סרטן השד היא המחלה הסרטנית השכיחה ביותר בנשים בעולם המערבי. המחלה פוגעת בעיקר בנשים מעל גיל 45 והיא לא שכיחה (אך קיימת) גם בגברים. רק בארצות הברית אובחנה המחלה ביותר מ-200 אלף חולים חדשים מדי שנה. מדי שנה נפטרות כ 40 אלף חולות. בישראל מאובחנות מדי שנה כמה עשרות חולות חדשות לכל מאה אלף נשים ובסך הכל נפטרות מידי שנה כאלף נשים בשל המחלה. מכאן ששכיחות המחלה גבוהה וגדולים הסיכויים להכיר אדם קרוב שלוקה או שלקה בה.
אם אתם קוראים מאמר זה, יתכן שאדם קרוב לכם (ואולי אתן עצמכן) נושא את המחלה. האמור במאמר זה אינו מחליף כל טיפול רפואי אך קריאתו עשויה לסייע במסע הטיפול וההחלמה ולהציג גישות אינטגרטיביות המבוססות על נסיוני כרופא בתחום זה ועל מחקרים רפואיים רבים.
במאמר זה נבחן מגוון נושאים הכוללים אבחון על פי בדיקות רפואיות מחד ותוספי תזונה חשובים מאידך. כל אילו עשויים לשפר את הסיכויים להחלמה. אך ראשית אתחיל בהסבר על מחלת הסרטן ועל סיבות אפשריות להיווצרותה.
האם התורשה היא דבר כל כך משמעותי?
עד כה, לא ברורה דיה הסיבה להתפתחות סרטן השד. למרות הפרסומים בעניין, מפתיע לגלות שברוב המקרים לא קיימת סיבה תורשתית ברורה. אמת שמחקרים רבים מצביעים על גנים המעורבים בהתפתחות מחלת סרטן השד אך העובדה היא שהנטייה הגנטית משפיעה ישירות על 5-10% מהמקרים המאובחנים ובשאר המקרים הגורמים מגוונים ולא חד משמעיים.
לא תמיד קיימת שליטה על הגורמים הנחשדים בסרטן. חלקם כמובן, אינו ניתן לשינוי: כך למשל מין החולה, גיל מתקדם או רקע משפחתי. גורמים נוספים החשודים בהעלאת הסיכון לסרטן שד כוללים קבלת ווסת מוקדמת (לפני גיל 12) או התחלה מאוחרת של גיל המעבר (אחרי גיל 55). עם זאת, ניתן למזער את הסיכון באמצעות נטרול גורמים סביבתיים עליהם אנו מסובלים להשפיע.
אחד מגורמי הסיכון החשודים הוא קרינה מייננת שמקורה מקרני רנטגן, אורניום או פסולת רדיואקטיבית. גורמי סיכון נוספים הם חומרי הדברה המכונים קסנו-אסטרוגנים שמחקים אסטרוגן. חומרים אילו שכיחים בסוגי דלק, חומרי ניקוי שונים, חומרי הדברה ובמיוחד במוצרי פלסטיק. בדומה לאסטרוגן, חשיפה ממושכת לחומרים אילו עלולה לעודד התפרצות סרטנית.
קיימת הערכה שתחליפי הורמונים סינתטיים או כאילו שמקורם מן החי, המשמשים נשים בתקופת גיל המעבר, יכולים להגדיל את הסיכון לסרטן. גורמים נוספים כוללים עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול והשמנת יתר. בכל מקרה של חשיפה לאחד או יותר מגורמי סיכון אילו מומלץ ליידע את הרופא ולפנות לבדיקה רפואית מסודרת לרבות ממוגרפיה.
האם ממוגרפיה היא הבדיקה האולטימטיבית?
ממוגרפיה היא שיטת הדמיה חשובה שנועדה לאתר את הסרטן בשלב מוקדם. מובן שאין לה יכולת לרפא אך איתור מוקדם מסייע בטיפול ובהגדלת הסיכוי לריפוי או לשרידות. עם זאת, קרינת הרנטגן של הממוגרפיה מחמיצה כ 20% מהמקרים של נבדקות מעל גיל 50 וכ 40% מהמקרים בנבדקות צעירות יותר.
חסרון נוסף של הבדיקה הוא השימוש בקרינה שהיא עצמה נחשבת לגורם סיכון למחלה. כמו כן, גידולי סרטן השד צומחים בממוצע כ 8-10 שנים לפני שהם ניתנים לאיתור בממוגרפיה. חשיפת הגידול לקרינה מייננת בשילוב עם הלחץ המכני המופעל על רקמת השד מעלים סימני שאלה לגבי בטיחות הבדיקה. יתרונה של הבדיקה הוא בגילוי גושים והסתיידויות קטנות הממוקמות לרוב באזור הרקמה החולה. הסתיידויות אילו הן הצטברויות של משקעי סידן הנוטים לשקוע באזורי דלקת כרונית, מה שמקדים במקרים שונים את היווצרות הסרטן.
אם כך, אילו בדיקות אמינות יכולות להחליף או להשלים את הממוגרפיה? למרבית המזל ישנן בדיקות כאילו כמו MRI או תרמוגפיה. תרמוגפיה הוא הליך לא פולשני בטיחותי. בבדיקה זו נרשמים גל חום מסוג אינפרה אדום שנפלטים מהשדיים. בדיקתם מאפשרת גילוי מוקדם של דפוסים המרמזים על קיום ואפילו על סיכון להתפתחות סרטן עתידי.
מזה זמן אני נעזר בבדיקה תרמוגרפית כאמצעי משלים לאבחון ומעקב. על בסיס נסיוני הקליני אני מעדיף להשתמש, במקרים רבים, באמצעי זה לצורך איתור מוקדם למחלה וכן לשם הערכת התקדמות הטיפול. במקרים רבים ניתן להבחין בשינויים בבדיקה כאשר חלים במקביל שינויים באיזון בין אסטרוגן לפרוגסטרון או כאשר קיים חסר איזון בין אסטרוגנים מסוג OH2 ו-OH16. זהו מידע חשוב שהממוגרפיה לא אמורה לספק.
בדיקה נוספת לא פולשנית היא אולטרסאונד. בדיקה זו מסייעת לאתר הבדלים בין ציסטות (כיסים מלאים בנוזלים) לבין גושים מוצקים. ציסטות הן, בדרך כלל, שפירות. גם גוש מוצק הוא שפיר במקרים רבים אך ישנה הסתברות שהוא יהיה ממאיר. במקרים אילו נחוצות בדיקות נוספות.
בדית MRI, כלומר הדמיה באמצעות תהודה מגנטית, מאפשרת איתור שינויים ברקמת השד ללא סיכוני קרינה. לבדיקה זו רגישות גבוהה משמעותית מזו של הממוגרפיה אך היא גם כרוכה בשכיחות גבוהה יותר של false positive , כלומר אבחון לא נכון ("אזעקת שווא"). אבחון יתר מוביל להליכי ביופסיה מיותרים.
מכל האמור לעיל אנו מבינים שאין בדיקה אחת מושלמת ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות. השיקול באיזו בדיקה, או שילוב של בדיקות, כדאי לבחור הוא חלק ממיומנות הרופא הנדרש להפעיל החלטה מושכלת ולהמליץ למטופלותיו. אולם המלצות הרופא אינן הדבר החשוב היחידי: מודעות גבוהה של הפונה לבדיקה וידע מסייע בבחירת הגישה האבחנתית. יש לדאוג לבחירה מושכלת על בסיס אישי ולא על בסיס סטטיסטי בלבד.
אילו בדיקות נוספות יכולות לתרום להערכת הסיכון לסרטן שד?
* ויטמין D-רמה תקינה של ויטמין D היא 70-90. אם התוצאות נמוכות משמעותית, מומלץ לטול תוסף תזונה המבוסס על D3 . ניתן להיעזר במטפל הבקיא בתוספי תזונה על מנת לקבוע את המינון הרצוי.
* פרופיל הורמונלי - חסר ברמת הורמון מסוים עלול לתרום להגדרת הסיכון למחלת סרטן השד. למשל, עודפי אסטרוגן במהלך גיל המעבר נחשדים כגורם סיכון מוגבר למחלה. ניתן לבדוק גם את המטבוליזם של האסטרוגן בגוף. קיימות בדיקות שתן ייעודיות הנותנות תמונה על אופן פירוק ההורמונים. גורמים גנטיים או חסרים תזונתיים יכולים להשפיע על תקינות פירוק ההורמונים.
* בלוטת התריס - רמות נמוכות של הורמונים של בלוטת המגן מתייחסים להתפתחות סרטן השד. היוד נאגר ברקמת השד. ניתן לאתר את רמות היוד של הגוף באמצעות בדיקת שתן פשוטה. לפעמים רמות נמוכות נקשרות לחסר בתזונה המערבית.
עכשיו שאובחנתי כחולה בסרטן השד, אילו פעולות עלי לנקוט?
אתגר רפואי משמעותי כמו גילוי סרטן שד מייצר טלטלה בכל המערכת הפנימית והחיצונית שלנו. דברים שהיו בעלי משמעות קודם לכן מתגמדים או נדחקים לשוליים ועתה הנושא העיקרי: האפשרות שנפרד מחיים אילו, הופך להיות העיקר.
זהו השלב בו מתחילה התמודדות עם ספקטרום רגשי נרחב. אליזבת קאבלר רוס היא החוקרת הראשונה שתיעדה את שלבי ההתמודדות עם מחלות מסכנות חיים. התמודדות זו כוללת את שלב האבל, כלומר: הכחשה, כעס, פחד, עצב ובסוף התהליך קבלה. ככל שתאפשרי לעצמך לעבור דרך שלבים אילו כך תגלי שההתמודדות הם האפשרות למוות וההכנה לקראת אפשרות כזו מעצימה את סיכוייך לנצח במאבק. נסיוני הקליני מראה כי גישה זו מאפשרת גיוס מאגרי אנרגיה לצורך המאבק לחיים ולהחלמה.
אבחון סרטן יוצר טלטלה ההופכת אותנו לפגיעים יותר. עלינו להשיל קליפות הגנה מרובות והמשבר מסיר מאיתנו חלק נוסף מהן. התמודדות עם המשבר הגדול של חיינו שולח אותנו לתור אחר אפשרויות רפואיות מגוונות:
האם עלי לעשות ניתוח? האם אקבל כימותרפיה או הקרנות? האם אני מוכנה לשנות את אורח החיים שלי? איזו תזונה עלי לקיים? אילו תוספי תזונה או צמחי מרפא יכולים להתאים לי?
זהו השלב בו המעגל הקרוב הכולל משפחה, חברים ושכנים מתחיל להציף אותנו במידע, חלקו תורם וחלקו רק מבלבל ויכול להרחיק אותנו מהטיפול הנכון. עוד בטרם ענינו על שאלות חשובות אילו אנו מוצאים את עצמנו בסחרור של טיפולים אונקולוגים קונבנציונליים שבהם הפחד, ההבנה המוגבלת והחשש מהלא נודע ממסכים את האופציה לטיפולים משלימים יעילים. לעתים, סחרור זה פוגע באפשרותנו להיות ממוקדים במטרת הריפוי וביכולת לשמור על תחושת העצמיות.
מיסוך זה עלול לפגוע בחלון הזדמנויות חשוב. חלון זה מעניק לנו הזדמנות להבנה עמוקה יותר ולזרוק אותנו לנקודת איזון משופרת, אך הוא עלול להיסגר אם נכנע לפחדים וללחצים. באמצעות חלון זה אנו יכולים להשיל קליפות, לבחון את המצב בקצב איטי יותר ועל ידי כך לצור מגע עם הליבה שלנו.
הרפואה האינטגרטיבית בכלל, ובטיפול במחלת הסרטן בפרט, מזינה את התובנות החדשות שאנו רוכשים ומחזקת במקביל את הליבה שלנו מפני רגע האבחון, לכל שארית חיינו, ללא קשר לתוצאת הטיפול. אם נשתלב בנתיב המודעות והידע נזכה לרווח והצלחה ללא קשר לתוצאות הטיפולים וההחלמה. זוהי גישה זו המאפשרת תגובה טובה יותר למסלול הטיפולים הקשה ולכן תורמת לסיכויי הארכת החיים ולשיפור איכותם.
אחרי השלמת האבחון והשלמה עם המציאות, מגיעים לשלב בו צריך לקבוע החלטות הרות גורל. סביר להניח שרוב הרופאים ימליצו על התחלה מיידית של תכניות טיפול מקובלות. אילו כוללות ניתוח, כימותרפיה והקרנות. קיימים אתרי אינטרנט רבים כמו NCI או קליניקת מאיו בארה"ב, שבהם מפורטת תמונה רחבה של אפשרויות הטיפול באונקולוגיה. מאמר זה מאפשר לי לשתף אותך בחלק מהמידע החיוני שלא נכלל בדיונים אילו, מה שעשוי לסייע בקבלת החלטה מושכלת תוך ניווט בנפתולי סבך הטפולים הקונבנציונליים.
ביופסיה, כן או לא?
כאשר מתגלה נגע החשוד כסרטני מקובל לערוך ביופסיה הנשלחת לבדיקה מיקרוסקופית. בדיקה זו מאפשרת אימות או שלילת הסיכוי שמדובר בנגע סרטני. לעתים מספיקה שאיבה של קבוצת תאים באמצעות מחט דקה שמוחדרת לאזור החשוד. אפשרות אחרת היא ביופסיה רחבה. במצב זה נלקחת מוסר האזור החשוד כולו יחד עם שוליים של רקמה נקיה ונלקחת דגימה המאפשרת אבחון מדויק יותר.
למרות שמדובר בפרוצדורה מורכבת ורחבה יותר, ביופסיה בחיתוך עדיפה על שאיבה במחט. מעבר לשיפור באבחון, קיימת סיבה אפשרית נוספת: חיתוך רקמה מוביל להאצת תגובה דלקתית באזור. גורמי צמיחה שונים מוזנקים לאזור המנותח כדי לרפא את הנזק והדלקת שנוצרה שם.
כאשר בוצעה ביופסיה במחט נותרים תאים שיתכן שהם נגועים בסרטן. תגובה דלקתית שם עלולה להחמיר את מצב הרקמה החריגה. לא כן כאשר כל הרקמה החשודה כנגועה מוסר. במקרה כזו, גם אם הגוף מגיב על ידי גורמי צמיחה ודלקת, הרי שהתגובה לא חלה על רקמה בסיכון.
עם זאת, יש לקחת בחשבון שבנשים מסוימות תתכן העדפה לביופסיה באמצעות מחט. מדובר בשיקולים אישיים. כל החלטה תלווה בגיבוי של תמיכה אפשרית על ידי נטילת תוספי תזונה כדוגמת פקטין הדרים, פטריות או צמחי מרפא שונים. נושאים אילו ידונו בהמשך המאמר.
מהן אפשרויות הניתוח עבור סוגי סרטן שכיחים?
בשד קיימים שני סוגי סרטן עיקריים: Ductal carcinoma שהוא סרטן של צינוריות החלב. זהו הסוג הנפוץ יותר שמתחיל להתפתח בתאים של צינוריות חלב. סרטן שני הוא Lobular carcinoma, כלומר סרטן בלוטות החלב. שני סוגי סרטן אילו מקומיים ולכן מוגדרים בשפה הרפואית: סרטן in situ.משמעות הדבר היא שהתאים הנגועים טרם התפשטו לאזורים קרובים או רחוקים להם.
מובן שקיימים גם מצבים בהם הסרטן התפשט מעבר למקום שלו או שהגיע ממקום אחרת. במקרים בהם תאי הסרטן פלשו לרקמות קרובות או רחוקות או שהסרטן שהופיע בשד הוא גרורה שמקורה מרקמת גוף אחרת, מדובר במצב פולשני הדורש טיפולים יותר מערכתיים.
ישנן שתי אסטרטגיות ניתוחיות עיקריות: הראשונה היא הסרת הגוש. שיטה זו נקראת lumpectomy (לַמְפֶּקְטוֹמִי) שבה מוסר הגידול ועוד תוספת קטנה של הרקמה שסביבו. אפשרות אחרת היא כריתה מלאה של השד, mastectomy (מַסְטֶקְטוֹמִי). בכריתה זו מוסרים גם בלוטות החלב, צינוריות החלב, הרקמה השומנית והעור. במקרה של סרטן מקומי מומלץ להשתמש בשיטה הראשונה בעוד שכאשר קיים סרטן פולשני, יתכן שהרופא אף יסיר חלק מקשרי הלימפה כדי לדגום אותם בביופסיה. אם ימצאו קשרי לימפה נגועים, סביב שיוסרו קשרי לימפה נוספים מהאזור.
אחד הדברים החשובים הוא קביעת עיתוי הניתוח. מחקר בריטי של כתב העת Cancer משנת1999 בחן את הקשר בין עיתוי הניתוח לתוחלת החיים של המנותחת. על פי מחקר זה, כל ניתוח, בין אם מקומי או כריתת שד כללית, יכולה להשפיע על תוחלת חיי המטופלת אם עיתוי נקבע בזמן מסוים: מחקר זה שכלל 112 נשים פוריות שחלו בסרטן השד, הראה שנשים שנותחו לאחר הביוץ באותו מחזור חודשי, הראו סיכויי החלמה ושרידות גבוהים יותר מנשים שנותחו בימים שלפני הביוץ.
בין הנשים שנותחו לאחר הביוץ, כלומר בחצי השני של המחזור החודשי, 75% מהן שרדו לאחר יותר מעשר שנים בעוד שרק 45% מהנשים שנותחו בין היום השלישי ליום ה- 12 זכו לחיות 10 שנים לאחר הניתוח. זהו מידע חשוב ביותר עבור נשים שעדיין בגיל הפוריות, גם אם ממצאיו לא לגמרי ברורים. המסקנה היא שרצוי לקבוע את תאריך הניתוח לימים שאחרי הביוץ.
מה ניתן לשפר בכימותרפיה, הקרנות ובטיפולים אחרים?
ההחלטה לגבי טיפולי כימותרפיה והקרנות מבוססת על סוג הסרטן, קיום או היעדר פלישת תאים סרטניים לרקמות סמוכות, קיום גרורות לקשרי לימפה ולרקמות מרוחקות, מידת האגרסיביות של הסרטן (בהתבסס על ממצאים ביולוגיים ועל מידע גנטי) ועוד. בדיקות אילו יכולות לסייע בקבלת החלטות לגבי נחיצות ודחיפות הטיפול הכימותרפי.
מחקרים חדשים בעולם ביולוגיית הסרטן מצביעים על ייחודיותה של מחלה זו. למעשה, כל אדם מושפע מהסרטן בצורה אחרת בדיוק כמו שלכל אדם ישנה טביעת אצבע ייחודית. זוהי ייחודיות גנטית הניתנת לבדיקה באמצעות הערכת פרופיל תפקודי של הגידול – Functional Tumor Profiling. ממצאים אילו יכולים להתקבל במעבדה מתאימה אליה נשלחה פיסת רקמה שהוסרה בביופסיה (ונשמרה במכון הפתולוגי של בית החולים בו בוצעה הביופסיה או הניתוח). ניתן להסדיר מראש את ההעברה של פיסת הרקמה הטריה אל המעבדה המיוחדת. בדיקה זו משפרת את התאמת גורמי הכימותרפיה וצירופי הטיפול היעילים ביותר עבורך.
כיום נמצאות בדיקות אילו בקדמת הרפואה הביולוגית האונקולוגית. הבדיקות מאפשרות לרופאים להתאים את הטיפול המדויק ביותר. למרבית הצער, לא כל מרכז רפואי מציע בדיקה זו למטופלות, אך מדובר בבדיקות זמינות ובקשה מצד המטופלת יכולה לקדם את קבלתה. נראה כי בשנים האחרונות חלה התקדמות הן באיכות הבדיקות והן בנגישות שלהן.
גם הטיפול בהקרנות עבר התקדמות מרשימה במהלך השנים האחרונות. כיום קיימות שיטות הקרנה שונות וכן מכשור המאפשר את מיקוד ההקרנה וצמצום החשיפה של רקמות בריאות לנזק קרינתו במקביל להעצמת תוצאות הטיפול. הקרנות מומלצות לרוב כטיפול משלים לאחר כריתת הגידול הסרטני. מחקרים מראים שההקרנות מצמצמות את הסיכון להישנות המחלה (אך ללא השפעה על תוחלת החיים). ישנם בתי חולים המציעים שימוש בטכניקת הקרנה בשם mammotome בה מוחדר בלון שמנופח באזור המנותח ובתוכו גרגר רדיואקטיבי זעיר שמוחדר לתקופה קצרה. באופן זה הגוף מקבל מינון ממוקד של קרינה לאזור הנגוע. בשיטות אחרות מכוונים את הקרינה באופן ממוקד רק לאזור הנגוע ולא פוגעים בסביבה הבריאה שלה.
לפני טיפול בהקרנות יש להתייעץ בנוגע לחידושים הקיימים ולכלול מידע זה בתהליך קבלת ההחלטות. תמיד ניתן לבחור בית חולים אחר מזה שהופנית בראשונה. ניצול טכנולוגיה מתקדמת משפר את סיכויי הריפוי ומצמצם את תופעות הלוואי והנזקים האפשריים לטיפול.
בנוסף לכימותרפיה והקרנות יתכן שהרופאים ימליצו על טיפול תרופתי שנועד לחסום את האסטרוגן. אם גילו אצלך סרטן בעל רצפטור חיובי לאסטרוגן - estrogen receptor positive סביב שתומלץ לך תרופה כמו טמוקסיפן. תרופה זו חוסמת את האסטרוגן מפני התקשרות עם תאים סרטניים ולכן היא selective estrogen receptor modulator (SERM). כיום מומלצת התרופה לנשים בגיל הפוריות ולחלק מהנשים בגיל המעבר שבדיקת הקולטנים הללו יצאה חיובית.
למרבית הצער, לא כל אישה תהנה מהיתרונות של תרופה זו. אצל אחדות, המטבוליזם של התרופה כה מהיר שגופן יפרק את התרופה והטיפול לא יהיה יעיל. כיוון שמדובר בתרופה יקרה יש להחליט מראש מי יכולה ליהנות מתועלתה. בדיקה גנטית זמינה קובעת את סיכויי הצלחת הטמוקסיפן לתרום למטופלת.
קבוצת תרופות אחרת כוללת את חוסמי ההורמונים מדכאי ארומטאז - aromatase inhibiting drugs. מעכבי ארומטאז מומלצים לנשים בגיל המעבר עם תגובה חיובית לקולטני אסטרוגן. תרופה זו מונעת מהורמונים אנדרוגניים להפוך לאסטרוגן ולכן התרופה מפחיתה את הגירוי ההורמונלי המעודד הפיכת תאים לסרטניים.
עוד תרופות כמו Herceptin או Avastin גורמות לאפופטוזיס (התאבדות תאים) בסוגי סרטן מסוימים. עם זאת, למרות שהוכח שתרופות אילו מאטות את קצב צמיחת הגידול, הרי שתוחלת החיים לא התארכה משמעותית. טרם נקבעו ממצאים המצביעים על שיפור באיכות חיים.
תרופות שאושרו על ידי ה FDA מתבססות על מחקרים רבים, אך לעתים המחקרים מצביעים על תוצאות צנועות במאבק בסרטן למרות שהן נכללות בפרוטוקולים לטיפול. כתוצאה מכך מוזרמים מליארדי דולרים לחברות התרופות בעוד שהמטופלות נהנות מיתרונות שוליים בלבד.
בעקבות קריאת מחקרים רבים ולאחר שנות נסיון בטיפול במרפאתי בחולות שבחרו לשלב גישות אינטגרטיביות בהליך הטיפולי שלהן, הגעת למסקנה שתרופות חדשניות ומחקרים עדכניים חשובים אך לא פחות חשוב הוא השילוב שלהם עם הטיפולים השונים. מטופלות רבות זכו להארכת חיים במספר חודשים ולעתים גם בשנים אחדות ובמקביל, חל שיפור באיכות החיים שלהן.
ברור לי שהמדע המודרני מציע יתרונות משמעותיים אך יש לבחון אותם בהקשר של התמונה הכוללת: לכל מטופלת יש אסטרטגיית טיפול אישי הכולל גם התייחסות לאיכות החיים.
כיצד שינויים באורח החיים יכולים לסייע במניעת הסרטן?
מחקרים שעוסקים באימוץ אורח חיים ושינוי תזונתי מעלים השפעה ישירה על התפתחות סוגי סרטן שכיחים. ידוע שחשיפה לחומרים קרצינוגניים כמו עישון או מזון שרוף וכן אלכוהול, היעדר פעילות גופנית ותזונה דלה בערכיה ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות סוגי סרטן רבים.
לימודי רפואה סינית ונטורופתיה סינית כוללים את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על חיינו: תזונה מאוזנת ונכונה. התזונה המודרנית כוללת מגוון חומרים החשודים כגורמי מוטציות העלולות להוביל לסרטן או למחלות כרוניות אחרות. לדוגמא: צריכת בשר אדום ובעיקר בשר חרוך (על מנגל) קשורה לסרטן המעי הגס, סרטן השד או הערמונית. נראה כי תזונה עשירה בדגנים מלאים, פירות וירקות מכילה פיטוכימיקלים (בעקר צבענים של המזון) ונוגדי חמצון טבעיים בנוסף לפעילות גופנית סדירה הוכחו כמחזקים את מנגנוני ההגנה של הגוף בפני תאים סרטניים.
כמו כן, הוכח כי שילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה יכולים להפחית את שיעור הורמוני המין החופשיים ולהעלות את רמת הגלובולין, חלבון שנקשר בדם להורמוני מין, ובכך לצמצם את יכולת ההורמונים להתביית על רקמות ולהזיק להן. ּבנוסף, פעילות גופנית ותזונה יכולים להפחית את רמת ההורמונים המטבוליים וגורמי הצמיחה שקשורים לסיכון מוגבר לסרטן הפרוסטטה, סרטן השד והמעיים. מכאן שאחת הדרכים להתמודד עם סרטן השד (הן במניעה והן בטיפול) היא אימוץ אורח חיים מומלץ.
מומלץ להעדיף תזונה צמחית הכוללת קטניות עתירות סיבים, אגוזים שעשירים באומגה 3 (כמו אגוזי מלך או אגוזי ברזיל), זרעים עשירים באומגה 3 (כמו זרעי פשתן, צ'יה או דלעת) וכן דגי סלמון או סרדינים מן הטבע. בניגוד לשומנים רוויים מהחי שמקורם בבשר ובמוצרי חלב. חשוב להימנע משומן טרנס שהוא שמן שעבר עיבוד מלאכותי (הידרוגנציה). שומן זה נמצא בעיקר במוצרים המכילים מרגרינה ושומנים מוקשים כמו עוגיות, בורקס, דברי מאפה, חטיפים מלוחים ומאכלים מטוגנים.
מחקרים מעלים שיחס לא תקין של אומגה 3 / אומגה 6 נקשר לסיכון מוגבר לסרטן השד. שימוש יתר בשומנים לא רוויים מסוג אומגה 6 נקשר להעלאת דלקתיות ולסרטן. לכן, למרות הדימוי הבריאותי של שמנים כאילו (כמו שמן סויה, שמן תירס, חמניות או חריע) יש להעדיף שמנים אחרים כמו שמן קנולה, שמן זית או שמן דגים. כל אילו נמצאו יעילים להפחתת דלקתיות ולצמצום הסיכון לסרטן.
יש לשלב בתזונה היומית פירות וירקות טריים. רצוי לצרוך אותם אורגניים ככל שניתן כדי להימנע מחשיפה לכימיקליים ולחומרי הדברה שעלולים להצטבר בתאי שומן. כמו כן, נכון לצמצם מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה כמו סוכר וקמחים לבנים שכן עליה ברמות האינסולין מגבירה סיכון לדלקתיות, פוגעת במערכת החיסונית ומדרבנת צמיחת תאים סרטניים.
חשוב להרבות שתייה מספקת. על פי הרפואה מקובל להמליץ על 6-8 כוסות מים ביום, אך נכון יותר לנתר את צבע השתן ובהתאם לכך לשים לב אם חסרים נוזלים נוספים. מי ברז מכילים כלור וחלקיקים היוצאים מצינורות ישנים. מים מבקבוקי שתיה עלולים להכיל מולקולות שמשתחררות מדופן הבקבוק. חלק מחומרים אילו מחקים פעילות אסטרוגן ובכך רק עלולים להחמיר את המצב. לאור זאת, עדיף להשקיע במערכת סינון ביתית איכותית. יתכן שהעלות גבוהה יחסית אך לאורך זמן איכות המים וזמינותם מפצים על ההשקעה.
לתזונה מאוזנת ולשתיה מספקת יש יתרון חשוב נוסף והוא שמירה על משקל מאוזן. זוהי דרך נוספת להקטין את הסיכון למחלת סרטן השד שכן תאי השומן עצמם עלולים לגרום להיווצרות דלקות כרוניות ויצור מוגבר של אסטרוגן. פעילות גופנית היא חלק מאסטרטגיית השמירה על משקל ומכאן חשיבותה, בצד היתרונות הבריאותיים שכבר דנו בהם לעיל. מבין מגוון האפשרויות לפעילות גופנית, בולטת ביעילותה הליכה מהירה וקצבית. בצד השמירה על הבריאות (לרבות בריאות הלב וכלי הדם), הליכה בטבע מאפשרת קבלת אור שמש, מה שתורם ליצירה מוגברת של ויטמין D, ויטמין שיעילותו כהגנה מפני סרטן הוכחה במחקרים שונים.
להליכה יתרונות נוספים. למשל, זוהי שיטה יעילה לשחרור מתחים. הקשר בין מתח נפשי ובריאות גופנית נבדק לאורך שנים ומחקרים רבים בקרב חולי סרטן. ידוע שמתח נפשי עלול לדכא את המערכת החיסונית ועל כן, כל שיטה המצליחה להפיג את המתח נחשבת ליעילה. בין השיטות אנו מונים גם מדיטציה, יוגה, טאי צ'י, דמיון מודרך, האזנה למוזיקה וכל דרך שתימצא לנכון.
אילו תוספי תזונה חשובים להתמודדות עם סרטן שד?
שילוב תוספי תזונה באופן מושכל עשוי לשפר את הבריאות ולתמוך בטיפול האנטי סרטני. את תוספי התזונה הבאים ניתן לקחת גם בשילוב עם תכנית הטיפולים הקונבנציונלית. עם זאת, בכל מקרה נכון להתייעץ עם איש מקצוע בשל החשש למשלב (אינטראקציה) בין טיפול תרופתי לאחר. במאמר זה נשים דגש על החשובים ותרומתם לבריאות.
תוסף פקטין הדרים מעובד
חומר המופק מקליפות הדרים הוא פקטין הדרים. הרכיב חשוב לטיפול בסרטן השד משום שהוא תוקף ישירות את הסרטן ומסייע בריסון המחלה. במקביל, יש לתוסף איכויות התורמות לבריאות הכללית של החולה. מכאן שמדובר במזון פונקציונאלי - "מזון על".
קיים שוני בין תאי הסרטן לתאים רגילים. תאים סרטניים אבדו את השליטה במחזור חיי התא. זהו מנגנון טבעי הקובע מתי התאים יעברו חלוקה ויתפצלו לשניים, עד מתי יחיו לפני שיתחלפו בתאים אחרים ומתי יסתיימו חייהם.. הסרטן גדל ללא שליטה, בקרה או איזון. טיפולים תרופתיים, צמחי מרפא ותוספי תזונה מסייעים למיגור הסרטן על ידי עיכוב חלוקת התא ומשם למות התא, לאפופטוזיס.
עוד הבדל חשוב בין התאים הוא המבנה המורפולוגי, כלומר המראה שלהם. לכל תא יש מולקולות חלבוניות שונות וייחודיות הממוקמות על פני דופן התא. מולקולות אילו מאפשרות לתאים שבסביבה לתקשר בניהם וחשיבותן רבה. בין תפקידיהן אנו מונים:
* המולקולות מתפקדות כרצפטורים, כלומר קולטנים שמקבלים מידע ממערכת העצבים או מהורמונים.
* המולקולות משמשות כסמנים לזיהוי התא. ניתן לדמות זאת לדגלים המאפשרים לספינות להיות מזוהים.
* המולקולות מסייעות לתאים לדבוק במקום או לנוע למקום אחר באמצעות זרימת הדם, הלימפה והנוזלים שסביב.
לתאים סרטניים יכולים להיות מזהים חלבוניים שונים בכמות עודפת או פחותה מזו המצויה בתא רגיל. מבנה זה מעיד שלתאים אילו אין שליטה או בקרה "והם מתפרעים". דווקא שינויים אילו מאפשרים למערכת החיסון לזהות את התאים הלא תקינים ולחסל אותם.
סוג סמן חלבוני שקיים בכמות גבוהה על פני תאים סרטניים נקרא גָּלֶקְטִין-3 (Galectin-3). מולקולות אילו מתפקדות כ"זרועות" ומסייעות לסרטן להתפשט במספר דרכים. הן מגרות את צמיחת כלי הדם החדשים בתהליך המכונה אנגיוגנזיס. ריבוי צינורות דם מאפשר העברה ואספקה של חומרי מזון לתאי הסרטן ולכן מאפשר להם לשגשג ללא בקרה.
בנוסף, הגלקטינים מאפשירם לתאים שניתקים מהגידול הראשוני להתקבץ יחדיו במחזור הדם ולנוע למקום חדש. באמצעות הגלקטין התאים הסרטניים יכולים להיאחז במקומם החדש ולהעביר את הסרטן ממקום צמיחתו המקורי למקום חדש. אילו הן המטסטזות, כלומר הגרורות הסרטניות.
פקטין הדרים מעובד הוא חומר ממקור טבעי המסוגל להתחבר למולקולות גלקטין-3 ולחסום את פעילותן ובכך לעקב את התפשטות וצמיחת הגידול הסרטני. מחקרים ראשוניים הראו שחיות מעבדה, החולות בסרטן הערמונית, שהוזנו בפקטין הדרים הפחיתו את כמות הגרורות לאזור הריאות. מחקרים אחרים בחנו את יכולת ההגנה של פקטין הדרים בפני סרטן שד וסרטן המעי הגס. נראה כי הוא חוסם את צמיחת הגידולים הראשוניים ואת האנגיוגנזה, כלומר היווצרות כלי דם חדשים.
בשנים האחרונות פותח מוצר יעיל יותר של פקטין הדרים. המוצר נבדק מעבדתית בשנת 2007 על ידי חוקרים מאוניברסיטת אלברט-לודוויג בפרייבורג שבגרמניה על 49 מטופלים שסבלו ממגוון גידולי סרטן בשלבים מתקדמים כמו סרטן מעי גס, סרטן ערמונית, סרטן שד, סרטן בכליות, סרטן בריאות, סרטן בצוואר הרחם, סרטן בכבד וסרטן בלבלב. כל אחד מהמטופלים עבר טיפולים קונבנציונליים שכללו ניתוח, כימותרפיה והקרנות. אצל קרוב ל 90 אחוזים מהחולים שהשתתפו במחקר הופיעו גרורות מרוחקות.
כל חולה קיבל 5 גרם פקטין הדרים, שלוש פעמים ביום. לאחר שמונה שבועות של קיום המחקר, בוצעה הערכה קלינית על מצב המטופלים. ההערכה כללה בדיקה של פרמטרים כמו הקלה בכאבים, שיפור תפקוד גופני, שיפור תיאבון ושינה ושיפור ברמת העייפות. כבר בתום חודשיים טיפול התקבלו תוצאות מעודדות. לכ- 20.7 אחוזים מהמטופלים נצפו סימנים של שיפור קליני וייצוב המחלה. מדובר בהישג ממשי על רקע מצבם המתקדם במחלה.
עוד תכונה המיוחסת לפקטין הדרים היא יעילותו כגורם הקושר מתכות כבדות במערכת העיכול ומסייע בפינוי שלהן אל מחוץ לגוף. חיבור בין מתכות כבדות לבין לרעלנים סביבתיים ולאסטרוגנים זרים נחשב לגורם סיכון למחלת הסרטן ולמקור המזיק ל DNA, לאיזון ההורמונלי ולמערכת החיסון. הם משרים מתח חימצוני ודלקות, דבר שמהווה דאגה מיוחדת במצבים של סרטן השד. ממצאים קליניים מראים כי פקטין הדרים מסייע בלכידת מתכות כבדות כמו כספית, דמיום, ארסן ועופרת ומפנה אותם מהגוף (דרך הפרשת מערכת העיכול).
פטריות מרפא
פטריות הן ממלכת חי נוספת בצד ממלכת הצומח והחי. מחקרים רבים מבוצעים על פטריות וצמחים בשל ההערכה שקיימים בהם חומרים המשפרים את פעילות מערכת החיסון ומסייעים להתמודדות עם הסרטן. אילו מערכת החיסון שלנו היתה מתפקדת כתיקונה, היה מושמד כל תא סרטני חדש שנוצר בגוף. אלא שמתח נפשי, רעלנים, חוסר איזון בריאותי וגורמים נוספים שתוארו לעיל, פוגעים ביכולת ההתמודדות של המערכת החיסונית.
פטריות מרפא מעודדת את מערכת החיסון לתפקד באיכות גבוהה יותר. הן מסייעות לשמור על הבריאות לטווח הארוך ולכן מסייעות בטיפול בחולי סרטן. ניתן לצרוך את הפטריות בכמות מוגדלת כ"מנת העמסה" למשך 1-2 חודשים, שזה אומר מינון הגבוה פי 2-3 מהמינון הסטנדרטי. אחרי השלמת תקופת ההעמסה ניתן לעבור למינון הרגיל. אפשרות נוספת היא הכפלת המינון התחזוקתי במהלך השבועיים הראשונים של האביב או הסתיו ואז להפחית למינון המקובל הנדרש לתחזוקת הגוף.
הפטריות מסייעות לאורך זמן ומשם כך, חשוב להקפיד על שימוש ארוך טווח בהן. דוגמאות לפטריות מרפא מתאימות כוללות את הטרמטס (קוריאולוס), פֶלִינוּס, גָנוֹדֶרְמָה (ריישי), קורדיסֶפס, גריפולה (מייטאקי), אגריקוס, פוליפורוס, לנטינוס (שיטאקי), טְרֶמֶלָה והֶריקיוּם. מומלץ לשלב ולגוון בניהן.
למען הנוחות, ניתן לצרוך פורמולת פטריות מאוזנת הכוללת מגוון של זנים אילו. קיימות פורמולות המבוססות על תערובת של פטריות שצמחו על מצע מעורב בתהליך צמיחה ייחודי בעלת יכולת משופרת. עם זאת, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע רציני משום שאחדות מהפטריות מעודדות צמיחת תאים לבנים מסוימים שבסוגי סרטן הם בדיוק התאים שאיננו מעוניינים לעודד.
אילו תוספי תזונה נוספים ניתן להשתמש לצורך השגת בריאות מידית ולשם שמירת בריאות ארוכת טווח אצל חולות סרטן השד?
חוקרים גילו כי בצמחי מאכל ישנם פיטו-כימיקלים, רובם צבענים (פיגמנטים המעניקים צבע לצמח) בעלי חשיבות חיונית לבריאות. למשל אינדול-3-קרבינול הוא נוגד סרטן חזק המצוי בצמחים ממשפחת המצליבים כגון כרוב, כרוב ניצנים, מנגולד, ברוקולי, לפת ואחרים. רכיב זה מסייע בעצירת צמיחת תאים של סרטן השד. נראה כי הוא עובד באמצעות איזון המטבוליזם של אסטרוגן. הרכיב אמנם עוצר את ההתרבות של התאים אך אינו גורם למותם.
ברוקולי וכרוב ניצנים, נחשבים לצמחי המאכל בעלי הריכוז הגבוה ביותר של אינדול-3-קרבינול שצורתו הפעילה ביותר היא DIM– diindolymethane. מולקולה זו היא נגזרת טבעית של האינדול והיא מורכבת משתי מולקולות פשוטות יותר שהן המונומרים. כיום ניתן להשיג את הרכיב כתוסף תזונה.
כורכום וקוורצטין נחשבים לנוגדי חמצון חשובים המסייעים בהתמודדות עם סוגי סרטן ובעיקר עם סרטן השד. מחקרים מעידים כי הקוורצֶטין שעשיר בפוליפנול יכול לגרום לאפופטוזיס של תאי הסרטן. פעילות זו מושגת באמצעות פגיעה במיטוכונדריות של התאים הסרטניים בשל ההשפעה על caspase-3-dependent pathways (נתיבים תלויי קספס). הקוורצטין מגביר את יעילות הכימותרפיה כמו במקרה של שימוש באדריאמיצין (דּוֹקְסוֹרוּבִּיצִין).
במקביל, הוכח כי כורכומין המופק מקנה שורש הכורכום, מסייע בחסימת שגשוג תאי סרטן השד באמצעות וויסות חומרים מתווכים גורמי דלקת כמו NFkappaB.
מידי יום מתגלים רכיבי תזונה חשובים נוספים. חלקם היו מוכרים זה מאות שנים ויותר במסגרת הרפואה העממית וחלקם מתגלים רק בעת האחרונה. בניהם אנו מכירים צמחים כמו לענה, רוזמרין רפואי, מרווה, גדילן מצוי ושורש של סרפד, ורכיבים כגון רֶסְבֶרָטְרוֹל (resveratrol) או EGCG המצויים בתה ירוק. אילו הם רק חלק קטן ממגוון רכיבי הצמחים שהרפואה הסינית המסורתית (וכך גם הרפואה האיורוודית ואחרות) יכולה לתרום. כיוון שרכיבים טבעיים רבים טרם התגלו או טרם מוצו כתוסף תזונתי, יש להקפיד על אכילת פירות וירקות ומוצרים אחרים מן הצומח בצורתם השלמה והטבעית ביותר. כך נבטיח לעצמנו שכל תוספי התזונה יכללו בתזונה היומית שלנו.
תמצית שורש ה- Astragalus membranaceus (קֶדֶד) הידוע בשמו הסיני Huang Qi ותמצית הצמח Scutellaria barbate הידוע בשמו הסיני Ban Zhi Lian, יכולים אף הם למלא תפקיד חשוב בהבטחת בריאות השדיים. האסטרגלוס ידוע כמחזק את מערכת החיסון על רקע הפגיעה בה בשל טיפולים תרופתיים אנטי סרטניים. הצמח מכיל מגוון של סָפּוֹנִינִים אנטי-קרצינוגֶנים ופרו-אפופטוטית נגד תאי סרטן אנושיים. כך גם צמח הסקוטֶלָריה שמגלה סלקטיביות בפעולת החסימה של תאי סרטן. הצמח בטיחותי, מותר לשימוש ונסבל היטב בקרב מטופלות הסובלות מסרטן שד גרורתי.
בהתבסס על נסיוני הקליני, הדרך היעילה ביותר לצרוך תוספים אילו היא כחלק מפורמולה משולבת. כך למשל, ניתן לשלב בין פקטין הדרים לפטריות מרפא. שילובים אילו סינרגיסטיים בפעילותם ומאפשרים שימוש נוח וזמין יותר ועל כן משפרים את היענות המטופלות.
תכנית שמותאמת אישית יכולה לתמוך בטיפולי הכימותרפיה או ההקרנות. השילוב מסייע בהקלה על תופעות לוואי של הטיפולים המקובלים ומגביר את חיזוק הגוף. טיפול זה הוא לא רק מניעתי אלא גם שיקומי. עם זאת, יש להתייעץ עם גורם מומחה משום שבחלק מהמקרים רצוי לתמוך לאחר סדרת הטיפולים ולא במהלכה וזאת כדי למנוע משלב לא רצוי בין צמחים לתרופות.
תוספי תזונה נוספים שיכולים להשלים את התמונה הם הויטמינים A ו- C המשמשים כנוגדי חמצון חזקים. שני אילו פועלים בסינרגיה כדי לחסום את שגשוג התאים הממאירים. בנוסף, קיימות עדויות על התועלת בשילוב ויטמין E וויטמין D3. כמו כן, נכון לצרוך כמות מספקת של יסודות קורט כגון אבץ, סלניום ויוד מאחר שסקרים מעידים שנוכחותם מתייחסת לשיעור נמוך יותר של תחלואת סרטן.
למרות הדברים הכתובים לעיל, יש לזכור שתוספי תזונה אינם מחליפים תזונה נכונה ויש לצרוך את מירב הויטמינים והמינרלים דרך התזונה היום-יומית.
כמו כן, נכון להזכיר ששימוש בתוספי תזונה דורש התייעצות מקצועית. קיימים מחקרים המעידים שעודף בתוספים עלול דווקא להחמיר את הסיכון ללקות בסרטן. בדומה לרפואה הסינית, אנו שואפים להגיע לאיזון ולא להגזים (לא לכיוון היין ולא לכיוון היאנג).
עצתי האחרונה לך היא לא להיכנע למחלה. מגוון אפשרויות הטיפול הולך וגדל והטיפול המשולב משתכלל ללא הפסקה. תמיד עומדת בפנייך האפשרות לבחור וכל זמן שיש אפשרויות בחירה, יש גם תקווה.
על המחבר: ד"ר אייזיק אליעז
ד"ר אייזיק אליעז הוא חלוץ בתחום הרפואה המשולבת (אינטגרטיבית). עוד מתחילת שנות ה-80 הוא כותב, מרצה, חוקר, מחבר פורמולות ורופא העוסק ברפואה קלינית.
ד"ר אליעז מתארח כמרצה בתחומי הרפואה החילופית, שיפור הבריאות, טיפול ומניעה של מחלת הסרטן. ד"ר אליעז לימד בקורסים שונים קהל רופאים ומרפאים סיניים בתחומי הרפואה הסינית המסורתית. חדשנותו מתבטאת גם בהרכב הפורמולות שלו הכוללות תוספי תזונה. מדובר בפורמולות ייחודיות שד"ר אליעז פיתח ואחדות אף רשומות כפטנטים.
ד"ר אליעז נולד בישראל והתגורר במזרח הרחוק ואמריקה הדרומית לפני חזרתו לישראל. כאן למד רפואה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו, החל להתעניין בתחומי הרפואה המשלימה: יוגה, שיאצו ודיקור סיני. לאחר סיום לימודי הרפואה בשנת 1986 בפקולטה לרפואה בתל אביב, הקים ד"ר אליעז מרפאה משגשגת בתל אביב, בה שילב את תחומי הרפואה המערבית עם הרפואה המזרחית. תוך כדי עבודתו הקלינית הוא המשיך להתמחות בהרבולוגיה (צמחי מרפא) באוניברסיטה העברית בירושלים וכן, המשיך להשתלם בתחום הרפואה הסינית אצל מורים בישראל ובאירופה.
בשנת 1989 עבר ד"ר אליעז ללימודי המשך באזור של מפרץ סן-פרנציסקו שבארצות הברית, שם המשיך בלימודיו לתואר שני ברפואה סינית מסורתית אותו קיבל בשנת 1991. מאז הוא עוסק ברפואה פרטית בצפון קרולינה ומתמקד בעיקר בטיפולים משולבים והוליסטיים בחולי סרטן.
ד"ר אליעז משתתף במחקרים קליניים. פרסומיו מוכרים בכתבי עת ידועים. בנוסף, פורמולות שלו הוגשו לצורך קביעת תקפות (ולידציה) הנעשית דרך ביצוע מחקרים קליניים עצמאיים על בני אדם. תוצאות מחקרים אילו פורסמו בכתבי עת של עמיתיו.
החזון שד"ר אליעז מציג בחייו המקצועיים הוא השאיפה להגיע לשילוב ולסינרגיה של שיטות ריפוי מסורתיות ומודרניות. גישה זו באה לידי ביטוי בפעילות הקלינית, האקדמית והמחקרית וכן בתשוקה ובבהירות שהוא מעביר חזון זה לאחרים.
חומר זה מוגש כשירות ע"י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.