מהו עבר, הווה ועתיד?
איך אנחנו מחלקים את הזמן, במערב? מהו עבר, הווה ועתיד?
מתי התחיל העבר? בבריאת העולם. מתי העבר נגמר? עכשיו!
ומה לגבי העתיד? נגמר באחרית הימים…מתי העתיד מתחיל? עכשיו!
ולהווה? להווה לא נשאר כלום… עד שגמרתי להגיד ´עכשיו´, זה כבר עבר. מכאן - שאין לנו הווה. ההווה הוא מן קו שזז כל הזמן איתנו. אין לו נפח. ההווה היא נקודת המפגש בין העתיד לעבר והיא כל הזמן זזה, בקו לינארי. אנחנו במערב חיים בצורה זו ואיננו מכירים משהו אחר. ההווה הוא קו דמיוני שאנו מנסים לייצר לו נפח ואומרים שההווה הוא היום. אבל זהו נפח מלאכותי.
בעברית, או בשפות מערביות אחרות, הטיית הפועל, על ידי שינויי האותיות, הופכת את הפועל לאינדיקטיבי. הצורה שבה הפועל מוצג בפנינו, היא שקובעת. המיקום (על ציר הזמן) נעשה על ידי שינוי המילה. זה מקל עלינו, כי זה מראה את המעברים. למשל, הוספת ´ed´ בסוף הפועל לציון זמן עבר באנגלית (למשל walk - walked).
בסינית הבעיה נפתרה בצורה פשוטה. מאחר שאין אותיות, אי אפשר להוסיף אות לסיום המילה כדי לשנות את הזמנים. זאת אומרת: ´אני שומר לפני 200 שנה´ ´אני שומר בעוד 200 שנה´ -
יש רק הווה!. הפועל אינו מציין זמנים. כלומר, אני נמצא באיזשהו הווה, ושינוי הפועל (לפועל אחר) מצביע על המצאות בסיטואציה אחרת, לא בזמן אחר.
בסין אין יום זיכרון, כי זה כל הזמן קיים ואתה מחויב (או לא) לזמן הזה. לוח השנה שלהם הוא לונארי (עפ´י הירח), אך אין להם שנים מעוברות, שכן הן משתנות בהתאם למזג האוויר. פעם השנים היו מסודרות בהתאם לתפילת היבולים של הקיסר. ביום בו הוא היה יוצא, היו יודעים שמתחילה שנה חדשה. כך שבמסורת הסינית, בכל שושלת התחילה ספירה חדשה.
למידע נוסף:
למידע על קונפוציוניזם יש ללחוץ כאן:
הקונפוציוניזם – אסכולות בפילוסופיה סינית
למידע על דאואיזם יש ללחוץ כאן:
הדאואיזם
חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.