מבוא:
הצמח Phytolacca Americana ממשפחת ה Phytolaccaceae גדל לגובה של עד 3 מטר והוא צמח זקוף, מסועף ורב שנתי. הפרחים קטנים ולבנים, הפירות הם ענבות בצבע אדום, שהופך לסגול כהה. הפירות מכילים מיץ אדום וכ-10 זרעים בכל פרי. הוא מוכר במזרח צפון אמריקה, דרך המפרץ הפרסי ועד סין. יש לו שמות רבים נוספים כמו pokeweed , pokeberry או red ink plant וזאת בשל הצבע האדום העז שפירותיו מותירים ככתמים על כל מה שבא עם המיץ שלהם במגע. חלקים מהצמח נחשבים לרעילים אף שיש לו שימוש מסוים בעולם הרפואה העממית והסינית. מאידך, חלקים אחרים משמשים למזון, תרופות או הפקת רעלים. הצמח נחשב לצמח שתלטן ומזיק לחקלאים. העלים רחבים ופירותיו נראים כמו אשכולות פירות יער אשר נחשבים כמקור מזון לציפורי שיר שונות אשר מעכלות את הפרי ומפרישות את זרעיו.
צמח זקוף,מסועף, רב-שנתי,
מוצאו של הצמח מצפון אמריקה. מרבים לגדל אותו כצמח נוי. המקור לשם הצמח ביוונית: phyton = צמח, lacca הוא ה"לאק" שנלקח מחרק Laccifer lacca. Lacca מתייחס למיץ האדום המצוי בפירות.
מאפיינים כלליים:
שמות נוספים: American Pokeweed , inkberry redweed , red ink plant , chui xu shang lu
קטגוריה: צמחים מורידים ומנקזים
אנרגיה: קר
טעמים: מר, רעיל
מרידיאנים: שלפוחית שתן, כליות, מעי גס, טחול
תפקידים ברפואה הסינית:
* מנקז נוזלים מטה - מסלק עודפי מים דרך השתן והצואה. מתאים למצבי בצקת המלווה בעצירות או קשיי השתנה.
* מפחית נגעים על רקע חום - לטיפול בקרבונקלים ונגעי עור הנובעים מחום
* מסלק סטגנציות מזון ופרזיטים
מידע מחקרי - פרמקולוגי על ה Shang Lu = Phytolaceae Rx.
הצמח ובעיקר העלים מכיל טריטרפנים ספונינים מסוג Phytolaccoside A,B,C,D,E,F,G הנחשבים כבעלי תכונות אנטי-ויראליותphytolaccagenin , jaligonic acid, esculentic acid, phytolaccagenic acid, oleanolic acid הנחשב כחומר אנטי סרטני ללאוקמיה וחומרים פעילים נוספים. כמו כן הוא מכיל טריטרפנים אלכוהולים ופיט וכימיקלים כמו phytolaccatoxin, canthomicrol, astragalin , caryophyllene, lectins, tannin ועמילן [1,2,3].
טוקסיות, תופעות לוואי והתוויות נגד:
הצמח נחשב לרעיל בכל חלקיו [3]. החלקים הרעילים ביותר הם הזרעים והשורש. השורש נמצא בשימוש ברפואה הסינית ותועדו מקרים של הרעלות. הזרעים אינם מתעכלים במיוחד אך כתישה שלהם יכולה להוביל להרעלה ואף תועד מקרה מוות בעקבות שימוש בזרעים.
המרכיבים הרעילים העיקריים הם הלקטינים. הרעילות מתבטאת בתחושה של שריפה בפה ובגרון, בחילה, הקאה, שלשול, כאבי בטן, סחרחורת, טכיקרדיה, איבוד הכרה [3,4]. הרעילות של השורש והעלים עולה עם גיל הצמח. אצל הפירות המצב שונה, הפירות הצעירים יותר רעילים מהפירות הבשלים [3,5]. דווחו מקרים של רעילות אצל אנשים שהשתמשו בצמח למאכל או למטרות ריפוי [3]. הרעילות מצטברת [4]. הצמח הטרי כיעיל יותר מהיבש. המיץ מהפרי עלול לפגוע בעור על רקע רגישות או תגובה אלרגית [3].
סימני הרעלה מתחילים תוך 20 דקות עד 3 שעות ומתבטאים בכאב ראש, בחילות, חוסר שקט, דיבור לא ברור, שלשול והשתנה מרובה. במצבים קשים יש הקאות ושלשולים דמיים, התרחבות אישונים, קוצר נשימה והפרעות קצב לב עד חוסר הכרה. לא מתועדים מקרי מוות רבים אך יתכן שהיו מקרים נוספים שלא התפרסמו בספרות הרפואית. רוב מקרי המוות מתועדים במאה ה - 19 בגלל שימוש מפירות הצמח ושורשיו לטיפול במחלות ריאומטיות או בגלל שטעו בין בשורש לבין שורשי מאכל דומים.
בישול ועיבוד עם חומץ מפחיתים רעילות. יש לחתוך את השורש המיובש ולבשלו עם חומץ ומים עד שהם מתאדים לגמרי והשורש מתייבש כמעט לגמרי.
עם זאת, קיימים שימושים רבים לצמח ובהכנה נכונה, ניתן להשתמש בו במגבלות שונות. כמו כן, שימוש חיצוני (למשל צביעת הגוף עם מיץ פירותיו) אינה נחשבת למסוכנת אך יש לשלול לפני כן רגישות או פוטנציאל לתגובה אלרגית.
התוויות נגד: סרטן של הלימפה, הריון, הנקה.
רפואה מסורתית
בעבר, הרבו להשתמש בצמח לטיפול במחלות שגרוניות, כצמח משלשל וגורם להקאה וכן לטיפול בפגעי עור וקרומים ריריים.
לצמח מיוחסת פעילות של ניקוז בלוטות לימפה, אנטי ויראלי, אנטי דלקתי, מיטוגנ י- מגביר חלוקה של לימפוציטים T4 ו- B .
הספונינים הטריטרפניים הם נוגדי דלקת [3,4].
החלבון האנטי ויראלי (PAP) הוא גליקוזידאז המעכב פעילות של ריבוזומים [4].
התוויות מסורתיות: בלוטות לימפה נפוחות, פרינגיטיס, טונסיליטיס, דלקת של הרחם, ציסטיטיס, מחלות דלקתיות של העור, פיברואידים ברחם.
שימוש עממי
למרות שהזרעים רעילים ביותר מקובל להשתמש בפירות כחלק מבישול ומתן צבע מודגש למטרות הכנת פאי או ריבות. מעריכים שהבישול מנטרל חלק מהרעילות ובכל מקרה, לא מומלץ להשתמש בזרעים. לעתים מלקטים את העלים של הצמחים הצעירים במהלך האביב וחולטים אותם. ניתן לחלוט את הנצרים מספר פעמים במים רותחים ואז לאכול אותם כתחליף לאספרגוס. עם זאת, השימוש בצמח זה שנוי במחלוקת ואסור במדינות שונות.
מקורות
1. Woo WS. et al. Triterpenoid saponins from the roots of Phytolacca Americana. Planta Med. 1978, 34: 87-92.
2. Woo WS et al. Constituents of Phytolacca species. Anti-inflammatory saponins. Kor. J. Pharmacog. 1976, 7: 47-50.
3. Newall CA. Anderson LA. Phillipson JD. 1966, Herbal Medicine: A Guide for Health-Care Professionals. The Pharmaceutical Press, London.
4. Mills S. and Bone K. 2000, Pricipals and Practice of Phytotherapy, Churchill Livingstone, London.
5. Roberge R. et al. The root of evil- poke weed intoxication. Ann. Emerg. Med. 1986, 15: 470-473.
למידע נוסף:
חומר זה מוגש כשירות עי צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.