט המשפטים הסיניים שנחשבים להרבה יותר אופטימיים (נו, מה אפשר לצפות מיהדות אירופה? רוב הזמן לא לקקו שם דבש...) ובניהם הפתגם:
כאשר נגיע אל ההר, תהיה שם דרך לחצות אותו
Chē dào shān qián bì yǒu lù
למידע נוסף